ספר בראשית פרק כ”ה

א וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. ב וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ. ג וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים. ד וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה. ה וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק. ו וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם. ז וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים. ח וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. ט וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא. י הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ. יא וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי.    יב וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם. יג וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם. יד וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא. טו חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה. טז אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם. יז וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. יח וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל.

יט וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. כ וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה. כא וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. כב וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה. כג וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ. כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו. כו וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם. כז וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים. כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב. כט וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. ל וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם. לא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי. לב וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה. לג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב.

וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה.

ב”ה

תקציר הפרק

בפרק מסופר לנו על נישואי רבקה ויצחק.
יצחק בנו של אברהם מתחתן עם רבקה בת בתואל ואחות לבן הארמי. רבקה עקרה ולכן יצחק מעתיר לה’ בתפילה, שיסייע לה, ה’ נענה לתפילתו ורבקה בהריון.

בזמן ההיריון שלה, רבקה מרגישה שהעוברים מתרוצצים לה בבטן והיא הולכת לשאול בה’ מה קורה לה (לשאול את הנביא שבאותה תקופה).

התשובה שהיא מקבלת:
1. יש לך שני עוברים בבטן.
2. מהם יצאו שני עמים (שני גויים בבטנך)
3. העמים האלה ייפרדו אחד מהשני (“שני לאומים ממעיך יפרדו”)
4. כל אחד מהם ינסה לגבור על חברו (לאום מלאום יאמץ)
5. הגדול יהיה תחת הקטן (ורב יעבוד צעיר)

לאחר שמסתיימת תקופת ההיריון (וימלאו ימיה ללדת) נולדים לה תאומים.

הראשון יוצא אדמוני כולו עם אדרת שיער ולכן קוראים לו עשו ואחריו יוצא מייד אחיו כשידו אוחזת בעקב אחיו ולכן קוראים לו יעקב.

יצחק בן 60 כשהם נולדים, זאת אומרת שעברו 20 שנה מזמן החתונה של רבקה ויצחק עד שנולדו להם ילדים.

בהמשך הפרק מסופר לנו על ההבדלים בין הילדים שגדלו. עשו אוהב לצאת לשדה ויעקב תם, יושב אוהלים (יושב בבית ולומד). יצחק אוהב את עשיו כי יש לו כישרון למשוך אנשים בדיבורו ואילו רבקה אוהבת את יעקב.

יום אחד יעקב מכין נזיד (תבשיל). עשו מגיע מהשדה כשהוא עייף ומבקש מיעקב שיאכיל אותו מהתבשיל האדום שהכין. יעקב מסכים לבקשת עשו בתנאי שעשו ימכור לו בעבור התבשיל את הבכורה שלו. עשו שחושב שמרוב עייפות ורעב ימות אם לא יאכל מסכים למכור ליעקב את מעמד הבכורה. יעקב מבקש מעשו שישבע לו על כך ועשו נשבע שהוא מוכר ליעקב את מעמד הבכורה. בתמורה, יעקב מביא לעשו לחם ונזיד עדשים והוא אוכל, שותה, קם והולך לדרכו.

במעשה זה, בו עשו מוכר את הבכורה עבור תבשיל עשו מבזה את מעמד הבכורה. (לא מעריך את המעמד)

חקירת הפרק:

ההבדלים בין יעקב לעשו

1. יעקב איש חלק ועשו שעיר
2. יעקב אוהב להיות בבית וללמוד ואילו עשו אוהב לצוד
3. יעקב אהוב על רבקה ועשו אהוב על יצחק
4. הסיבה שרבקה (אימו של יעקב) אוהבת אותו, לא מסופרת ואילו על עשו מסופרת הסיבה למה יצחק אוהב אותו (ציד בפיו = יודע למשוך אנשים בדיבור).

סיפור אטיולוגי –  כינוי לסיפור המסביר את הסיבה לתופעה מסוימת שמתרחשת בעולם.

בפרק שלנו: המתח בין יעקב לעשו בזמן שהיו בבטן מסביר לנו את  מה שיהיה בעתיד, שיצאו מעשו ויעקב עמים שונים שיהיו שונים אחד מהשני. בנוסף זה מסביר את המתח שיהיה בעתיד בין העם היהודי לאדומים (הנוצרים) ואת העובדה שהצעיר (יעקב / עם ישראל) ישלוט בסופו של דבר על האדומים.

מדרש שם – כאשר נותנים לאדם / למקום שם בגלל סיבה מסוימת.

עשו– נקרא כך בגלל שנולד שעיר, פסוק כ”ה : “ויצא הראשון כולו כאדרת שיער ויקראו שמו עשו”

יעקב– נקרא כך בגלל שניסה לעקוף את עשו או לעקוב אחריו, פסוק כ”ו: “ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב”

אדום– העם שיצא מעשו יקרא אדום, בגלל שעשו מכר את מעמד הבכורה עבור נזיד עדשים אדום. פסוק מ”ה: “הלעיטני נא מן האדם…על כן קרא שמו אדום”

מילה בעלת דו משמעות (שתי משמעויות)

ויעתר

1. ויעתר = התפלל. יצחק מתפלל לה’ שיברך את אשתו רבקה בפרי בטן.
2. ויעתר = נענה. ה’ נענה לתפילת יצחק ולבקשתו.אקספוזיציה- מסר בסיפור שנועד לעזור לנו להבין דברים שיקרו בהמשך העלילה.

1. עשו שעיר
2. מעמד הבכורה נקנה על ידי יעקב
3. יצחק אוהב את עשו
4. רבקה אוהבת את יעקב
5. עשו יודע לצוד

פרטים אלה יהיו חשובים לפרקים בעתיד

מוסר השכל בפרק:

1. סוף מעשה במחשבה תחילה – לפני שאתה עושה משהו, תחשוב. עשו מפסיד מעמד מכובד מאוד עבור צורך של רגע. דבר שיכל להתגבר עליו אם לא היה נכנע לתאוותיו הרגעיות, מחכה מעט ומכין לעצמו לאכול.
2. לא עושים שום פעולה של מחשבה כשרעבים. המחשבה לא צלולה ולא מפוקסת. עשו פועל מתוך דחף ולא מתוך מחשבה.

כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.

בראשית פרק כ”ה

1 קרא בראשית, פרק כ”ה, פסוקים י”ט-ל”ד.

 א. ֵ שלוש פעמים מתוארת בקטע מתיחות בנוגע לבכורה: לפני לידת יעקב ועשׂו, בעת לידתם ובבגרותם. ציין את שלוש הפעמים. בסס את דבריך על הכתוב.

ב. קרא פסוקים י”ט-כ”א וגם בראשית, פרק ט”ז, פסוקים א’-ו

כיצד פעל יצחק בעקבות עקרות אשתו, וכיצד פעל אברם בעקבות עקרות אשתו? לדעתך, דרך ההתמודדות של מי עדיפה, הדרך שנקט יצחק או הדרך שנקט אברם? נמק את דבריך

 ג. קרא בראשית, פרק כ”ה, פסוקים כ”ט-ל”ד

הבא ראיה אחת מפסוקים אלה לביקורת מרומזת על ההתנהגות של יעקב, והסבר אותה.

האמרה “מכר את בכורתו בנזיד עדשים” צמחה מן הסיפור הזה על יעקב ועשׂו. הסבר את ההקשר המקראי שממנו צמחה אמרה זו ואת משמעותה בימינו. [מתוך- אתר תנ”ך ממלכתי, מועד מיוחד, אוגוסט 2020 , מס’ 1261]