הרעיון הלאומי (3)

ב”ה

 

נושא: תרבות פוליטית דמוקרטית.

תת נושא: תרבות פוליטית דמוקרטית והמאפיינים שלה.

 

סיכום:

תרבות פוליטית דמוקרטית היא מערכת של ערכים, נורמות, עמדות ודפוסי התנהגות שמאפיינים חברה דמוקרטית ותומכים בקיומה. [שהיא תצליח להתקיים]

התרבות באה לידי ביטוי דרך האזרחים ודרך המוסדות הפוליטיים.

הביטויים העיקריים של המושג: השתתפות בהצבעה בבחירות להנהגת המדינה או הנהגת העיר באחוזים גבוהים, קבלה של דעת הרוב, הכרה וציות לחוק וקבלת השונה באוכלוסייה היושבת בארץ.

 

המאפיינים העיקריים שלה:

סובלנות – נכונות לשמוע דעות שונות, גם אם אינן מקובלות או מרגיזות.

עיקרון הסובלנות מגיע מההכרה בכבוד האדם. ברור לנו שאנחנו שונים ובעקבות השוני שלנו יש לכל אחד ואחת דעות שונות מהשני וחשיבה אחרת כיצד יש לנהל את המדינה או איך נכון להתנהל בה. ועדיין למרות שנשמעות דעות שונות משלנו עלינו לכבד את הצד השני ולהכיר בעובדה שלמרות שהוא שונה ממני בדעה או במעשים אני צריכה לכבד אותו ואת דעתו ויש לו זכות מלאה לחשוב או לפעול שונה ממני. [לא חייבים להסכים אבל כן חייבים לכבד]

דוגמה בישראל: קיומן של הפגנות עם עמדות מנוגדות – כמו הפגנות ימין מול שמאל או בעד ונגד רפורמות משפטיות. המדינה מאפשרת לשני הצדדים להביע את עמדתם.

 

פלורליזם – קבלה של ריבוי קבוצות, השקפות ואינטרסים בחברה.

הערך מבטא את ההכרה בכך שיש אנשים שונים בעולם וכל אחד ואחת יש לו/ה דעה משל עצמו/ה וזה זכות אותו אדם לחשוב ולפעול על פי שיקול דעתו.

דוגמא בישראל:

תחום החברתי: ארגונים חברתיים שונים התומכים בנושאים שונים.

תחום פוליטי: ריבוי מפלגות שכל אחת מייצגת זרם אחר בעם. [מפלגה ימנית, שמאלנית, דתית, דתית חברתית, מיעוט].

תחום כלכלי: ארגונים חברתיים התומכים בעובדים ובתנאים החברתיים והחוקים שלה. [“ארגון המורים”, “ההסתדרות”.

תחום חינוך חברתי- תנועות נוער שונות כמו “הצופים”, “בני עקיבא”, “השומר”, “עזרא”.

בנוסף, במערכת החינוך קיימות מגמות שונות – ממלכתי, ממלכתי-דתי, חינוך חרדי וחינוך ערבי – וכל מגזר מחנך בהתאם לערכיו.

 

הסכמיות – הסכמה רחבה על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כאשר יש מחלוקות.

מכיוון שבחברה דמוקרטית נותנים מקום לקבוצות וליחידים בעלי דעות או פעולות שונות כשמדובר בבעיה שצריך למצוא לה פתרון ולכל קבוצה יש דרך שונה לחלוטין לפתרון שלא מוסכם על הקבוצה השנייה ועדיין צריך להגיע להחלטה, הדרך להגיע להסכמה היא על ידי כך שההחלטה תגיע לא על ידי מאבקים אלימים אלא בדרך חוקית מדינית. 

דוגמה בישראל: גם בעת מחלוקות חריפות (למשל סביב הסכמי אוסלו או תוכנית ההתנתקות), המאבק מתנהל בעיקר דרך הפגנות, בחירות ודיונים בכנסת – לא בהפיכות צבאיות.

 

ערכים המסייעים לחברה לשמור על תרבות פוליטית דמוקרטית:

הכרה בלגיטימיות של שלטון הרוב – קבלת הכרעת הרוב תוך שמירה על זכויות המיעוט.

דוגמה בישראל: בבחירות לכנסת, הממשלה מוקמת על פי רוב הקולות שקיבלו המפלגות. יחד עם זאת, מפלגות קטנות מהאופוזיציה עדיין רשאיות להביע את עמדתן ולבקר את השלטון.

 

שמירה על זכויות המיעוט– גם כאשר רוב הציבור חושב אחרת, למיעוט יש זכות להתבטא, להתארגן ולשמור על זהותו.

דוגמה בישראל: זכויות התרבות והשפה של הציבור הערבי – למשל, אפשרות ללמוד בשפה הערבית, לקיים בתי ספר נפרדים ולפרסם תכנים בשפה זו.

שלטון החוק – כיבוד החוקים והאמונה כי כולם כפופים להם, כולל השלטון עצמו.

מכיוון שהחברה הדמוקרטית נותנת מקום לדעות שונות צריך לשים לב שהדעות השונות לא יגרמו לכל אחד לעשות מה שבא לו ויפגעו בעם או במדינה. לכן, במצב כזה כולם צריכים לקבל את שלטון החוק ולהבין שלמרות שאני חושב.ת משהו שונה מהחוק במדינה אני מבינ.ה שכולם כפופים לחוק ועד שאני או קבוצה שחושבת כמוני לא תגרום שהחוק ישתנה אני לא יכול.ה לפעול כרצוני אלא לקבל את החוק ולהיות כפופ.ה אליו גם אם הוא שונה מרצונותיי. וזה כולל כל אחד ואחת מהאזרחים בארץ.

דוגמה בישראל: ראשי ממשלה ונבחרי ציבור עמדו לדין פלילי (כמו אהוד אולמרט ובנימין נתניהו) – דבר המדגים כי גם מנהיגים אינם מעל החוק.

 

השתתפות פוליטית – מעורבות פעילה של אזרחים בבחירות, במחאה, בשיח ציבורי ובארגונים אזרחיים.

חברה דמוקרטית יכולה להתנהל כשהיא נותנת מקום לאלה שחושבים אחרת ועל ידי כך שהאזרחים פועלים בה בדרך דמוקרטית. הדבר בא לידי ביטוי כשקבוצות שונות חושבות שמשהו שגוי בהתנהלות המדינה ויוצאים להפגין נגד פעולה מסוימת, חתימה על עצומה, יציאה להפגנות, הצבעה בבחירות למפלגה שתומכת בדעה שלי וכו’. 

דוגמה בישראל: ההפגנות ההמוניות נגד הרפורמה המשפטית ב־2023–2024, שבהן מאות אלפים השתתפו כדי להשפיע על מדיניות הממשלה.

 

כלומר, תרבות פוליטית דמוקרטית היא לא רק צורת ממשל, אלא גם אורח חיים ציבורי [התנהלות יומיומית] שמבטיח שהדמוקרטיה לא תישאר על הנייר הכתוב אלא תפעל בפועל בארץ.

 

 

נקודה למחשבה:

אם כך ניתן להבין שהמטרה שעמדה לפני מקימי המדינה הייתה שתהיה פה מדינה יהודית שנותנת את האפשרות לעם היהודי להתנהל על פי דתו ותרבותו באופן בטוח וחופשי ובמקביל תיתן את האפשרות לכל אדם לחיות את חייו כרצונו, להביע את דעתו באופן חופשי ללא חשש, לפעול למען מטרותיו כל עוד הוא לא מזיק לאחר. מצד שני, כדי לא לגרום למצב שאין סדר אם כל אחד יעשה כרצונו ולפי דעתו [ומה לעשות שיש הרבה דעות בעם…] הוגבלה הדמוקרטיה עם העיקרון של שלטון הרוב ועם העובדה שאין יוצאים מהכלל. כולם מחויבים לחוקי הממשלה הקיימת לאחר שנבחרה בצורה דמוקרטית על ידי רוב העם גם אם הדעות של האנשים שם ממש לא מתאימות לי. עד שהחוק לא משתנה בצורה חוקית כולם כפופים לו.   

מה דעתכם על כללי מקימי המדינה? האם הם הגבילו את הדמוקרטיה מעבר לנדרש? האם יכולתם לחשוב על דרך אחרת שתיתן לעם לחיות בצורה חופשית ובטוחה בארצו? 

 

לומדים לבגרות באזרחות בקליק. עוד סיכומים לבגרות באזרחות, הסברים, שאלות בגרות באזרחות אמצעי עזר באזרחות, המחשה ושיעורי צפייה באזרחות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות באזרחות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

 

 

 

שאלות באזרחות:

1.הציגו את המושג תרבות פוליטית דמוקרטית. כתבו שני עקרונות של התרבות הדמוקרטית והסבירו כיצד הם באים לידי ביטוי בישראל.

2.חשבו על אירוע שקראתם עליו או נחשפתם אליו בחדשות וכתבו כיצד הוא מבטא מאפיין דמוקרטי בתוך התרבות הדמוקרטית הפוליטית בארץ?

3.מה הסכנה בקיומה של תרבות דמוקרטית בארץ וכיצד עקרון ההסכמיות, שלטון החוק, והכרעת הרוב שומרים על ההתנהלות התקינה בארץ? 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94%D7%99%20%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%20%D7%A4%D7%A8%D7%A7%203%20%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D.html