מלכים ב’ פרק י”ח
- מלכים ב'
- פרק י"ח
- סיכום מסע סנחריב
א וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה. ב בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִי בַּת זְכַרְיָה. ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו. ד הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן. ה בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו. ו וַיִּדְבַּק בַּיהוָה לֹא סָר מֵאַחֲרָיו וַיִּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. ז וְהָיָה יְהוָה עִמּוֹ בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ. ח הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר.
ט וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ. י וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן. יא וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי. יב עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ אֶת בְּרִיתוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ.
יג וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם. יד וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב. טו וַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ. טז בָּעֵת הַהִיא קִצַּץ חִזְקִיָּה אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל יְהוָה וְאֶת הָאֹמְנוֹת אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר.
יז וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַב שָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס. יח וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר. יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב שָׁקֵה אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ. כ אָמַרְתָּ אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי. כא עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו. כב וְכִי תֹאמְרוּן אֵלַי אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלִָם. כג וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם. כד וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים. כה עַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי יְהוָה עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ יְהוָה אָמַר אֵלַי עֲלֵה עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ. כו וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל רַב שָׁקֵה דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה. כז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב שָׁקֵה הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חריהם [צוֹאָתָם] וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם [מֵימֵי רַגְלֵיהֶם] עִמָּכֶם. כח וַיַּעֲמֹד רַב שָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ דְּבַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר. כט כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל יַשִּׁיא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ. ל וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה וְלֹא תִנָּתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. לא אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ. לב עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ וִחְיוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר יְהוָה יַצִּילֵנוּ. לג הַהַצֵּל הִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. לד אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי. לה מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי כִּי יַצִּיל יְהוָה אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי. לו וְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ. לז וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וַיַּגִּדוּ לוֹ דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה.
ב”ה
מיקום בספר: מלכים ב’ פרק י”ח
נושא: מסע סנחריב
סיכום:
בזמן שהושע בן אלה מלך שלוש שנים על ישראל, מולך חזקיה ביהודה. הוא מתחיל את מלכותו בהיותו בן 25 שנה ומולך בסך הכל על יהודה 29 שנים. (מת בגיל 54). שם אביו אחז ושם אמו אבי בת זכריה. חזקיהו מתואר כמלך צדיק שעשה רפורמה פולחנית בארץ (שינוי בתחום הדת). הוא שבר את כל סוגי העבודה זרה שהיו לפני כן בארץ וכך גרם לעם לעבוד לאל רק בירושלים. בתמורה למעשיו הטובים ה’ עימו ובכל מה שהוא עושה הוא מצליח.
בפעולותיו המדיניות חזקיהו מורד במלך אשור ומפסיק לעבוד אותו ולשלם לו מיסים ובנוסף חזקיהו כובש את אזור עזה וגבולותיה.
לאחר שסופר לנו קורות חייו של חזקיהו בקצרה מסופר לנו על האירוע שקרה בימיו לממלכת ישראל (10 השבטים). בזמן שחזקיהו מלך 4 שנים על יהודה, הושע בן אלה מלך 7 שנים על ישראל וחטא והחטיא את עם ישראל.
מלך אשור שחזקיהו והושע בגדו בו הגיע ללכוד את שומרון בה ישבו עשרת השבטים, הוא צר עליהם והגלה את כולם לאשור. עשרת השבטים מתוארים כחוטאים שלא שמעו לתוכחות האל ולא שינו דרכם ולכן נענשו ע”י האל בחורבן, גלות ופיזור בערי כיבוש אשור.
לאחר כמעט 10 שנים (בזמן שחזקיהו מולך במשך 14 שנה על יהודה) שולח סנחריב מלך אשור את שרי הצבא שלו לכבוש את ערי יהודה מסביב לירושלים הוא תופס את המקום ושם מצור מסביבם. חזקיה ששומע זאת מנסה למנוע ממנו להמשיך ושולח למלך אשור מכתב מפייס. הוא מבקש ממלך אשור שיסלח לו ויסור ממנו ובתמורה מסכים לשלם קנס על כך שבגד בו. מלך אשור שם עליו קנס כבד וחזקיהו כדי לשלם את הקנס מרוקן את אוצרותיו הפרטיים ומקצץ את דלתות הזהב של בית המקדש כדי לממן את הקנס שהטיל עליו סנחריב. (300 כיכר כסף ו30 כיכר זהב)
לאחר שסנחריב מקבל את הכסף הוא לא מסתפק בכך אלא עולה אל חזקיהו לירושלים עם הרבה מאוד חיילים. הוא שולח איתם את שרי הצבא שלו תרתן, רב סריס ורבשקה מלכיש אל חזקיהו.
חזקיהו שולח גם הוא שלושה שליחים לנהל משא ומתן מול אנשי מלך אשור. את אליקים בן חלקיה האחראי על הבית, שבנא הסופר ואת יואח בן אסף המזכיר.
רבשקה נואם נאום שבו הוא מדבר בשפת העם [יהודית] לועג על התנהגותו של חזקיהו ומנסה לשכנע את העם לפתוח את החומות בכך שמבהיר להם שאין להם מה לסמוך על חזקיהו משום בחינה. לא מדינית ולא צבאית ובנוסף הם במצב כלכלי גרוע וה’ בעצמו כועס על חזקיהו ושלח את מלך אשור לטפל בו כיוון ששבר את במותיו וחייב את כולם לעבוד את ה’ רק בירושלים.
שרי חזקיהו מבקשים מרבשקה לא לדבר בשפת העם אלא בשפה אשורית כדי שהעם לא יבינו אך הוא מסרב וממשיך לנאום בפני העם. מטרתו היא לא לנהל משא ומתן להפסקת המלחמה אלא לגרום לעם להבין שאין להם תקווה ושהאל וחזקיהו לא יגנו עליהם ולכן כדאי להם להישמע למלך אשור וכך לא ימותו ואף יבואו לארץ טובה כארצם. הוא מנסה לגרום להם להיכנע לאשור, לפתוח את החומות ולבוא מרצון לגלות. אנשי יהודה שותקים ולא משיבים דבר לרבשקה כי כך ציווה עליהם חזקיהו.
שרי חזקיהו חוזרים אליו קרועי בגדים לאות אבל ומספרים לו את דברי רבשקה.
מילים לביאור:
חיל כבד– הרבה חיילים
החרישו– שתקו
פרטים על חזקיהו:
התחיל את מלכותו בזמן שהושע מלך בישראל 3 שנים
התחיל מלכותו בגיל 25 שנים
שנות מלכותו: 29 שנים בירושלים
שם אביו: אחז
שם אמו: אבי
סם סבו מצד אמו: זכריה
היה מלך צדיק וישר
פעולותיו הדתיות: עשה רפורמה פולחנית (שינוי בתחום הפולחן והדת):
טיהור העבודה זרה מירושלים: [פסוקים ג’-ח’]
הסיר את הבמות
שבר את המצבות
כרת את האשרה (=עץ שעשו ממנו עבודה זרה ועבדו אותו כאילו הוא אל)
הרס את נחש הנחושת שבנה משה כיוון שהעם התחיל לעבוד אותו כאילו הוא אל.
שמר את מצוות וחוקי האל ועשה הישר בעיני האל.
ריכז את הפולחן במקום אחד:
כולם מגיעים לירושלים לבית המקדש לעבוד את האל. [פסוק כ”ב]
פעולותיו המדיניות:
מרד במלך אשור ולא עבד אותו (=לא שילם לו מיסים)
היכה את עזה וגבולותיה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר
חוק ריכוז הפולחן:
ספר דברים פרק י”ב
חוק טיהור העבודה זרה ועבודת הבמות לאל סביב ירושלים:
פסוקים ב’-ג’: טיהור העבודה זרה מארץ ישראל (שבירה והריסת העבודה זרה)
אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם–אֶת-אֱלֹהֵיהֶם: עַל-הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן
חוק ריכוז הפולחן למקום אחד שבחר בו האל:
פסוק ה’-ז’, י”א- י”ד: הגעה אל המקום אשר יבחר האל ורק שם להקריב קורבנות, לזבוח לה’ ולחגוג את אירועי הפולחן.
יא וְהָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם–שָׁמָּה תָבִיאוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם
דימוי:
משענת קנה רצוץ- אדם שנראה אמין וחזק אבל כשנשענים עליו אתה נופל.
משענת הקנה הרצוץ- מלך מצרים מכונה משענת הקנה הרצוץ- הכוונה למקל שנראה חזק אבל כאשר נשענים עליו הוא נשבר ומפיל את מי שנשען עליו. כך מלך מצרים. מלך ישראל ומלך יהודה נשענו עליו ולכן מרדו במלך אשור וכשנזקקו לו הוא הפיל אותם בכך שלא סייע להם.
שורש מנחה
ב.ט.ח- הדגשת העובדה שאין בטחון לאנשי יהודה וירושלים.
נאום רבשקה- לוחמה פסיכולגית:
- רבשקה משתמש בתארים כדי להעצים את מלך אשור ומשמיט את התואר “מלך” מחזקיהו – המטרה: הקטנת חזקיהו מול מלך אשור והעברת המסר שחזקיהו חלש מול מלך אשור ולכן לא ניתן להישען עליו
- רבשקה משתמש בשורש ב.ט.ח כמה פעמים כדי להדגיש את העובדה שאין לאנשי יהודה וירושלים בטחון על ידי חזקיהו.
- רבשקה מדגיש את העובדה שחזקיהו נשען על מצרים שהוא “משענת הקנה הרצוץ”- מישהו שלא ניתן לסמוך עליו- המטרה: לגרום לעם לחשוב שלחזקיהו אין יכולת לנהל אותם כיוון שהוא לא יודע לזהות אנשים ערמומיים ולא מבין בעניינים של ממלכות.
- רבשקה מדבר עם העם יהודית (=מדבר בשפתם) וכך מנסה לגרום להם לחשוב שהוא איתם.
- רבשקה מדגיש שהגיע לדבר עם יושבי ירושלים המסכנים שכבר חלשים מרוב מחסור באוכל ולא הגיע אל חזקיהו או אל שריו וכך גורם לעם לחשוב שאיכפת לו מהם.
- העברת המסר שאין להם כוח מולו מכל בחינה ולכן אין להם סיכוי לנצח.
רבשקה נותן הוכחות לאנשי יהודה וירושלים שאין לחזקיהו כוח מולך מלך אשור:
כוח מדיני– מצרים שחזקיהו התבסס עליהם לא יבואו לסייע להם כיוון שאינם אמינים וחלשים ברגע האמת מול אשור.
כוח דתי– רבשקה מתאר את הרפורמה הפולחנית של חזקיהו כמשהו שאסור מבחינה דתית ושהאל כועס עליו כיוון שחזקיהו שבר את הבמות מסביב לירושלים שנועדו לעבודת ה’ וחייב את כל העם לעבוד במקום אחד.
כוח בטחוני (צבאי)- אם רבשקה מביא להם 2000 סוסים אין להם 2000 פרשים לרכב עליהם. (מכיוון שפרשים צריכים להיות חזקים).
כוח כלכלי– אנשי יהודה וירושלים אוכלים את צואתם מרוב שאין להם אוכל.
- רבשקה מנסה לפתות את העם לפתוח את חומות ירושלים ולהיכנע למלך אשור הוא מדגיש שממצב זה הם לא יפסידו אלא רק ירוויחו:
- אם יבואו מרצון יחיו וישתו מים מהבור שלהם ויאכלו משטח אדמתם [יחיו ויהיה להם שטח משלהם]
- יבואו לארץ טובה כארצם. ארץ ישראל מלאה בשפע וכלכלה טובה הוא בא ומדגיש בפניהם שארצו טובה כארצם ” אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ”.
אם יש בהם עדיין מחשבה שהאל שלהם יסייע להם הוא מפריך את מחשבתם בכך שאומר להם שכמו ששאר האלים בארצות השונות לא סייעו לעמים שלהם כך גם האל שלהם לא יסייע להם.
השוואה:
בספר דברי הימים ב’ פרק ל”ב מופיע מסע סנחריב:
נקודות שוני: מופיעות ההכנות של חזקיהו לקראת בואו של סנחריב:
- חזקיהו מתייעץ עם חייליו מה ניתן לעשות כדי להכין את עצמם כראוי לקראת המלחמה. [ג’]
- חזקיהו מייבש את מעיינות המים מסביב לירושלים כדי שלא יהיה אספקת מים לחיילי סנחריב. [ד’]
- חזקיהו מחזק את חומות ירושלים. [ה’]
- חזקיהו ממנה שרי צבא וחיילים לקראת המלחמה.[ו’]
- חזקיהו מעודד את העם לפני המלחמה ומחזק בטחונם. [ז]
- בדברי הימים לא מסופר שהדובר הוא רבשקה אלא מכלילים אותו עם שאר שרי הצבא שנאמו לעם. [פסוק י”ט]
נקודות דמיון:
- בשני המקרים רואים שאנשי יהודה לא עונים לשרי סנחריב.
- בשני המקרים מדווח ששר הצבא קורא לעם ומדבר עימם יהודית כדי להפחידם ולהכניעם. [י”ח]
- בשני המקרים מסופר על נאום שר הצבא [ט’-י”ט]
- בשני המקרים בנאום השר הוא משווה את האל לאלוהי הגויים שלא סייעו לעמים שלהם. [ט”ז + י”ט]
קשיים ופרשנויות:
קושי:
מהי הסיבה שכתוב שחזקיהו הורס את הנחש שבנה משה? אם משה בנה אותו הרי ברור שזה משהו טוב אז מדוע חזקיהו שובר אותו?
תשובה:
רלב”ג: ” היו בני ישראל מקטרים לו – הנה חשבו שתהיה לזאת הצורה מדרגה אלהית מפני שעשאה משה , “והיה כל הנשוך וראה אותו וחי” (במ’ כא , ח);
הסבר התשובה: מכיוון שבני ישראל התחילו להקטיר לנחש הנחושת ועשו ממנו אל בכל כוחות.
משה כשבנה אותו התכוון לגרום לעם כשיסתכלו על הנחש שיזכרו בחטא שחטאו ובנחשים שה’ הביא עליהם כדי להענישם וכך לא ישובו לחטוא והם הפכו את אותו נחש לאל ולכן שבר אותו חזקיהו.
קושי:
מהי הסיבה שחזקיהו קורא לנחש הנחושת שעשה משה נחושתן:
תשובה:
רלב”ג: והנה קרא אותו חזקיה נחשתן , רוצה לומר: נחשת שלהן , כאלו יאמר שאין לזאת הצורה כח , כי אם מה שיש מהכח לנחשת.”
הסבר תשובה: חזקיהו קורא לנחש הנחושת בשם זה כדי להדגיש בפני העם שאין לנחש הזה שום כוח חוץ מכך שהוא עשוי מנחושת.
קושי:
מה הכוונה שחזקיהו כבש ממגדל נוצרים עד עיר מבצר? על איזה מקומות מדובר?
תשובה:
רלב”ג: ” ממגדל נוצרים עד עיר מבצר – רוצה לומר שלא נשאר בהם מקום שלא הוכה , מקטן ועד גדול. והיותר קטן הוא מגדל הנוצרים , רוצה לומר: השומרים שעושין מחוץ לעיר לשמור פירות השדה והכרמים אשר סביבו.”
הסבר פירוש: רלב”ג מסביר שהכוונה שחזקיהו הרס גם את המקומות הקטנים באזור וגם מקומות גדולים ומבוצרים בעזה.
מוסר השכל:
- מפרק זה ניתן ללמוד כמה מלך צריך להיזהר כשהוא סומך באופן מוחלט על ממלכה אחרת שתסייע לו. חזקיהו והושע סמכו על מצרים שיסייעו להם ויגנו עליהם מפני אשור ומלך אשור אך מלך מצרים ברגע האמת הפקיר אותם לגורלם.
- מפרק זה ניתן ללמוד על חשיבות מעשי האדם. שכשהוא מתנהג כראוי לנצח הוא נזכר ומקבל הגנה מהאל בתמורה.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות:
- קרא פרק י”ח פסוקים ד’-ה’.
- מהי השאלה העולה מקריאת פסוק זה?
- כיצד ניתן להסביר את מעשיו של חזקיהו?
- קרא את פרק י”ח.
כתוב לפחות ארבעה פרטים היכולים להופיע בביוגרפיה (=תולדות חייו) של חזקיהו.
- קרא מלכים ב’ פרק י”ח פסוקים א’-ח’ וכתוב: מה הן פעולותיו הדתיות והמדיניות של חזקיהו המתוארות בפסוקים אלה?
- א. קרא מלכים ב’ פרק י”ח פסוקים א’-ח וכתוב שתי פעולות מדיניות של חזקיהו.
ב קרא ספר דברי הימים ב’ פרק ל”ב פסוקים א’-ח’. כתוב מה הן הפעולות שעשה חזקיהו כדי להכין את עמו לקראת מלך אשור.
- חזקיהו מתואר כמלך צדיק. קרא פסוקים א’-ז’.
כתוב 3 פעולות שעשה חזקיהו ומבססות טענה זו.
- קרא מלכים ב’ פרק י”ח פסוקים ט’-י”ב.
- על מי מסופר בפסוקים אלה?
- מהי הסיבה המתוארת לחורבן וגלות עשרת השבטים?
- מהי הסיבה לדעתך להכנסת הסיפור הזה בפרק זה?
- קרא פרק י”ח פסוקים כ”ט- ל”ז.
כיצד ניתן לראות על פי פסוקים אלה שחזקיהו היה מלך חזק ששלט בארצו.
- קרא מלכים ב’ פרק י”ח פסוקים י”ג- ט”ז וכתוב כיצד ניסה חזקיהו להגן על עמו מפני סנחריב מלך אשור?
- בפרק ניתן לראות שנעשה ניסיון של חזקיהו ליצור משא ומתן עם מלך אשור.
- מי הם האנשים שמגיעים מכל צד של המלחמה?
- מה הן תוצאות הניסיון? ומהי הסיבה לכך?
- קרא מלכים ב’ פרק י”ח פסוקים: י”ז- ל”ו.
- סנחריב מפעיל שיטה חדשה מול אנשי ירושלים. באילו דרכים הוא משתמש כדי לגרום לאנשי ירושלים לפתוח את חומות העיר?
- באיזה כינוי מכנה רבשקה את מלך מצרים ומדוע?
- קרא מלכים ב’ פרק י”ח ודברים פרק י”ב פסוקים א’-י”ד.
- מהי הרפורמה הפולחנית שעשה חזקיהו?
- על אילו חוקים נשען חזקיהו ברפורמה שעשה. ציין את הפסוקים העוסקים בחוקים אלה.
- רבשקה משלב בנאומו דברי איום ודברי פיתוי כדי לשכנע את תושבי ירושלים להיכנע לו.
- כתוב שני דברים הגורמים לעם לפחד.
- כתוב שני דברים הגורמים לעם להתפתות לדבריו
- קרא מלכים ב’ פרק י”ח א’-י”ג ודברי הימים פרק ל”ב פסוקים א’-ח’ ופסוק כ’. האם לדעתך נהג כראוי חזקיהו בפעולותיו מול מלך אשור? האם היית משנה או מוסיף משהו מפעולותיו שעשה?
