תהילים קכ”ב
- תהילים
- פרק קכ"ב
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד
שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה’ נֵלֵךְ.
(ב) עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם.
(ג) יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו.
(ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה’.
(ה) כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד.
(ו) שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.
(ז) יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
(ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
(ט) לְמַעַן בֵּית ה’ אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.
בס”ד
מיקום: תהילים קכ”ב
נושא: שירה בנושא השמחה בעליה לירושלים
סיכום
המשורר מתאר את השמחה שלו בהליכה אל ירושלים
בתקופה שבה היה בית המקדש בנוי עם ישראל היו עולים 3 פעמים בשנה לירושלים. בסוכות, פסח ושבועות שם היו מתקבצים כל עם ישראל באחדות ובשמחה. שומעים את שירת ונגינת הלוויים, מביאים קורבנות כדי לזבוח לה’ ולהודות לו ומשתפים בסעודות הקרבן את החלשים בחברה. כך כל שבטי ישראל היו מתאחדים ותקבצים כדי להודות ולהלל את האל ולשמוח בשמחת החג כולם ביחד גם העניים וגם העשירים. [שמות כ”ג, י”ז. דברים ט”ז, ט”ז]
לחוק זה יש כמה נימוקים:
- נימוק דתי– להדגיש את האמונה באל אחד שכל עם ישראל עובד לאל אחד ולא כל אחד למישהו אחר.
- נימוק חברתי- לאחד את העם, לראות את החלשים שבעם ולסייע להם.
המשורר במזמור מתאר את השמחה שלו בהליכה לירושלים, בעלייה לבית המקדש. בראיית ירושלים, בשמחה של ההתאספות עם כל שבטי ישראל כולם ביחד למען מטרה אחת. להודות לאל.
ירושלים מתוארת כעיר הצדק כך כשהמשורר מתאר את המקום הוא מוסיף את ההנהגה של העם, שופטי ישראל ומלכות בית דוד. האנשים החשובים שבעם היו יושבים בירושלים וכך הייתה הזדמנות של כל עם ישראל להיפגש איתם ולשאול אותם שאלות כדי שישפטו ביניהם.
המשורר מבקש שהקוראים יבקשו ויתאמצו למען השלום בירושלים ומברך שמי שאוהב את ירושלים יחיה בשלווה ובשלום.
המשורר מבקש שיהיה שלום בין אנשי החיל של ירושלים ושלווה בארמונות.
המשורר מבין עד כמה חשובה האחדות, השלום והשלווה. כשיש שלום בצבא החיילים יוצאים מאוחדים וכך מנצחים במלחמות.
כשיש שלווה ורוגע בארמונות הוא חודר לכל העם והארץ.
המשורר אומר שלמען בני משפחתו וחבריו הוא ידבר דברי שלום בירושלים ומסיים כמו שהתחיל למען בית ה’ הוא יבקש ויתאמץ כדי שיהיה בה שלום.
מילים לביאור:
ישליו– יחיו בשלווה
מילה מנחה– מילה שחוזרת בקטע ומטרתה להעביר מסר
המילה מנחה בפרק היא :
שלום. ומטרתה להדגיש את חשיבות השלום ואת הרצון של המשורר לשלום ולשלווה בארץ. [פסוקים ו’, ז’, ח’]
ירושלים– העיר ירושלים מופיעה כמה פעמים כדי להדגיש את העיר ואת חשיבותה [ב, ג,ו]
פתיחה וסגירה בהזכרת אותן צמד מילים מה שמדגיש את הסיבה לשיר:
בית ה’– בפסוק א’ ופסוק ט’ ניתן לראות את אותו צמד מילים המדגיש את המקום שעליו נכתב השיר.
מידה כנגד מידה: התאמה בין המעשה לגמול הניתן לו.
מי שיתאמץ למען השלום בירושלים יחיה בשלום ובשלווה
כינויים:
בית המקדש– בית ה’
קשיים:
קושי:
המזמור פותח ב”מזמור לדוד“- פתיחה כזו נראית כאילו המזמור מיוחס לדוד אך מצד שני תוכן המזמור מראה ספקות מכיוון שדוד לא היה נוכח בבניית בית המקדש ובעליות לירושלים.
תשובה:
ראב”ע: תהילים פירוש א:
שיר המעלות. שמחתי באומרים – אמר רבי משה , כי זה השיר אמרו דוד , שיֵאָמר עם הזמירות בבית השם בעת שיבנה הבית. ורבי ישועה אמר, כי זה בעבור הבית שהקים לו דוד בציון. ויש אומרים: על הבית השלישי. כל אחד מישראל אומרים: שמחתי! באומרים – הם עולי רגלים.
דעה 1:
המזמור נכתב על ידי דוד אך כשדוד כתב אותו הוא ראה בעיני רוחו ובתקוותיו את מה שיקרה בירושלים לאחר בנייתו וכתב את המזמור כדי שישירו אותו העולים לרגל.
דעה 2: המזמור לא נכתב על ידי דוד אלא נכתב לכבודו בעקבות רצונו העז לבנות את בית המקדש.
דעה 3: המזמור נכתב על ידי הגולים ובו מודגש הרעיון של הגעגועים לירושלים ולמלכות בית דוד.
קושי:
מה הכוונה במילים: “כעיר שחברה לה יחדו”? למה התכוון המשורר בדבריו? [פסוק ג’]
תשובה:
ר’ ישעיה מטראני: כעיר שחוברה… יחדו– מעם רב
הסבר תשובה: שהיה בה עם רב
ר’ מנחם המאירי: “ וכעיר שחוברה לה יחדו– לפירוש הראשון: שאין שם מקום פנוי, אלא הכל בנוי והכל מלא.
ולפירוש השני: כלומר, שבאו סביבותיה בתוכה מפה ומפה, כדרך עיר גדולה שמתקבצים כל סביבותיה בתוכה.
ולפירוש השלישי, לדעתי: כדרך אמרוֹ במקום אחר “אזכיר רהב ובבל” וכו‘ “זה יולד שם” תה‘ פז, ואין בחירה מי מהם יבקשו להתישב לצורך הנהגתם ועצתם, אבל כלם משכילים וחכמים, כלם ראויים להתקבץ לעצה; וזהו כעיר שחוברה לה יחדיו.
הסבר תשובה
המאירי מסביר:
1. שהייתה נראית כמקום אחד בנוי כיוון שהכל בנוי בה ואין מקום חסר.
- שיש בה הרבה אנשים וכולם מסביב מגיעים אליה.
- שכולם משכילים וחכמים שם ואינם צריכים עצה מאחד שינהיג וייעץ להם.
קושי:
“..שבטי יה, עדות לישראל” – איך השבטים בירושלים נותנים עדות על ישראל? [פסוק ד’]
תשובה:
ר’ מנחם המאירי ורד”ק: עדות לישראל – על הניסים שהיו שם , שלא אמר אחד לחבירו: צר לי המקום וכו’ (ראה משנה אבות ה , ה).
הסבר תשובה:
על פי הפרשנים כשעם ישראל היו עולים לירושלים כולם היו קורים שם ניסים גלויים כמו לדוגמא שלמרות שכולם היו שם היה לכולם מקום ללון ולכן עצן ההגעה לירושלים של כל השבטים הם היו מעידים על כך שהאל בחר בהם כשבטי יה ועושה ניסים לעם ישראל.
- קרא מזמור קכ”ב פסוק א’. ואת פירושו של ראב”ע
שיר המעלות. שמחתי באומרים – אמר רבי משה , כי זה השיר אמרו דוד , שיֵאָמר עם הזמירות בבית השם בעת שיבנה הבית. ורבי ישועה אמר , כי זה בעבור הבית שהקים לו דוד בציון. ויש אומרים: על הבית השלישי. כל אחד מישראל אומרים: שמחתי! באומרים – הם עולי רגלים.
- מהו הקושי העולה מקריאת פסוק זה?
- מהן האפשריות שנותן ראב”ע לפתירת הקושי?
- קרא את מזמור קכ”ב וענה:
- כתוב מהי המילה המנחה במזמור? מהו המסר שהמשורר רוצה להעביר במילה המנחה הזו?
- לאור מה שכתבת בסעיף א’ כתוב: מה דעתך על המסר של המשורר? האם אתה מסכים עם דעתו או מתנגד לה?
- חשוב על פעולה שיכולה לסייע בשלום בין תושבי הארץ?
