המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בעקבות המעבר לשלטון

ב”ה

נושא: טוטליטריות , אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה.

תת נושא: המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בעקבות המעבר לשלטון.

תחום מדיני:

חוקי גרינברג- חוקי גרינברג שפורסמו 15.9.1935 היו חוקים שבהם ניתנה הבהרה מי על פי האידאולוגיה הנאצית נחשב יהודי. ומתוקף היותו יהודי מה נאסר עליו. [הוא לא נחשב בן גרמניה ולכן אין לו זכות להניף את דגלם]

חוק המגדיר מיהו יהודי– בחוקי גרינברג היה הסבר מפורט מי נחשב יהודי על פי המפלגה הנאצית.

יהודי הוא אדם שמתוך ארבעה סבים וסבתות שיש לו שלושה מהם יהודים [סב וסבתא  מצד אביו ואמו סה”כ 4]. 

מי שיש לו פחות מזה נחשב בן תערובת [שני סבים לדוגמא או אחד]

על פי היהדות רק מי שאמו יהודייה נחשב יהודי. כך שחוקי גרינברג הכניסו בתוכם אנשים שכבר היו בתהליך ההתבוללות דור שני ובכל אופן הגדירו אותם ככאלה שדם יהודי זורם בהם ולכן החוקים יחולו גם עליהם בהמשך הזמן.

חוקי הרייך– חוק המבהיר שאזרחות גרמנית ניתנת רק למי שהוא מגזע הארי ויש לו דם גרמני-ארי. מאותו הרגע נשללו כל הזכויות המשפטיות של כל מי שלא היה בעל דם ארי. כך שכל מי שלא היה בקטגוריה הזו בלילה אחד כל זכויות האמנציפציה   נלקחו ממנו. [שוויון הזכויות]

מתוקף חוק זה נאסר על היהודים להניף את הדגל של גרמניה או ללבוש את צבעי הדגל כדי שלא יטמאו אותם כיוון שאינם אזרחי גרמניה.

החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני– החוק חייב את כל הגרמנים להינשא רק למי שהוא מגזע הארי כדי לא לערבב את דם גרמניה בלאומים שאינם בני אותו הגזע. כתוצאה מהחוק הפרידו זוגות שאחד מבני הזוג היה מגזע הארי גם אם היו להם ילדים, ליהודים נאסר לקיים יחסי מין עם גרמניות,  נאסר על היהודים להעסיק עוזרת בית מתחת לגיל 45 מחשש לקיום יחסי אישות.

כל העוברים על החוקים היו צפויים לקנסות ולישיבה בכלא.

לאחר שחוקים אלה פורסמו ההתנהגות האלימה כלפי היהודים הוגברה וגם הלחץ להעברת הרכוש לשלטונות הגרמניים גבר. [החוקים נתנו את הסמכות בשם החוק לעשוק ולפעול נגד היהודים ללא חשש]

תחום כלכלי:

הכרזת חרם על יהודי גרמניה- ב-1.4.1933 בשבת [חודשיים לאחר עליית היטלר לשלטון] הוכרז חרם כללי על בעלי המסחר היהודים. ההוראה לעם הגרמני הייתה לנהל את החרם בשקט מוחלט. מטרת החרם הייתה לפגוע ביהודים במקום הרך שלהם שזו הכלכלה וזכות הקיום ובנוסף לוודא מי מבני העם הגרמני שותף לדרך של המפלגה הנאצית ומקבל את החלטותיה.

ביום החרם חנויות ועסקים של יהודים ברחבי גרמניה הושחתו בסיסמאות נגד יהודים, הוצבו משמרות כניסה לעסקים כדי שגרמנים לא ייכנסו אליהם.

החרם הצליח והעם הגרמני התנהל כמצופה ממנו אבל בעקבותיו מעצמות המערב [מדינות ההסכמה] שניצחו את גרמניה במלחמת העולם הראשונה התערבו והזהירו את גרמניה בהטלת חרם כלכלי והיטלר נסוג מהחרם. סה”כ החרם נמשך יום אחד אבל כתוצאה מהחרם הזה גרמנים אנטישמים הבינו שאם הם פוגעים בעסקי יהודים הממשלה לא תעשה דבר. בנוסף, היטלר הבין שהעם הגרמני אתו.

“החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה”:

באפריל 1933 הוצא חוק שהכריז על כך שכל בעלי המשרות הממשלתיות והציבוריות היהודים יפוטרו מעבודתם. 

יהודים שהיו ממתגייסי מלחמת העולם הראשונה נשארו עוד שנתיים במשרות ולאחר מות הנשיא גם הם הוצאו. 

יהודים במשרות בכירות ובעלי כוח בגרמניה הוצאו מעבודתם כמו: מדענים, כלכלנים, מרצים באוניברסיטה, שרי ממשלה, יועצים ועוד. המשרות שהתפנו עברו כמובן לגרמנים המקורבים למפלגה הנאצית.

“אריזציה”– תהליך שבו עסקים ורכוש של יהודים הועברו לידי השלטונות.

היהודים הוכרחו להעביר לשלטונות את רכושם לפעמים בעד סכום קטן ביותר ולפעמים בלי שום תמורה. גרמנים שקנו אצל יהודים הוחרמו ונחשבו בוגדים. כך גרמניה העבירה לידיה את רכושם של היהודים שהוערך ב-38 מיליארד דולר כיום. הכסף הלך לביסוס גרמניה וחיזוקה. 

תרבות:

שריפת הספרים:

ב-10.5.1933 אורגנה על ידי יוזף גבלס בכיכר האופרה בברלין שריפה המונית של ספרים שכתבו יהודים. 20,000 ספרים נשרפו בשרפה זו ואחריה הושמדו תקליטים או מוסיקה שהולחנו על ידי יהודים, יצירות שנוצרו על ידי יהודים ותיאוריות מדעיות. כל אלה הוגדרו כאסורות והוגדרה ומסכנות את גזע הארי. 

האירוע היה המוני ומעורר חרדה. מאות סטודנטים גרמנים השתתפו ולקחו בו חלק. באירוע זה העם הגרמני הראה שגרמניה בזה גם ליהודים המשכילים שהשפיעו במשך שנים על התרבות בגרמניה ועל התפתחותה.

אלברט איינשטיין שהיה יליד גרמניה, חוקר ידוע מגדולי הפיזיקאים וחתן פרס נובל לפיזיקה ב-1921 .
כתוצאה מעליית הנאצים לשלטון פוטר ממישרתו, שדדו את רכושו ונשללה אזרחותו בגרמניה כתוצאה מכך הוא החליט לעזוב לארה”ב.

החמרת המצב משנת 1938:

בשנים 1935-1938 חלה רגיעה והמפלגה הנאצית מיתנה את התנהגותה כלפי היהודים. אבל בשנת 1938 המצב החמיר בצורה קיצונית ביותר. בשנה זו, המפלגה הנאצית הכניסה חוקים שהגבילו את היהודים בצורה חדה מאוד.

• על היהודים נאסר לבקר בתיאטרון, בקולנוע, בגנים ציבוריים, בבתי קפה, במוזיאונים, בבריכות שחיה ומתקני ספורט.
• נאסר על היהודים לשבת בספסלים ציבוריים ומצד שני הועמדו להם ספסלים מיוחדים שנכתבו בהם ששם רק יהודים יכולים לשבת וכך הבדילו והשפילו אותם.
• נאסר על היהודים להחזיק בבעלי חיים.
• נאסר על היהודים לצפות מחוץ לחלון ביתם.
• נאסר על היהודים להחזיק עציצים ולשמוע מוסיקה בביתם.
• נאסר על יהודים להחזיק מעילי פרווה.
• יהודים רבים קיבלו מכתבי פיטורים מכלל העבודות הציבוריות שבהם עבדו [ בתי רפואה, תזמורת, אוניברסיטאות, ממשלה, מערכות עיתונות]
• הפסיקו את הזרמת החשמל והגז לבתי היהודים.

אריזציה– האריזציה הוחמרה מאוד ואם לפני כן יהודים התבקשו למכור את הנכסים שלהם בדרכים חוקיות ובמחירים מצחיקים, מהר מאוד היהודים נושלו בכוח ואף לא קיבלו דבר תמורת רכושם הרב שעבר לרכוש המדינה.

הגירה בכפייה: עד 1938 הגרמנים עודדו יהודים לעזוב את גרמניה על ידי כך שגרמניה הפכה להיות מקום לא נעים ולא מכבד יהודים אבל מ-1938 החלה מדיניות כפויה של הגירת יהודים וטיהורם מהארץ באחריות אייכמן. 

הוספת שם: כל יהודי היה צריך להוסיף לשמו את השם “ישראל” ואילו כל יהודיה חויבה להוסיף לשמה את השם: “שרה”. 

ליל הבדולח:

באוקטובר 1938 גורשו יהודים בעלי אזרחות פולנית מגרמניה. פולין לא רצתה לקלוט אותם וכך מחוסר ברירה הם נכנסו לעיירה סמוכה לגבול בשם זבונשין ושם התיישבו. כמחאה על האירוע הרשל גרינשפן, שהיה בן לאחת המשפחות היהודיות שגורשו החליט להתנקש בדיפלומט גרמני בשגרירות גרמניה שבצרפת. האירוע הזה מבחינת גרמניה הייתה הזדמנות להחמיר את המצב בצורה קיצונית. 

ליל הבדולח.

9-10/11/1938 בלילה שבין ה9 ל-10 בנובמבר המוני גרמנים יצאו לרחובות גרמניה ופתחו במסע הרג ביהודי גרמניה. יהודים שהיו ברחוב מתו. 800 בעלי עסקים נהרסו ונלקח רכושם, 1,000 בתי כנסת הוצתו והושחתו, 30,000 יהודים נעצרו ונלקחו למחנות הריכוז עד שיוכיחו שהם עוזבים את גרמניה. האוכלוסייה היהודית זועזעה מהאירוע. אם עד אותו הרגע הייתה תקווה בליבם שהמצב ישתנה, האירוע גרם להבנה כמעט אצל כל היהודים בגרמניה שהמצב מחמיר. הם הבינו שלא רק כבודם והזכויות האישיות שלהם התערערו אלא גם ביטחונם האישי מופקר. 

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1.  הם “חוקי גרינברג” ? מתי פורסמו? וכיצד פרסומם גרם לבעיות של היהודים להתעצם?

2. מה האירוע שהביא לליל הבדולח? תארו מה קרה בליל הבדולח ומהי הסיבה לכך שהאירוע הביא את היהודים בגרמניה להבין בצורה ברורה יותר שהם במצב בעייתי?

3. קראו את הסיכום וכתבו כיצד שנת 1938 החמירה עם המצב של היהודים בגרמניה. מה נמנע מהם? איזה זכויות נלקחו מהם? מה לדעתכם הסיבה לחוקים המסוימים האלה שנכפו עליהם?

4. כיצד המצב בגרמניה בשנים 1935-1938 גרם ליהודי גרמניה להישאר בארץ ולקוות לטוב לדעתכם?