לבי במזרח – רבי יהודה הלוי
- רבי יהודה הלוי
- פרק שירת ימי הביניים
- ליבי במזרח
לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב / אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וֶאֱסָרַי, בְּעוֹד / צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ / יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.
ב”ה
שם היצירה: לבי במזרח
בקצרה על המחבר: רבי יהודה הלוי [ריה”ל] נולד בטולדו שבספרד בסוף המאה ה11 ונפטר לאחר 1140. ריה”ל היה משורר יהודי שכתב שירים בשפה העברית. חוץ מעיסוק זה הוא גם למד רפואה ועסק בפילוסופיה. את שיריו כתב כבר מנעוריו. הוא היה בן יחיד להוריו והם שלחו אותו ללמוד בישיבה של ר’ יצחק אלפסי . בנעוריו היה מוזמן לשיר את שיריו בחצרות נכבדי העיר. בתקופתו ידוע שהיהודים בספרד חיו חיי עושר ופאר ולמרות כל השפע והעושר ריה”ל לא מרגיש שמחה בספרד אלא רוצה להגיע לישראל . כשהיה בערך בן 60 הגשים את חלומו לעלות לארץ ישראל שעל געגועיו אליה הוא שר.
סופו על פי מה שידוע לנו לא ברור. יש שאומרים שמצא את מותו בדרכו ממצרים ויש שיאמרו שכשבא לישראל ונפל על ברכיו ושר את שיריו פרש מוסלמי שקינא במראה ההדור שלו דרס אותו על ידי סוסו.
נושא השיר: בשיר זה ניתן לראות את געגועי ריה”ל לארץ הקודש ואת הקשיים שעמדו בפניו להגיע אליה.
שירים דומים של ריה”ל בנושא זה: “דבריך עובר רקוחים”, “הציקתני תשוקתך”, “ציון הלא תשאלי”.
מבנה השיר:
השיר בנוי שלושה בתים שבנויים מדלת וסוגר.
בסיום כל בית יש חרוז מבריח: חרוז הסוגר [מסיים] כל בית [שורה].
רב מדגיש את הרצון הרב של המשורר להגיע לארץ ישראל.
סוג השיר: מה סוג השיר בתחום שירת ימי הביניים.
שיר קודש המבטא את געגועי המשורר לארץ.
השיר בנוי בצורה של הדרגה: תיאור של עלייה או ירידה.
ככל שהקשיים להגיע לארץ מתרבים כך עוצמת געגועיו ורצונו להגיע לארץ עולה.
הדובר בשיר: מי שר את השיר.
ריה”ל.
תפארת הפתיחה:
מערב/יערב- ישנה חריזה בין המילה שמסיימת את הדלת בבית הראשון לבית המילה שמסיימת את הסוגר בבית הראשון.
נושא השיר מבוטא כבר במילים אלה: כיצד יהיה לו טוב והמזון שיאכל יהיה טעים לו כל עוד הוא נמצא במערב ורחוק מחלומו.
דימוי: יקל בעיני לעזוב את כל טוב ספרד כמו שיקר בעיני ראות עפרות דביר חרב- המשורר מדגיש על ידי הניגוד את עוצמת רצונו להגיע לארץ.
סגנון קינה: שיר עצב וכאב.
השיר כתוב בסגנון קינה. המשורר משלב בו את המילה : איך, איכה.
חריזה: מילים בעלות צליל סיום דומה.
חבל/כבל המשורר מדגיש על ידי מילים אלה את הקשיים שגורמים לו לא לעלות לארץ.
מטאפורה– המשורר מדמה את הנאות החיים והעושר שהוא חווה אך לא נהנה ממנו כי הוא לא נמצא במקום שהוא רוצה להיות בו.
מילה מנחה: מילה החוזרת בקטע ומדגישה רעיון.
איך– המילה מדגיש את סגנון השיר ואת הכאב העצום ורצונו של המשורר למצוא מענה לרצונות ולחוסר שלו.
שיבוץ: מילים המוזכרות מהתנ”ך.
איכה– “איכה ישבה העיר בדד” [איכה, א]
איך– ” הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו גיבורים”? [שמואל ב, א]
אנלוגיה ניגודית:
בית ראשון: ניגוד בין מזרח למערב
בית שני: ניגוד בין הרצון לעלות לבין המצב בפועל [המציאות המגבילה אותו].
בית שלישי: ניגוד בין יקל לבין יקר.
דרך הניגודים בשיר ניתן להבין עד כמה המשורר קרוע בין המצב שהוא רוצה להיות [השאיפה לעלות לארץ] לבין המצב שהוא נמצא בו[חייו בספרד].
מילים לביאור:
מזרח= ארץ ישראל. כשמתפללים מתכוונים לצד מזרח לכיוון ארץ ישראל.
מערב= המיקום של ספרד
נדרי= נדרים שנדר
אסרי= שבועות שנשבע.
חבל= שטח אדמה [בעבר שטחי האדמה היו נמדדים על ידי חבל]
כבל= כבלים שקושרים את האדם.
יקר= בעל ערך
כל טוב= כל השפע
דביר= בית המקדש
תוכן השיר:
בית ראשון:
דלת– ליבי ונפשי נמצאים בארץ ישראל[מזרח] ואילו גופי נמצא בקצה של ארץ באזור המערב[ספרד].
סוגר– איך אטעם את מה שאוכל ואיך אהנה מהאוכל שאוכל?
המשורר מדמה את החיים הנעימים בספרד לאוכל שהוא לא יכול להנות ממנו בגלל געגועיו לארץ ישראל.
בית שני:
דלת– איך אשלם את הנדרים והשבועות שהתחייבתי אליהם לעלות לארץ במצב
סוגר– שארץ ישראל [ציון]בשליטת הנוצרים [אדום] ואילו הוא נמצא בארץ שהיא בשליטת מוסלמים.
המשורר מתאר את הקשיים העומדים בפניו מצד אחד הוא רוצה לעמוד בנדרים שנדר לעלות לארץ ישראל אך הוא לא יכול לעשות זאת כי באותה תקופה ישראל הייתה בשליטה נוצרית ואילו הוא נמצא בארץ שהיא בשליטה מוסלמית וכנראה לא היה קל לעבור ממקום למקום.
בית שלישי:
דלת– קל בעיני לעזוב את כל חיי העושר, הטוב והשפע שבספרד כמו.
סוגר– יקר[חשוב, בעל ערך גבוה] בעיני לראות את העפר של בית המקדש שחרב.
המשורר מסביר שקל לו לוותר על כל העושר שיש לו בספרד כי הרבה יותר חשוב בעיניו לראות את העפר של בית המקדש שנחרב.
כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.
שאלות:
-
הסבר את משמעות הפיוט “ישנה בחיק ילדות” של רבי יהודה הלוי.
כתבו כיצד השיר מתאר את תחושות המשורר כלפי הילדות, ומהו המסר המרכזי של הפיוט?
-
קראו את הפיוט “ישנה בחיק ילדות” הסבירו– איך הדימויים והמטאפורות משקפים את התחושות שהמשורר מבקש להעביר?
-
קראו את הפיוט “ישנה בחיק ילדות” וכתבו האם הפיוט “ישנה בחיק ילדות” מייצג את הרגשות של המשורר באופן אישי בלבד, או שהוא משדר מסר אוניברסלי? הסבר.
-
קראו את הפיוט “ישנה בחיק ילדות” וכתבו האם ניתן לפרש דרך הפיוט את תפיסת החיים והמוות של המשורר? בססו על הכתוב.
-
קראו את הפיוט “ישנה בחיק ילדות” הביאו שני קישוטים המופיעים בפיוט ששייכים לתקופה שבה השיר נכתב.
