עמדות שונות לגביי אופייה הרצוי של מדינת ישראל – פרק 4

עמדות שונות לגביי אופייה הרצוי של מדינת ישראל – פרק 4

ב”ה

 

נושא: מדינה יהודית דמוקרטית

תת נושאעמדות שונות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל – פרק 4.

מדינת ישראל מוגדרת כ”מדינה יהודית דמוקרטית” וככזו יש מתח מתמיד בין מה יותר ומה פחות ואיך משלבים בין שתי ההגדרות.

יהודית– מדינה של הלאום היהודי ומתנהלת על פי ערכי היהדות.

דמוקרטית-מדינה הפועלת על פי עקרונות השוויון והדמוקרטיה.

מכיוון שמדינת ישראל מכילה מגוון רב של אנשים בעלי דעות שונות ודרכי חשיבה והתנהגות ששונים מאדם לאדם  דיי הגיוני שאם נשאל קבוצה של אנשים במקום ציבורי מה הדעה שלהם לגבי האופי של המדינה שהיו רוצים לראות פה בארץ ישראל נקבל תשובות שונות ומגוונות. הדעות האלה מתחלקות לכמה קבוצות מרכזיות אבל צריך לשים לב שמכיוון שמדובר בדעות של אנשים גם בתוך כל קבוצה יש דעות שונות עד כמה הם מקבלים באופן מוחלט את כל ערכי הקבוצה והיכן ההתגמשות. [זאת אומרת גם הקבוצות לא משקפות בצורה מוחלטת את עמדות האנשים].

 

העמדות (“חלומות”) בנושא הזהות הדתית והתרבותית הרצויה של המדינה:

מדינת הלכה [גישה דתית חרדית]:

השאיפה היא שמקור הסמכות במדינה יהיה ההלכה היהודית וכך חוקי המדינה יקבעו על פי חוקי התורה ולא על פי האזרחים. 

בין המחזיקים בדעה זו יש דעות שונות לגבי מהי מידת האכיפה בעניין ועד כמה היא צריכה להיות מדויקת על פי חוקי התורה. 

במדינה שמתנהלת על פי חוקי התורה לא תתאפשר דמוקרטיה כיון שמי שקובע את החוקים הם לא האזרחים אלא התורה אבל מכיוון שיש בתורה הרבה חוקים שמאפיינים חוקים דמוקרטים כמו היחס לחלשים בחברה, כבוד האדם וכו’ אז יהיו חוקים שיהיו דמוקרטיים מעצם היותם חוקים חברתיים דתיים. 

המטרות החשובות לתומכים  בשיטה זו:

  1. שמירה חזקה על זהותה היהודית-דתית של המדינה.
  2. המדינה מתנהלת על פי ההלכה.
  3. חיזוק הסטטוס קוו ואף חיזוקו.
  4. חיזוק מוסדות הדת והחינוך החרדי עצמאי כמקור להעברת חינוך וערכי תורה ויהדות.
  5. מקבלים את הדמוקרטיה לא כערך אלא כהתנהלות מעשית בחברה.

 

מדינה המשלבת חוקי הלכה במדינה:

גישה לאומית דתית [דתיים לאומיים או אנשי מסורת]

השאיפה היא שמקור הסמכות במדינה יהיה האזרחים שבה אבל למדינה יהיה ערך דתי ולכן על המדינה לשלב חוקים דתיים שיאפיינו את המדינה כמדינה בעלת אופי דתי במרחב הציבורי כמו: שבת, גיור, נישואין, גירושין, כשרות בבסיסי צה”ל ומוסדות רשמיים של המדינה וחוק הלאום.

המטרות החשובות לתומכים בשיטה זו:

  1. שמירה חזקה על זהותה היהודית-דתית של המדינה.
  2. ההלכה כסמכות לחקיקה.
  3. תמיכה בסטטוס קוו ואף חיזוקו.
  4. חיזוק הקשר בין עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל.

 

שמירה על עקרונות הדמוקרטיה אך כשיש התנגשות ביניהם מעדיפים ערכי דת.

 

מדינה המשלבת מסורת: [גישה חילונית עם תרבות ומסורת דתית]

השאיפה היא שמקור הסמכות יהיה העם אבל בציבור ישמר הצביון היהודי הדתי. זאת אומרת במקומות ציבוריים כמו: צה”ל, מוסדות ציבוריים, בתי רפואה , בתי חינוך וכו’ יתנהלו על פי חוקי ההלכה היהודים. אבל מצד שני בלי הקפדה מלאה במקומות שיש בהם התנגשות.

 

המטרות החשובות לתומכים בשיטה זו:

  1. אוכל כשר במרחב הציבורי.
  2. התנהלות של נישואין, גירושין וגיור על פי חוקי ההלכה.
  3. אין הקפדה מלאה על חוקי הדת אלא ניתן לשינויים.
  4. חופש של הפרט לבחור את התנהלותו.

 

מדינה חילונית המשלבת תרבות יהודית. [גישה חילונית השואפת לשימור התרבות היהודית בלבד]

השאיפה היא שמקור הסמכות במדינה יהיו האזרחים שבה. אבל מכיוון שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי היא תיתן ביטוי בחקיקה ובמרחב הציבורי למורשת היהודית במובן התרבותי אבל לא ההלכתי החוקי. [היהדות תבוא לידי ביטוי רק בחגים, מנהגים, טקסים אבל לא חוקים מחייבים ומגבילים]

 

המטרות החשובות לתומכים בשיטה זו:

  1. יהדות כתרבות ולא כהלכה .
  2. תמיכה בצביון יהודי כמו סמלים, שפה, טקסים דתיים, חגים אך ללא כפיה.
  3. תמיכה בהרחבת חופש הפרט ביחס לדת.

 

מדינה חילונית עם הפרדה מלאה בין דת למדינה: [גישה חילונית]

השאיפה היא שמקור הסמכות במדינה יהיה האזרחים. המדינה אמנם יהודית מבחינת הלאום השולט בה אבל יש הפרדה ברורה ומוחלטת בין הדת והמורשת היהודית לבין המדינה והמוסדות בה. המדינה לא תחוקק חוקים דתיים ולא תגביל או תתערב בענייני דת. היא תאפשר התנהלות דתית לכל מי שרוצה אבל לא תהיה חלק מהתנהלות המדינה. [שבת לא יהיה יום חופש, יום כיפור לא יהיה יום שבתון, חופשות לא יתנהלו על פי חגי ישראל ויהיה ניתן לאכול ולמכור באופן ציבורי בשר טרפה או חמץ בפס בבסיסים צבאיים או בתי רפואה]

 

המטרות החשובות לתומכים בשיטה זו:

  1. התייחסות שוויונית ללא העדפה לכל אזרחי המדינה ללא הבדל בין דת או גזע.
  2. ביטול מתן העדפות הלאומיות ליהודים במרחב הציבורי.
  3. חלוקה שוויונית של סמלים וטקסי רבות לכלל האזרחים בארץ.
  4. התנגדות לחוקים כמו חוק השבות, או סמלי יהודים רשמיים.

 

  1. המדינה לא אמורה לייצג לאום אחד ולכן היהדות מבחינתם לא אמורה להיות מיוצגת במרחב הציבורי.

.

העמדות [“החלומות”] בנושא הזהות של המדינה:

  • מדינת לאום אתנית
  • מדינה יהודית אתנית-תרבותית
  • מדינת לאום אזרחית

 

מדינת לאום אתנית:

מדינת לאום אתנית היא מדינה שההתנהלות והחוקים בה מתבססים קודם על התורה ואחר כך על הדמוקרטיה. זאת אומרת שאם יש חוק שיצור קושי ובעיה בתחום הדתי הוא יבוטל. כי השמירה על האופי הדתי של המדינה הוא הערך העליון במדינה. – גישה שסותרת את הגדרת המדינה כמדינה דמוקרטית.

 

מדינה יהודית אתנית תרבותית:

מדינת לאום של העם היהודי והיא מקדמת כל דבר שישמור על המורשת, התרבות והעם היהודי  בארצו. במקביל היא מחויבת גם להתייחסות מכבדת ושוויון זכויות לאזרחים הלא יהודיים במדינה. –הגישה הכי מותאמת לערכי המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית.

 

מדינת לאום של כלל אזרחיה או כלל לאומיה.

מדינת לאום של כלל האזרחים וכלל הלאומים בה. זו עמדת קצה שבה הרוב היהודי בישראל לא תומך כיוון שהיא מבטלת את הייחוד והזהות היהודי בארץ ונותנת מקום לכולם בצורה שווה בלי לתת מקום להבדל ולערך של הזהות היהודית שלנו כעם –גישה שאינה תואמת לערכי המדינה כמדינה יהודית

 

 

ההיבט המשפטי של המדינה כמדינה יהודית:

מדינת ישראל מוגדרת כ”מדינה יהודית” ומכיוון שכך ניתן לראות את ההגדרה הזו באה לידי ביטוי בצורות שונות בישראל:

יהדות כ”דת”.

חוקים הנובעים מכך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ומכיוון שיהדות מתורגמת גם כדת ומתוך הסיבה הזו יש חוקים ומצוות דתיים שמרכיבים אותה ומעצבים את אופייה של המדינה כיהודית יש במדינת ישראל חוקים בהשראת אותם חוקים שמתנהלים במרחב הציבורי במדינה.

לדוגמא:

יום שבת כיום מנוחה כללי וחופש במסגרות הלימודים ובעבודות.

איסור חמץ במוסדות ציבוריים, בתי רפואה וצה”ל.

גיור על פי הדת היהודית.

נישואין וגירושין בבתי דין יהודיים.

 

יהדות כ”לאום”.

מדינת ישראל כמדינה יהודית מבחינת לאום יהודי ומכיוון שכך יש חוקים שנותנים מקום ומדגישים את העובדה שמדינת ישראל היא המדינה של כל הלאום היהודי בעולם.

לדוגמא:

  • חוק לעשיית צדק וענישת הנאצים ועוזריהם.
  • חוק העונשין הקובע שבמדינת ישראל ניתן לשפוט אנשים שפוגעים ביהודי העולם מהסיבה שהם יהודים.
  • חוק הלאום- חוק המגדיר את השפעה העברית כשפת המדינה, סמלי מדינה [סמל, המנון ודגל], ירושלים בירת ישראל, הלוח העברי מקביל ללוח הלועזי לכל ההתנהלות במדינה. 
  • חוק השבות- חוקים המסייעים לכל יהודי או יהודייה ולבניו או בנותיו או בני זוגם לעלות לארץ, להיקלט בה ולקבל תנאים והטבות ואזרחות מעצם היותם יהודים. 

 

יהדות כ”תרבות”.

מדינת ישראל כמדינה יהודית מבחינת יהדות כתרבות.

היהדות היא א רק תורה וחוקים והגדרה לאומית אלא גם מביאה איתה ערכים של שלום, חסד, יושר. 

ולכן המדינה גם מתנהלת על פי ערכי התרבות של העם היהודי ומקיימת חוקים על פי התרבות היהודית.

לדוגמא:

חוק שבו נקבע שבמידה ויש מצב שלא יודעים איך לפסוק בחוק אז השופטים יכולים לפסוק בהשראת ערכי התרבות של העם היהודי. שהם ערכי שלום, צדק ויושר.

 

 

הוויכוח בין הגישות השונות נע סביב שאלות יסוד כמו:

  • מהי יהדות המדינה וכיצד היא צריכה לבוא לידי ביטוי? בתחום ההלכה והחוקים, בתחום התרבות או תחום הלאום?
  • מהו היקף המחויבות של המדינה כלפי השוויון בין כלל קבוצות האוכלוסייה בארץ?
  • האם יש קדימות לערכים יהודיים או דמוקרטיים במקרה של התנגשות בין ערכים?
  • האם המדינה שייכת לעם היהודי או לכלל אזרחיה? 

 

הוויכוחים מתבטאים בתחומים שונים:

דת ומדינה: שבת, נישואין, גירושין, גיור וכשרות. [איך מתנהלים במרחב הציבורי המוסדי כשרות, שמירת שבת, חגים ומועדים, כיצד מנהלים מעקב ורישומי נישואין לאזרחים? מהם הכללים?]

מדיניות הגירה ואזרחות: חוק השבות, מתן אזרחות ללא יהודים. [מי רשאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות והטבות וסיוע]

מערכת החינוך בישראל: דגש על לימודי יהדות, היסטוריה ומורשת שיחזקו את הזהות היהודית או לימודי אזרחות דמוקרטית בלבד.

סמלים וטקסים– על פי אילו כללים ואיזו השראה יעצבו את סמלי המדינה ואת טקסי המדינה.

כיצד לעגן את זהותה של המדינה כדמוקרטית או כיהודית? מה עולה על מה בזמן התנגשות? איך ניתן לשלב?

 

מתוך כל השאלות והסוגיות בנוגע מהי היהדות? כשאומרים “מדינה יהודית” למה מתכוונים? ובכלל מהו יהודי? מה מגדיר את היהודי כיהודי? הדת שלו? הלאום שלו? החגים, התרבות, הערכים וההתנהגות שלו?

אפשר להסכים עם כל הדעות ובכל זאת: יהודי הוא יהודי. במהות שלו הוא יהודי. וזו הסיבה שלא ניתן להגדיר את היהדות או לצמצם אותה להיבט אחד.

 

לסיכום:

המחלוקת על אופייה של מדינת ישראל נע בין ארבע גישות מרכזיות:

לאומית-דתית, לאומית-חילונית, מדינת כל אזרחיה, דתית-חרדית.

המחלוקת נסובה סביב האיזון בין דמוקרטיה ליהדות.

הוויכוח משפיע על תחומים רבים כמו: חקיקה, דת ומדינה, הגירה, חינוך וסמלי מדינה. 

 

שימו לב: בבגרות נדרש לזהות גישות ולהשוות ביניהן ולהסביר את ההשלכות שלהם.

 

 

 

 

לומדים לבגרות באזרחות בקליק. עוד סיכומים לבגרות באזרחות, הסברים, שאלות בגרות באזרחות אמצעי עזר באזרחות, המחשה ושיעורי צפייה באזרחות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות באזרחות אצלך בטלפוןבאתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרותבאתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C. 

שאלות בגרות באזרחות:

1. מהם ה”חלומות” השונים בעניין אופייה של מדינת ישראל ? במה את/ה הייתם בוחרים ומדוע?

2. כתבו חוקים המשולבים במערכת החוק הישראלית ומותאמים לאחת ההגדרות המפרשות את משמעות היהדות בישראל. 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-4.html

עמדות שונות לגבי אופייה
הרצוי של מדינת ישרא ל

עמדות שונות לגבי אופייה
הרצוי של מדינת ישרא ל

Scroll to Top
התחברות
שכחתי סיסמה
הכנס את שם המשתמש שלך ואנו נשלח לך הוראות לאיפוס הסיסמה