שמואל א פרק ה

אוּפְלִשְׁתִּים֙ לָֽקְח֔וּ אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיְבִאֻ֛הוּ מֵאֶ֥בֶן הָעֵ֖זֶר אַשְׁדּֽוֹדָה׃ בוַיִּקְח֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיָּבִ֥אוּ אֹת֖וֹ בֵּ֣ית דָּג֑וֹן וַיַּצִּ֥יגוּ אֹת֖וֹ אֵ֥צֶל דָּגֽוֹן׃ גוַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ׃ דוַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֘קֶר֮ מִֽמׇּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל־הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃ העַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יִדְרְכוּ֩ כֹהֲנֵ֨י דָג֜וֹן וְכׇֽל־הַבָּאִ֧ים בֵּית־דָּג֛וֹן עַל־מִפְתַּ֥ן דָּג֖וֹן בְּאַשְׁדּ֑וֹד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

ווַתִּכְבַּ֧ד יַד־יְהֹוָ֛ה אֶל־הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים וַיְשִׁמֵּ֑ם וַיַּ֤ךְ אֹתָם֙ בעפלים בַּטְּחֹרִ֔ים אֶת־אַשְׁדּ֖וֹד וְאֶת־גְּבוּלֶֽיהָ׃ זוַיִּרְא֥וּ אַנְשֵֽׁי־אַשְׁדּ֖וֹד כִּי־כֵ֑ן וְאָמְר֗וּ לֹא־יֵשֵׁ֞ב אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עִמָּ֔נוּ כִּֽי־קָשְׁתָ֤ה יָדוֹ֙ עָלֵ֔ינוּ וְעַ֖ל דָּג֥וֹן אֱלֹהֵֽינוּ׃ חוַיִּשְׁלְח֡וּ וַיַּאַסְפוּ֩ אֶת־כׇּל־סַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים אֲלֵיהֶ֗ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֗ה לַֽאֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ גַּ֣ת יִסֹּ֔ב אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּסֵּ֕בּוּ אֶת־אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
טוַיְהִ֞י אַחֲרֵ֣י ׀ הֵסַ֣בּוּ אֹת֗וֹ וַתְּהִ֨י יַד־יְהֹוָ֤ה ׀ בָּעִיר֙ מְהוּמָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד וַיַּךְ֙ אֶת־אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּשָּׂתְר֥וּ לָהֶ֖ם עפלים טְחֹרִֽים׃ יוַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים עֶקְר֑וֹן וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עֶקְר֔וֹן וַיִּזְעֲק֨וּ הָעֶקְרֹנִ֜ים לֵאמֹ֗ר הֵסַ֤בּוּ אֵלַי֙ אֶת־אֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַהֲמִיתֵ֖נִי וְאֶת־עַמִּֽי׃ יאוַיִּשְׁלְח֨וּ וַיַּאַסְפ֜וּ אֶת־כׇּל־סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּֽאמְרוּ֙ שַׁלְּח֞וּ אֶת־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְיָשֹׁ֣ב לִמְקוֹמ֔וֹ וְלֹא־יָמִ֥ית אֹתִ֖י וְאֶת־עַמִּ֑י כִּֽי־הָיְתָ֤ה מְהֽוּמַת־מָ֙וֶת֙ בְּכׇל־הָעִ֔יר כָּבְדָ֥ה מְאֹ֛ד יַ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים שָֽׁם׃ יבוְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ בעפלים בַּטְּחֹרִ֑ים וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם׃

ב”ה

מיקום: שמואל א’ פרק ה’

נושא: גלגולי הארון

סיכום

פלישתים לאחר תוצאות המלחמה לקחו את ארון ה’ משטח המלחמה של ישראל באבן העזר לאשדוד שם נמצא האל שלהם דגון. הם מציגים את ארון ה’ מול דגון האל שלהם ולאחר מכן הולכים לביתם. למחרת כשהם משכימים ומגיעים לבית האל שלהם הם רואים את דגון האל שלהם נופל מול ארון ה’. הפלשיתים מרימים את דגון ומשיבים אותו למקומו הראשון. למחרת הם משכימים בבוקר ומגיעם שוב לבית האל שלהם. הפעם הם רואים את דגון נופל מול ארון ה’ וראשו ושתי ידיו כרותות בכניסה לדלת ורק גופו נשאר. לכן מאותו היום ועד כתיבת ספר שמואל כהני דגון וכל מי שבא לבית דגון לא דורכים במפתן אלא עוברים את האזור ואז נכנסים למקום. ה’ מכה באשדודים בטחורים וכך כל אנשי אשדוד וכל גבולות אשדוד מוכים בחולי של טחורים. אנשי אשדוד שמבינים שהדברים האלה קרו להם בגלל שארון ה’ נמצא באשדוד מחליטים שהם אינם מוכנים שארון ה’ ישאר אצלם כיוון שקשה להם מאוד המכה שה’ הכה אותם ואת דגון האל שלהם. הם אוספים את כל קציני פלישתים כדי להחליט מה יעשו עם ארון ה’ ובסופו של דבר מגיעים להחלטה שיעבירו את ארון ה’ לגת.

ארון ה’ עובר לגת וברגע שמגיע לגת בעיר מתחילה מהומה רבה בעיר כל אנשי העיר מהקטנים עד הגדולים מקבלים חולי של טחורים. כתוצאה מכך נשלח ארון ה’ אל עקרון. אנשי עקרון שרואים את ארון ה’ מגיע אליהם מבינים שעתה הרבה ימותו אצלם ולכן צועקים צעקות גדולות ובאמת כל אנשי העיר או מוכים בטחורים או מתים. הם קוראים לקציני פלשתים ודורשים להוציא את ארון ה’ ולהשיב אותו למקומו כדי שלא ימותו.

מבנה הפרק:

פסוקים א’- ה’: ארון ה’ בבית דגון.

פסוקים ו’- ח’: אנשי אשדוד וארון ה’

פסוקים ט’-י’:  ארון ה’ בגת

פסוקים י”א- י”ב: ארון ה’ בעקרון

מילים לביאור:

השכים– קם משנתו

מפתן – כניסה

סרני פלישתים– קציני פלישתים

ארון ה’ באשדוד:

בלילה הראשון: האל של הפלישתים שנקרא דגון נופל לפני ארון ה’.

בלילה השני: האל של הפלשתים הנקרא בשם דגון נופל לפני ארון ה’ וכפות ידיו וראשו נשברים מול ארון ה’.

כל הפלישתים הגרים באשדוד מקבלים חולי של טחורים.

החלטת אנשי אשדוד וקציני פלישתים כתוצאה מהמכות: להעביר את ארון ה’ משדוד לגת.

ארון ה’ בגת:

כשארון ה’ מגיע לגת כל אנשי העיר מקנים ועד גדולים מקבלים חולי של טחורים. כל אנשי העיר  נבהלים וצועקים מאוד.

החלטת אנשי המקום: הארון עובר לעקרון.

ארון ה’ בעקרון:

כשארון ה’ מגיע לעקרון כל העקרונים מתחילים לצעוק בקול גדול ומאשימים בכך שהם הביאו אליהם את ארון ה’ כדי להרוג אותם. הם שולחים לקרוא לאסיפה לכל קציני פלישתים ושם דורשים להשיב את ארון ה’ למקומו כדי שלא ימותו.

מצב אנשי המקום: מי שלא מת הוכה בטחורים. אנשי המקום צועקים צעקות גדולות הנשמעות בכל המקום.

החלטת אנשי המקום:  להשיב את ארון ה’ למקומו.

תקופת זמן שארון ה’ אצל פלישתים: 7 חודשים.

קשיים ופירושים:

קושי:

מהי הסיבה שהאל של הפלישתים נקרא דגון?

פירוש:

רש”י:  אצל דגון – צלם עשוי בדמות פני דג.

הסבר פירוש: הפסל שלהם היה בצורה של פסל עם פנים במראה של דג

קושי:

מה הסיבה שהפלישתים לא היו פוסעים מאז במפתן הדלת?

פירוש:

רלב”ג: “רק הנשאר מדגון היה נשאר אצל ארון יי’ נופל ארצה. ולזה היו כומרי דגון נשמרים מלדרך על מפתן דגון , כי חשבו שיהיה המקום קדוש מצד מה שמצאו שם ראש דגון ושתי כפות ידיו”

הסבר פירוש: מכיוון שדגון נפל וידיו וראשו נמצאו כרותים על המפתן הם חשבו שהמקום שם קדוש ולכן לא עברו שם יותר.

קושי:

מי אמר את המשפט בפסוק י’ “להמיתני ואת עמי”? הרי  רשום שהעקרונים אמרו את המשפט אז הם היו צריכים לומר: “להמיתנו”.

פירוש:

רד”ק: “להמיתני ואת עמי – שרי העיר עקרון אמרו כן.”

הסבר פירוש: מי שאמר את המשפט היו השרים של עקרון ולכן נקראו “העקרונים”.

מוסר השכל:

1. דרך הפרק ניתן לראות את עליונות האל על שאר האלים ואת העובדה שכוחו של האל אינו מושפע ממעשי ישראל. למרות שישראל נכשלו והובסו במלחמה ארון ה’ קיבל בדרכו שלו את יראת וכבודם של הפלישתים.
2. מהפרק ניתן ללמוד כיצד צריך להתנהג אל דברים קדושים – הפלישתים שזלזלו בארון ה’ ושמו אותו במקדש שלהם והעבירו אותו ממקום למקום נענשו מאוד בכל מקום שהגיע אליו ארון האל.
3. ארון ה’ מקומו בישראל- ניתן לראות שהמקום היחיד שה’ מעוניין להיות בו זה עם ישראל. למרות שהעם חטא ולא התנהל כראוי ולכן נענש במלחמה עדיין ה’ אינו מעוניין שארונו יהיה בשטח פלישתים אלא מעניש ופוגע בכל מקום שהוא נמצא בו עד שהפלישתים משיבים אותו לאדמת ישראל בכבוד. מפה לומדים שגם כשישראל חוטאים ויש צורך להענישם כדי שישנו ויתקנו דרכם עדיין ה’ איתם. לא עוזב ולא נוטש אותם.

 כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.

שאלות בגרות:

1. קרא שמואל א’ פרק ה’. כתוב מהם המקומות שארון האל הגיע אליהם ומהי הסיבה לכך שעבר בכל פעם.

2. א. מהו המקום הראשון שאליו נלקח ארון ה’ ומדוע לדעתך בחרו הפלישתים במקום זה כדי לשים את ארון ה’ לאחר ניצחונם במלחמה?

ב. כיצד על ידי הימצאות ארון ה’ באשדוד ראו הפלישתים באשדוד בצורה ברורה את עליונות האל על האלילים שלהם?

3. קרא שמואל א’ פרק ה’ וענה:

• כמה זמן שהה ארון ה’ אצל פלישתים בסופו של דבר? בסס תשובתך על הכתוב.
• מהי מסקנת קציני פלישתים לאחר שארון ה’ מגיע לעקרון? בסס תשובתך על הכתוב.