שירת ימי הביניים הקדמה

ב”ה

סיכום

שירת ימי הביניים

שירת ימי הביניים היא שירה שנכתבה בשפה העברית על ידי יהודים בארצות ערב. התפתחה בספרד ומשם התפשטה לצרפת ואיטליה.

השירה נכתבה בשנים: 950-1492.

השירים נכתבו בכתבי יד שונים ועברו מדור לדור. השירים שהיו אהובים הועתקו, נשמרו, נקראו ואף הולחנו ואילו אלה שפחות הוערכו נכחדו.

משוררים לדוגמא בתקופה: רבי יהודה הלוי [ריה”ל], רבי שלמה אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול, שלמה הנגיד. 

הנושאים של השירה מחולקים לשתי קטגוריות:

שירת קודש: 

שירים של שבח, חגים, שבת, תפילה ובקשה לאל.

שירי געגוע לארץ ישראל הקדושה.

שירת חול: שירים שאינם עוסקים בענייני קדושה כמו:

טבע– תיאור הטבע והשמחה לקראת עונות השנה. 

יין– שירים המתארים את משתאות היין באותה תקופה.

אהבה– שירים העוסקים בענייני אהבה ומערכת זוגית.

חתונה– שירים שהיו שרים בחתונות.

הגות– שירים המבטאים שאלות וחשיבה פילוסופית על אירועי החיים.

ציון– שירי געגוע לארץ ישראל

בשירת ימי הביניים ניתן לראות:

1. דלת וסוגר- כל שורה בשיר מחולקת ל2. החלק הראשון נקרא דלת ואילו השני סוגר.

2. אקרוסטיכון- כשהמשורר מעוניין להבליע בתור השיר את שמו, מסר או כל דבר שחשוב לו הוא יתחיל כל שורה באות וצירוף כל האותיות הראשונות שמתחילות משפט ייצרו את המסר או המידע שרצה להעביר.

3. תפארת הפתיחה– הבית הראשון בשיר יהיה מרשים, הוא יעביר בצורה ברורה את הרעיון המרכזי בשיר ויהיה מורכב ממילים המתחרזות, מקבילות או משלימות זו את זו.

4. חרוז מבריח- כל שורה מסתיימת בסוגר מבריח שהוא חרוז שסוגר כל שורה.

5. תקבולת נרדפת- כאשר המשורר יעביר את אותו רעיון במילים שונות [מילים נרדפות]

6. ניגודים– כאשר המשורר יכניס מילים ששונות זוז מזו במשמעות שלהן.

7. חריזה– כשהמשורר ישתמש במילים שמתחרזות זו עם זו[מסתיימות באותו הצליל]

8. שיבוץ– כשהמשורר ישלב בשיר שלו רעיונות/מילים מהתנ”ך.

9. אזכור מקראי– כשהמשורר ישלב בשיר שלו אירוע שהיה במקרא. 

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.