ספר שמות פרק ב’
- שמות
- פרק ב
- משה
א וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי. ב וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. ג וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר. ד וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ. ה וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. ו וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה. ז וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד. ח וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד. ט וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ. י וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ. יא וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. יב וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. יג וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ. יד וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. טו וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר. טז וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן. יז וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם. יח וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. יט וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן. כ וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. כא וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה. כב וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.
כג וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה. כד וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. כה וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים.
מתוך ויקיטקסט רשיון CC BY – SA 3.0
ב”ה
תקציר הפרק
איש משבט לוי מתחתן עם אישה משבט לוי, מנישואים אלה יהיו 3 ילדים: אהרון, מרים ומשה. הפרק שלנו עוסק בלידתו של משה בזמן הגזירה על השלכת התינוקות הזכרים שנולדו לתוך היאור.
לאשת לוי, יוכבד, נולד תינוק והיא מחביאה אותו במשך 3 חודשים, לאחר שהתינוק גדל כבר לא הייתה אפשרות להחביא אותו בלי שיתגלה ויסכן את אנשי הבית, לכן, היא בונה תיבה מגמא ומצפה את התיבה בחמר ובזפת (כדי שלא יכנסו לתיבה מים וכדי שהיא לא תשקע), היא מניחה את התינוק בתיבה בסוף על שפת היאור.
בת פרעה הולכת ליד היאור ורואה את התיבה. היא שולחת את אמתה (שפחתה / זרוע שלה) כדי להביא את התיבה וכשהיא פותחת את התיבה היא רואה תינוק בוכה. היא מרחמת על התינוק ומזהה שהוא מילדי העברים. אחות התינוק (מרים), צופה מרחוק כדי לראות מה יקרה לאחיה ובזמן שהיא רואה את בת פרעה לוקחת אליה את התינוק הבוכה, היא פונה אל בת פרעה בהצעה להביא לה אישה מהעבריות כדי שתניק את התינוק. בת פרעה מסכימה ומרים קוראת לאמה שתניק את אחיה התינוק. כשהתינוק גדל וכבר אינו זקוק להנקה היא מביאה אותו לבת פרעה והוא גדל כבן הנסיכה.
בת פרעה קוראת לתינוק משה, כי מהמים היא משתה אותו.
משה גדל ויוצא אל אחיו ורואה את הסבל בו הם נמצאים.
האירוע הראשון שהוא רואה זה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. משה מסתכל מסביבו, רואה שאין אף אחד באזור, מכה את המצרי וטומן אותו בחול.
ביום השני ליציאתו לאזור אחיו, הוא רואה שני אנשים עברים רבים ביניהם ואחד רוצה להכות את השני. משה פונה אליו ומוכיח אותו: “רשע, למה תכה רעך?” הרשע עונה בחוצפה ואומר לו: מי שם אותך לשופט? האם אתה רוצה להרוג אותי כמו שהרגת את המצרי?
משה מבין שהדבר התפרסם וחושש מההשלכות שלו. פרעה שומע על המקרה ורוצה להעניש את משה ולהורגו לכן משה בורח לאזור מדיין שם הוא מתיישב באזור הבאר.
לכהן מדיין, ששמו יתרו יש 7 בנות שבאות לבאר להשקות את הצאן של אביהן, הן ממלאות את הכדים שלהן במים ואז מגיעים רועי האזור ומגרשים אותן מהמקום. משה רואה את הדבר, מושיע אותן ומשקה את צאנן.
כשבנות יתרו, כהן מדיין חוזרות לביתן, אביהן שואל אותן: “איך קרה שהן הגיעו מוקדם לבית? הן מספרות שאיש מצרי הציל אותן מההצקות של הרועים וגם השקה את הצאן.
יתרו שואל אותן: “מדוע עזבו את האיש? ומורה להן להזמין אותו לאכול לחם.
משה נשאר בבית יתרו ומקבל מיתרו את בתו ציפורה לאישה.
בהמשך, נולד למשה ולציפורה בן, שמשה קורא לו בשם: גרשום כי גר היה בארץ נכריה כשהוא נולד.
ימים רבים עוברים. מלך מצרים מת ובני ישראל נאנחים וצועקים לה’ על העבודה הקשה שהמצריים מעבידים אותם. ה’ שומע את צעקתם וזוכר את ההבטחות וההסכם שהוא התחייב בפני אברהם, יצחק ויעקב.
חקירת הפרק
אירוניה בפרק
בת פרעה מצילה את התינוק שיהיה מנהיג היהודים ויושיע אותם מאביה. אם התינוק מניקה את התינוק ומקבלת משכורת על הגידול וההנקה שלו .
מדרש שם- כשנותנים שם לאדם או למקום בגלל סיבה מסוימת או כשהשם מראה על אופיו או גורלו של האדם.
משה- כי מן המים משיתיהו (בת מרעה מוציאה את התינוק מהמים)
גרשום- כי גר הייתי בארץ נכריה (התינוק נולד כשמשה לא היה בארץ מולדתו)
שלושה סכסוכים שמטפל בהם משה:
- איש מצרי מכה איש עברי- מכה אותו וטומן בחול
- שני אנשים עברים רבים ואחד רוצה להכות את חברו- מוכיח את הרשע
- רועי מדיין מגרשים את בנות יתרו, כהן מדיין מהבאר- מושיע את הבנות ומשקה את הצאן של אביהן.
המשותף לשלושת האירועים: בשלושת האירועים משה פועל למען הצדק למרות שיכל להתעלם מהעניין.
נשים בפרק:
- אם משה- יוכבד (מחביאה את בנה 3 חודשים, מניחה אותו בתיבה בתנאים שיוכל כמה שיותר לשרוד, מניקה ומגדלת את בנה עד שגדל ואינו צריך הנקה)
- אחות משה– מרים (שומרת וצופה בתינוק בתיבה ומציעה לבת פרעה הצעה שמצילה את חיי משה וגם משמחת את אמה)
- בת פרעה– בתיה (מצילה את התינוק, נותנת לו אפשרות לינוק ולגדול בבית העברים, מגדלת אותו כבנה ונותנת לו את שמו)
- אשת משה – ציפורה (נישאת לו ומביאה לו את בנו)
כל הנשים בפרק משמשות כנשים שמסייעות למשה במהלך חייו ובגדילתו עד היותו מנהיג.
המשותף לשלושת הנשים הראשונות:
אם משה, אחותו ובת פרעה מסכנות את חייהן ופועלות בניגוד מוחלט לצו פרעה ומצילות את משה. הן מודעות לכך שעונשן יהיה מוות אם יפעלו בדרך זו אך הן מתנהגות על פי הצו המצפוני האלוהי ולא על פי החוק וכך מקדמות את ההצלה והמהפך האירוני שיהיה בפרקים הבאים.
מהפך אירוני:
הצלת משה מגיעה מהמקום הכי לא צפוי על ידי בת פרעה.
בת פרעה שאמורה לקיים את חוקי אביה מצילה את משה ואף מצליחה לשכנע את אביה לכלכל ולגדל את משה בביתו כנסיך מצרים. שם הוא גדל, לומד, ומתחזק לקראת תפקידו להנהיג את העם. שם הוא לומד תכסיסי מלחמה, הוא מתרועע עם מלכים ומנהיגים ומחזק את בטחונו ויכולותיו. ללא אלה נפשו לא הייתה יכולה להכיל את התפקיד שהאל ייעד לו.
הבאר– הבאר בתקופת העבר שימשה כמקום מפגש בין אנשים. גם בסיפורי נישואי יצחק ורבקה וגם בסיפור יעקב ורחל ואף בסיפור הנישואין של משה וציפורה הבאר הוא מקום המפגש הראשון.
הבאר משמשת בעבר כמקום מפגש כי היא מקום החיים והמים. בני האדם כדי לחיות וכדי להשקות צאנם ואדמתם היו חייבים להגיע למקום זה וכך כולם היו נפגשים שם.
סיפורי נישואין/ אירוסין – מוטיבים שחוזרים לאורך סיפורי נישואין
- הגעת הגבר או הנציג שלו
- מקום מפגש בין הדמויות הראשוני הוא הבאר
- מפגש עם ההורים או האחים
- דיווח הנערה לבני משפחתה על הגעת האיש
- סעודה הנערכת בבית הכלה
- הסכמת בני המשפחה
ריבוי פעלים בקטע – ריבוי הפעלים בקטע זה מדגיש את עוצמת הסבל של העם ואת הישועה הקרובה.
ויאנחו, ויזעקו, ותעל, וירא, וישמע
מוטיב חוזר – מים בחיי משה
המים מופיעים שוב ושוב בחיי משה:
- משה כתינוק נמצא בתיבה בקצה היאור
- משה מכיר את ציפורה באזור הבאר מים
- משה מתחיל את המכות באזור המים
- משה עובר בים סוף ומציל את העם מהמצריים שרודפים אחריהם
- משה מכה בסלע ולא מדבר אליו כדי להוציא מים בתקופת המדבר ולכן לא נכנס לארץ
תכונותיו של משה שבאות לידי ביטוי בפרק:
רודף צדק– משה לא עומד בצד כשהוא רואה עוול אלא מסייע בכל כוחו (בנות יתרו, מריבת העברים והכאת המצרי את העברי)
אכפתי- משה רואה את הכאב של אחיו ולא מתעלם מהם כי הוא במדרגה גבוהה יותר
מוסר השכל:
- כל אירוע שקורה בחיי האדם מכין אותו לייעודו בהמשך החיים. משה גדל בבית פרעה וכך לומד על מנהיגות.
- אדם צריך לסייע לאחר ולא לעמוד מהצד כשרואה עוול. אלה העומדים מהצד ושותקים מגדילים את הרוע בשתיקתם כי כך הם נותנים לגיטימציה לרשע להתחזק. אמנם, לא כולם צריכים לסייע באותה הדרך אבל כל אחד מהמקום שלו צריך לסייע למניעת עוול ולקידום הצדק בעולם.
- מה שהופך אדם למנהיג אלה התכונות שלו. האכפתיות מהאחר ועשיית הדבר הנכון בזמן הנכון ללא פחד.
- כל מאורעותיו של האדם הם כדי להכין אותו לקראת ייעודו- בסיפור שלנו משה נולד למשפחה יהודית תחת גזרת שמד אך ללא כל אלה לא היה יכול להינצל על ידי בת פרעה ולגדול במקום שיוכל להכין אותו בצורה הטובה ביותר להתמודד עם מלך מצרים או מלכים אחרים. גם אנחנו צריכים להבין שלפעמים אנחנו נמצאים במצבים שאין לנו הסבר מדוע ולמה אנחנו עוברים אותם אך אם בסוף חיינו נסתכל אחור נבין שכל אירוע בחיינו טוב או רע לימד והוביל אותנו לתפקיד של חיינו.
חשבו,
מה עוד הצלחתם ללמוד מהפרק לחיים שלכם?
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
- קרא שמות פרק ב’
- בסיפורים רבים בתנ”ך נשים משמשות כגיבורות ראשיות או כמסייעות לגיבור להגיע לייעודו ולתפקידו בחיים. בחר שלוש דמויות מהפרק שהן נשים שסייעו למשה וקידמו אותו בחייו.
מי הן הנשים? באיזה שלב בחייו כל אחת נמצאת? עם אילו קשיים כל אחת מהן התמודדה?
- מה המשותף לכל הנשים?
- קרא שמות ב’
- בפרק מופיעים אירועים שבהם משה נוטל חלק מרכזי. כתוב על שלושה אירועים והראה כיצד כל אחד מהאירועים יכול להדגיש את תכונותיו של משה כראוי למנהיגות?
- מהי התכונה החשובה ביותר לדעתך שצריכה להיות למנהיג? נמק דעתך.
- קרא שמות פרק ד, פסוקים ט’ וכ”ב.
- הסבר מהו מדרש שם?
- כתוב שתי דוגמאות מהפרק למונח שרשמת
