שמואל א’ פרק י”א
- שמואל א'
- פרק י"א
- קבלת שאול כמלך
א וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל יָבֵשׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כָּל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל נָחָשׁ כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ. ב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. ג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו זִקְנֵי יָבֵישׁ הֶרֶף לָנוּ שִׁבְעַת יָמִים וְנִשְׁלְחָה מַלְאָכִים בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְאִם אֵין מוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ וְיָצָאנוּ אֵלֶיךָ. ד וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ כָל הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ. ה וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן הַשָּׂדֶה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מַה לָּעָם כִּי יִבְכּוּ וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵישׁ. ו וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים עַל שָׁאוּל בשמעו [כְּשָׁמְעוֹ] אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד. ז וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ וַיְשַׁלַּח בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ וַיִּפֹּל פַּחַד יְהוָה עַל הָעָם וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד. ח וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף. ט וַיֹּאמְרוּ לַמַּלְאָכִים הַבָּאִים כֹּה תֹאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד מָחָר תִּהְיֶה לָכֶם תְּשׁוּעָה בחם [כְּחֹם] הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּידוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵישׁ וַיִּשְׂמָחוּ. י וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵישׁ מָחָר נֵצֵא אֲלֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָּנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם. יא וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד. יב וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל מִי הָאֹמֵר שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ תְּנוּ הָאֲנָשִׁים וּנְמִיתֵם. יג וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה כִּי הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל. יד וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה. טו וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם הַגִּלְגָּל וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת שָׁאוּל לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל וַיִּזְבְּחוּ שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לִפְנֵי יְהוָה וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד מְאֹד.
ב”ה
תקציר הפרק
נחש העמוני עולה למטרת מלחמה לאזור יבש גלעד בישראל. אנשי יבש גלעד פונים אליו בבקשה לנהל איתם הסכם שלום. הם יעבדו אותו וישלמו לו מיסים והוא לא יפגע בהם.
נחש שומע את הבקשה ומסכים רק בתנאי שבנוסף להסכם הוא ינקר לכל אחד מהאנשים החשובים במקום את עין ימין כדי שבכל ישראל יראו אותם כך והם יושפלו.
אנשי יבש גלעד שאינם יודעים מה לעשות מבקשים ממנו שבעה ימים לחפש בכל ישראל מישהו שיוכל לצאת איתם למלחמה ואם לא ימצאו מישהו שיושיע אותם הם יצאו אליו לממש את דרישתו.
השליחים ששוחחו עם נחש בגבעת שאול מספרים לעם על דברי נחש, כל העם שומעים את הדברים ומתחילים לבכות. תוך כדי הבכי של העם שאול מגיע לאזור לאחר שרעה את הבקר. הוא שומע את הבכי שלהם ושואל מהי סיבת הבכי? הם מספרים לו על דברי נחש והוא מקבל הארה אלוהית, כועס מאוד על דברי נחש ומחליט להוביל את העם למלחמה נגד נחש.
הוא לוקח זוג בהמות ומחלק אותם לנתחים ושולח אותם עם שליחים עם מסר לכל העם: מי שלא יוצא למלחמה אחרי שאול ושמואל כך יעשה לבקר שלו. כל העם שומעים ונבהלים מאוד ומגיעים למקום האיסוף של המלחמה. הוא סופר אותם באזור שנקרא בזק ורואה שיש לו 300 אלף חיילים מאנשי ישראל ועוד 30 אלף מאנשי יהודה.
גיבורי ישראל שמתכוננים למלחמה פונים אל השליחים שבאו אליהם מיבש גלעד ואומרים להם שיעדכנו את האחראי ביבש גלעד שמחר בזמן חום השמש תהיה להם ישועה. אנשי יבש גלעד שומעים את הבשורה ושמחים. הם פונים אל השליחים של נחש ומעדכנים אותם שמחר יבואו אליהם והם יוכלו לעשות להם כטוב בעיניהם.
למחרת היום, שאול מחלק את כל הלוחמים לשלושה קבוצות ובאשמורת הבוקר הם נכנסים בתוך המחנה ומכים את אנשי עמון עד אמצע היום כשהשמש בשיא חוזקה. הם מכים אותם עד כדי כך שאלה שנשארו ברחו ואין שני חיילים במקום אחד. העם ששמחים מניצחון שאול פונים אל שמואל ואומרים לו שיאמר להם מי האנשים שזלזלו בשאול ולא רצו שימלוך עליהם? שיביאו את האנשים האלה כדי להורגם.
שאול שומע את דבריהם ומצווה לא להרוג אף אדם ביום הזה מכיוון שזהו יום שעשה ה’ ישועה בישראל. שמואל מציע להם רעיון אחר: ללכת אל הגלגל ולחדש שם את המלוכה של שאול. כל העם פונים אל הגלגל וממליכים את שאול שוב למלך. הם מקריבים קורבנות לכבוד ה’ ושאול וכל אנשי ישראל שמחים מאוד.
מילים לביאור:
ברית= הסכם
מלאכים= שליחים
ויחר אפו=כעס
ותצלח רוח אלוהים= קיבל הארה פנימית אלוהית וכוח נפשי לעשות פעולה מסוימת
אשמורת הבוקר– שעה לפני עלות השחר
ויפצו– התפזרו
מספר טיפולוגי
7– אנשי יבש גלעד מבקשים מנחש העמוני לתת להם שבעה ימים לחפש מושיע
3– 300 אלף אנשי ישראל, 30 אנשי יהודה, 3 ראשי צבאות שאול מחלק
מעשה סמלי– מעשה שנעשה כדי להעביר מסר.
שאול לוקח צמד בקר וחותך אותו לנתחים ואותם הוא שולח אל שבטי ישראל.
מטרת המעשה: כמו שהבקר הזה חתוך ומחולק כך הבקר של מי שלא יגיע למלחמה יחתך ויחולק.
ניגודים
בתחילת הפרק מסופר על הבכי שהעם בוכים בעקבות דברי נחש. “…וישאו כל העם את קולם ויבכו” [שמ”א י”א, ד’] ובסוף הפרק מסופר על השמחה שאנשי ישראל שמחים. “וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאוד” [שמ”א, י”א, ט”ו]
דילמה מוסרית– מצב שבו אדם צריך לקבל החלטה בין שתי אפשרויות לא טובות
אנשי יבש גלעד צריכים לבחור בין שתי אפשרויות: לצאת למלחמה מול נחש העמוני ולהסתכן בכך שימותו מהעם והמקום ייכבש או לחיות תחת שלטון, השפלה ומום (ניקור עיניהם).
תכסיסים במלחמה של שאול מול בני עמון:
- אנשי יבש גלעד מעדכנים את נחש העמוני שמחר יגיעו אליו והוא יעשה להם כטוב בעיניו וכך נותנים לו תחושה שלא מצאו מישהו שיציל אותם ולכן הם נכנעים לו.
- כשיש לאנשי עמון את התחושה שהם ניצחו מגיעים אנשי המלחמה של שאול ותוקפים את העמונים.
- הפעולה של ההתקפה נעשית כשעדיין אין אור וכך העמונים מופתעים יותר והחשכה הורסת להם את היכולת להיזהר או להילחם
רגשות
הפרק מלא ברגשות שונים המעבירים את התחושה של החוסר וודאות שהעם עובר. ממצב של חוסר אונים ופחד לשמחה וביטחון
ויבכו [ד’], יבכו [ה’], ויחר אפו מאוד [ו’], פחד [ח’], וישמחו [ט’] וישמח[ט”ו]
נקודת תפנית בעלילה– מצב שיוצר שינוי בסיפור
“ותצלח רוח אלוהים על שאול”- שאול שומע את דברי השליחים ובאותו הרגע רוח ה’ נחה עליו. מאותה נקודה בסיפור הכל משתנה. ממצב של בכי וחוסר אונים יש עשייה ופעילות שבסופו של דבר מובילה לניצחון.
השלבים בהמלכת שאול:
- שאול הומלך על ידי שמואל בפני העם
- לא כל העם מקבלים את המלכתו. שאול עדיין אינו מתפקד כמלך אלא הולך לביתו
- אנשי יבש גלעד מאויימים על ידי נחש העמוני
- שאול שומע על האיום וקורא לכל ישראל אליו ומאיים בהשחתת הרכוש של המסרבים להגיע
- שאול וחייליו מנצחים במלחמה מול עמון
- העם דורשים להרוג את המתנגדים להמלכת שאול בפעם הראשונה
- שאול מסרב ואומר שזהו יום שעשה האל תשועה ולכן אף אחד לא ייהרג
- שמואל מציע שבמקום להרוג ילכו לחדש את המלוכה בגלגל
- כל העם הולכים להמליך את שאול שוב בגלגל ושמחים במלוכה.
האירוע עם אנשי יבש גלעד יצר מצב שבו שאול יוכל להוכיח את יכולותיו לתפקד כמנהיג צבאי וכמלך וכך העם כולו יקבל את שאול כמלכם.
מוסר השכל:
- הפרק מדגיש את הרעיון שגם אדם ש”נחבא אל הכלים” צנוע ושקט יכול לתפקד כמנהיג. הרבה פעמים רושם ראשוני יכול להטעות אותנו.
- הפרק מדגיש את הרעיון שהכל יכול להשתנות. ממצב של חוסר אונים מוחלט של אנשי יבש גלעד מול עמון הם מגיעים למצב של ישועה וניצחון.
- הפרק מדגיש את חשיבות האחדות בעם ישראל. אנשי יבש גלעד לבד לא יכלו להילחם ולנצח את העמונים אבל כשכל אנשי ישראל התאספו להילחם הם הצליחו וניצחו את העמונים ניצחון מוחלט.
- דרך הפרק אנו לומדים על חשיבות התודה. להכיר תודה למי שסייע לך. לאחר הניצחון שאול מהלל את ה’ ובני ישראל מקריבים זבחים ושלמים לפני ה’ כאות תודה.
- מהי הדילמה המוסרית בפרק? כיצד היא נפתרה? האם אתה מכיר אירוע מהעבר שבו האדם היה צריך להחליט בין שתי אפשרויות קשות? מהי הדילמה? מהן ההשלכות של כל אחת מהאפשרויות? כיצד היא נפתרה? האם היית פועל באותה דרך או בוחר בדרך אחרת? נמק את בחירתך.
- קרא שמואל א’ פרק י”א. מהי נקודת התפנית בסיפור שהובילה לשינוי בכל האירוע? כיצד מסתיים הסיפור? האם אתה מכיר אירוע שהתחיל בצורה מסוימת והסתיים בצורה אחרת לגמרי? מה גרם לשינוי?
- קרא שמואל א’ פרק י’ פסוקים כ”ב- כ”ז ושמואל א’ פרק י”א. יש שיאמרו שכל מלחמת שאול עם העמונים למען אנשי יבש גלעד נועדה לחזק את שלטונו של שאול. הוכח טענה זו.
