ספר דברים פרק כ’
- דברים
- פרק כ'
- חוק ומשפט - חוקי מלחמה
א כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ב וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם. ג וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. ד כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. ה וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ. ו וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ. ז וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה. ח וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ. ט וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. י כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. יא וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ. יב וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ. יג וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב. יד רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ. טו כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הֵנָּה. טז רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה. יז כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יח לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם. יט כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. כ רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ.
מתוך ויקיטקסט רשיון CC BY – SA 3.0
ב”ה
תקציר הפרק
פרק כ’ עוסק בנושא שאיתו עם ישראל יצטרך להתמודד במשך חייו כעם. בחוקי מלחמה.
הפרק פותח בפניה ליחיד “כי תצא למלחמה על אויבך…לא תירא…”
למרות שכל הלוחמים נמצאים בשטח המלחמה הפנייה היא ליחיד. לתת לו הרגשה ולגרום לו להבין שהוא מיוחד, שמור ומוגן בשמירה פרטית ע”י האל שהוציא אותם ממצרים.
אירוע יציאת מצרים מוזכר פה כדי להדגיש בפני הלוחם העומד בפני הקרב, אתה לא לבד! יש איתך אל חזק שכבר הוכיח את יכולתו וחוזקו ואם הוא הוציא אותך ממצרים, קל וחומר שיוכל לעזור לך במלחמה הזו שאתה הולך אליה.
הפרק עוסק בשני סוגי מלחמות: מלחמת מצווה ומלחמת רשות, במאפיינים של כל מלחמה, בפירוט הפטורים שניתנים במלחמת רשות, בשלבי ההכנה למלחמה ובחוקים המיועדים למצב מיוחד זה.
מלחמת מצווה:
מטרתה: להגן על העם, גוף ונפש, על הבחירה החופשית שלו לקיים מצוות והגנה על גבולות ארץ ישראל שניתנו ע”י האל לאברהם אבינו.
מאפייני המלחמה:
- כולם יוצאים למלחמה חוץ משבט לוי שמקבל פטור כי הוא עוסק בעבודת הקודש במשכן ואחראי על לימוד והכוונת העם
- לא קוראים לשלום (לא מנסים ליצור הסכמי שלום למניעת המלחמה)
- המלחמה היא בגבולות הארץ
- הורגים את כולם (גברים, נשים וילדים).
מלחמת רשות:
מטרתה: להרחיב את גבולות ארץ ישראל ולבסס את העם כלכלית
מאפייני המלחמה:
- קוראים לשלום
- במידה והמנהיג מוכן להיכנע להסכם שלום הם מחויבים לשלם לנו מיסים
- במידה והם לא מעוניינים בהסכם שלום, הורגים את כל הגברים. הנשים והילדים נלקחים לעבדות והשלל (הרכוש) מחולק בין העם והמלך
- יש פטורים. לא כולם מחויבים לצאת להילחם.
סוגי הפטורים הניתנים:
- אדם שבנה בית ולא עשה לו חנוכת הבית (לא גר בו ונהנה ממנו)
- אדם שנטע כרם ולא נהנה מפירותיו
- אדם שארס אישה ולא התחתן איתה
הנימוק לשלושת הפטורים הראשונים הוא נימוק אישי. חושבים על רגשותיו וצרכיו של הלוחם.
- הירא ורך הלבב– הפחדן
הנימוק הוא: צבאי בטחוני, שלא יגרום לחבריו לפחד כמוהו וכך לא יוכלו לצאת להילחם אלא יחששו לחייהם.
שלבי המלחמה:
- הלוחמים נאספים בשטח
- כהן שנקרא “משוח מלחמה” שתפקידו לעודד את העם, לחזק ולברך אותם בשם ה’, הוא ניגש ללוחמים ומעודד ומחזק את רוחם
- השוטרים ניגשים ללוחמים וקוראים את רשימת הפטורים ומאשרים את יציאתם
- שרי הצבאות מגיעים ומחלקים את הנותרים לגדודים, תפקידים וכו’.
שלבי המלחמה בכוונה בסדר זה כדי שהכהן יחזק ויעודד את העם וכך אולי כמה מהחוששים יתחזקו ויצאו למלחמה. השוטרים מגיעים לפני שרי הצבא כי רק לאחר מתן הפטורים יהיה ניתן לדעת איך לחלק את הלוחמים ומה מספרם.
חוק העץ במלחמה:
יש איסור לכרות עצים במלחמה. הסיבה היא: “כי האדם עץ השדה”
הסבר:
אדם נהנה מהעץ וכדי לא להיות כפוי טובה אסור לו לכרות אותו.
אדם לעולם לא יודע מתי יצטרך את העץ לפירות, צל או לחימום ולכן, למרות שנראה ללוחמים שאין להם צורך בעצים אסור להם לכרות אותם.
אם בכל אופן הלוחמים חייבים עצים לצורך חימום או הכנת מצור על העיר מותר להם לכרות רק עצי סרק (עצים שלא מוציאים פירות).
מתוך ויקיטקסט רשיון CC BY – SA 3.0
דברים כ’- חוקי מלחמה
- א. קרא פסוק ט”ז ואת חוק חמורבי 230-229 שלפניך:
“כי יבנה בנאי בית, ואת מלאכתו הוא לא עשה באמונה, הבית שבנה התמוטט והרג את בעל הבית – מות יומת הבנאי; ואם בן בעל הבית ימות מנפילת הבית – את בן הבנאי הזה ימיתו“.
- הסבר מהו עיקרון הענישה המופיע בחוקי חמורבי במקרה שלפניך.
- כיצד בפסוק ט”ז יש התנגדות לעקרון הענישה שציינת בתת סעיף א’ (1) ?
ב. קרא פסוקים י’-ט”ו. בפסוקים אלה מופיעים שני חוקים שבסיומם מופיעים ביטויי שכנוע לקיום החוק.
ציין שני ביטויי שכנוע שיש ניגוד ביניהם, והסבר אותם.
ג. קרא פסוקים י”ט-כ”א. מקובל לחשוב שתכלית המצווה של מתנות מן השדה היא לעזור לעני ולהיטיב את מצבו הכלכלי.
קרא את דברי הרש”ר הירש והסבר איזו מטרה נוספת יש לדעתו למצוות מן השדה.
הרש”ר הירש: ” מתנות העניים עומדות כניגוד, כמחאה נגד המושג “שלי”. ואם מזכירים לך פאה ועוללות את חובתך לבל תראה את שדך וכרמך כשלך, ורק כשלך, וכן לבל תשתמש בכל מה שהצמיח לך בברכת ה’ לטובתך אתה בלבד…”
- קרא פרק כ’ פסוקים א’-י”ח
א [1] מהן שתי סוגי המלחמות המופיעות בפרק? כתוב שני מאפיינים לכל מלחמה.
א[2] קרא פסוקים י’- י”ח בפסוקים אלה מדובר על שתי המלחמות. ציין את הפסוקים שעוסקים בכל מלחמה.
ב[1] קרא פסוקים א- ט’. כתוב ארבעה שלבים בהכנה למלחמה המופיעים בקטע.
ב[2] מדוע לדעתך יש סדר והגיון בשלבי המלחמה המופיעים בקטע?
- קרא דברים פרק כ’ פסוקים א’- ד’.
- בקטע זה מופיע כהן שמחזק את העם לפני המלחמה. קרא את דבריו, האם לדעתך יש צורך בדברים אלה לפני היציאה למלחמה? מדוע?
- מהו האירוע ההיסטורי הנזכר בפסוקים אלה? כיצד האירוע המוזכר יכול לחזק את העם לפני היציאה למלחמה?
4. קרא דברים פרק כ’ פסוקים א’-ט
א[1] כתוב שלושה פטורים המופיעים בקטע.
א[2] באיזו מלחמה ניתנים הפטורים?
ב[1] לפטורים הניתנים בפרק יש שני נימוקים, מהם?
ב[1] כתוב פטור שמתאים לכל נימוק שהבאת בתת סעיף הקודם. בסס תשובתך על הכתוב
- קרא דברים פרק כ”ד פסוק ה’. מהו הפטור הנוסף שניתן בקטע זה? מהו הנימוק לפטור הניתן?
5. קרא דברים כ’ פסוקים ט”ז-י”ח
א[1] מהו הציווי המופיע בפרק? באיזו מלחמה מדובר?
א[2] מהו הנימוק הניתן לציווי זה? בסס תשובתך על הכתוב!
6. קרא דברים כ’ פסוקים י”ט- כ’.
א[1] מהו החוק הניתן בפרק בהקשר למלחמה?
א[2] מהו הנימוק לחוק זה? בסס תשובתך על הכתוב!
ב[1]מהו התנאי שבו ניתן להפר חוק זה?
ב[2] מה דעתך על החוק? האם אתה חושב שהחוק הגיוני וראוי גם היום להתנהל על פיו? נמק תשובתך!
