מאבק היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי דרך מאבקים צבאים. תנועת המרי העברי

ב”ה

 

נושא: בונים מדינה במזרח התיכון.

תת נושא: מאבק היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי דרך מאבקים צבאים. “תנועת המרי העברי”.

 

סיכום: 

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה יהודי היישוב היו בטוחים שעכשיו, לאחר שהסתיימה המלחמה ובריטניה בחרה ראש ממשלה חדש הוא יעריך את היהודים על כך שהתגייסו למען הצלחת צבאות בעלות הברית במלחמה ויבטל את חוקי הספר הלבן שהגבילו את העלייה היהודית לארץ ואת מכירת הקרקעות ליהודים וייתן ליהודים במחנות העקורים וברחבי אירופה הבוערת מאנטישמיות כניסה לארץ כי יבין את הקשיים שיהודי השואה עברו. אבל בויין שנבחר החליט שבעיית יהודי אירופה “העקורים” היא לא הבעיה שלו אלא בעיית הארצות מהם הם באו והחליט להשאיר את מדיניות הספר הלבן השלישי שבו הוחלט שהעלייה של היהודים לארץ מוגבלת. כשהיהודים מבינים שמטרת בריטניה היא ליצור מדינה עם רוב ערבי ושהיא מנסה להתנער מכל החובות שהתחייבה אליהם בכתב המנדט הם מחליטים לפעול בדרכים שונות:

ההעפלה והברחה– ניסיונות הברחת יהודים דרך הגבולות ומדינות שכנות ודרך הים.

מאבק מדיני– לחץ על אנשי מפתח במדינות השולטות.

מאבק התיישבותי– בניית יישובים לא חוקיים. 

מאבק מלחמתי– הקמת “תנועת המרי העברי”.

 

בפרק זה נתמקד ב-“תנועת המרד העברי”.

 מטרת התנועה: תיאום פעולות התנגדות מזוינת נגד השלטון הבריטי וסיום המנדט.

תנועת “המרי העברי” הוקמה כארגון גג שמתחתיו שלושת המחתרות שכבר פעלו בארץ והיו: ההגנה, האצ”ל [ארגון, צבאי, לוחם] והלח”י [לוחמי, חירות, ישראל]. שלושת התנועות הגנו על העם ופעלו למען הארץ בדרכים שונות. 

ארגון ההגנה היה הארגון שפעל תחת הסוכנות היהודית ואילו הארגונים האצ”ל והלח”י היו ארגונים קטנים יותר שהוקמו כתוצאה מכך שהלוחמים בהגנה לא היו מרוצים מקו הפעולה של הסוכנות היהודית ומהגישה המפייסת שלהם. עכשיו, לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה והבריטים לא הראו סימנים של הקלה בהגבלות החליטו מנהיגי היישוב שהם יאחדו את כל כוחות הלוחמה של היישוב ויפעלו נגד הבריטים כדי שיבינו שעם ישראל פה והוא פה בשביל להישאר בארץ. תנועת המרי העברי פעלה בתקופה של: אוקטובר 1945-יולי 1946.

.

במהלך תקופת פעילותה, בוצעו פעולות התנגדות רבות, ביניהן: שחרור מעפילים ממחנה המעצר בעתלית, פיצוץ מסילות ברזל ומתקני רכבת בליל הרכבות, התקפות על בתי מלאכה של הרכבת, פיצוץ מטוסים בשדות תעופה, התקפות על תחנות משטרה ולקיחת כלי נשק, פיצוץ תחנות מכ”ם (רדאר) בהר הכרמל, פיצוץ גשרים בליל הגשרים ופיצוץ מלון המלך דוד.

הפיצוץ במלון המלך דוד, שגרם למותם של אנשים רבים, הביא לסיום את שיתוף הפעולה במסגרת תנועת המרי העברי, לאחר שהנהגת היישוב החליטה על פירוקה. בזמן ששלושת המחתרות היו תחת תנועת המרי העברי שתי המחתרות הקטנות הגבילו את הפעילויות שלהם אבל לאחר שהתפרקה התנועה הם הקצינו את הפעילויות שלהם כיוון שכל קבוצה האמינה בדרך אחרת להגיע לעצמאות מדינית. 

ההגנה– בדרך מדינית ושמירה על כללי יסוד והתרחקות מפגיעה בחיי אדם.

האצ”ל– האמינו בכך שיש לעבור מהגנה להתקפה מול העם הערבי שמתפרע ומזיק ליהודי היישוב.

לח”י– האמינו שיש לפעול בכל הכוח נגד הבריטים והם האויב של העם.

 

פעולות בולטות של תנועת המרד העברי:

 

ליל הרכבות– הפעילות התרחשה ב-1.11.1945 הפלמ”ח, היחידה המובחרת של ההגנה הכניסה חומרי נפץ ב-153 מקומות לאורך מסילת הרכבת וכך נפגעו 3 סירות של משמר החופים הבריטי ששמרו על כך שמעפילים לא יכנסו לישראל בדרך לא חוקית. 

באותו היום, תקפו אנשי אצ”ל ולח”י גם את תחנת הרכבת בלוד.

 

 

שחרור מעפילים:

כוח הפלמ”ח פרץ למחנה עתלית שבו נכלאו מעפילים שניסו להיכנס לארץ בדרך לא חוקית ושחררו 200 מעפילים שהבריטים תכננו לגרש מהארץ.

 

ליל הגשרים:

בתאריך ה-16.6.1946 לוחמי המרי העברי פוצצו 11 גשרים שקישרו בין ישראל לבין הארצות הקרובות אליה.

14 לוחמי פלמ”ח נהרגו בפעילות הזו.

 

תגובת הבריטים לתנועת המרי העברי.

הבריטים פעלו ביד קשה לצורך דיכוי המרד. הם פרסמו חוקים שאיימו בעונשים כבדים במיוחד על מי שייתפס עם נשק וגזרו עונש מוות למי שייתפס כמשתמש בנשק מחוץ לחוק. בשעות הלילה הוטל עוצר בערים שבהם היה חשד לפעילויות מחתרתיות.

בנוסף, הבריטים גירשו לוחמי אצ”ל ולח”י ממחנה המעצר בלטרון שבארץ ישראל אל אריתריאה שבאפריקה כדי להזהיר את כל מי שישתתף בפעילויות המחתרתיות.

 

השבת השחורה:

ביום שבת בתאריך: 29.6.1946 נכנסו שוטרים וחיילים בריטים רבים ליישובים רבים בארץ ולמוסדות של הסוכנות היהודית ונערך חיפוש מקיף של כלי נשק. על הערים תל אביב וירושלים הוטל עוצר כללי וכ-3,000 ממנהיגי ומפקדי התנועה נעצרו ונשלחו למחנות מעצר בלטרון, רפיח ועתלית.  בקיבוץ “יגור” התגלה מחסן נשק מרכזי וביישובים נוספים.

יהודי היישוב בארץ ומנהיגי הסוכנות הבינו שדרך כוח צבאי לא נצליח לפעול נגד הבריטים כיוון שכוחם הצבאי עולה על כוחם של יהודי היישוב ולכן יש לחשוב על פתרונות אחרים למאבק בבריטים.

הדעות בין מנהיגי הסוכנות היהודית היו חלוקות.

חיים וייצמן טען שההתקפות נגד הבריטים והשימוש בכוח צבאי לא מרוסן יגרמו ליישוב ללכת אחורה ולא להתקדם לכיוון מדינה יהודית עצמאית בארץ ואילו דוד בן גוריון טען שצריך לאזן, לא לפעול בדרך של התקוממות הורסת אבל גם לא להתנהל בדרך של הסכמה לכל מה שיאמרו לנו. “לא מצדה ולא וישי”.

מצדה– דוגמא מפעילויות של קנאים קיצוניים בימי בית שני שבחרו להילחם בלי להתחשב בשום דבר וגרמו לכך שכשהרומאים תפסו אותם הם בחרו להתאבד התאבדות המונית .

וישי– ממשלת חדשה בצרפת שקמה לאחר שגרמניה כבשה את צרפת והממשלה החדשה הסכימה לכל מה שגרמניה אמרה לה בלי לערער על מדיניותה.

דוד בן גוריון בעצם אמר במשפט הזה שצריך לאזן ולא לפעול בצורה קיצונית מידי שתהרוס את כל מה שהגענו אליו וגם לא לפעול בדרך פשרנית ומוותרת.

 

פיצוץ מלון המלך דוד-

פיצוץ מלון המלך דוד היה אירוע שתוכנן על ידי תנועת המרי העברי והפעולה קיבלה את אישור התנועה. חברי ההגנה שהיו הקול המאוזן יותר הגבילו את הפעולה בכך שדרשו שהיא תתבצע לא בשעות היום כשיש אנשים במקום אלא בשעות הלילה.  

מלון המלך דוד היה מקום שבו התמקמו משרדים רבים של ממשלת המנדט הבריטי ושל מפקדי הצבא הבריטי כך שהפיצוץ במלון היה דרך מצוינת לזעזע את הבריטים גם ללא קורבנות של בני אדם. 

לוחמי האצ”ל שהיו אלה שביצעו את הפעילות ביום ונכנסו והפעילו את חומרי הנפץ למרות ההגבלה של חברי ההגנה. הפיצוץ הביא איתו הרס רב מאוד. 91 אנשים יהודים, בריטים וערבים נהרגו, מאות פצועים וכל האזור הדרומי של המלון התמוטט. כתוצאה מהאירוע הבריטים שמו עוצר על הערים תל אביב וירושלים, ושלחו למעצר הרבה חשודים במעשה. כך שתוצאות האירוע לא גרמו נזק רק למשטר הבריטי אלא גם לאזרחים חפים מפשע שפשוט הגיעו לאזור כדי לארגן את העניינים שלהם במקום. תוצאות האירוע הקשות גרמו להבנה שאין הסכמה בין הקבוצות השונות בארגון ולכן בסוף יולי 1946 הארגון התפרק . האצ”ל והלח”י שראו בפעילויות האלה הישגים עצומים לצורך קידום ההבנה שמדינה יהודית חייבת לקום המשיכו גם לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד בפעולות בקו הזה והפציצו את מס ההכנסה בירושלים, רכבת נפט, תשתיות, פגיעה והתקפה של חיילים ושוטרים ועוד ואילו התנועה הציונית התמקדה בפעילויות דיפלומטיות ובעלייה וחיזוק ההתיישבות.

 

 

התפרקות תנועת המרד העברי הגיעה כתוצאה מאירועי השבת השחורה ובהמשך באופן סופי מהתוצאות של פיצוץ מלון המלך דוד.

 

 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

 

שאלות בגרות בהיסטוריה:

 

1.כתבו מהם הסיבות להקמת “תנועת המרי העברי”?

2.כתבו על תנועת המרי העברי: מתי הוקמה? מי הקים אותה? מי היו חברים בה? ומהי מטרת ההקמה? 

3. בחרו שני פעולות נועזות של תנועת המרי העברי וספרו עליהם. מה הייתה לדעתכם המטרה של הלוחמים בפעולות אלה? 

4.חשבו כיצד הייתם פועלים בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה לאחר עליית ראש הממשלה הבריטי בויין לשלטון? מהם הנימוקים לדרך פעולותיכם?

5.כתבו מהם האירועים שגרמו לפירוק תנועת המרי העברי ? תארו את האירועים וההשלכות שלהם כלפי יהודי היישוב.

6. מה ההבדל בין תנועת ההגנה לתנועות האצ”ל והלח”י?

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99.html