יהושע א’
- יהושוע
- פרק א
- מינוי יהושוע למנהיג
א וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. ב מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ג כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה. ד מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם. ה לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ. ו חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם. ז רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. ח לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל. ט הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.
י וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר. יא עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ. יב וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר. יג זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה לֵאמֹר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם וְנָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. יד נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם. טו עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם הֵמָּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם וִירִשְׁתֶּם אוֹתָהּ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. טז וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ. יז כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ רַק יִהְיֶה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה. יח כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת רַק חֲזַק וֶאֱמָץ.
ב”ה
נושא: מינוי יהושוע למנהיג
מיקום: יהושוע פרק א’
השלמת פערים:
בסוף ספר דברים [דברים ל”ד] מסופר לנו שמשה רבנו לפני מותו סומך את ידיו על יהושוע והוא מתמלא רוח חכמה. בני ישראל שומעים זאת ומקשיבים לדברי יהושוע.
תקציר הפרק:
לאחר מות משה, ה’ ממנה את יהושוע בן נון, משרת משה לתפקיד הנהגת העם. הוא מעדכן את יהושוע שמשה עבדו מת ולכן כעת תפקידו לעבור את הירדן יחד עם כל העם אל הארץ אשר הבטיח למשה ולאבות. ה’ מחזק את יהושוע ומעודד אותו בדרכו החדשה ומבטיח לו שלא יהיו לו מתנגדים, שהוא יהיה עימו לאורך כל הדרך ולא יעזוב אותו ובנוסף הוא מכוון אותו ונותן לו כלים להצלחה: ללכת עם ספר התורה, ללמוד ממנו ולהתנהל על פי חוקיו. במידה ויעשה זאת יצליח בכל מעשיו. ה’ מזהיר את יהושוע לא לתת לפחד להשתלט עליו אלא להתחזק ולזכור שה’ עימו בכל מעשיו.
יהושוע פונה לשוטרים ומעדכן אותם להכין את העם לקראת מעבר הירדן בעוד שלושה ימים. לאחר מכן הוא פונה לגברים של שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה שבעבר ביקשו ממשה להישאר בעבר הירדן כיוון שמצאו שם את המקום כטוב להתיישבות. הוא מזכיר להם את ההסכם ביניהם לבין משה. הנשים, הילדים, הצאן והבקר שלהם יישארו בעבר הירדן אך הם ילכו עם בני ישראל לכל המלחמות עד שכל בני ישראל ירשו את הארץ. בני השבטים האלה מתחייבים ליהושוע שיהיו איתו בדיוק כמו שהיו עם משה כל עוד ה’ יהיה עימו כמו שהיה עם משה. והם מוסיפים שכל מי שיסרב לדבריו יומת.
הם מחזקים אותו בביטוי החוזר בפרק : “חזק ואמץ”.
חקירת הפרק:
מילים לביאור:
לא יתיצב איש לפניך– לא יהיו לך מתנגדים
ימרה פיך– יסרב לך
לא ימוש– לא יזוז
לא ארפך– לא אחליש אותך
מבנה הפרק:
א’-ט’: ה’ מחזק ומכוון את יהושוע לפני תחילת תפקידו
י’- י”א: יהושוע מצווה על שוטרי ישראל להכין את העם לקראת היציאה לדרך.
י”ב-י”ח: דו שיח בין יהושוע לשבטים ראובן, גד וחצי שבט המנשה
ביטוי מנחה– צירוף של שתי מילים או יותר החוזר בפרק מספר פעמים ומטרתו להעביר מסר מסוים.
ביטוי מנחה בפרק: “חזק ואמץ” מופיע בפסוקים: ו’, ז’,ט’, י”ח
הפרק מדבר על מינוי יהושוע למנהיג ולכן יש צורך לחזקו לקראת התפקיד החדש.
חזק ואמץ– הביטוי מופיע כאשר ה’ מחזק את יהושוע לקראת תפקידו הגדול כיבוש הארץ וחלוקה לנחלות. [ו’]
חזק ואמץ– הביטוי מופיע כאשר ה’ מכוון ומחזק את יהושוע ללמוד וללכת בדרכי התורה בכל זמן. [ז’]
חזק ואמץ– הביטוי מופיע כאשר ה’ מחזק את יהושוע לא לתת לפחד להשתלט עליו אלא להתחזק כי ה’ עימו בכל דרכיו. [ט’]
חזק ואמץ– הביטוי מופיע כאשר בני שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה מחזקים את יהושוע לעמוד במשימותיו [הנהגת העם והליכה בדרכי האל] [י,ח]
ביטויים:
והגית בו יומם ולילה– ביטוי המדגיש שקידה, עקביות וקביעות.
אל תסור ממנו ימין ושמאל– ביטוי המדגיש את הרעיון ללכת בצורה ישרה ללא סטיה מסוימת.
מילים נרדפות:
אל תערץ, אל תחת,
לא ארפך, לא אעזבך, לא ימוש, אל תסור
תצליח, תשכיל
מידה כנגד מידה- התאמה בין המעשה לגמול הניתן לו.
ה’ מבטיח ליהושוע שאם הוא לא יעזוב ולא יזוז מדרכי התורה כך גם הוא לא יעזוב אותו ויהיה עימו בכל אשר יעשה.
כינויים:
משה– עבד ה’, משה עבדי (כינויים המראים את חיבת האל אל משה)
יהושוע– משרת משה (כינוי המסביר מדוע יהושוע נבחר כמנהיג כיוון שהיה נאמן למשה)
עם ישראל– העם הזה, בני ישראל
אירועים היסטוריים המוזכרים פה:
הבטחת ה’ למשה שבני ישראל יקבלו את הארץ-“כל מקום …לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה” [ג’]
הבטחת ה’ לאבות [אברהם, יצחק ויעקב] שזרעם יקבלו את הארץ. “כי אתה תנחיל את הארץ אשר נשבעתי לאבותם..” [ו’]
הדרכים שבהם ה’ מכין את יהושוע לדרכו החדשה:
- התחייבות האל ששום אדם לא יעמוד נגדו. “לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך” [ה’]
- התחייבות שיהיה איתו כמו שהיה עם המנהיג הקודם. כמו שהייתי עם משה כך אהיה עימך. “כאשר הייתי עם משה אהיה עמך…”[ה’]
- חיזוק ועידוד יהושוע לקראת המשימה. “חזק ואמץ” [ו’, ]
- הבטחה שיהושוע יבצע את המשימה של הנחלת העם לארץ וקיום הבטחת האבות. ” כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם…”[ו’]
- הכוונה בדרך- לא לעזוב את ספר התורה אלא ללכת על פי הכתוב בתורה. “”לא ימוש ספר התורה…כי אז תצליח…”[ח’]
- דרישת האל מיהושוע לא לפחד כי ה’ עימו בכל שילך. “הלא צויתך…אל תערץ ואל תחת כי עמך ה’ אלוהיך בכל אשר תלך”.[ט’]
נבואה והתגשמותה:
פסוק ה’– ה’ מתחייב ליהושוע שלא יהיו לו מתנגדים מהעם “לא יתיצב איש לפניך”.
פסוק ט”ז-י”ח: יהושוע מתחיל לנהל ולצוות על העם ולא נתקל בהתנגדות אלא בהסכמה כוללת ואף מקבל הבטחה מבני העם שמי שיתנגד לדבריו יומת. “ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך”
יהושוע מקבל התחייבות שמלווה בתנאי גם מה’ וגם מהעם:
ה’ מתחייב להיות איתו ולא לעזבו בתנאי שילך בדרך התורה. “רק חזק ואמץ מאוד לשמור לעשות ככל התורה…כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל” [ז’-ח’]
ראובן, גד וחצי שבט המנשה מתחייבים כלפי יהושוע שיקשיבו לו כמו שהקשיבו אל משה בתנאי שה’ יהיה עימו. “רק יהיה ה’ עמך” [י”ח]
ההבטחות קשורות אחת לשניה.
יהושוע יקיים את חוקי התורה ואז ה’ יהיה איתו . בני ישראל יהיו עם יהושוע אם ה’ יהיה עימו.
פעולות יהושוע לאחר הסמכתו לתפקיד:
- פניה לשוטרי העם– פניה לשוטרי העם להכין את העם לכך שבעוד שלושה ימים הם עוברים את הירדן.
- פניה אל שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה– הפניה היא כדי להזכיר להם את הבטחתם למשה. הם יקבלו את השטח למגורים של אזור עבר הירדן וישימו שם את הנשים, הילדים, הצאן והבקר שלהם בתנאי שיצאו עם בני ישראל וילחמו איתם את המלחמות שלהם עד כיבוש הארץ.
משה
אזכור משה על ידי האל: [פסוקים א’-ט’].
מות משה מוזכר “ויהי אחרי מות משה”.
משה מוזכר כאדונו של יהושוע- “יהושוע בן נון משרת משה”
משה מוזכר בכינוי חיבה- “משה עבדי מת”
אזכור ההבטחה של האל אל משה- “כאשר דברתי אל משה”
הבטחה להיות עם יהושוע כמו שהיה עם משה- “כאשר הייתי עם משה אהיה עמך”
ציווי לשמור את התורה שציווה אותה משה-“ככל התורה אשר צוך משה”
האזכורים מדגישים את העובדה שה’ מכבד את משה מאוד והוא מחייב את יהושוע להישאר נאמן למשה על אף מותו.
אזכור משה על ידי יהושוע: [פסוקים י”ב-ט”ז]
הזכרת ההסכם בין משה לבין שניים וחצי השבטים. “זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד ה’”
הזכרת העובדה שמשה נתן להם אישור לשבת בנחלה מעבר לירדן בתנאי לביצוע ההסכם. “אשר נתן לכם משה בעבר הירדן” . “וירשתם אותה אשר נתן לכם משה עבד ה’”
יהושוע מראה בדבריו שהוא מודע להסכם בין משה לבין השבטים והוא מצפה מהם לכבד את ההסכם שהתחייבו למשה.
אזכור משה על ידי שניים וחצי השבטים:{פסוקים י”ז-י”ח]
כמו ששמענו אל משה נשמע אליך- “ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך”
בתנאי שה’ יהיה עימך כמו שהיה עם משה- “רק יהיה ה’ אלוהיך עמך כאשר היה עם משה”.
השבטים באזכור מדגישים את העובדה שהם מחויבים להסכם עם משה ומתכוונים לכבד אותו ובמקביל מקווים שה’ יהיה עם יהושוע כמו שהיה עם משה.
האזכורים מדגישים את העובדה שמשה היה דמות של מנהיג חזק ביותר. אהוב על ידי האל ועל ידי העם. דבריו נשמרו גם אחרי מותו והוא מוערך ביותר. יהושוע המנהיג החדש בעצם מגיע בעקבות משה והצלחתו תלויה בכך שהוא ישמור על המסרים של משה ולא בכך שיפתח דרך חדשה.
קשיים ופירושים:
קושי:
מהי הסיבה שה’ מעדכן את יהושוע שמשה מת? והרי יהושוע יודע שמשה מת.
תשובה:
רש”י- משה עבדי מת – אילו היה קיים, בו הייתי חפץ.
הסבר פירוש: להדגיש ליהושוע שרק בגלל שמשה מת יהושוע קיבל את התפקיד אבל אם היה חי היה נשאר מנהיג.
קושי:
רש”י– “כל מקום אשר תדרך כף רגלכם”- מהי הסיבה להבטחה הזו אם כבר הובטחה הארץ? כל מקום אשר תדרך? אף חוצה לארץ; משתכבשו את הארץ , כל מה שכיבשתם חוצה לארץ יהי קדוש ויהי שלכם.
רד”ק– כל מקום – כיון שתעברו את הירדן , כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה (ע”פ דב’ יא , כד) , כלומר: אני אתן לכם כח שתכבשו הכל;.
הסבר פירוש רש”י: גם אם המקום שתדרכו הוא מחוץ לגבולות הארץ שהובטחה לכם ברגע שתכבשו יהיה שייך לכם ונכנס לקדושת הארץ.
הסבר פירוש רד”ק: לאחר שיעברו את הירדן ה’ מבטיח להם שיהיה להם כח לכבוש את כל מה שידרכו עליו.
מוסר השכל:
- מהפרק אנו לומדים על חשיבות העידוד והחיזוק. גם אדם בעל מעמד גבוה שהתמנה לתפקיד חשוב צריך חיזוק ועידוד.
- מהפרק אנו לומדים שלכל אדם יש חששות כשהוא מתחיל תפקיד חדש . אך הוא לא צריך לתת לפחד ולחששות לעצור אותו מלקחת את התפקיד או לגרום לו לחוסר עשייה אלא צריך האדם לחזק את עצמו ביכולתו להצליח ויאמין באל שאם הוא הוביל אותו לתפקיד הוא יעזור לו להצליח בתפקידו.
- הכוונה לדרך- ה’ לא זורק את יהושוע לתפקיד בלי הכוונה אלא ממקד אותו ונותן לו הוראות ברורות להצלחה. כשאנחנו נותנים לבן אדם שעובד תחתינו תפקיד אנחנו צריכים לוודא:
- נתנו לו כלים והדרכה נכונה מה לעשות כדי להצליח. [ז’-ח’]
- ליווינו אותו בדרך ולא זרקנו אותו להתמודד לבד. “לא ארפך ולא אעזבך” [ה’]
- הסברנו לו את המשימה שהוא נשלח אליה. מיקדנו אותו במטרה ובמשימה שקיבל. “אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם” [ו’]
- חיזקנו ועודדנו אותו. “חזק ואמץ” [ה’,ט]
- הבהרנו לו שאנחנו פה בשבילו. “כי עמך ה’ אלוהיך בכל אשר תלך”. [ט’]
- מהפרק אנחנו לומדים כיצד ראוי ונכון להתייחס לאדם שהיה במעמד גבוה. השקיע ועשה את תפקידו נאמנה וסיים את תפקידו. האל למרות שמשה כבר מת ויהושוע כרגע המנהיג נותן לו מעמד של כבוד הוא חוזר ומדגיש את הדבר בפני יהושוע. מעריך אותו ושוזר את שמו לאורך כל המסרים שהעביר ליהושוע.
- הצלחתו של יהושוע טמונה בכך שישמור על ציווי משה ולא בכך שימציא דרך חדשה דבר זה מלמד אותנו שכשאנחנו מגיעים למקום חדש לא ננסה מיד להמציא דרכים חדשות ושונות אלא ננסה ללמוד מהקודם ולראות מהם הדברים הטובים שעשה וכיצד ניתן לשמר אותם ורק לאחר מכן נוסיף או נתקן במקום שיש צורך.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות:
- קרא יהושוע פרק א’.
- מהו הביטוי מנחה פרק? מהי מטרתו?
- מפי מי הביטוי נאמר בכל פעם ובאיזה הקשר?
- מיהם בני שבט ראובן, גד וחצי שבט המנשה מהי דרישת יהושוע מהם ומהי תגובתם?
- שבטי ראובן, גד וחצי המנשה מתחייבים ליהושוע אך מתנים את התחייבותם. מהי התחייבותם ומה התנאי שהעמידו ליהושוע?
- באילו דרכים מכין האל את יהושוע לתפקידו?
- כיצד מכונה יהושוע וכיצד מכונה משה? כיצד על פי הכינויים ניתן לזהות את הקרבה של האל לכל אחד מהם?
- קרא ספר דברים פרק ל”ד פסוקים: ה’-י’. וספר יהושוע פסוקים א’-י’.
- הוכח על פי הפסוקים שהאל ומשה שניהם הסמיכו את יהושוע לקראת תפקידו החדש. מדוע לדעתך היה צורך גם בה’ וגם במשה בהסמכת יהושוע למנהיג?
- כיצד ניתן לראות על פי הפרקים שקראת שספר יהושוע הוא המשך ישיר לספר דברים.
- קרא יהושוע פרק א’. כיצד האל מכין את יהושוע לדרכו החדשה? מהי הסיבה שיהושוע צריך הכנה כזו לדעתך?
- דמותו של משה מלווה אותנו לאורך הפרק. באילו הקשרים שונים נזכר משה ומה ניתן להבין על דמותו של משה מהאזכורים הרבים?
- קרא יהושוע פרק א’ פסוקים י’-י”ח.
- לאילו שתי קבוצות פונה יהושוע לאחר דברי האל? מהי המטרה בפניה לכל אחת מהקבוצות?
- קרא דברים פרק כ’ פסוקים ה’-י’. מהו תפקיד השוטרים בפסוקים אלה?
- קרא דברים פרק ג’ פסוקים י”ח -כ’. מהי הסיבה לדעתך שיהושוע משתמש דווקא במילים אלה בדבריו לשניים וחצי השבטים?
- קרא יהושוע פרק א’ פסוקים א’-י’. ודברים פרק כ’ פסוקים א’-ה’.
- מהו האירוע הנזכר בכל קטע?
- מהי התגובה המשותפת לאירוע הנזכר ומדוע לדעתך יש צורך בתגובה זו?
