יהודים בצבא בעלות הברית זמן מלחמת העולם השניה

ב”ה

 

נושא: טוטליטריות , אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה.

תת נושא: יהודים בצבא בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.

 

סיכום:

יהודי היישוב הישראלי  ויהודי העולם מנסים בדרכים שונות לסייע ליהודי ארצות הכיבוש של גרמניה.

אחת הדרכים היא להשתלב במלחמה מול גרמניה.

 

יהודים בצבא בעלות הברית:

סה”כ יהודים שלחמו בצבאות של בעלות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה היה כ-1.5 מיליון יהודים.

מתוכם כ-120 אלף נהרגו בקרבות  וכ-80 אלף נשבו במלחמה ונרצחו על ידי האויבים. 

בהרבה מקומות הכמות של היהודים שיצאו להילחם במדינות היה הרבה יותר גדול מהיחס בכמות שלהם לתושבי המדינה. 

 

 

הסיבות לכניסה לצבא בעלות הברית [הארצות שנלחמו מול גרמניה ומדינות הציר]

 

נאמנות לארץ שחיו בה- היו נאמנים למקום שחיו בה ולכן התגייסו כדי לסייע לארץ שלהם ולהגן עליה מפני כיבוש.

 

נאמנות לצדקת הדרך– האויב הגרמני היה ידוע כדיקטטור שמטרתו להפוך את כל ערכי החופש והשוויון ולחזור למצב של שליטה של איש אחד על כל האזרחים בדרך אכזרית וקשה ולכן הרבה התגייסו כדי למנוע מהגרמנים לקחת את הדברים בשבילם חיו בארצם. מבחינתם זו הייתה מטרה אידאולוגית.

 

נאמנות לעם היהודי– כתוצאה מהאנטישמיות שגברה באירופה וגרמה לכל היהודים להבין שהמקום שלהם בארצם לא מובטח. תנועות לאומיות קמו וגרמו לעמים שונים להתאחד תחת הלאום שלהם. גם העם היהודי בהשפעת התנועות הלאומיות באירופה התחיל לחזק את לאומיותו ואת שורשיו היהודים כך, יהודים רבים בארצות שונות בחרו להתגייס כדי לסייע בהצלת יהודי אירופה.  

 

רצון לנקום בגרמניה ולשחרר את היהודים תחת ארצות הכיבוש– יהודים רבים ברחו מגרמניה ומארצות הכיבוש הגרמני והצליחו להיקלט ולהגר למקומות אחרים אבל כשהבינו מה הגרמנים עושים למשפחות שלהם החליטו לסייע במלחמה מול גרמניה, לנקום באויב הנאצי ולנסות לשחרר ולהציל את בני משפחותיהם או מכריהם כשהם משתתפים במלחמה.

 

תרומת היהודים הלוחמים בצבאות בעלות הברית:

 

תפקידים ותחומי לחימה:

 

היהודים הלוחמים פעלו בכל סגנונות הצבא בים, ביבשה, באוויר.

 

הלוחמים היהודים פעלו בסוגים שונים ובדרגות שונות של תפקידים מחיילים פשוטים לקצינים ומפקדים בצבאות בעלות הברית. 

הם לחמו וסייעו כרופאים, טייסים, צנחנים, אנשי מודיעין וכתומכי לחימה בתחומי האספקה של הציוד או הנשק.

 

אותות כבוד:

 

 עשרות אלפי לוחמים זכו בסיום המלחמה לאותות של כבוד והצטיינות על פועלם ותרומתם ללחימה.

 

כ-215 אלף יהודים מתו למען המטרה:

 

בארה”ב מתו כ-11.350 אלף יהודים במלחמת העולם השנייה.

 

בשאר הארצות מתו כ-200 אלף יהודים במלחמת העולם השנייה. 

 

רבים נפצעו קשה או נפלו בשבי אויביהם.

 

 

תרומת היהודים הלוחמים לאחר ניצחון בעלות הברית על מדינות הציר: 

 

 

יהודים לוחמים רבים השתתפו בשחרור מחנות ההשמדה והגטאות של יהודי הארצות שהיו תחת הכיבוש הנאצי.

 

רבים מהלוחמים סייעו במבצעים שונים לעלייה יהודית לארץ. [חוקית ולא חוקית]

 

 

 

לוחם יהודי לדוגמא מצבא בעלות הברית:

שם הלוחם: רס”ן לאוניד איליץ בובר.

תפקיד צבאי: קצין שריון בצבא האדום [צבא הקבע של ברית המועצות]

עיטור כבוד:  אות הצטיינות ממדינתו כלוחם גיבור.

אירוע גבורה: בשנת 1943 בובר פיקד על גדוד הטנקים בקרב שנקרא “קרב קורסק” בקרב שהיה אחד מהקרבות הקשים במלחמה הצליח הגדוד לחסל 13 מתוך 20 טנקים גרמנים. לאורך הקרב כשהגרמנים נכנסו ללחימה נוספת בובר נפצע ולמרות פציעתו לא עזב את הקרב. הוא וחייליו נלחמו בגבורה מול הגרמנים עד שהצליחו לגרום להם לעזוב את המקום באופן סופי. 

 

לאוניד בובר מתוך אתר יד ושם

יהודי ארה”ב:

 כ-חצי מיליון יהודים לחמו בצבא ארצות הברית. 

כ-11.350 חיילים וקצינים יהודים מתו במלחמה ויותר מ-27 אלף נפצעו קשה או נפלו בשבי

יהודים בצבא האדום:

כ-500 אלף יהודים לחמו בצבא האדום.

הלוחמים היהודים לחמו בהרבה פעמים בקו חזית ראשון והיו צריכים להתמודד בנוסף ללחימה מול האויב הגרמני עם גילויי אנטישמיות ודימוי שלילי מהאנשים שלחמו לצד שלהם. [האוכלוסייה בברית המועצות הייתה אוכלוסייה אנטישמית במיוחד] ובנוסף, לעיתים, בעקבות ההצלחה של הגרמנים בכיבוש מקומות רבים בברית המועצות הם  לחמו תוך כדי שהם מבינים שבני משפחותיהם נשלחו להשמדה עם סיוע של אזרחים מברית המועצות והם, גם כשינצחו ישובו לבית ריק בלי משפחה . [הארץ שהם נלחמים בצבא שלה]

 

יהודים מהיישוב היהודי בארץ ישראל שסייעו בלוחמה:

בריגדה יהודית– כשפרצה מלחמת העולם השנייה ביקשו היהודים בארץ ישראל לסייע לבריטניה במלחמה מול גרמניה במטרה לסייע לאחיהם. 135 אלף יהודים ביקשו לגייס. בריטניה בתחילה סירבה אך בהמשך, לקראת סיום המלחמה  הסכימה להקים את הבריגדה היהודית.

 

ח”יל-חטיבה יהודית לוחמת שמנתה כ-5500 לוחמים יהודים . הם התארגנו במצרים ומשם יצאו לאיטליה והשתתפו בלחימה מול הכוחות הגרמניים. לאחר המלחמה אותם כוחות של לוחמים השתתפו בתפקידי שמירה וביטחון בארץ וסייעו לפליטים יהודים מהמלחמה להיכנס לארץ ישראל בדרך לא חוקית. 

 

צנחני היישוב היהודי– בשנת  1943 הקימה בריטניה קבוצה של 240 לוחמים ולוחמות יהודים שהתנדבו מהיישוב היהודי בארץ ישראל להילחם מול כוחות גרמניה. בריטניה אימנה אותם כדי שיוכלו לצנוח אל ארצות הכיבוש של גרמניה ולסייע במלחמה . הבריטים היו מעוניינים בכוח הלוחמה כדי לקבל מידע על ארצות הכיבוש מהכוחות הלוחמים בתוך הארצות ולסייע לחילוץ צוותים אוויריים שנפלו בזכות ההכרה שלהם את המקום וידיעת השפה ואילו היהודים היו מעוניינים לסייע לעם היהודי שנמצא באותן ארצות. כך שהחיילים שיצאו למשימה ידעו שהם הולכים בשליחות בריטניה אבל מטרתם הייתה בראש ובראשונה לראות כיצד הם מוצאים דרך לסייע לבני עמם בצורה ישירה או עקיפה. כך שהצנחנים שיצאו למשימה היו עם כובע כפול. למלא את המשימות של בריטניה ולסייע בכל דרך אפשרית ליהודי אירופה.

 

לוחמת לדוגמא מהיישוב היהודי שצורף לצבא בריטניה:

חנה סנש, צנחנית לוחמת.

חנה סנש מתוך ויקיפדיה

חנה, ילידת הונגריה. נולדה להורים ללא קשר לציונות או לדת. כשנבחרה לוועדה הספרותית בבית ספרה אך לא נתנו לה לפעול בה בגלל יהדותה התחילה ללמוד על זהותה היהודית ועל הציונות.  בשנת 1939 עלתה לארץ והשתלבה בבניית הקיבוץ “שדות ים” ובהדרכה. כתבה שירים ויומן שפורסמו. [לדוגמא: “הדרך לקיסריה, אלי אלי שלא יגמר לעולם”]

 מתוך ה-240 שאומנו כדי להצטרף לצבא בריטניה נבחרו למשימה רק 37 לוחמים ולוחמות ביניהם חנה סנש, ראובן דפני, יונה רוזן ואבא ברדיצ’ב שנבחרו למשימה מסוימת:

מטרתם הייתה לצנוח ליוגוסלביה ליד הגבול ההונגרי ושם להשתלב עם קבוצת פרטיזנים מקומית, לקבל מידע ולסייע לטייסים של בעלות הברית [הארצות שנלחמו נגד מדינות הציר]. הם הצליחו בפעולה שלהם וסייעו לחיילי צבא בעלות הברית. 

כשחנה שהייתה ילידת הונגריה שמעה על שליחת יהודי הונגריה להשמדה היא נפרדה מחבריה כדי ללכת לסייע ליהודים במקום עם עוד שני פליטים יהודים. כשעברו את הגבול הם נתפסו על ידי חיילי הונגריה. היא הועברה לכלא בודפשט בהונגריה, הואשמה בריגול ובבגידה במולדתה, עונתה והוצאה להורג כשהיא לא מוסרת מידע על חבריה ושליחותה וגם לא מוכנה לבקש חנינה. בשנת 1950 גופתה הועברה לישראל ונערך לה מסע כבוד שהתחיל מחיפה והסתיים בקבורתה בהר הרצל בירושלים. 

סיפורה של חנה סנש, שעלתה לארץ בשנת 1939 והייתה משוררת, לוחמת וצנחנית והייתה בת 23 במותה נכתב והיה לאות גבורה יהודית. 

“אינני זוכרת אם סיפרתי כבר שאני ציונית… אני מרגישה שעכשיו אני יהודייה בעלת הכרה, ובכל מאודי. אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה…רעיון אחד מעסיק אותי ללא הרף: ארץ ישראל”. [חנה סנש, “פרקי יומן” בפרויקט “בן יהודה”, בודפשט, 1938

 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

שאלות בגרות בהיסטוריה:

 

1. בחרו גיבור או גיבורה   יהודי/ה שלחם/ה בצבא בעלות הברית. כתבו את סיפורו/ה ומהי הסיבה שלדעתכם הוא גיבור/ה.
2. כתבו מהן הסיבות שגרמו ליהודי העולם להשתלב במלחמה מול בעלות הברית.
3. כתבו מהם הקשיים שעמדו בפני הלוחמים שנלחמו בצבא ברית המועצות? חפשו באתר יד ושם, באינטרנט או בספרים חייל/מפקד שלחם בצבא ברית המועצות וכתבו עליו.
4. כתבו מה הייתה התרומה של היישוב היהודי בארץ ישראל למען מלחמת העולם השנייה בתחום הצבאי?

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%A6%D7%91%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA.html