תהילים פרק נ”א
- תהילים
- פרק נ"א
- מזמור חרטה
א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. ב בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָׁבַע. ג חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. ד הרבה [הֶרֶב] כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. ה כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. ו לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ. ז הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי. ח הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי. ט תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין. י תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ. יא הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה. יב לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי. יג אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי. יד הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. טו אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ. טז הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ. יז אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. יח כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה. יט זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. כ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם. כא אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים.
ב”ה
מיקום בתנ”ך: תהילים פרק נ”א
נושא: מזמור חרטה
סיכום
מזמור זה נכתב בעקבות אירוע בחיי דוד שמסופר עליו בספר שמואל ב’ פרק י”א.
תקציר האירוע: בני ישראל יוצאים למלחמה עם שר הצבא של דוד. יואב בן צוריה.
דוד נשאר בביתו ומטייל בגג הארמון ולפתע רואה אישה יפה רוחצת על גג ביתה ונמשך אליה מאוד. הוא שואל עליה ושומע שהיא אשת אוריה החיתי מחיילי צבאו שנמצא עכשיו במלחמה. הוא מצווה להביא אותה אל ארמונו ומקיים איתה יחסי מין והיא שבה לביתה.
לאחר כמה ימים היא שולחת לו עדכון שמקיום היחסים הזה היא נקלטה להריון ומכיוון שדוד היחיד שהיה איתה לאחר שנטהרה מטומאתה (מהתקופה שהייתה במחזור) הילד שלו ועכשיו בעלה ידע שבגדה בו.
דוד שולח עדכון לשר צבאו שישיב את אוריה מהמלחמה לביתו כדי שיהיה עם אשתו ואז לא יוודע שהיא בהריון מדוד ולא מבעלה.
אוריה שב מהמלחמה אך מסרב לשוב לביתו ולהנות עם אשתו כל עוד חבריו נלחמים, לכן הוא נשאר בארמון המלך עם עבדי המלך למרות ציווי המלך לשוב לביתו ולנוח מהמלחמה.
למחרת, הדבר חוזר על עצמו ולמרות שמאכילים את אוריה ומשכרים אותו אוריה מתעקש לא ללכת לביתו. דוד רואה זאת ושולח את אוריה עם איגרת ליואב שר הצבא: לשים את אוריה בחזית המלחמה היכן שהכי קשה להילחם ולא לזוז מהאזור עד שאוריה ימות במלחמה.
לאחר שיואב מבצע את צווי דוד ואוריה מת במלחמה. מעדכנים את בת שבע והיא מתאבלת על בעלה שמת. לאחר שמסתיימים ימי אבלה דוד לוקח אותה לו לאשה ומההריון הזה נולד בן.
אלוהים שרואה ויודע את כל מה שקרה למרות שהדבר התנהל בסתר מוחלט ואף יואב לא ידע את הסיבה לשליחת אוריה למותו שולח אליו את נתן הנביא ובפיו סיפור:
אדם עשיר עם צאן ובקר רב גר ליד אדם עני עם כבשה אחת קטנה שהפכה להיות חלק מבני הבית. יום אחד עבר במקום אדם וביקש להתארח אצל העשיר. העשיר אשר כאב לו לשחוט מהבקר שלו למען אותו אורח ראה את הכבשה הקטנה של שכנו מטיילת ואין סביבה אף אחד, לקח את אותה כבשה ושחט אותה והביא לאורח לאכול.
דוד ששומע את הסיפור כועס על אי הצדק בסיפור ומוציא מייד גזר דין: “בן מוות האיש הזה ואת הכבשה ישלם ארבעתיים.
זאת אומרת: העונש של אותו עשיר צריך להיות מוות ועל אותה כבשה שלקח הוא יצטרך להחזיר פי ארבע (כמו בתשלומי גנבה שמחזיר כפול ארבע מגנבתו).
נתן הנביא ששומע את דברי דוד אומר לו מייד: אתה האיש!!!
ה’ נתן לך כל כך הרבה שפע ונתן לך הרבה נשים ואם חסר לך היית יכול לקחת יותר ובחרת לקחת דווקא את אשת אוריה החיתי ולאחר מכן עוד גרמת למותו!
דוד ששומע את תוכחת הנביא אינו מצטדק ואומר מייד. חטאתי לה’. ומקבל עליו את העונש שנגזר עליו.
האל שרואה שדוד לא מצטדק על חטאו ולא מנסה לחפש תירוצים למעשיו אלא מתחרט אומר לו:
מכיוון שהתחרטת מייד ה’ לא ימית אותך אבל כן תיענש.
דוד ייענש בעונשים קשים כתוצאה מחטא זה: בנו שנולד כתוצאה מחטא זה ימות, בנו יאנוס וישפיל את אחותו החורגת שהיא גם בתו של דוד (סיפור אמנון ותמר), בנו אבשלום, אח תמר יהרוג את אמנון כנקמה. בנו אבשלום יברח ממנו, ימרוד בו וישתלט על המלוכה וכך דוד יצטרך לברוח מהעיר עד שאבשלום ייתפס ויומת על ידי שר צבאו של דוד. אבשלום בנו יבוא לארמון נשותיו וכך יחלל כבוד אביו וכבודם, והוא דוד יקולל על ידי אנשים ויושפל.
דוד יקבל עליו את העונשים כיוון שיבין שהם עונשים על חטאו הגדול.
כתוצאה מתוכחת נתן הנביא ומהבנה של חטאו הגדול דוד כותב את המזמור הזה שהוא מזמור חרטה ובקשה מהאל שיסלח על פשעיו.
לאורך המזמור דוד משתמש שוב ושוב במילים נרדפות של חטא, עוון ופשע שהן מילים עם אותה משמעות ויש שיאמרו בדרגות שונות של חומרה. בכך הוא מראה שהוא מכיר בחטאו ולוקח עליו אחריות ואף הוא מולו תמיד. הוא מבקש מה’ שיסלח לו ברוב רחמיו כיוון שיודע שאם ה’ ישפוט אותו במידת הדין אז הוא לא יצא זכאי. הוא נכנע בפני האל ומזכיר לה’ שהאל בעצמו התחייב לסלוח לאלה שחוטאים ושבים אליו בתשובה כך שאם יקבל את סליחתו דרך הסיפור שלו אנשים שחוטאים ידעו שאף פעם לא מאוחר לתקן ותמיד אפשר לשוב בתשובה, להתחרט ולתקן את המעשים גם אם החטא כבד מאוד.
דוד מבקש מה’ שיכבס אותו היטב בחומר מטהר ומחטא כדי שיטוהר ויהיה נקי יותר משלג.
הוא מבקש מהאל שלא ישליך אותו מעל פניו בעקבות חטאיו ולא ייקח ממנו את ההרגשה שהוא איתו אלא ינחה אותו בדרך.
דוד מבקש מה’ שיציל אותו מחטאים של דמים ומדגיש שאין לה’ צורך בקורבנות אלא בחרטה עמוקה של האדם ובהבנה של הטעות שעשה.
הוא מבקש מה’ שישמח את עצמותיו לאחר שהן דוכאו כתוצאה מצער החטא וישיב לחייו ששון ושמחה ומבקש מה’ שיפתח את שפתיו כדי לומר תהילות לאל.
בסיום המזמור דוד אומר שהוא יודע שהאל לא יבזה וישפיל אדם שליבו עצוב וכואב ומתחרט על חטאו. הוא מזכיר את ירושלים ועבודת הקורבנות ומבקש שה’ ישמור על ירושלים אולי כיוון שחשש שכתוצאה מחטאו גם ירושלים תיענש ולכן הוא רוצה לוודא שרק הוא ייענש על חטאו אך לא העיר.
מטאפורה:
ד הרבה (הֶרֶב), כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֺנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.
המטאפורה שמשתמש בה דוד הוא לכיבוס בגד מלוכלך ולשפשוף רב עד שיוצא הלכלוך מהבגד והוא נקי.
דוד מבקש מהאל שיכבס את נפשו עד שיטהר ויתנקה מחטאיו כך שיהיה יותר לבן משלג.
שורש מנחה:
כ.ב.ס , ט.ה.ר
דוד חוזר על שורש זה כיוון שהוא מדגיש את תחנוניו לאל שינקה את חטאיו ושיטהר אותו כיוון שקשה לו לחיות עם הכובד והאשמה של החטא שלו.
מילים נרדפות- מילים בעלות צורה שונה אך עם משמעות דומה.
פשעי, חטאי, עווני
דוד משתמש במילים שונות המבטאות את אותו רעיון ובכך מדגיש את העובדה שיודע את גודל חטאו ועד כמה הוא מתחרט על מעשיו.
פרשנות:
קושי:
בפסוק “לך לבדך חטאתי”
כיצד דוד אומר שהחטא שלו הוא רק מול ה’ והרי הוא חטא גם לאוריה החיתי?
תשובה:
כיוון שהחטא היה נסתר מהעיניים של בני אדם ורק האל ידע על החטא.
קושי:
1, מהו האירוע שבעקבותיו כותב דוד את מזמור החרטה הזה?
2. מהן שתי הדעות שמביא הפרשן בקשר לעוצמת חטאו של דוד?
תשובה:
ר’ ישעיה מטראני: “למנצח מזמור לדוד. כאשר בא אל בת שבע – אשת אוריה , ובא לו נתן הנביא והוכיחו על מה שעשה (ראה ש”ב יב , א – יב). ואע”פ שאמרו חכמים (שבת נו , א) כי לא חטא דוד על אותו מעשה – מפני שלא הייתה אשת איש , שבעלה נתן לה גט; ועל אוריה , שצוה להורגו , לא חטא , שמורד במלכות היה – מכל מקום הוא היה סבור בלבו שחטא , ונתן לבו להתודות לפני הבורא. וכל זה הוא לישב המדרש שדרשו חכמים , שלא חטא. אבל לפי הפשט נראה שחטא , ומפני זה הִתוַדָּה וחבר זה התפלה.”
הסבר תשובה לקושי 1: ר’ מטראני אומר שדוד רשם את המזמור הזה שהוא מזמור של חרטה ובקשת סליחה מהאל בעקבות החטא עם בת שבע.
הסבר תשובה לקושי 2: מטראני טוען שלמרות שיהיו פרשנים שיגידו שדוד לא חטא כיוון שכל אלה שיצאו למלחמה היו נותנים גט לנשים שלהם במלחמות דוד ולכן לא חטא באשת איש. וגם לא חטא בהריגת אוריה כיוון שהיה מורד במלכות שדוד נתן לו ציווי והוא עשה מה שהוא רוצה ואף התחצף לדוד עדיין על פי הפשט של הכתוב נראה שדוד חטא ואף הרגיש שחטא ולכן כתב את המזמור הזה.
- דוד לא חטא באשת איש כיוון שהייתה עם גט (כמו כל הנשים שבעליהן הלכו למלחמה כדי שלא יהיו עגונות אם לא ישובו) ובהריגת אוריה לא חטא כי הגיע לו למות כיוון שהיה מורד במלכות ועונשו של מורד במלכות הוא מוות כך שהחטא היה רק מוסרי כלפי האל ולא ממש חטא.
- דוד חטא כי על פי פשט הכתוב אין את כל ההסברים האלה ונתן הנביא הוכיח את דוד במפורש על כך שלקח דבר שאינו שלו ואף נענש על חטאיו.
קושי:
- מהי הסיבה שדוד מבקש שה’ יחנון אותו ברחמיו?
- מהי הסיבה שכתוב פשעי ברבים ולא פשע ביחיד?
תשובה:
רד”ק: חנני. כחסדך – לא כפי מעשי. פשעָי – זה הפשע ואחרים שעשיתי. או פירושו , כי בזה הפשע היו שנים: דבר בת שבע (ראה ש”ב יא , ד) ודבר אוריה (ראה שם , טו).
הסבר רד”ק:
1. כחסדך- ולא כפי המעשים של דוד כי אם ה’ ישפוט אותו לפי מעשיו ולא עם מידת הרחמים והחסד אז עונשו של דוד יהיה גדול.
2. פשעים ברבים ולא ביחיד כי בעניין חטא בת שבע דוד חטא גם לבת שבע וגם לאוריה.
קושי:
מדוע דוד אומר כי פשעי אני אדע והרי ברור שהוא יודע את פשעיו…
תשובה:
המאירי:” כי פשעי אני אדע – כלומר: ואתבונן מהם; ולא אכפור אותם לפניך כמו שעשה קין , שאמר “השומר אחי אנכי” (בר’ ד , ט).”
הסבר: הפרשן מסביר שנכון שדוד יודע מה הם המעשים שעשה אבל יש מקרים שאדם עושה רע וחוטא ואז כשמוכיחים אותו הוא מתנער מאחריות או מנסה להכחיש את המעשה ופה דוד אומר שבניגוד לקין שהכחיש את רציחתו של הבל דוד מודה על חטאו ואומר שהחטא מלווה אותו תמיד.
מוסר השכל:
- מהמזמור ניתן ללמוד שגם אם אדם חטא בחטאים כבדים ביותר עדיין יש מקום לסליחה אצל בורא עולם ולעולם לא מאוחר לתקן את מעשיך. לבקש סליחה על המעשה ולתקן ולהתקדם.
- מפסוקים ה’+ ו’ שבמזמור ניתן להבין שהחטאים שחטא דוד לא היו גלויים לעיני הציבור אלא רק לעיני דוד, בת שבע ואלוהים ובכל זאת, למרות שהחטא נסתר הוא עתיד להתגלות לעיני הציבור ולכן אדם צריך להיזהר במעשיו ולא לעשות דבר בסתר שהוא יודע שיתבייש אם המעשה יתגלה בציבור.
- מהמזמור ניתן להבין שגם מלך בישראל שווה בפני האל ואין לו אישור לעשות ככל העולה על רוחו. דוד אמנם היה מלך על ישראל אך עדיין, היה אסור לו להתנהג בדרך שהתנהג בה והוא נענש בצורה קשה.
- מהפרק ניתן להבין שכל אדם ולא משנה באיזה מעמד הוא בחייו צריך להבין שיש דברים שלא עושים אותם ויש חוקים שגם על מלך חלים ובמידה ועשה אותם זו לא בושה או פחיתות כבוד לבקש סליחה ולהתחנן לאל שיסלח על מעשיו.
- על פי פרשנים שונים דוד לא חטא כיוון שבצבאו של דוד כל חייל שהיה יוצא למלחמה היה נותן גט בידה של אשתו שמא לא ישוב והיא תהיה עגונה ולכן לבת שבע היה גט ולא הייתה אשת איש אלא אם כן בעלה שב אליה. לגבי מות אוריה מכיוון שהתחצף אל דוד ולא הקשיב לו היה מורד במלכות ועונשו של מורד במלכות הוא מוות כך שגם בהריגת אוריה לא חטא דוד. לדעת פרשנים אחרים דוד חטא בהכל. אומנם הדבר היה נעלם מהציבור אך חטא בבת שבע ועוד ניסה להסתיר את החטא ולגרום לבעלה להיות עימה וכשלא הצליח שלח אותו למות במלחמה.
ניתן ללמוד מדעות הפרשנים עד כמה קשה לקבל שאדם אהוב ומוערך נופל בחטא כזה גדול ובכל אופן, עובדה שחטא ועובדה שדוד בעצמו הצהיר כי חטא והתחרט וביקש סליחה על מעשיו ואף מיד לאחר מכן קיבל עונשים גדולים וקיבל אותם בהכנעה ובדממה בלי להתלונן כי ידע שחטא. כך שהסיפור בא ללמד אותנו על חטא אשת איש כמה הוא חמור וכמה צריך להיזהר ממצבים של פיתוי שגם אדם גדול כדוד יכול ליפול בהם. ומה גדול העונש וההשלכות של המעשה הזה.
- מהפרק נלמד עד כמה החטא הוא דבר שהולך עם האדם , מצער אותו מדכא את חייו כך שגם אם יש רצון לעשות מעשה רע כמו גזל, אונס, ניאוף, רצח או כל דבר רע אחר ואתה בטוח שאם תעשה את הדבר תרוויח ותשמח מגיע המזמור הזה ומתאר את צערו של דוד כך שאנחנו מבינים שההנאה מהחטא לא שווה את הצער, הכאב ועצבות שתלווה את האדם לאחר שחטא ולכן כדאי לחשוב היטב לפני מעשה רע שאנחנו מתפתים לעשות.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
ב”ה
מיקום בתנ”ך: תהילים פרק נ”א
נושא: מזמור חרטה
סיכום
מזמור זה נכתב בעקבות אירוע בחיי דוד שמסופר עליו בספר שמואל ב’ פרק י”א.
תקציר האירוע: בני ישראל יוצאים למלחמה עם שר הצבא של דוד. יואב בן צוריה.
דוד נשאר בביתו ומטייל בגג הארמון ולפתע רואה אישה יפה רוחצת על גג ביתה ונמשך אליה מאוד. הוא שואל עליה ושומע שהיא אשת אוריה החיתי מחיילי צבאו שנמצא עכשיו במלחמה. הוא מצווה להביא אותה אל ארמונו ומקיים איתה יחסי מין והיא שבה לביתה.
לאחר כמה ימים היא שולחת לו עדכון שמקיום היחסים הזה היא נקלטה להריון ומכיוון שדוד היחיד שהיה איתה לאחר שנטהרה מטומאתה (מהתקופה שהייתה במחזור) הילד שלו ועכשיו בעלה ידע שבגדה בו.
דוד שולח עדכון לשר צבאו שישיב את אוריה מהמלחמה לביתו כדי שיהיה עם אשתו ואז לא יוודע שהיא בהריון מדוד ולא מבעלה.
אוריה שב מהמלחמה אך מסרב לשוב לביתו ולהנות עם אשתו כל עוד חבריו נלחמים, לכן הוא נשאר בארמון המלך עם עבדי המלך למרות ציווי המלך לשוב לביתו ולנוח מהמלחמה.
למחרת, הדבר חוזר על עצמו ולמרות שמאכילים את אוריה ומשכרים אותו אוריה מתעקש לא ללכת לביתו. דוד רואה זאת ושולח את אוריה עם איגרת ליואב שר הצבא: לשים את אוריה בחזית המלחמה היכן שהכי קשה להילחם ולא לזוז מהאזור עד שאוריה ימות במלחמה.
לאחר שיואב מבצע את צווי דוד ואוריה מת במלחמה. מעדכנים את בת שבע והיא מתאבלת על בעלה שמת. לאחר שמסתיימים ימי אבלה דוד לוקח אותה לו לאשה ומההריון הזה נולד בן.
אלוהים שרואה ויודע את כל מה שקרה למרות שהדבר התנהל בסתר מוחלט ואף יואב לא ידע את הסיבה לשליחת אוריה למותו שולח אליו את נתן הנביא ובפיו סיפור:
אדם עשיר עם צאן ובקר רב גר ליד אדם עני עם כבשה אחת קטנה שהפכה להיות חלק מבני הבית. יום אחד עבר במקום אדם וביקש להתארח אצל העשיר. העשיר אשר כאב לו לשחוט מהבקר שלו למען אותו אורח ראה את הכבשה הקטנה של שכנו מטיילת ואין סביבה אף אחד, לקח את אותה כבשה ושחט אותה והביא לאורח לאכול.
דוד ששומע את הסיפור כועס על אי הצדק בסיפור ומוציא מייד גזר דין: “בן מוות האיש הזה ואת הכבשה ישלם ארבעתיים.
זאת אומרת: העונש של אותו עשיר צריך להיות מוות ועל אותה כבשה שלקח הוא יצטרך להחזיר פי ארבע (כמו בתשלומי גנבה שמחזיר כפול ארבע מגנבתו).
נתן הנביא ששומע את דברי דוד אומר לו מייד: אתה האיש!!!
ה’ נתן לך כל כך הרבה שפע ונתן לך הרבה נשים ואם חסר לך היית יכול לקחת יותר ובחרת לקחת דווקא את אשת אוריה החיתי ולאחר מכן עוד גרמת למותו!
דוד ששומע את תוכחת הנביא אינו מצטדק ואומר מייד. חטאתי לה’. ומקבל עליו את העונש שנגזר עליו.
האל שרואה שדוד לא מצטדק על חטאו ולא מנסה לחפש תירוצים למעשיו אלא מתחרט אומר לו:
מכיוון שהתחרטת מייד ה’ לא ימית אותך אבל כן תיענש.
דוד ייענש בעונשים קשים כתוצאה מחטא זה: בנו שנולד כתוצאה מחטא זה ימות, בנו יאנוס וישפיל את אחותו החורגת שהיא גם בתו של דוד (סיפור אמנון ותמר), בנו אבשלום, אח תמר יהרוג את אמנון כנקמה. בנו אבשלום יברח ממנו, ימרוד בו וישתלט על המלוכה וכך דוד יצטרך לברוח מהעיר עד שאבשלום ייתפס ויומת על ידי שר צבאו של דוד. אבשלום בנו יבוא לארמון נשותיו וכך יחלל כבוד אביו וכבודם, והוא דוד יקולל על ידי אנשים ויושפל.
דוד יקבל עליו את העונשים כיוון שיבין שהם עונשים על חטאו הגדול.
כתוצאה מתוכחת נתן הנביא ומהבנה של חטאו הגדול דוד כותב את המזמור הזה שהוא מזמור חרטה ובקשה מהאל שיסלח על פשעיו.
לאורך המזמור דוד משתמש שוב ושוב במילים נרדפות של חטא, עוון ופשע שהן מילים עם אותה משמעות ויש שיאמרו בדרגות שונות של חומרה. בכך הוא מראה שהוא מכיר בחטאו ולוקח עליו אחריות ואף הוא מולו תמיד. הוא מבקש מה’ שיסלח לו ברוב רחמיו כיוון שיודע שאם ה’ ישפוט אותו במידת הדין אז הוא לא יצא זכאי. הוא נכנע בפני האל ומזכיר לה’ שהאל בעצמו התחייב לסלוח לאלה שחוטאים ושבים אליו בתשובה כך שאם יקבל את סליחתו דרך הסיפור שלו אנשים שחוטאים ידעו שאף פעם לא מאוחר לתקן ותמיד אפשר לשוב בתשובה, להתחרט ולתקן את המעשים גם אם החטא כבד מאוד.
דוד מבקש מה’ שיכבס אותו היטב בחומר מטהר ומחטא כדי שיטוהר ויהיה נקי יותר משלג.
הוא מבקש מהאל שלא ישליך אותו מעל פניו בעקבות חטאיו ולא ייקח ממנו את ההרגשה שהוא איתו אלא ינחה אותו בדרך.
דוד מבקש מה’ שיציל אותו מחטאים של דמים ומדגיש שאין לה’ צורך בקורבנות אלא בחרטה עמוקה של האדם ובהבנה של הטעות שעשה.
הוא מבקש מה’ שישמח את עצמותיו לאחר שהן דוכאו כתוצאה מצער החטא וישיב לחייו ששון ושמחה ומבקש מה’ שיפתח את שפתיו כדי לומר תהילות לאל.
בסיום המזמור דוד אומר שהוא יודע שהאל לא יבזה וישפיל אדם שליבו עצוב וכואב ומתחרט על חטאו. הוא מזכיר את ירושלים ועבודת הקורבנות ומבקש שה’ ישמור על ירושלים אולי כיוון שחשש שכתוצאה מחטאו גם ירושלים תיענש ולכן הוא רוצה לוודא שרק הוא ייענש על חטאו אך לא העיר.
מטאפורה:
ד הרבה (הֶרֶב), כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֺנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.
המטאפורה שמשתמש בה דוד הוא לכיבוס בגד מלוכלך ולשפשוף רב עד שיוצא הלכלוך מהבגד והוא נקי.
דוד מבקש מהאל שיכבס את נפשו עד שיטהר ויתנקה מחטאיו כך שיהיה יותר לבן משלג.
שורש מנחה:
כ.ב.ס , ט.ה.ר
דוד חוזר על שורש זה כיוון שהוא מדגיש את תחנוניו לאל שינקה את חטאיו ושיטהר אותו כיוון שקשה לו לחיות עם הכובד והאשמה של החטא שלו.
מילים נרדפות- מילים בעלות צורה שונה אך עם משמעות דומה.
פשעי, חטאי, עווני
דוד משתמש במילים שונות המבטאות את אותו רעיון ובכך מדגיש את העובדה שיודע את גודל חטאו ועד כמה הוא מתחרט על מעשיו.
פרשנות:
קושי:
בפסוק “לך לבדך חטאתי”
כיצד דוד אומר שהחטא שלו הוא רק מול ה’ והרי הוא חטא גם לאוריה החיתי?
תשובה:
כיוון שהחטא היה נסתר מהעיניים של בני אדם ורק האל ידע על החטא.
קושי:
1, מהו האירוע שבעקבותיו כותב דוד את מזמור החרטה הזה?
2. מהן שתי הדעות שמביא הפרשן בקשר לעוצמת חטאו של דוד?
תשובה:
ר’ ישעיה מטראני: “למנצח מזמור לדוד. כאשר בא אל בת שבע – אשת אוריה , ובא לו נתן הנביא והוכיחו על מה שעשה (ראה ש”ב יב , א – יב). ואע”פ שאמרו חכמים (שבת נו , א) כי לא חטא דוד על אותו מעשה – מפני שלא הייתה אשת איש , שבעלה נתן לה גט; ועל אוריה , שצוה להורגו , לא חטא , שמורד במלכות היה – מכל מקום הוא היה סבור בלבו שחטא , ונתן לבו להתודות לפני הבורא. וכל זה הוא לישב המדרש שדרשו חכמים , שלא חטא. אבל לפי הפשט נראה שחטא , ומפני זה הִתוַדָּה וחבר זה התפלה.”
הסבר תשובה לקושי 1: ר’ מטראני אומר שדוד רשם את המזמור הזה שהוא מזמור של חרטה ובקשת סליחה מהאל בעקבות החטא עם בת שבע.
הסבר תשובה לקושי 2: מטראני טוען שלמרות שיהיו פרשנים שיגידו שדוד לא חטא כיוון שכל אלה שיצאו למלחמה היו נותנים גט לנשים שלהם במלחמות דוד ולכן לא חטא באשת איש. וגם לא חטא בהריגת אוריה כיוון שהיה מורד במלכות שדוד נתן לו ציווי והוא עשה מה שהוא רוצה ואף התחצף לדוד עדיין על פי הפשט של הכתוב נראה שדוד חטא ואף הרגיש שחטא ולכן כתב את המזמור הזה.
- דוד לא חטא באשת איש כיוון שהייתה עם גט (כמו כל הנשים שבעליהן הלכו למלחמה כדי שלא יהיו עגונות אם לא ישובו) ובהריגת אוריה לא חטא כי הגיע לו למות כיוון שהיה מורד במלכות ועונשו של מורד במלכות הוא מוות כך שהחטא היה רק מוסרי כלפי האל ולא ממש חטא.
- דוד חטא כי על פי פשט הכתוב אין את כל ההסברים האלה ונתן הנביא הוכיח את דוד במפורש על כך שלקח דבר שאינו שלו ואף נענש על חטאיו.
קושי:
- מהי הסיבה שדוד מבקש שה’ יחנון אותו ברחמיו?
- מהי הסיבה שכתוב פשעי ברבים ולא פשע ביחיד?
תשובה:
רד”ק: חנני. כחסדך – לא כפי מעשי. פשעָי – זה הפשע ואחרים שעשיתי. או פירושו , כי בזה הפשע היו שנים: דבר בת שבע (ראה ש”ב יא , ד) ודבר אוריה (ראה שם , טו).
הסבר רד”ק:
1. כחסדך- ולא כפי המעשים של דוד כי אם ה’ ישפוט אותו לפי מעשיו ולא עם מידת הרחמים והחסד אז עונשו של דוד יהיה גדול.
2. פשעים ברבים ולא ביחיד כי בעניין חטא בת שבע דוד חטא גם לבת שבע וגם לאוריה.
קושי:
מדוע דוד אומר כי פשעי אני אדע והרי ברור שהוא יודע את פשעיו…
תשובה:
המאירי:” כי פשעי אני אדע – כלומר: ואתבונן מהם; ולא אכפור אותם לפניך כמו שעשה קין , שאמר “השומר אחי אנכי” (בר’ ד , ט).”
הסבר: הפרשן מסביר שנכון שדוד יודע מה הם המעשים שעשה אבל יש מקרים שאדם עושה רע וחוטא ואז כשמוכיחים אותו הוא מתנער מאחריות או מנסה להכחיש את המעשה ופה דוד אומר שבניגוד לקין שהכחיש את רציחתו של הבל דוד מודה על חטאו ואומר שהחטא מלווה אותו תמיד.
מוסר השכל:
- מהמזמור ניתן ללמוד שגם אם אדם חטא בחטאים כבדים ביותר עדיין יש מקום לסליחה אצל בורא עולם ולעולם לא מאוחר לתקן את מעשיך. לבקש סליחה על המעשה ולתקן ולהתקדם.
- מפסוקים ה’+ ו’ שבמזמור ניתן להבין שהחטאים שחטא דוד לא היו גלויים לעיני הציבור אלא רק לעיני דוד, בת שבע ואלוהים ובכל זאת, למרות שהחטא נסתר הוא עתיד להתגלות לעיני הציבור ולכן אדם צריך להיזהר במעשיו ולא לעשות דבר בסתר שהוא יודע שיתבייש אם המעשה יתגלה בציבור.
- מהמזמור ניתן להבין שגם מלך בישראל שווה בפני האל ואין לו אישור לעשות ככל העולה על רוחו. דוד אמנם היה מלך על ישראל אך עדיין, היה אסור לו להתנהג בדרך שהתנהג בה והוא נענש בצורה קשה.
- מהפרק ניתן להבין שכל אדם ולא משנה באיזה מעמד הוא בחייו צריך להבין שיש דברים שלא עושים אותם ויש חוקים שגם על מלך חלים ובמידה ועשה אותם זו לא בושה או פחיתות כבוד לבקש סליחה ולהתחנן לאל שיסלח על מעשיו.
- על פי פרשנים שונים דוד לא חטא כיוון שבצבאו של דוד כל חייל שהיה יוצא למלחמה היה נותן גט בידה של אשתו שמא לא ישוב והיא תהיה עגונה ולכן לבת שבע היה גט ולא הייתה אשת איש אלא אם כן בעלה שב אליה. לגבי מות אוריה מכיוון שהתחצף אל דוד ולא הקשיב לו היה מורד במלכות ועונשו של מורד במלכות הוא מוות כך שגם בהריגת אוריה לא חטא דוד. לדעת פרשנים אחרים דוד חטא בהכל. אומנם הדבר היה נעלם מהציבור אך חטא בבת שבע ועוד ניסה להסתיר את החטא ולגרום לבעלה להיות עימה וכשלא הצליח שלח אותו למות במלחמה.
ניתן ללמוד מדעות הפרשנים עד כמה קשה לקבל שאדם אהוב ומוערך נופל בחטא כזה גדול ובכל אופן, עובדה שחטא ועובדה שדוד בעצמו הצהיר כי חטא והתחרט וביקש סליחה על מעשיו ואף מיד לאחר מכן קיבל עונשים גדולים וקיבל אותם בהכנעה ובדממה בלי להתלונן כי ידע שחטא. כך שהסיפור בא ללמד אותנו על חטא אשת איש כמה הוא חמור וכמה צריך להיזהר ממצבים של פיתוי שגם אדם גדול כדוד יכול ליפול בהם. ומה גדול העונש וההשלכות של המעשה הזה.
- מהפרק נלמד עד כמה החטא הוא דבר שהולך עם האדם , מצער אותו מדכא את חייו כך שגם אם יש רצון לעשות מעשה רע כמו גזל, אונס, ניאוף, רצח או כל דבר רע אחר ואתה בטוח שאם תעשה את הדבר תרוויח ותשמח מגיע המזמור הזה ומתאר את צערו של דוד כך שאנחנו מבינים שההנאה מהחטא לא שווה את הצער, הכאב ועצבות שתלווה את האדם לאחר שחטא ולכן כדאי לחשוב היטב לפני מעשה רע שאנחנו מתפתים לעשות.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
- מהו סוג המזמור שקראת? הבא שתי ראיות מהפרק שמזמור זה הוא סוג המזמור שציינת.
- קרא מזמור נ”א בתהילים ואת פרק י”א בספר שמואל ב’. מי כותב את המזמור ובעקבות איזה אירוע הוא נכתב? בסס תשובותיך על הכתוב.
- קרא מזמור נ”א בתהילים. באילו מילים משתמש דוד שמהם ניתן להבין שהאירוע לא היה גלוי לציבור אלא רק האל ידע אותו? מה דעתך על חטא שנעשה בסתר, האם הוא חמור יותר? נמק דעתך.
- קרא שמואל ב פרק י”א ואת מזמור נ”א בתהילים. האם לדעתך נהג דוד נכון שביקש סליחה מהאל? כיצד אדם שחטא בחטאים כבדים צריך לנהוג אם הוא רוצה לתקן את מעשיו לדעתך?
- קרא שמואל ב’ פרק י”א. ותהילים נ”א. מה דעתך על חטאי מנהיגים? האם הם שווים בעיני החוק או מעליהם? האם יש צורך להקל עליהם כיוון שהם נבחרי ציבור ועוסקים בצרכי ציבור ומקדמים את חיי בני הארץ או לא? נמק תשובתך.
- קרא תהילים נ”א ואת שמואל ב’ פרק י”א ואת דברי הפרשן המאירי: ” למנצח מזמור לדוד. בבא (בנוסחנו: בבוא) אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע – והוכיחו במצות האל , והתוַדה לפניו ואמר: “חטאתי ליי’” (ש”ב יב , יג) , והוא השיבו: “גם יי’ העביר חטאתך לא תמות” (שם). ואז חבר זה המזמור , לתפלה על סליחת העון הגדול ההוא.
- האם לדעתך הפרשן מסתייג מחטאו של דוד או מקל בו? בסס תשובתך על דברי הפרשן.
- כיצד לדעת הפרשן השיב האל על התוודות דוד? האם קיבל את בקשת סליחתו והקל עליו או החמיר בעונשו?
- בחטאו של דוד עם בת שבע יש פרשנים הטוענים שחטא בהכל ויש הטוענים שלא חטא אלא בגלל שזה דוד ציפו ממנו להתנהגות מוסרית יותר. כתוב את הדיעה של אלה שחושבים שחטא ואת הדעה של אלה שטוענים שלא חטא. הבא לפחות פרשן אחד לכל דעה. מהם הטענות העומדות מאחורי העמדה שנקטו בה? מהי דעתך? נמק דעתך.
