דוגמה לשאלות ותשובות בבגרות בספרות בנושאי שירה
דוגמה לשאלות ותשובות בבגרות בספרות בנושאי שירה
- דוגמה לשאלות ותשובות בבגרות בספרות
- שירה
ב”ה
שאלות ותשובות
איך עונים על שאלה לבגרות בספרות?
כל תשובה תהיה מורכבת מכמה חלקים:
פתיחה :
שם היצירה
שם היוצר
תקציר של הרעיון המרכזי ביצירה
התמקדות במה שנשאלנו:
התמקדות בסעיפי השאלה לפי סדר.
יש לשים לב:
למספר הראיות שהתבקשנו לתת.
אם התבקשנו לנמק אז נצטרך להסביר את הדעה שלנו ולבסס אותה על המידע שקיבלנו ביצירה.
מונחים/קישוטים/אמצעים אמנותיים בכל יצירה ולמספר שהתבקשנו לתת כשמבקשים את הדברים הנ”ל מתכוונים ל:
חזרה, אנפורה, ניגודים, האנשה, שאלה רטורית, דימויים, מצלול, חריזה, אזכור מקראי, שיבוץ, אקרוסטיכון ועוד… [מופיעים אפשרויות שונות באתר בחלק של אמצעים אמנותיים] כל שיר/סיפור לפי מה שמופיע בו.
סיכום:
לאחר שכתבנו את התשובה נסכם את הרעיון המרכזי שהמשוררת רצתה להעביר בשיר.
שאלות ותשובות לדוגמה משירים מתכנית הלימודים:
שאלה:
כיצד מתוארת חוויית הגעגוע בשיר “זמר נוגה” מאת רחל, ובאילו אמצעים אמנותיים המשוררת מבטאת את תחושת הכאב והבדידות של הדוברת?
תשובה לדוגמה:
פתיחה: הצגת היצירה והמשוררת
השיר “זמר נוגה” נכתב על ידי רחל המשוררת מהבולטות בשירת תחילת היישוב בארץ ישראל בראשית המאה ה־20. רחל נודעה בקולה האישי, הכֵּן והנוגע ללב, ובשיריה היא מביעה תחושות של אהבה, בדידות, געגוע וחוסר מימוש.
השיר “זמר נוגה” הוא ביטוי כואב לגעגוע לעבר שאבד ולחיים שלא התגשמו. הדוברת מתבוננת בעבר בעצב ובנוסטלגיה, וחש תחושת החמצה עמוקה על מה שלא ניתן להשיב.
גוף התשובה: ניתוח חוויית הגעגוע והאמצעים האמנותיים
הנושא המרכזי – געגוע וכאב על אובדן
כבר בכותרת “זמר נוגה” נרמזת תחושת עצב – “זמר” הוא שיר, ו“נוגה” פירושו עצוב, מלנכולי.
הדוברת מביעה געגוע לא רק לאדם מסוים, אלא גם לזמן שחלף, לנעורים, לטוהר שהיה ואיננו עוד. היא חשה שהעבר יקר ובלתי ניתן להשבה, והכאב על כך מלווה את השיר כולו.
הקול האישי – וידוי פנימי
כמו ברבים משיריה, רחל כותבת בגוף ראשון, ומעניקה תחושת כנות ואינטימיות.
הקורא חש כי הוא שומע את קולה האמיתי של המשוררת, המתבוננת בחייה ובאהבתה שאבדה. בכך היא הופכת את הגעגוע הפרטי שלה לחוויה אנושית אוניברסלית שכל אדם יכול להזדהות איתה.
האנשה- הקול בשיר הופך להיות אישיות בפני עצמה- “קול קורא בעוז” “קול קורא בבכי”.
רחל נותנת לקול שלה אישיות בכך שהוא חוזר שוב ושוב והופך להיות ישות חיה שדורש ומצווה ומבקש ובוכה ומדגיש את תחושת החיסרון והרצון להשמיע את תחינתה ובקשתה לאהוב מהעבר.
שאלה רטורית– התשמע קולי רחוקי שלי? יש פה שאלה שאין עליה תשובה. ברור לרחל שהיא לא תקבל תשובה לשאלה זו. אבל היא עדיין שואלת ומקווה שאהובה הרחוק ישמע את קולה ואת אהבתה וגעגועיה החזקים אליו.
מטאפורה- רחל משתמשת בזמן ההמתנה שתחכה ובהבטחה שתמתין לאהובה עד שחייה יסתיימו כמטאפורה של אש בוערת שנכבית “אחכה לך עד יכבו ימי”.
אזכור מקראי- רחל משתמשת בסיפור מהמקרא בסיפור רחל מחכה ליעקב שיסיים לעבוד למענה 7 שנים כדי להינשא לה. היא אומרת בשיר שתחכה כמו שרחל חיכתה ליעקב. [יש פה אירוניה כי רחל חיכתה ליעקב כי עבד למענה ולכן יש פה הדדיות בשיר רחל מתחייבת להמתין אבל בן זוגה לא בהכרח עובד למענה ומחכה לשוב אליה כך שיש פה איזה רצון מוסתר חבוי של רחל שגם האהוב באותה מידה יעשה הכל למענה ויחכה לרגע המפגש המאוחד שלהם ולמימוש האהבה שלהם.
סיכום: הרעיון המרכזי
בשיר “זמר נוגה” מבטאת רחל את הכאב על העבר שאבד ואת הגעגוע למה שלא ניתן להשיב.
באמצעות נוף סמלי, לשון עדינה ומוזיקלית, וחזרה על מוטיבים של דעיכה ופרידה, היא יוצרת אווירה מלנכולית של השלמה עצובה.
השיר משקף את עולמה של רחל – משוררת שחוותה אהבה, חולי וגעגוע, והפכה את כאבה האישי לפיוט אנושי ונצחי.
ישנה בחיק ילדות –ריה”ל
שאלה:
כיצד מתוארת מערכת היחסים בין הדובר לבין נפשו בשיר “ישנה בחיק ילדות” מאת רבי יהודה הלוי, ובאילו אמצעים אמנותיים מבטא המשורר את המתח שבין העולם הרוחני לעולם הגשמי?
✏️ תשובה לדוגמה:
פתיחה: הצגת המשורר והיצירה
השיר “ישנה בחיק ילדות” נכתב על ידי רבי יהודה הלוי, מן המשוררים החשובים והבולטים בספרד בימי הביניים.
ריה”ל היה גם הוגה דעות ופילוסוף, שעסק רבות בשאלות של רוח, אמונה וזהות יהודית. בשירתו משתקף המתח שבין הנפש השואפת לקרבת אלוהים לבין הגוף והעולם החומרי המושכים את האדם מטה.
בשיר זה פונה הדובר אל נפשו כאל ישות נפרדת — מתוארת מערכת יחסים מורכבת של אהבה, דאגה, תוכחה וגעגוע אל הרוח והטוהר.
גוף התשובה: ניתוח היחסים בין הדובר לנפשו והאמצעים האמנותיים
- הנפש כדמות נשית ישנה– מטאפורה.
הדובר פותח במילים “ישנה בחיק ילדות”, ומתאר את הנפש כילדה ישנה, טהורה ותמימה.
הדימוי מדגיש את מצבה הרדום והרוחני של הנפש, שאינה ערה עוד לקול האלוהי.
הילדות מייצגת תמימות רוחנית, ואילו השינה מסמלת התרחקות מהאל ומחיי רוח.
בכך מביע הדובר את כאבו על הנפש שאיבדה את הקשר עם עולמות עליונים. - הניגוד בין הגוף לנפש
לאורך השיר מורגש קונפליקט פנימי: הנפש נמשכת אל הרוח, אל האל, אך הגוף מושך אותה מטה – לעולם החומר.
הדובר מתפקד כמצפונה של הנפש, הפונה אליה בבקשה : “ קומי, צאי!” “לְמָתַי תִֹּשְכְּבי “! “דאי כדרור”. קריאה זו מבטאת תקווה להתעוררות רוחנית ולחזרה למקורה האלוהי.
הניגוד בין ישנה לעורי, בין רדום לפעיל, ממחיש את המאבק בין הכניעה לתאוות העולם לבין השאיפה לטוהר רוחני. - האמצעים האמנותיים
- פנייה ישירה לנפש (כמו לנמען חי): מעניקה לשיר אופי אישי, אינטימי ומרגש, ויוצרת תחושת דו-שיח פנימי.
- דימויים וסמלים: הנפש כ“ילדה ישנה” – סמל לרוח טהורה אך כבויה; הקריאה “קומי” “התנערי”– סמל לתהליך של תשובה והתעוררות רוחנית.
- ניגודים לשוניים: ישנה–עורה, ילדות–זקנה[מלאכי שיבה], חושך[לילה]–אור [שחר]– מחזקים את תחושת המאבק הפנימי.
- מקצב עדין: לשון השיר מלודית ונשגבת, מעניקה תחושת תפילה ושיר נשמה.
- הממד הרוחני והאוניברסלי
אף שהשיר נכתב בהקשר דתי, ריה”ל מציג חוויה אנושית כללית – המאבק בין תשוקת האדם לגשמיות לבין קול הרוח שבו. בין עייפות החומר לבין הרצון הפנימי של האדם להתקדם ולהגשים את ייעודו בעולם.
הקריאה לנפש להתעורר משקפת את כמיהת המשורר לקרבה מחודשת לאל ולחיים של משמעות פנימית.
סיכום: הרעיון המרכזי
רבי יהודה הלוי יוצר בשיר זה דיאלוג פיוטי ומלא רגש בין האדם לנפשו, ובאמצעותו מבטא את כמיהת האדם לשוב למקורו הרוחני.
באמצעות דימויים עדינים, ניגודים חריפים ופנייה אישית, הוא מציג את המאבק הנצחי בין הרוח לגוף ובין הקדושה לגשמיות.
השיר מבטא את אמונתו העמוקה של ריה”ל כי גם אם הנפש “ישנה”, תמיד ניתן לעוררה באמצעות תשובה, אמונה והתבוננות פנימית.
שאלה:
הסבירו כיצד האמצעים האמנותיים האופייניים לשירת הקודש בימי הביניים באים לידי ביטוי בשיר “ישנה בחיק ילדות” מאת רבי יהודה הלוי, וכיצד הם מסייעים לביטוי הרעיון המרכזי של השיר.
✏️ תשובה לדוגמה:
פתיחה: הצגת המשורר והתקופה
השיר „ישנה בחיק ילדות” נכתב על ידי רבי יהודה הלוי, מן המשוררים המרכזיים בתור הזהב של יהדות ספרד (המאה ה־12).
ריה״ל נחשב לגדול משוררי שירת הקודש, ששילב בשיריו עומק רוחני עם יופי צורני מושלם.
בשירתו בולטת השאיפה להגיע להרמוניה בין הצורה הקפדנית לבין המסר הדתי והרוחני.
בשיר זה מבטא המשורר את געגוע הנפש אל האל ואת המאבק בין הגוף הגשמי לנפש הרוחנית, באמצעות אמצעים אמנותיים קלאסיים של שירת ימי הביניים.
גוף התשובה: האמצעים האמנותיים בשירת קודש
- הרעיון המרכזי – כמיהת הנפש לשוב למקורה האלוהי
זהו נושא יסודי בשירת הקודש של ימי הביניים.
הדובר פונה לנפשו הישנה בבקשה שתתעורר ותשוב אל שורשה הרוחני.
הנפש מסמלת את הצד האלוהי באדם, והגוף – את הצד הארצי.
המתח בין שני הקטבים יוצר את התוכן הרוחני של השיר: תשובה, התעוררות, וגעגוע לקרבת ה‘.
- אקרוסטיכון – חתימת שם המשורר
בשירת ימי הביניים נוהגים המשוררים לשלב את שמם בראשי הבתים – זהו אקרוסטיכון לעיתים שם פרטי בלבד, לעיתים גם משפחה.
גם בשיר זה, כמו ברבים משיריו של ריה״ל, נרמז שמו של המחבר באותיות הפותחות את הבתים – מעשה המביע ענווה ואמונה: המשורר מטביע את חותמו האישי בתוך תפילה דתית אבל בצורה מובלעת.
כך האקרוסטיכון יוצר שילוב בין האני הפרטי לבין האמונה הציבורית והנצחית.
- מבנה של דלת וסוגר
לשירי הקודש בספרד מבנה מאוזן ומדויק: כל בית מורכב משתי צלעות –- דלת: הצלע הראשונה, הפותחת את הרעיון או הדימוי.
- סוגר: הצלע השנייה, משלימה או מנוגדת לצלע הראשונה, ומחדדת את המסר.
לדוגמה, אם הדלת מתארת את שינת הנפש, הסוגר עשוי לתאר ולהדגיש את הקריאה להתעוררותה. - ישֵנָה בְּחֵיק יַלְדּוּת, לְמָתַי תִֹּשְכְּבִי! / דְּעִי כִּי נְעוּרִים כַּנְּעֹרֶת נִנְעֲרוּ!
מבנה זה יוצר איזון צורני ותוכני .
- חרוז מבריח
כל השיר נחתם בחרוז אחד החוזר בסוף כל בית – זהו החרוז המבריח, מאפיין קבוע של שירת ימי הביניים.
החרוז המבריח מעניק לשיר קצב, אחידות ומוזיקליות, ומחבר בין כל הבתים לרעיון אחד כולל.
בשיר זה החרוז מחזק את תחושת התפילה המחזורית – קול הנפש הקורא שוב ושוב לשוב אל בוראה. או נותן הרגשה של קול ציפור “רו” בכך המשורר רוצה להעביר את המסר שלו ואת הדרישה מנשמתו להתעורר ולדאות כציפור לכיוון הגשמת יעודה בחיים.
- לשון פיוטית – מקראית וסמלים רוחניים
ריה״ל שואב את לשונו מן התנ”ך והקבלה: מילים כמו “מלכך”, “נהרו”, “טוב ה’, “סוד” “נשמות” “ממעלך” יוצרות אווירה של קדושה.
השפה המקראית מעניקה לשיר עומק רוחני ונצחיות, ומחברת בין חוויית המשורר לבין עולם התנ”ך, הקבלה והאמונה.
כמו כן, השיר שופע דימויים סמליים:- הנפש כ“ילדה ישנה” – סמל לתמימות רדומה.
- הקריאה “קומי” “התנערי מן הזמן”– סמל לתשובה רוחנית.
- ניגודים – יסוד מרכזי בשירת הקודש
ריה״ל משתמש בניגודים כדי להבליט את המאבק הרוחני: שינה ↔ עירות, חושך ↔ אור, גוף ↔ נפש.
הניגודים יוצרים מתח פיוטי ומעבירים את תחושת המאבק המתמיד בין הגשמיות לרוחניות – אחד הנושאים הבולטים בשירת ימי הביניים.
סיכום: הרעיון והאסתטיקה
באמצעות אקרוסטיכון, מבנה של דלת וסוגר, חרוז מבריח, לשון מקראית וניגודים מאוזנים, מצליח רבי יהודה הלוי לבטא תוכן דתי עמוק באמצעות צורה פיוטית מושלמת.
הצורה המאוזנת מייצגת את ההרמוניה האלוהית, והנפש המתעוררת מבטאת את תקוות האדם לשוב לטוהר הראשוני ולקרבת ה‘.
השיר מהווה ביטוי מובהק לאידיאל של שירת הקודש בספרד: יופי צורני המשקף שלמות רוחנית.
לומדים לבגרות בספרות בקלות. עוד סיכומים לבגרות בספרות, הסברים, שאלות בגרות בספרות, אמצעי עזר בספרות, המחשה ושיעורי צפייה בספרות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בספרות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד ספרות לבגרות , הכנה לבגרות בספרות , שיעורים פרטיים בספרות , סיכומים לבגרות בספרות, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק , טיפים לבחינת בגרות בספרות , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בספרות , חומר עזר לבגרות בספרות, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות
כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.