לאומיות – הפתרון לבעיות האמנסיפציה והקמת התנועות היהודיות באירופה

ב”ה

נושא: לאומיות

תת נושא: הפתרון לבעיות האמנציפציה והקמת התנועות היהודיות באירופה

בעקבות האמנסיפצייה התרחשו שני דברים בעם היהודי:

מצד אחד היהודים קיבלו שוויון זכויות שהביא התקדמות, למידה, חשיפה השכלה , לידע ולמקומות שלפני כן לא הגיעו אליהם מצד שני התגברות האנטישמיות בכל רחבי אירופה. 

היהודים נמצאים במצב של חוסר ביטחון בגלל התנודות של השלטונות והעם בארצות שהם גרים בהם והם מבינים שהם צריכים פתרון טוב יותר למצב מכיוון שהעם מבחינה דמוגרפית רק גדל.

פתרונות לבעיות שעלו:

הגירה– בשנים 1881-1920 היגרו המוני יהודים לארה”ב. ארה”ב הייתה מקום טוב ליהודים כיוון שנתנה מקום לאוכלוסייה שמאמינה באותן עקרונות כמו שלה ולא בחרה את קבוצת הזהות שלה לפי לאום או דת אלא לפי מטרות. היהודים שהיו חרוצים מאוד, למדנים והאמינו ביחס מכבד לסובב יכלו להיקלט שם במהירות. 

לארה”ב היגרו כמעט 2 מליון יהודים ממזרח אירופה ומהאימפריה האוסטרו הונגרית ועד שנת 1924 כבר היו בארה”ב כ4 מיליון יהודים. 

היהודים בארה”ב התיישבו בעקר בערים: שיקאגו, ניו- יורק, קליבלנד. שם יצרו מרכזים יהודיים של תושבים יהודים וכך יכלו לסייע אחד לשני להשתלב במקום.

תחום העיסוק המרכזי היה: טקסטיל.

ארגונים בארה”ב שהוקמו: ארגון “בני ברית”, היא”ס, הועד היהודי אמריקני, ג’וינט.

הארגונים שיהודי ארה”ב הקימו היו במטרה לסייע ליהודים שהיגרו, לשלב אותם בחברה, להילחם באנטישמיות באירופה.

מקומות נוספים שיהודים היגרו אליהם היו: ארגנטינה, דרום אפריקה, אוסטריה וקנדה. 

השתלבות בחברה ובתרבות- יהודים רבים נכנסו למוסדות השכלה גבוהה למדו בחריצות והצטיינו במטרה להשתלב בארצם, להתקדם, להשפיע, ליצור ולתרום את חלקם כדי שיוכלו להשתלב בארץ שהם חיים בה. 

היו כאלה שכדי להשתלב בארצם התרחקו מהערים היהודיות, מהלבוש היהודי, מהמנהגים, המצוות והמסורת ואף נישאו לבני אותה ארץ שהיו לא יהודיים כדי שיוכלו להתקבל ולהשתלב במהירות והיו כאלה שבחרו למרות ההתקדמות וההשתלבות שלהם בארצם לשמור על המסורת,  על התרבות ועל הדת שלהם למרות ועם הקדמה ואף לסייע ככל שיכלו לעם שלהם להשתלב ולהתחזק .

דוגמא לכך הוא ארגון “כל ישראל חברים” [כי”ח] שהוקם בצרפת ומטרתו הייתה לסייע בכל התחומים ליהודים ברחבי אירופה בתחום הלימודי, הכלכלי והאנטישמיות. הדרך שלו לסייע היה בכך שהקים מוסדות חינוך לילדי ישראל שבהם הילדים ירכשו השכלה שתוכל לשלב אותם במקצועות שונים בארצם.

הגבלות וחוקים ברורים- רבים מהיהדות האורתודוקסית שראו את ההשפעה של תנועת ההשכלה על בני הנוער וראו איך הדבר תורם לריחוק וחילון כדי לשמור על עצמם ועל הילדים שלהם מההשפעות הזרות בחרו להגביל את עצמם יותר ויותר כדי שלא יהיו חשופים לתנועת ההשכלה ויסתכנו באיבוד הילדים שלהם לדת אחרת או לחיי חופש מדת, מסורת וערכי ישראל. 

ראש המחנה האורתודוקסי היה ה”חתם סופר” שהוא פסק ש “חדש אסור מהתורה” כל דבר שהוא חדש והוא לא בתוך מה שמוכר אסור [כמו תפילה בליווי נגינה, ובשפה שונה מהקיים וכו’]. היהודים שומרי המצוות שהלכו אחרי פסקיו שמרו תורה ומצוות בצורה אדוקה וללא פשרות גם בדברים מותרים  כדי לא לתת פתח ואישור לאווירה הסוחפת מחוץ לקהילה היהודית. 

מטרתו הייתה לשמור על התורה, ועל האוכלוסייה היהודית כאוכלוסייה שומרת מצוות.

מהפכנות– יהודים רבים הצטרפו לתנועות מהפכה להפלת השלטון הקיים בארצם במטרה לכך שכשהשלטון הקיים יפול יזכרו אותם כמסייעים לשלטון העולה וכך יוכלו להשתלב בחברה החדשה כשווי ערך לאחרים.

תנועות לאומיות יהודיות- הוקמו תנועות לאומיות יהודיות שמטרתם הייתה למצוא פתרון בטוח לטווח הרחוק לעם היהודי. הם דגלו בשיטות שונות.

תנועות שביקשו הכרה בעם היהודי ובתרבותו אבל לא ביקשו מדינה משלהם.

אוטונומיזם– פרופ שמעון דובנוב שהיה היסטוריון יהודי ומשכיל. הוא טען שהחוזק של העם היהודי הוא בתרבותו ולכן העם היהודי צריך לשמור על תרבותו אך לוותר על המצוות והסממנים הדתיים. הוא לא רצה מדינה לעם היהודים אלא רצה שהעם ישאר בארץ הזרה אבל לקבל הכרה בכך שהם יכולים לשמר את תרבותם. [השכלה, היסטוריה ושפה] הוא לא חשב שהרעיון שיהיה לעם היהודי מדינה משלהם הוא בר ביצוע ולכן ניסה ליישם מטרה אחרת.  הוא נרצח בשואה וכך באה לסופה התאוריה שלו.

הבונד– תנועה שהוקמה על ידי צעירים יהודים ברוסיה בסוף המאה ה-19 ומטרתם הייתה לקבל אוטונמיה יהודית. הם רצו להישאר ברוסיה אבל לקבל הכרה על ידי השלטונות לכך שהם, כיהודים יכולים לקיים חיים יהודיים, דתיים בעלי תרבות נפרדת מאחרים בצורה בטוחה וללא הפרעות. גם הם לא האמינו ביכולתם של העם היהודי לקבל מדינה משלהם ולכן לא פעלו למען מימוש מטרה זו אלא מטרה קטנה יותר ובעלת השגה לדעתם.

תנועות שמטרתם הייתה להקים מדינה לעם היהודי:

טריטוריאליזם– תנועה שקמה בשנת 1905. היא קמה כתוצאה מקונגרס אוגנדה בשנת 1903 שם עלתה ההצעה למצוא פתרון חדש  שהוא לא ארץ ישראל לעם היהודי. מטרת התנועה הייתה להקים מדינה לעם היהודי. מבחינת התנועה גם אם השטח אדמה לא יהיה ארץ ישראל עדין זה יהיה מבורך ויש להשתמש בו כמדינה לעם  היהודי. והסיבה היא שהבעיה של העם כל כך גדולה שהם חייבים שטח ולא משנה איפה השטח יהיה. הם הוכיחו את הטענה שלהם בכך שהראו את ההגירה ההמונית לארה”ב של בני העם היהודי דבר שהוכיח לטענתם את העובדה שהעם היהודי יגיע לשטח הנבחר גם אם הוא לא יהיה ארצם המקורית[=ישראל]. 

התנועה פסקה לאחר הצהרת בלפור בשנת 1917. 

הציונות- הציונות הייתה תנועה לאומית שמטרתה הייתה להקים מדינה לעם היהודי בארץ ישראל.

התנועה צמחה במחצית השנייה של המאה ה-19 ברוסיה השאיפה שלהם הייתה שהעם היהודי ישוב לארצו, ארץ ישראל ושם יחיו חיי בטחון ושלווה כבעבר. 

האנשים שהקימו את התנועה היו אנשים משכילים דתיים ולא דתיים שהיו מושפעים מתנועת ההשכלה ומהאירועים והמהפכות שהתרחשו בעולם. הם ראו את האנטישמיות הגדולה לא משנה באיזו דרך בחרו היהודים, הם ראו את הפוגרומים ואת עלילות הדם ואת ניסיונם של היהודים להשתלב אך ללא הועיל והבינו שצריך פתרון טוב יותר. החילונים שבהם הבינו שאין שום דרך שבהם יוכלו להיטמע ולהשתלב בארצות הזרות בביטחון שלם ולאורך זמן ואילו הדתיים ביניהם חשבו שהצפייה למשיח ללא עשייה היא צפייה חסרת תוחלת. האדם צריך לפעול למען גורלו ולכן הם התחילו לפעול למען המטרה. 

דוגמאות לאנשים שהשפיעו:

ר’ יהודה אלקלעי[1798-1878]- ביקר בנעוריו בישיבה בירושלים, היה רב בסרביה וצפה במהפכה של העם היווני בשלטון התורכי. הוא חשב שהעם היהודי צריך לפעול למען הגאולה ולהתחיל בהתיישבות בארץ. הוא בעצמו עלה והתיישב בירושלים, רצה להחיות את השפה העברית, לגייס כספים למען פדיון הארץ מהאמפריה העות’מאנית, ולהקים אגודה שתעודד עלייה יהודית והתיישבות בארץ.

משה הס

תנועת חיבת ציון- תנועת חיבת ציון הוקמה על ידי משכילים שהבינו שהמצב הקיים [פוגרומים ופרעות] לא יכול להימשך והם הבינו שלא משנה מה יעשו היהודים בארצות זרות אין להם סיכוי. הדרך היחידה היא להכיר בייחודם ובשוני שלהם ולחיות בארץ משלהם. ביניהם ניתן למנות את יהודה לייב פינסקר, הרב שמואל מוהליבר ומשה לייב ליליינבלום

אחד ממנהיגי תנועת “חיבת ציון” היה יהודה לייב פינסקר שהיה במקצועו רופא. בתחילה פינסקר חשב שאם יהודים ילמדו לימודי השכלה גבוהה הם יוכלו להשתלב אבל לאורך הפרעות והפוגרומים ברוסיה מ1881 “סופות בנגב” הוא הבין שהפתרון שלו לא יצליח לעבוד. הוא כתב בשנת 1882 את “האוטואמנציפציה” [=שחרור עצמי] שהוא מסמך המסביר בצורה הגיונית את חשיבות הקמת מדינה לעם היהודי ותוכנית מסודרת להגשמת הרעיון שלו.

במסמך הוא טען שהיהודים צריכים מדינה משלהם כיון שלא משנה מה הם יעשו הם לא ישתלבו בגויים. הם זקוקים לשפה מאחדת, מולדת וממשלה משלהם ומעל הכל להבין שהם צריכים להכיר בלאומיות שלהם.  הוא הכין תוכנית מסודרת שתסייע במטרה שלו לגרום לעם היהודי להתיישב בארץ ולקבל הכרה כמדינת לאום יהודי.

פינסקר הצביע על הקושי העיקרי בתוכנית שלו והוא: ההכרה של העם היהודי בלאומיות הייחודית שלו ובהכרח שלו להקים מדינה משלהם. פינסקר הבין שכעם אנחנו עקשנים וננסה בכל דרך להשיג את האפשרות להישאר בגולה ולקבל הכרה כאזרחים שווים כך שעד שהעם עצמו לא יבין ויכיר בלאומיות שלו ובהכרח שלו לקבל מדינה ושלטון עצמאי הם לא יפעלו לשם כך. 

תוכנית הפעולה של פינסקר:

הקמת מוסד לאומי שבראשו ועד מנהל הדוחף למען המטרה של הקמת מדינה ליהודים.

יסוד חברת מניות שתרכוש קרקע שתוכל להכיל קליטה של מיליוני יהודים. [לא בהכרח ארץ ישראל אלא מקום לעם היהודי]

השגת תמיכה של בעלי המעצמות ברחבי העולם להקמת מדינה לעם היהודי .

כתוצאה מתנועות “חובבי ציון” השונות שהוקמו בדרום מערב רוסיה  הרבה יהודים התחילו לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה. הם היו הפתח לעליות הראשונות לארץ ישראל. 

תנועת חיבת ציון פעלה בכמה דרכים למען מטרותיה:

1.הסברה– האגודה ערכה כנסים והפיצה את הרעיון הציוני ואת החובה לעלות לארץ ולהתיישב בה.

2. גיוס כספים– האגודה פעלה לגיוס כספים ולהשגת תרומות לצורך סיוע בעליה וסיוע בתשלומים שונים כדי ליצור קשרים והסכמים עם בעלי ברית.

3.האגודה יצרה קשרי ברית– האגודה פעלה למען יצירת קשרים עם אנשים בעלי השפעה בעולם שיוכלו לסייע לה לקבלת אישורים חוקיים לצורך עליה יהודית והתיישבות בארץ.

למרות הפעולות שנעשו בתנועה והעלייה של הרבה יהודים לארץ הם לא הצליחו בהגשמת מטרותיהם לסייע בהתיישבות בארץ ולקבוע את סדר היום הציוני בארץ והסיבות כך:

1. היעדר מנהיגות סוחפת.

. אי הסכמה בין הזרם הדתי לזרם החילוני על המטרות של העם2

3. חוסר הצלחה להשיג כספים לקידום ההתיישבות ולקבלת אישורי עליה מהשלטונות.

4. התנגדות השלטונות לפעולות של התנועה בשנים הראשונות.

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1.באילו דרכים התמודדו היהודים ברחבי אירופה עם התנועות הלאומיות שהתגבשו? באיזה דרך את/ה היית בוחר/ת ומדוע.

2. כתבו מי הם המנהיגים של תנועת חובבי ציון, מה הייתה מטרתם וכיצד קידמו את המטרה שלהם? האם השיגו את המטרה שלהם?

3. כתבו שני פרטים הידועים לכם  על יהודה לייב פינסקר בנוסף כתבו מה הייתה הדעה שלו בהקשר הלאומיות היהודית? איזה אירוע גרם לשינוי בחשיבה שלו? מה לדעת פינסקר הקושי העיקרי בתוכנית שלו?

4.

א. כתבו מהם השלבים של יהודה לייב פינסקר בהקמת מדינה לעם היהודי. מה לדעתכם החשיבות של כל שלב בתוכנית שלו להגשמת הרעיון?

ב. חשבו על מטרה גדולה שיש לכם וכתבו תוכנית פעולה להגשמת המטרה. ליד כל שלב בתוכנית שרשמתם כתבו מהי הסיבה לחשיבות אותו פרט שהוספתם בתוכנית לצורך הגשמת החלום. 

5. מהי הסיבה לדעתך לתנועות שהוקמו ולא תמכו ברעיון הציוני של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל? למה הם לא השתלבו עם הרעיון הציוני?