תהילים פרק ק”ל
- תהילים
- פרק ק"ל
- בקשת המשורר שהאל יסלח לו על חטאיו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. ב אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי. ג אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד. ד כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. ה קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. ח וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו.
מתוך ויקיטקסט רישיון CC BY-SA-3.0
ב”ה
מיקום: תהילים ק”ל
נושא: בקשת המשורר שהאל יסלח לו על חטאיו
תקציר הפרק:
המשורר מבקש מהאל מעומק לבו סליחה על חטאיו. הוא מתאר את המצב הרגשי שהוא נמצא בו כמו אדם שנמצא במעמקים של הים והכאב שלו כל כך עמוק שהוא מרגיש שאין לו דרך לצאת מהכאב. הוא מבקש מה’ שלא רק ישמע את דבריו אלא גם יהיה קשוב אל תחנוניו. הוא מנמק את בקשתו לקבלת סליחה בכך שאם ה’ ישמור את העוונות של האדם ולא יסכים לסלוח לא יהיה אף אדם שיצליח לעמוד לפניו בדין כי בסופו של דבר הרי אין אדם שלא יחטא. והרי אתה בראת את האפשרות לסלוח כך שמי אם לא אתה תסלח על חטאי החוטא המבקש סליחה?
המשורר מתאר את ההמתנה והצפייה שלו לקבלת האישור של האל שהוא סלח על עוונותיו כמו אדם ששומר בלילה ומחכה לבוקר שיעלה. וכמו אנשים שחוטאים הנמצאים בכלא ומחכים שייפדו אותם והם יצאו לחופשי.
המשורר חותם את המזמור בכך שעם ישראל תמיד מחכה ומצפה לה’ כי רק לו יש את מידת החסד והיכולת לסלוח ולפדות את עם ישראל מהעוונות שלהם.
מילים לביאור:
מעמקים– ממקום עמוק
יחל– יקווה
קראתיך– קראתי אליך
עוונות– חטאים
יפדה– ישחרר
שיר המעלות
המזמור הוא אחד מתוך קובץ של 15 מזמורים שמתחילים עם אותה פתיחה. [חוץ מקכ”א שהפתיחה היא: למעלות במקום המעלות]
פרקי המזמורים הם מפרק ק”כ עד פרק קל”ד.
מזמורים אלה מחוברים לקובץ אחד בגלל תוכנם המיוחד שמדבר על בית המקדש ולכן מאמינים שנכתבו באותה תקופה.
ישנם דעות שונות מדוע קובץ המזמורים הזה קיבל את הפתיחה של: “שיר המעלות”:
- מכיוון ששרו אותם הלווים על 15 המדרגות (= מעלות) שהיו בבית המקדש בין עזרת נשים לעזרת ישראל.
- מכיוון ששרו אותם כדי להעלות את מי התהום בזמן דוד המלך שכפר את השיטין ומי התהום נפלו 16000 אמה וכששרו אותם עלו כל פעם 1000 אמות עד שהפסיקו ונשארו 1000 אמה מתחת לקרקע. המעלות כי עלו המים.
- כיוון ששרו אותם הלווים כדי לקבל את העולים לרגל לירושלים.
דימוי: המשורר מעביר את המסר שלו על ידי דימוי שידגיש את תוכן דבריו.
“נַפְשִׁי לַאדֹנָי– מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר” – המשורר מדמה את ההמתנה והכיסופים שלו לסליחת האל כמו ששומר של לילה מחכה לבוקר וכך תסתיים המשמרת שלו וישוב לביתו.
תקבולת נרדפת: מילים שחוזרות בשתי שורות בשיר בצורה אחרת אבל עם אותה משמעות.
ב אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת— לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
שמעה= אזניך קשובות
קולי=לקול תחנוני
שתי מילים דומות מאוד במשמעותן אך יש שיאמרו שהם מתעצמות ביחד.
שמיעה– שמיעה בסיסית
הקשבה– שמיעה עם תשומת לב והתייחסות לנאמר
שאלה רטורית– שאלה שאין עליה תשובה או שהתשובה עליה ידועה
“ג אִם-עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ– אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד?” אם אתה תשמור את העוונות ולא תסלח לחוטאים המבקשים סליחתך מי יוכל לעמוד לפניך בדין? הרי אין אדם שלא חוטא.
האנשה– שימוש בהתייחסות אנושית לדבר שאינו אנושי
“תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת” – לאל אין אזנים וחושים כמו לבני אדם רק דיברה התורה בלשון בני אדם כדי להעביר את המסר.
מטאפורות: ציור לשוני שדרכו המשורר מעביר את המסר שלו בדרך יפה יותר.
מטאפורה 1: “מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.” [פסוק א’] – המשורר מסביר את העומק של כאבו וצערו הוא מדמה את הכאב שלו שמגיע ממקום עמוק מאוד כמו מעמקי הים .
מטאפורה 2: “וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל– מִכֹּל, עֲוֺנֹתָיו” [פסוק ח’]- והוא יפדה… מטאפורה המדמה את עם ישראל החוטאים כאנשים שנמצאים בשבי ואינם יכולים להשתחרר ממנו עד שהאל יסלח להם וכך יפדה אותם מהכלא ומהמצוקה שהם נמצאים בה.
ההמתנה לסליחת האל מתוארת ב:
- שרש מנחה: ק.ו.ה
- מטאפורה של שומר לילה הממתין לבוקר
- מטאפורה של תחושה קשה של המתנה כמו אדם המחכה שיפדו אותו כדי לצאת מכלאו
- מילים נרדפות המדגישות את ההמתנה: קויתי, קותה נפשי, הוחלתי, נפשי לה’, יחל ישראל.
פרשנות:
שאלה:
מה הכוונה במזמור “מי יעמוד”?
תשובה:
רד”ק: אם עוונות… מי יעמד – כמעט נהיה כלים ואובדים אם תשמר לנו עונותינו.
רד”ק מפרש ומסביר שהמשורר אומר שאם האל ישמור ולא יסלח על העוונות שלנו לא יהיה לאף אדם זכות קיום בעולם. יעמוד= יחייה.
שאלה:
“כי עימך הסליחה”- מה הכוונה?
תשובה
רד”ק: כי עמך – פירש אדני אבי ז”ל: האל נתן ממשלה לעליונים לעשות חפצו בארץ , אבל הסליחה אינה עמהם כי אם עמו; למה? שלא יאמרו בני אדם בלבם: אם אנו חוטאים , יתפיסו לנו המלאכים וישאו לפשעינו; בא להודיע כי אין בהם הסליחה , למען שייראו בני אדם את האל , למען כי עמו הסליחה , לא עם אחר זולתו. והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש: שאם לא תסלח , לא ייראוך החוטאים , ויעשו חפצם ככל אות נפשם.
רד”ק מביא כמה פירושים:
- האל נתן למלאכים כוח לפעול בארץ אבל קבלת הסליחה היא רק על ידי האל כדי שבני האדם יבינו שכדי לבקש סליחה הם צריכים לפעול רק מולו וכך יפחדו ממנו ויהיו קשורים אליו.
- רד”ק מביא את פירוש ראב”ע שאומר שהמשורר משכנע את האל לסלוח בטענה שכך יגרום לבני האדם לא להמשיך לחטוא. אם הם ידעו שהאל לא סולח אז הם יתייאשו מחייהם וימשיכו לחטוא אבל ברגע שהם יודעים שאפשר לבקש סליחה ולפתוח דף חדש זה יגרום להם להשתנות ולשפר מעשיהם.
מוסר השכל:
“כי עמך הסליחה”- מתוך הפרק אנו לומדים על כך שכל אדם בכל מצב שהוא נמצא גם כשנראה לו שהוא חוטא מאוד יש אפשרות לפנות אל ה’ ולבקש את סליחתו על מעשיו ולקבל את האפשרות להתחיל שוב בדרך חדשה וטובה יותר.
מתוך הפרק אנו לומדים על כך שאדם צריך להתפלל על עצמו אך להכניס בתפילתו גם את כלל עם ישראל שצריכים את אותו דבר.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות:
- קרא תהילים ק”ל וענה:
[א] מהי בקשת המשורר מהאל?
[ב] מהם הנימוקים שמשתמש בהם המשורר כדי לסייע לו בבקשתו? בסס את דבריך על הפסוקים.
- קרא תהילים ק”ל. במזמור זה מופיעים אמצעים ספרותיים המעבירים את המסר שהמשורר רוצה להעביר. בחר שני אמצעים ספרותיים בפרק והראה כיצד הם משתלבים בהעברת המסר.
- קרא תהילים ק”ל פסוק א’.
[א] מהי הפתיחה של הפרק?
[ב]לאיזה קובץ פרק זה שייך? כמה מזמורים בקובץ זה?
[ג] כתוב שתי סיבות לכך שקובץ זה נקרא בשמו.
