שפל רוח – 2

שְׁפַל רוּחַ שְׁפַל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה / אֲקַדֶּמְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה

לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי / כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָּאֲדָמָה

מְלֹא עוֹלָם אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְגָדְלוֹ / הֲכָמוֹנִי יְהַלֶּלְךָ וּבַמָּה

הֲדָרָךְ לֹא יְכִילוּן מַלְאֲכֵי רוּם / וְעַל אַחַת אֲנִי כַּמָּה וְכַמָּה

הֱטִיבוֹתָ וְהִגְדַּלְתָּ חֲסָדִים / לְךָ תִּיטַב לְהוֹדוֹת הַנְּשָׁמָה.

ב”ה

נושא: שירת ימי הביניים

שם היצירה: שפל רוח

היצירה:

שְׁפַל רוּחַ שְׁפַל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה / אֲקַדֶּמְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה

לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי / כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָּאֲדָמָה

מְלֹא עוֹלָם אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְגָדְלוֹ / הֲכָמוֹנִי יְהַלֶּלְךָ וּבַמָּה

הֲדָרָךְ לֹא יְכִילוּן מַלְאֲכֵי רוּם / וְעַל אַחַת אֲנִי כַּמָּה וְכַמָּה

הֱטִיבוֹתָ וְהִגְדַּלְתָּ חֲסָדִים / לְךָ תִּיטַב לְהוֹדוֹת הַנְּשָׁמָה.

חקירת היצירה:

שם המשורר: ר’ שלמה אבן גבירול [רשב”ג]

מעט על המחבר: ר’ שלמה אבן גבירול היה משורר בתקופת ימי הביניים. חי בשנים 1058-1021. את רוב שנותיו חי בסרגוסה ונפטר בוולנסיה. היה משורר ופילוסוף בספרד המוסלמית. הוא כתב אלפי שירים בנושאי קודש וחול. לפי הידוע לנו התייתם בגיל צעיר מאביו דבר שהשפיע עליו מאוד ואף גרם לו לכתוב קינות שונות [קינה= שיר עצב]. רשב”ג סבל ממחלת עור ואף חווה חיי עניות שאותם הוא מתאר לעיתים בשיריו.

מילים לביאור:

שפל= מכופף

מבנה היצירה:

השיר מורכב מ5 בתים

כל בית בנוי מדלת וסוגר

נושא השיר: גדלות האל מול אפסות האדם. 

תוכן השיר:

בית ראשון:

המשורר פונה לאל ואומר שהוא בא מולו כשהוא מבין את מעמדו הנמוך ביחס אליו. גם ברוחו הוא בא בנמיכות רוח וגם כשהוא בגופו משתחווה אליו. וכך הוא מקדם אותו מתוך פחד. 

בית שני:

המשורר פונה לאל ואומר לו שביחס אליו הוא מרגיש כמו תולעת קטנה באדמה.

בית שלישי:

המשורר מפאר את האל ואומר שהוא ממלא את כל העולם ואין סוף לגודל ולעוצמה שלו. הוא ממשיך ואומר שהאם אדם כמוני יכול להלל אותך? ובמה? הרי עוצמת האל כל כך גדולה ביחס לאדם שלא משנה מה יאמר האדם הוא לא יוכל להלל במילים הראויות לתאר את את האל ועוצמתו. 

בית רביעי:

המשורר ממשיך ואומר לאל את ההדר שלך לא מצליחים להכיל ולתפוס מלאכי שמים ואם כך קל וחומר אני [בן אדם פשוט שאין לי מושג בעוצמות ופעולות האל] לא אצליח לתאר ולהכיל את עוצמת האל.

בית חמישי:

המשורר פונה לאל ומודה לו על כך שהוא הטיב לברואיו והגדיל את חסדיו איתם ולכן טוב שכל נשמה תאמר לך תודה. 

אקרוסטיכון– כאשר המשורר מבליע באותיות הראשונות בכל שורה מילה שהוא רוצה להעביר[זה יכול להיות השם שלו או אותיות הא”ב או כל דבר אחר].

בארבעת השורות כשמחברים את האותיות הראשונות מקבלים את המילה: שלמה שהיא שמו של המחבר. [שלמה אבן גבירול]. 

חרוז מבריח– בסוף כל שורה בשיר יש סיומת בעלת צליל דומה.

החרוז מבריח בשיר זה הוא: מה

מדגיש את השאלה של האדם במה הוא יכול להלל את עוצמת האל? שאלה פילוסופית על משמעות ומהות.

מילה מנחה– מילה שחוזרת על עצמה במשפט ומדגישה או מעבירה מסר.

 שפל- המילה שפל חוזרת ומדגישה את שפלותו של האדם מול האל. 

מילים נרדפות- מילים בעלות צורה שונה אך משמעות דומה שנכפלות כדי להדגיש את הרעיון.

פחד=אימה

דימויים: המשורר מדמה דבר מסויים לדבר אחר כדי להעביר מסר. 

תולעת קטנה באדמה- המשורר מדמה את עצמו לתולעת קטנה באדמה ביחס לאל. 

שיבוץ– מילים מהמקרא ששובצו בשירה זו

תולעת= דוד המלך בתהילים גם קורא לעצמו תולעת ביחס לאל ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם”[תהילים כ”ב, ז’]. המשורר אף מגדיל את מה שדוד כותב ומוסיף קטנה באדמה.

לך תיטב להודות הנשמה- מזכיר את השירה של דוד “כל הנשמה תהלל יה” [תהילים ק”נ,ו’]

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.