מלכים א פרק יט
- מלכים א
- פרק יט
- סיפורי אליהו
וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב. ב וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם. ג וַיַּרְא וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם. ד וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת [אֶחָד] וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי. ה וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל. ו וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב. ז וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ. ח וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב. ט וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר יְהוָה אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ. י וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ. יא וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה לֹא בָרוּחַ יְהוָה וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה. יב וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ יְהוָה וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה. יג וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ. יד וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ. טו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם. טז וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ. יז וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע. יח וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ. יט וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו. כ וַיַּעֲזֹב אֶת הַבָּקָר וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ שׁוּב כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ. כא וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו וַיִּקַּח אֶת צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ.
ב”ה
מיקום בתנ”ך: מלכים א’ פרק י”ט
נושא: אליהו בהר חורב
סיכום:
אחאב, מלך ישראל שחוזר מלא התרגשות מהאירוע בכרמל מספר לאשתו איזבל על האירוע בהר הכרמל. איזבל ששומעת על כך שנביאיה[נביאי הבעל] מתו על ידי אליהו בחרב שולחת שליח אל אליהו, נשבעת באלוהיה ומבשרת לו שמחר מצבו יהיה דומה למצבם. אליהו ששומע את דברי שליח המלכה לוקח את נערו ובורח מיד לאזור באר שבע העיר שבאזור שבט יהודה. שם הוא משאיר את נערו וממשיך לכיוון דרומה לאזור המדבר במשך יום שלם. לאחר מסע ארוך ומעייף הוא רואה שיח. הוא יושב מתחתיו ופונה לה’ בתפילה שייקח אותו מהעולם כיוון שהוא לא מרגיש שהוא טוב מאבותיו. לאחר מכן הוא נשכב תחת הרותם ונרדם. כעבור זמן מה מלאך אלוהים נוגע בו ומצווה עליו לקום ולאכול. אליהו מביט ורואה ליד ראשו עוגת רצפים וצלוחית מים. אליהו אוכל ושותה וחוזר לשכב. לאחר מכן שוב המלאך נוגע בו ומצווה עליו לאכול כי יש לו דרך ארוכה. אליהו שוב קם, אוכל ושותה ומתחיל ללכת. בכוח האכילה שאכל הוא הולך 40 יום ולילה עד שהוא מגיע אל הר האלוהים, הר חורב. [ההר שבו ניתנה תורה לעם ישראל]. שם הוא מגיע אל מערה ונכנס אליה וישן שם. ואז הוא שומע את ה’ מדבר אליו ושואל אותו: “מה לך פה אליהו”? אליהו משיב לה’ שהוא קינא לה’ אלוהי צבאות על כך שבני ישראל עזבו את ההסכם שנעשה איתו, הרסו את המזבחות שנועדו לאל, והרגו את נביאיו בחרב כך שנשאר הוא לבדו מכולם וגם אותו הם רוצים להרוג. האל ששומע את דבריו מצווה על אליהו לצאת ולעמוד בהר לפניו. אליהו מרגיש את עוצמת האל ואת המציאות שלו במקום ומרגיש רוח חזקה מאוד שבכוחה לפרק הרים וסלעים. אליהו מצפה שה’ ידבר איתו עכשיו אבל האל לא מדבר איתו. לאחר מכן הוא שומע רעש חזק מאוד ומצפה לשמוע אז את קולו של האל אך הוא לא שומע. לאחר מכן הוא רואה אש בוערת בכל האזור ואליהו מצפה שעכשיו ה’ ידבר איתו וה’ לא מדבר איתו ואז נהייתה דממה מוחלטת בכל האזור. עכשיו הוא שומע את קולו של האל והוא מייד נעמד בפתח המערה ומכסה את פניו בגלימה שלו לשמוע את דברי האל. והוא שומע קול ששואל אותו שוב: “מה לך פה אליהו”? אליהו משיב לה’ את אותה תשובה בדיוק שהשיב לפני כן.
ה’ מגיב לתשובה של אליהו בכך שנותן לו שלוש משימות: לשוב למדבר לאזור דמשק וללכת למשוח את חזאל כמלך על ארם, את יהוא בן נמשי כמלך ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה [שם של מקום] כנביא תחתיו. מטרת המינויים החדשים היא לטפל במעשיהם הרעים של ישראל ולהעניש אותם על חטאיהם כך שרק אלה שמאמינים באל אחד ולא השתחוו וכרעו ברך לבעל ולא נשקו לו יישארו בישראל.
אליהו הנביא הולך מהאזור ומוצא את אלישע בן שפט כשהוא חורש את השדה שלו עם שנים עשר צמדי בקר[הוכחה לכך שהוא אדם עשיר מאוד ויש לו צורך בהרבה צמדי בקר לחרוש את שדהו וגם יש לו את הבקר לכך]. אליהו עובר אל אלישע ומשליך אל אלישע בן שפט את אדרתו. אלישע שרואה את המעשה שעשה אליהו מבין את המסר שניתן לו ועוזב את הבקר שהוא חורש איתו ואומר לאליהו שהוא רק רוצה לנשק להוריו לפני שהוא מצטרף אל אליהו בדרכו החדשה. כשאליהו שומע את דבריו הוא חושב שאלישע לא הבין את משמעות התפקיד החדש שנבחר אליו ושהוא לא מבין שכנביא כבר אין לו חיים פרטיים אלא כל כולו למען העם ואלוהים. ולכן אומר לו שילך כי אין לו עניין איתו. אלישע שמבין שאליהו פרש את דבריו בצורה לא נכונה מעביר לאליהו על ידי מעשה סמלי שהוא מבין את משמעות תפקידו. הוא לוקח את הבקר שחרש איתו ומקריב אותו קרבן זבח לה’. לאחר שהקורבן נאכל ונעשה על המזבח אלישע לוקח מהחלקים המיועדים לבעל הזבח ומחלק אותם לעם מסביב כדי שיאכלו. במעשה זה אלישע מעביר את המסר לאליהו שהוא מבין היטב את משמעות תפקידו.
חקירת הפרק
יט וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת-אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט, וְהוּא חֹרֵשׁ, שְׁנֵים-עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו, וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר; וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו, וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו. כ וַיַּעֲזֹב אֶת-הַבָּקָר, וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אֶשְּׁקָה-נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי, וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ; וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ שׁוּב, כִּי מֶה-עָשִׂיתִי לָךְ. כא וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו וַיִּקַּח אֶת-צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ, וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר, וַיִּתֵּן לָעָם, וַיֹּאכֵלוּ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ–וַיְשָׁרְתֵהוּ. {פ}
לאחר שהאל רואה שאליהו לא משנה את דעתו ואת תשובתו הוא ממנה אותו לשלוש משימות.
מילים לביאור:
מלאך= שליח
רתם= שיח
עוגת רצפים= מאפה שנאפה על גחלים.
צפחת מים= צלוחית עם מים.
ברית= הסכם
בעל= סוג של עבודה זרה
אדרת= גלימה
ריבוי פעלים בפסוק/ בפרק– ריבוי פעלים בפסוק מדגיש בדרך כלל זריזות ומהירות של פעולה. או סערת רגשות.
בפסוק זה מטרת ריבוי הפעלים להדגיש את מהירות אליהו הנביא לעזוב את יזרעאל כשהוא מבין שהמלכה מתכננת להרגו. ואת המצב הרגשי הסוער שהוא נמצא בו.
” וַיַּרְא, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-נַפְשׁוֹ, וַיָּבֹא, בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּנַּח אֶת-נַעֲרוֹ, שָׁם”. [ג’]
מלאך =שליח
בפרק שלנו ניתן לראות שני סוגי מלאכים= שליחים.
מלאך האל ומלאך שהוא שליח בן אדם.
מלאך= איזבל שולחת מלאכים אל אליהו הנביא כדי לבשר לו שמחר הוא מת כמו נביאיה. איזבל כמובן שולחת מלאכים שהם בני אדם. “וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ, אֶל-אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר”[פסוק ב’]
מלאך= האל שולח אל אליהו שליח מטעמו שיביא לו לאכול ויצווה עליו לאחר שאכל כראוי לקום וללכת לאזור הר חורב. “וְהִנֵּה-זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל”.[פסוק ה’]
תפקידי הנביא:
-
לתווך בין האל לעם.
-
להעביר את דברי האל לעם.
-
להוכיח את העם על חטאיו.
-
להזהיר את העם מעונשו של האל ומההשלכות של מעשיהם.
-
לעודד את העם ולחזק אותם בתקופות ייאוש.
-
להגן על העם מפני זעמו של האל ולרכך אותו.
האל מראה לאליהו 4 כוחות:
רוח חזקה שוברת עצים
רעש חזק מאוד
אש בוערת
קול דממה דקה
מטרת הכוחות להדגיש בפני אליהו שבידי האל יש את כל הכוחות להרוס ולפגוע ולהעניש את ישראל על חטאיהם אך הוא בוחר לפעול בדרך אחרת. בדרך הרחמים ומתן ההזדמנות הנוספת.
מעשים סמליים בפרק– דרך המעשה הסמלי אנחנו מבינים רעיון מסוים שמנסה להעביר האדם שעושה את המעשה.
האל עושה מעשה סמלי– האל מראה לאליהו 3 כוחות הרסניים שהם: רוח, אש ועשן ומראה לו את הדממה והשקט ומתוך השקט בוחר לדבר עם אליהו כדי להדגיש בפניו את הרעיון שיש בכוחו לפעול מתוך ההרס והכוח אבל הוא בוחר לפעול בדרך אחרת לפני כן.
אליהו לא מבין את המסר שהאל העביר לו [או שאליהו הבין אך לא רצה לקבל] וההוכחה היא בכך שכשהאל שואל אותו את אותה שאלה כמו ששאל לפני המעשה הסמלי הוא נותן אותה תשובה בדיוק ללא שינוי ולכן האל גם מבשר לו על המינויים החדשים שהוא צריך למנות ובתוכם המינוי של החלפתו בנביא אחר. [אלישע בן שפט].
אליהו הנביא עושה מעשה סמלי- אליהו משליך את אדרתו [=המעיל ששייך לנביא המרכזי של האל] אל אלישע בן שפט.
אלישע מבין את המסר וההוכחה היא שהוא אומר לאליהו שהוא רוצה ללכת לנשק להוריו לפני שיבוא איתו.
אלישע בן שפט עושה מעשה סמלי– כשאלישע בן שפט מבין שאליהו פרש את תגובתו בצורה לא נכונה [כשאלישע ביקש מאליהו לתת לו את האפשרות לנשק להוריו לפני שהוא הולך איתו] הוא לוקח את צמד הבקר שאיתם חרש את השדה שלו ומקריב אותם כקרבן זבח. בקרבן זבן יש חלקים שנשרפים כליל לאל וחלקים שמחלקים אותם לבני משפחת מקריב הזבח. אלישע מחלק מהזבח לעם ובכך מראה לאליהו שכל כולו ורכושו הוא מבין שעכשיו יהיה מסור לאל ולבני ישראל.
אליהו מבין את המסר שאלישע מעביר לו וההוכחה שהוא משתכנע ולוקח את אלישע איתו למרות שבתחילה רצה לעזוב בלי לקחת את אלישע איתו.
השוואה:
אליהו הנביא מול משה רבנו:
נקודות דמיון:
-
שניהם נמצאים במדבר
-
שניהם בהר חורב
-
שניהם מדברים עם האל בהר חורב.
-
שניהם לא אוכלים ולא שותים 40 יום ולילה.
-
שניהם נמצאים במצב שהאל כועס על עם ישראל בעקבות חטא עבודה זרה.
נקודות שוני:
אליהו מאשים את ישראל ומקטרג עליהם ומשה רבנו מגן על ישראל
אליהו מקצין את האירוע[נשארתי לבדי נביא לה’] ואילו משה מנסה להקטין את האירוע.
תקופת זמן שונה. אליהו בתקופת המלוכה ומשה בתקופת המדבר [מאות שנים לאחר מכן]
אליהו נמצא במצב של איום על חייו מהמלכות ומשה לא נמצא במצב של איום על חייו.
השוואה נוספת:
אליהו הנביא מול יונה הנביא:
נקודות דמיון:
שניהם לא מעוניינים לחוס על העם.
שניהם מקבלים מהאל מעשה סמלי כדי להעביר את רצון האל בנתינת הזדמנות לבני אדם. [אליהו רואה כוחות הרסניים ודממה דקה ומתוכם האל מדבר איתו. ליונה האל מצמיח צמח קיקיון שמגן עליו מהשמש ומתייבש תוך יום ובכך האל מראה ליונה את הצער על דבר שנאבד].
גם אליהו וגם יונה בורחים לאזור שקט ללא אנשים.
גם אליהו וגם יונה פונים לאל ומבקשים את נפשם למות בעקבות תסכול.
נקודות שוני:
נבואת אליהו היא כלפי ישראל ונבואת יונה היא כלפי נינווה מקום שעשו רע לישראל.
אליהו ויונה נמצאים בתקופות שונות. אליהו בתקופת המלוכה של אחאב ואילו יונה בתקופת מלוכה מאוחרת יותר. יש טוענים בתקופת ירבעם השני [מלכים ב’ פרק י”ד, כ”ה].
קשיים ופירושים:
קושי:
למי התכוונה איזבל בדבריה? “כה יעשו אלוהים וכה יסופון”?
פירוש:
רלב”ג: ” כה יעשון אלהים – אמרה זה בלשון רבים , לרבוי האלוהות אשר היו עובדים להם.”
הסבר פירוש: איזבל נשבעה באלוהיה ומכיוון שעבדה הרבה אלוהים [בעל, אשרה ועוד. נשבעה בכולם על מותו של אליהו.
קושי:
מהי הסיבה שבורח אליהו למדבר ולא למקום אחר?
פירוש:
רד”ק: ” והוא הלך במדבר – אפילו בארץ יהודה לא בטח , כי ירא שמא תשלח איזבל להרגו שם. ויצא מן היישוב והלך לו במדבר , במקום שלא ימצא מחיה וימות , כי בחר מותו מחייו;
הסבר פירוש: הסיבה שאליהו בחר את המדבר כי לא בטח שבאזור מלכי יהודה יוכל לקבל ביטחון ושקט ולכן לא רק שעזב את אזור שליטת מלך ישראל אלא גם עזב את שטח יהודה וברח למדבר כדי שלא ימצאו אותו שם וגם כדי שבמדבר לא יהיה לו איך להתקיים ולכן ימות באופן טבעי כי כבר נמאס לו לחיות.
קושי:
מהי תפילת אליהו?
פירוש:
רד”ק: “ויאמר רב – כלומר: רב לי בעולם הזה , ואני בו בסכנה כל יום ויום. ויונתן תרגם: “ואמר סגי לי ארכא , עד אימתי אנא מיטרף כדין”. כי לא טוב אנכי מאבותי – נראה כי ארכו ימיו יותר מימי אבותיו , וזה ראייה לאומרים (פר”א מז): פינחס זה אליהו.”
הסבר פירוש: אליהו בתפילתו אומר לה’ שהוא בסכנה יומיומית ועד מתי יחיה כך בפחד? ובמילא חי הוא יותר מאבותיו כשהוא לא מרגיש שהדבר מגיע לו.
קושי:
האם אליהו ידע לאן הוא הולך כשהלך? [פסוק ח’]
פירוש:
רד”ק: ” כי רב ממך הדרך – והוא לא היה יודע אנה ילך , אלא שהיה הולך לתומו ארבעים יום וארבעים לילה , עד הר חורב (להלן , ח)”
הסבר פירוש: רד”ק טוען שאליהו לא ידע לאן הוא הולך אלא הלך בכוח האכילה 40 יום ולילה עד שהגיע להר חורב.
קושי:
כיצד יתכן שאליהו מדבר על מזבחות ברבים? והרי בית המקדש כבר היה ועמד בירושלים אז על איזה מזבחות מדובר?
פירוש:
רש”י-“את מזבחותיך הרסו – במות יחיד הנעשות לשם שמים; שהרי מזבח בית הבחירה בירושלם היה”.
הסבר פירוש:
רש”י מסביר שהמזבחות שהתכוון אליהם אליהו היו המזבחות שבנו יחידים לאל. מזבח שרק אדם אחד בונה ולא מקריבים הרבה ביחד. כי את ההקרבה ההמונית עשו רק בירושלים.
מוסר השכל בפרק:
מפרק זה אנחנו לומדים כמה חשוב שאדם ילמד כף זכות על עם ישראל ויאמר עליהם רק דברים טובים וימצא בהם את הטוב ולא את הרע. וההוכחה שה’ נותן לאליהו ללכת 40 יום ולילה בהר סיני ושואל פעמיים את אליהו מה הוא עושה פה? ולאחר שהוא רואה שאליהו נשאר בדעתו ולא מגן על ישראל אלא מקטרג עליהם הוא מעדכן אותו שימנה את אלישע כנביא תחתיו. וכל זה למרות שאליהו צדיק גדול שרוצה בטובת האל. ברור לנו מהסיפורים שאליהו מסור בכל כולו לאל וגם ברור לנו שהרבה מהעם באותה תקופה חטאו בחטאי עבודה זרה. אבל אדם שאחראי על אחרים ומנהיג אותם צריך גם להתמקד בטוב שלהם ולהיות המגן שלהם בפני האל. כי את הרע הרי האל כבר יודע ואין לו צורך לקבל מאיתנו עדכון אבל כשאנחנו אומרים טוב על עם ישראל אנחנו מרככים את האל שבני ישראל הם בניו והוא אוהב אותנו. ורוצה לשמוע דברים טובים עלינו.
יש הטוענים שבעקבות הפרק הזה אליהו הנביא שכועס על ישראל בפרק זה לפני האל ומאשים את העם בכך שעזבו בריתו נדרש כתוצאה מדבריו לבוא באופן קבוע לכל ברית מילה ולכל ליל הסדר כדי לראות במו עיניו איך עם ישראל לא עזבו את ברית ה’ לעולם וכך לתקן את דבריו ובמקום לקטרג עלינו לבשר לנו בשורות טובות, ישועות ונחמות.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות:
-
קראו מלכים א’ פרק י”ט פסוקים א’-ט’. בפרק זה מופיעים שליחים שונים אל אליהו. מי שלח כל שליח ומה תפקיד כל שליח כשהוא מגיע אל אליהו? האם השליחים ביצעו את שליחותם? הוכח על פי תגובת אליהו למסרים שקיבל.
-
קראו מלכים א’ פרק י”ט. בפרק זה מופיעים מעשים סמליים שעושים דמויות שונות. בחרו שני מעשים סמליים שנעשו והסבירו: מי עשה את המעשה? מהו המעשה שנעשה? ומה בחר פועל המעשה להעביר בפעולה שעשה?
ב. כתבו האם הצליח בעל המסר להעביר את המסר שרצה? הוכיחו ובססו דבריכם על הפרק שלמדתם.
-
קראו מלכים א’ פרק י”ט ושמות פרק ל”ג.
-
השוו בין שתי הדמויות המופיעות בפרקים אלה: משה רבנו ואליהו הנביא.
-
מהם תפקידי הנביא?
-
על פי מה שרשמתם בסעיף הקודם מי לדעתכם התנהל בתפקידו בצורה מוצלחת יותר? נמק דעתך.
-
קראו מלכים א’ פרק י”ט פסוקים א’-ג’, מלכים א’ פרק כ”א פסוקים א’- ט”ז. לאור הקריאה של המקורות מה דעתך על יחסי איזבל ואחאב? מי הדמות הדומיננטית ביחסים ביניהם לדעתך? כיצד הם מתפקדים כזוג? האם הם משפיעים זה על זו בצורה חיובית או שלילית?
-
קראו מלכים א’ פרק י”ט פסוקים.
-
מהי שאלת האל לאליהו? ומהי תשובת אליהו?
-
כיצד האל מנסה להסביר לאליהו את דרכיו?
-
האם יש שינוי בין תשובת אליהו בפעם הראשונה לבין הפעם השנייה?
-
קרא מלכים א’ פרק י”ח פסוקים א’-י”ד, ל”ו- מ’. האם לדעתך אליהו צודק בטענותיו או לא? נמק דעתך.
-
האם לדעתך לאור קריאת הפרק האל מסכים עם הטענות של אליהו? נמק דעתך.
-
קרא מלכים א’ פרק י”ט פסוקים י”ט-כ”א. אליהו מקבל שלוש משימות. מהן שלושת המשימות? מה מטרת המשימות? איזו משימה מפורטת בפרק זה? הסבר במילים שלך את המשימה השלישית שאליהו הנביא מקבל וחשוב מהי סיבה לדעתך שהוא קיבל את המשימה הזו?
