יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש באירופה כלפי היהודים בזמן הפתרון הסופי

ב”ה

נושא: טוטליטריות , אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה.

תת נושא: יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש באירופה כלפי היהודים בזמן הפתרון הסופי.

משנת 1939 ועד סוף 1941 גרמניה מתקדמת לכיוון מטרותיה ומשתלטת על רוב השטחים באירופה. הרבה מדינות עוברות להיות תחת שליטתה. במדינות האלה חיו יהודים שקיבלו זכויות שוות לאזרחים במקום [תקופת אמנציפציה] השאלה הנשאלת היא: איך התייחסו מדינות אירופה שנכבשו להתעללות האכזרית ביהודים שחיו איתם שנים רבות?

התשובה היא לא תשובה אחת. כמו בכל בעיה מוסרית ובחינה של בעיה אנושית יש דעות שונות כיצד נכון להתנהג וכתוצאה מכך גם דפוסי התנהגות רבים ושונים לבני אדם .

החלוקה היא חלוקה גסה למרות שהגיוני ביותר שהיו גם כאלה שהיו בין הקבוצות.

הרוב הדומם:

אזרחים רבים שהארץ שלהם נכבשה עמדו מהצד ושתקו למעשי האכזריות, לגירושים, לרכוש שנלקח, לחטיפות לעבודות הכפייה, להרג, הזלזול וההשפלה שיהודי ארצם חוו. 

הסיבות:

1. הם בעצמם חוו פחד עצום כתוצאה מכך שהארץ שלהם עברה כיבוש אכזרי בלי סיבה כך שלא היו להם את הכוחות הנפשיים לסייע לאחרים.

2. כשראו איך הגרמנים מתאכזרים ליהודים שתקו כי הבינו שהגרמנים מוציאים את האכזריות שלהם על היהודים וכך הם לא חוטפים את האכזריות שלהם. [מציל אותם כשמתמקדים במישהו אחר]

3. העדיפו לחיות בשקט וברוגע עד שהתקופה הזו תעבור והחיים שלהם ישובו למסלולם.

4. פחדו לסייע ליהודים כי הבינו שאם יסייעו וייתפסו הגרמנים יתאכזרו אליהם ויהרגו את כל משפחתם כך שלמרות הרחמים עליהם לא רצו לסכן את חייהם וחיי משפחותיהם.

משתפי פעולה:

היו תושבים רבים בארצות  הכיבוש שסייעו לגרמנים, שיתפו איתם פעולה, העבירו להם רשימות מסודרות של יהודים, הראו להם את הבתים שהם גרים בהם או מתחבאים בהם, הלשינו על כאלה שמחביאים יהודים בביתם ואפילו היו שותפים מלאים לפעולות הרצח.

הסיבות:

1. קינאו ביהודים ובעושרם ולכן שמחו כשראו שהרכוש של היהודים הופקר וכך הם יכלו לקחת את רכוש היהודים בלי שמישהו ימנע מהם אותו.

2.רצו לקבל את אהדת הנאצים ושיקדמו אותם ולכן עזרו להם.

3.שנאו את היהודים עוד לפני שהגרמנים כבשו את המקום וראו את הגרמנים כעם שמסייע להם להשיג את המטרות האנטישמיות שלהם.

מתנגדים לגרמנים ומסייעים ליהודים בשקט:

היו אזרחים ברחבי הארצות שנכבשו [בארצות שהייתה בהם אנטישמיות]  שהתנגדו למעשי האלימות האכזריים כלפי היהודים בדרכים שונות כמו: סיוע ברכישת נשקים, העברת מידע ליהודי המחתרת, מכירת מזון ליהודים מחוץ לגטו, כניסה וקנייה בתי עסק של יהודים למרות שנכתב עליהם שהם יהודים, החבאה של ילדים/משפחות בחדרים נסתרים בביתם, באסמים, מרתפים תוך כדי סכנת חיים שלהם ושל משפחתם.

סיבות:

1. אזרחי ארצות שגרו ליד היהודים או עבדו איתם לפני תקופת הכיבוש וידעו שכל מה שמייחסים להם אלה דברי שקר.

2. אזרחי ארצות ששנאו את הגרמנים האכזריים והשלטון הדיקטטורי וההפיכה שעשו בארצם והתנגדו לו.

3. אזרחים בעלי לב טוב, ערכי מוסר גבוהים ובעלי מצפון שהעדיפו להסתכן מאשר לעמוד מהצד ולראות אי צדק.

4. אנשים שעבדו אצל היהודים וקיבלו יחס טוב ורצו להחזיר ולהוקיר תודה.

5. אנשים שפעלו על פי האמונה הדתית שלהם והבינו שהמעשים האלה לא נכונים על פי האל .

6. אנשים שרצו לאמץ ילדים וזו הייתה ההזדמנות שלהם.

7. אנשי דת, מנזרים וכנסיות שרצו להמיר את הדת של הניצולים לנוצרית או אסלאמית.

היחס לאוכלוסייה היהודית בארצות מסוימות היה תלוי בעוד גורמים:

רמת האנטישמיות במקום– במדינה שבה הייתה התנהלות אנטישמית לפני הכיבוש היה קל מאוד לעורר את האזרחים לשיתוף פעולה מלא ולסיוע בהשמדה, לעומת זאת, במדינות שלפני הכיבוש היו יחסים טובים בין האזרחים, השוויון זכויות היה תקף לכל היהודים ללא הגבלות של המדינה והעם במדינה קיבל והסכים עם השוויון זכויות, היה ניתן לראות סיוע ליהודים, החבאה של ילדי היהודים בביתם, התייחסות חומלת וסיוע במידת האפשר.

דוגמא לכך:

מדינת דנמרק במהלך השואה פעלה בצורה יוצאת דופן, במסירות ומתוך תחושת שליחות, מוסריות ושיתופיות. רוב הקהילה היהודית ניצלו בזכות מאמצי הצלה של העם. הפעולות שנעשו: התנגדות לשלטון הנאצי, תנאים גיאוגרפים נוחים, פעילות מחתרתית.

קרבה גיאוגרפית– שוודיה שהייתה מדינה ניטראלית הייתה קרובה אליה וכך הצליחו להעביר אליה יהודים.

פעילות חשאית– התארגנות עם ספינות דיג להברחת היהודים לשוודיה.

שיתוף פעולה כללי– שוטרים מקומיים, דייגים, אנשי רפואה ואזרחים שילבו ביחד כוחות במטרה להציל את יהודי המקום.

כ-90% ניצלו מהיהודים [7200 מתוך כ-8000 יהודים] אלה שלא ניצלו ונתפסו נשלחו למחנה טרזין.

. 

לעומתה, ברית המועצות שהאזרחים שם סייעו בהשמדה ההמונית לגרמנים נגד היהודים .

דוגמא לכך: בעיר קייב ביער באבי יאר אזרחים ליטאים ומשתפי פעולה מהתושבים סייעו לגרמנים בכל תהליך הרצח ההמוני שהתרחש שם.

מידת הקרבה לשליטת גרמניה– גרמניה הפיצה את רעיונות האנטישמיות שלה עוד לפני שעלתה לשלטון ולכן מדינות שהיו קרובות לגרמניה ומושפעות מתרבותה חיקו את ההתנהגות שלהם והושפעו מהתרבות הנאצית. העיתונים, הספרים ותוכנית הלימודים הייתה רוויה שנאה כלפי היהודים ולכן במדינות שהיו תחת שלטון גרמני או בהשפעת שלטון גרמני האכזריות כלפי היהודים עברה בצורה חלקה ואף בשיתוף פעולה מלא.

דוגמא לכך: פולין שהייתה מושפעת מהאנטישמיות מגרמניה.

מדינות שתלויות בגרמניה– מדינות שנכבשו והיו תלויות בגרמניה מבחינת אוכל ותנאים ולא הצליחו להתמודד עם המצב של הכיבוש בצורה כלכלית טובה היו נתונות לחסדי הגרמנים ולכן סייעו להם יותר כדי לקבל טובות הנאה ואספקה של מזון וסיוע הומניטרי.

מדינות חלשות– מדינות שהאזרחים במדינה היו חלשים באישיות שלהם ופחדו מהגרמנים מהאיומים, מהשליטה שלהם ומהאכזריות שלהם נטו לשתוק למעשי האלימות האכזריים כלפי היהודים ולחכות שהמצב יירגע ולשמור עליהם ועל בני משפחותיהם מהשלטון הנאצי החולני והאכזרי.

חסידי אומות העולם– אלה שבחרו לפעול, לסייע, לנסות להציל.

“אני מעדיף להיות עם אלוהים נגד האדם, מאשר להיות עם האדם נגד אלוהים” [ארישטידש דֶה סוזה מנדש]

בשנת 1953 מדינת ישראל בחרה לחוקק חוק המכבד את האנשים שבחרו לפעול ולסייע.

התואר “חסידי אומות העולם” על פי החוק בישראל ניתן לאדם שאינו יהודי ובחר להסתכן ולהציל יהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

משנת 1953 ועד היום כ-24 אלף אנשים קיבלו את התואר ממדינת ישראל.

חסידי אומות העולם היו גברים, נשים וצעירים מכל הדתות ומכל העמים ומכל שכבות האוכלוסייה מאיכרים פשוטים ועד בעלי מעמד ועשירים.

כיצד מדינת ישראל בחרה להוקיר ולהודות לחסידי אומות העולם?

1. אזור מיוחד מיועד להוקרה לחסידי אומות העולם ביד ושם.

2. בשנים הראשונות נטעו עץ או הם בעצמם נטעו בשדרה של חסידי אומות העולם . כיום השמות שלהם נחקקים בגן חסידי אומות העולם ליד בקעת הקהילות. ליד העצים יש שלט עם שם ומשפחה והארץ שחיו בה כשבחרו להציל.

3. הוכן קיר מיוחד ביד ושם שהשם והמשפחה של כל אחד מהם חקוק עליו.

4. כל אחד/ת מהם מקבל/ת מדליה על המדליה מוטבע שמם ותעודת כבוד והוקרה.

5. כל אדם שהוכר כ”חסיד אומות העולם” מקבל אזרחות ישראלית כהוקרה על עשייתו.

6. אדם שהוכר כ”חסיד אומות העולם” מקבל קצבה חודשית לאורך חייו בסכום של משכורת ממוצעת והטבות במיסי מדינה.

יש מחסידי אומות העולם שלא התפרסמו או כי מתו יחד עם היהודים בזמן ההצלה או מתו במלחמה או שבחרו לשמור על שתיקה ולא לפרסם מסיבות שונות או מחוסר ידיעה על המפעל “חסידי אומות העולם” כהוקרה להם הוקמה אנדרטה ביד ושם למציל האנונימי.

התואר “חסיד אומות העולם” ניתן בוועדה מיוחדת בראשות שופט בית המשפט העליון שבוחנת לפי קריטריונים מוגדרים מראש.

ההגדרות של ישראל לקבלת תואר הכבוד: “חסיד אומות העולם”:

מעורבות אקטיבית של המציל, בין אם הניסיון הצליח או לא.

המציל סיכן את חייו כשהוא ניסה להציל את היהודי.

המציל לא קיבל גמול חומרי כלשהו על ההצלה. [הרבה אזרחים הצילו יהודים לברוח ממקום למקום תמורת כסף, תכשיטים או הטבות אחרות]

המציל פעל מתוך דחק הומניטרי עיקרי [רצון לסייע ולעזור ולא כדי להרוויח משהו מכך]

קיימת עדות או תיעוד אמין של ניצולים שראו, ידעו, חוו את ההצלה.

דרכי ההצלה והסיוע של חסידי אומות העולם היו מגוונים:

א. הברחה– של יהודים למקומות בטוחים או למקומות מסתור או לארצות שלא בשליטת הגרמנים [לדוגמא: שוויץ, שוודיה ]

ב. אימוץ ילדים– מצילים רבים החביאו ילדים של שכנים או חברים אצלם לאורך תקופת השואה בביתם או במקומות מסתור.

גם מנזרים החביאו ילדים יהודים רבים לאורך מלחמת העולם השנייה.

ג. מסמכים– הכנה והעברה של תעודות ומסמכים מזויפים לצורך סיוע בהברחה ובהשתלבות במקומות אחרים מחוץ לגטו כפולנים, גרמנים או כל זהות אחרת עד שהתקופה תסתיים.

ד. תעסוקה– היו יהודים שבעלי עסקים לא יהודיים העסיקו אותם במפעלים שלהם שהוצרכו לטובת המלחמה וכך הצליחו להציל אותם מגירוש לגטאות או ממחנות השמדה.

ה. מקום מסתור– אזרחים הכינו מקומות מסתור בביתם כמו מרתפים, אסמים, עליות גג, חדרים נסתרים ליהודים וכך שמרו עליהם לאורך כל שנות המלחמה כשהם מכלכלים אותם ומסכנים את עצמם ואת המשפחות שלהם. 

ו. אנשים בעלי משרות בכירות– אנשים בעלי משרות בכירות בגרמניה שהיו מוערכים בעבודתם השתמשו בקשרים שלהם, בידע וביכולות שלהם כדי להציל יהודים.

דוגמאות ל”חסידי אומות העולם”

אוסקר שינדלר- אוסקר שינדלר – [1974-1908]היה איש עסקים עשיר שהיו לו קשרים טובים עם השלטונות הגרמניים כי סיפק להם הרבה סחורה. כשהבין מה קורה בגרמניה הוא דאג להעסיק במפעלים שלו יהודים ולהקים עוד מפעלים לצורך הצלת יהודים הוא אמר לרשויות שהוא זקוק להם לצורך העשייה וכך הצליח להציל מאות יהודים שקיבלו גם תעסוקה וגם תנאים טובים של אוכל, שתיה , מגורים והתייחסות מכבדת. אוסקר נכלא כמה פעמים אך הצליח לצאת בזכות קשריו עם הגרמנים בשלטון. הסרט “רשימת שינדלר” בבימוי של סטיבן שפילברג מתאר את סיפור ההצלה הגדול שלו.

ב-1962 הוא מקבל את התואר “חסיד אומות העולם” ממדינת ישראל.

ראול ולנברג– ראול ולנברג [1912-1947 זמן מותו משוער] למד אדריכלות בארצות-הברית אך עסק בבנקאות ובסחר בין-לאומי. שימש כדיפלומט שוודי בהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה. ביולי 1944 נשלח כדי לסייע בבעיית היהודים שנשארו בבודפשט על ידי “הוועד לענייני פליטים”. במסגרת התפקיד שלו הוא הנפיק אלפי “דרכוני חסות” הדרכונים היו זמניים אבל על ידם היו יכולים היהודים עם הדרכונים להמשיך לחיות. במקביל הוא נסע אחרי שיירות היהודים שנשלחו לכיוון אוסטריה, הצליח להוציא מהם מאות יהודים ונתן גם להם “דרכוני חסות” ושיכן אותם בבתים שונים בשבדיה כך הם קיבלו כלכלה, חסות והגנה לאורך התקופה. כשהצבא האדום כבש את בודפשט הוא הוצא על ידי החיילים [בכירי הממשל נשלחו לכלא על ידי הכובשים] והרוסים מספרים שהוא מת בכלא הסובייטי.

ב- 1966 הוכר כ”חסיד אומות העולם”.

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1.כתבו מה הן שלושת התגובות העיקריות של האוכלוסייה בארצות הכיבוש של גרמניה ליהודים בזמן הפתרון הסופי? בחרו קבוצה וכתבו מה הם המניעים שלה לדרך הפעולה/או אי הפעולה שבחרה.

2.מי זכאי לתואר “חסיד אומות העולם”? מה ניתן עם התואר הזה מטעם מדינת ישראל?

3.חפשו באתר יד ושם או באתרים שונים גבר או אישה שקיבלו את התואר “חסיד אומות העולם” וכתבו על סיפור ההצלה שלהם ועל חייהם היום.

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1.כתבו מה הן שלושת התגובות העיקריות של האוכלוסייה בארצות הכיבוש של גרמניה ליהודים בזמן הפתרון הסופי? בחרו קבוצה וכתבו מה הם המניעים שלה לדרך הפעולה/או אי הפעולה שבחרה.

2.מי זכאי לתואר “חסיד אומות העולם”? מה ניתן עם התואר הזה מטעם מדינת ישראל?

3.חפשו באתר יד ושם או באתרים שונים גבר או אישה שקיבלו את התואר “חסיד אומות העולם” וכתבו על סיפור ההצלה שלהם ועל חייהם היום.