מגילת רות – פרק ג’

א וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ. ב וְעַתָּה הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ אֲשֶׁר הָיִית אֶת נַעֲרוֹתָיו הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה. ג וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שמלתך [שִׂמְלֹתַיִךְ] עָלַיִךְ וירדתי [וְיָרַדְתְּ] הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. ד וִיהִי בְשָׁכְבוֹ וְיָדַעַתְּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב שָׁם וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו ושכבתי [וְשָׁכָבְתְּ] וְהוּא יַגִּיד לָךְ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין. ה וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי [אֵלַי] אֶעֱשֶׂה. ו וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ. ז וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה וַתָּבֹא בַלָּט וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב. ח וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו. ט וַיֹּאמֶר מִי אָתּ וַתֹּאמֶר אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה. י וַיֹּאמֶר בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּי הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר. יא וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ. יב וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי אם  גֹאֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי. יג לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי יְהוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. יד וַתִּשְׁכַּב מרגלתו [מַרְגְּלוֹתָיו] עַד הַבֹּקֶר וַתָּקָם בטרום [בְּטֶרֶם] יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן. טו וַיֹּאמֶר הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי בָהּ וַתֹּאחֶז בָּהּ וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ וַיָּבֹא הָעִיר. טז וַתָּבוֹא אֶל חֲמוֹתָהּ וַתֹּאמֶר מִי אַתְּ בִּתִּי וַתַּגֶּד לָהּ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ הָאִישׁ. יז וַתֹּאמֶר שֵׁשׁ הַשְּׂעֹרִים הָאֵלֶּה נָתַן לִי כִּי אָמַר [אֵלַי] אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל חֲמוֹתֵךְ. יח וַתֹּאמֶר שְׁבִי בִתִּי עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ כִּי אִם כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם.

מתוך ויקיטקסט רשיון CC BY – SA 3.0

ב”ה

סיכום הפרק

נעמי שדואגת לרות לבעל פונה אליה בסיום תקופת קציר חיטים ומשכנעת אותה בדברי נועם להתקלח ולהתייפות וללכת לשדה של בעז קרוב משפחתם בלי להראות לאף אדם. (בעז יישן הלילה בשדה כיוון שהוא זורה את השדה) היא אומרת לה לזהות את האזור שבעז מתכנן לישון שם  וכשהוא הולך לישון בלילה לשכב מרגלותיו וכשיקום הוא יגיד לה מה לעשות. רות מקשיבה לדברי חמותה ועושה מה שנאמר לה. בעז הולך לישון ורות ישנה ליד רגליו. באמצע הלילה בעז קם ונחרד כנראה מכך שמרגיש דמות לידו. הוא שואל מי את? ורות עונה לו שזו היא, רות. ושהיא מבקשת ממנו לפרוש כנפיו עליה כי הוא קרוב משפחה שלהם. בעז מברך את רות על כך שבאה אליו ומטרתה לגאול את בעלה המת ולא בחרה ללכת אחרי הנערים הצעירים יותר. הוא ממשיך ומרגיע אותה ואומר לה לא לחשוש כיון שכל שתאמר לו הוא יעשה כי היא ידועה בקרב אנשי העיר החשובים כ”אשת חיל”. הוא אומר לה שתמשיך לישון ובבוקר מבטיח לה שיברר ויבדוק את מצבה האם יש גואל קרוב ממנו ואם הוא מעוניין לגאול אותה ובמידה ולא, הוא יגאל אותה.

רות שבה לישון למרגלותיו ולפני שעולה אור היום ואנשים יזהו אחד את השני וידעו שאשה באה אל הגורן הוא אומר לה להביא את מטפחתה, ממלא בה כמות של שעורים ושולח אותה לבית חמותה והוא שב לעיר.

נעמי שרואה את רות השבה שואלת אותה: מי את? מה מצבך? האם אירע משהו ששינה את מצבה הזוגי?

רות מספרת לה כל מה שקרה, על השעורים שנתן לה בעז ואת דבריו אליה.

נעמי מבטיחה לרות שהיא יכולה להירגע כי בעז לא יעצור עד שידע מה אפשר לעשות בעניין.

כינויים– הכינויים שמיוחסים לדמויות מראים לנו הקוראים את היחסים בין הדמויות וגם את ההתייחסות של המספר אליהן או אל עצמן.

רות– בתי, האשה, אמתך, אשת חיל

נעמי– חמותה

בעז– מודע, איש, גואל

ריבוי פעלים

ריבוי הפעלים מתייחס גם לבעז וגם לרות כדי להדגיש את המתח בסיפור ואת אופן העשייה של הדמויות.

ז וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ, וַיִּיטַב לִבּוֹ, וַיָּבֹא, לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה

ח וַתָּבֹא בַלָּט, וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב.

ביטויים-

לפרוש כנף– לתת חסות על מישהו

כל שער עמי– כל האנשים היושבים בשער (האנשים החשובים היו יושבים בשער ושופטים)

אשת חיל– אישה טובה

חי ה’– לשון שבועה (בעבר זו הדרך שנשבעו)

עד יפל דבר– כיצד העניינים יתפתחו

בטרם יכיר איש את רעהו– זמן ביממה שעדיין לא מואר כדי לזהות אנשים

מילים לביאור

אל תודעי– אל תזדהי (שלא יכירו או יזהו אותך)

תראי– תפחדי

בלט– בשקט

ותגל– גילתה

ויחרד– נבהל

וילפת– ויאחז (החזיק במשהו כתוצאה מפחד)

דל– עני

מרגלותיו– מקום כפות רגלי השוכב

ישקט– ירגע, יעצור, ינוח

כלה– סיים, פתר

פעולות בעז למען רות:

1. מברך אותה ואת מעשיה (מרגיע ומחזק אותה שמעשיה חיוביים ולא נתפסים כדבר שלילי)
2. מרגיע אותה שיעשה את רצונה.
3. דואג לה שתמשיך לישון בגורן ושלא תצא בלילה (זמן מסוכן ליציאה לבד)
4. מעיר אותה לפני שעולה האור כדי שלא יראו אותה אנשים יוצאת מהגורן ויחשבו עליה דברים לא נכונים.
5. מביא לה כמות שעורים לשוב איתם לביתם

פעולות רות

1. יורדת אל הגורן
2. שוכבת למרגלות בעז
3. כשהוא מתעורר מבקשת ממנו בשפה נעימה להינשא לה
4. חוזרת אל חמותה ומתייחסת אליה בכבוד וברגישות

אפיון עקיף– דרך הסיפור ניתן להבין את האישיות של הדמויות

רות–

קשובה לעצות ומכבדת מבוגרים ממנה– רות מקשיבה להצעות של נעמי, לא מתווכחת איתה אלא עושה את דבריה נראה שהיא מכבדת אנשים מבוגרים. [ג’, ו’]

בעלת אומץ– רות יוצאת לגורן, נשארת שם בלילה לבד והולכת לישון למרגלות איש חשוב בלי שהזמין אותה. בנוסף, כשהוא מתעורר ונבהל היא מבקשת ממנו להינשא לה ומזכירה לו ללא פחד את חובתו המוסרית: “כי גואל אתה”. [ג’, ו’-י’]

בעלת רגישות חברתית– רות מראה לנעמי את השעורים שבעז הביא לה ואומרת לה שבעז הביא לה אותם כיון שלא רצה שתשוב לחמותה ללא דבר. בסיפור לא נאמר שבעז הסביר מהי הסיבה שהוא הביא לה שעורים ונראה כי כדי שנעמי תרגיש שהתייחסו אליה ומכבדים אותה היא מוסיפה על הנאמר מפי בעז. [ג’, ט”ו- י”ז]

נעמי–

איכפתית– בעצות של נעמי אל רות ללכת אל שדה בעז ניתן להבין שהיא דואגת לרות שיהיה לה מי שידאג ויטפל בה. “הלא אבקש לך מנוח אשר יטב לך” [ג’, א’]

חכמה– בעצות של נעמי נראה שהיא דואגת להמשך משפחתה שזרעם לא יכחד. [ג’, ב’]

בכינויים של נעמי “בתי הלא אבקש לך מנוח אשר יטב לך” לרות היא מראה על כך שהיא יודעת איך להתנהג עם אנשים. היא לא אומרת לה דברים בדרך ציווי אלא בדרך נעימה ורכה. [ג’, א’]

בעז–

רגישות לזולת– מברך את רות ומרגיע אותה על כך שהיא אישה טובה וראויה. הוא מדגיש את העניין שהיא ידועה כאשה טובה ע”י אנשי העיר החשובים. מכאן שאולי הוא מרגיע אותה כי יודע שיש כאלה שחושבים עליה דברים לא טובים. הוא מבין את החששות והפחדים הייתה צריכה להתמודד איתם כשהגיעה לשדה. [ג’, י’-י”ב]

חכם– מבין בענייני “גאולת המת” ומסביר לרות את השלבים שיש לבדוק לפני הנישואים

הגון– יודע שעדיין אין לו בטחון בכך שהוא הגואל הראשון ולכן לא בהכרח הוא זה שיינשא לה ולכן שומר על כבודה של רות ולא נוגע בה.

על פי פערים בדיווח ניתן להבין מטרות מסוימות של הדוברים-

כאשר מסופר לנו בפרק על אירוע מסוים וכשהאירוע מדווח על ידי אחת הדמויות היא בוחרת להשמיט או להוסיף על האירוע המסופר ניתן מכך להבין שיש סיבה לדבר.

בסיפור שלנו לא דווח שבעז אמר לרות לקחת שעורים כדי לבא אל נעמי בידיים מלאות אלא רק שהביא לה שעורים ושם במטפחתה. רות מוסיפה על הנאמר ומכאן ניתן להבין על רגישותה של רות לחמותה.

כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.

קרא פרק ג’

“מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה’ ומישראל, האוסר לעשות פעולות   מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא” (הגדרה מתוך ויקיפדיה)

קרא פרק ג’ ואת ההגדרה של “מראית עין” וכתוב פעולה אחת שרות עושה כדי להישמר מ”מראית עין” ופעולה שבעז עושה כדי להיזהר בעניין. מה הסיבה שלדעתכם כל פעולה נעשתה? האם היה צורך לדעתך בפעולות אלה?

1. על פי המסופר בפרק יש הטוענים כי נעמי פעלה לטובתה האישית, ויש הטוענים כי היא פעלה למען טובתה של רות.

האם לדעתך פעלה נעמי לטובתה האישית או למען טובתה של רות? הסבר את תשובתך. [שאלת בגרות קיץ תש”פ שאלון 001381]

2. קרא פרק ג פסוקים ט-י”ב’. בעז מברך את רות על חסדיה. מהו החסד הראשון ומהו החסד האחרון שרות עשתה אליהם מתכוון בעז בדבריו?
3. בסיפורי תנ”ך רבים ניתן להבין על האישיות של הדמות ממה שמסופר עליו ולא ממה שנאמר עליו במפורש. בחר דמות אחת בפרק וכתוב על שתי תכונות שמאפיינות את הדמות. נמק מדוע ייחסת לדמות תכונות אלה.
4. בפעולותיה של רות לאורך הפרק נראה שיש מטרה של הימנעות מ”מראית עין” (פעולות שנעשות כדי להימנע מנראות של התנהגות לא ראויה)

• ציין והסבר שתי פעולות שרות עושה כדי להימנע ממראית עין, מי גורם לה לעשות כל פעולה?
• קרא רות פרק ב, מהי הפעולה המשותפת שבעז ונעמי מבקשים מרות להימנע מלעשות? מדוע לדעתך הם מבקשים זאת?
• על פי מה שכתבת בסעיפים הקודמים כיצד מצטיירות הדמויות של נעמי ובעז במגילת רות? מה דעתך על התנהגותם? נמק תשובתך.
• בחר את אחת הדמויות בפרק. מהו הערך שאתה יכול ללמוד ממעשיה? הסבר כיצד למדת ערך זה ממעשיה.