חודש אלול
- אלול
- פרק חגי תשרי
- העשרה בתנ"ך / תרבות ישראל
ב”ה
סיכום
אלול הוא החודש הששי לפי מספר החודשים שאנו מונים מחודש ניסן והחודש ה-12 והאחרון שאנו מונים מחודש תשרי.
שמו של החודש נקבע ע”י עולי בבל
משמעות השם – אלול בתרגום לעברית הוא חיפוש וחיטוט ונלקח מתרגום הפסוק (הירושלמי)
“וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן” [במדבר י”ג, ב’]
תרגום ירושלמי – “וִיאַלְלוּן יַת אַרְעָא דִכְנַעַן”
מכיוון שבחודש זה מחפשים ובודקים אם עשינו משהו לא טוב ומתקנים.
מזל החודש – בתולה
נלקח מתוך הפסוק בירמיהו ל”א, כ’ “שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה“.
אלול נקבע לחודש של תשובה וחשבון נפש בין אדם לאל ובין אדם לחברו בגלל שהוא לפני ראש השנה שהוא יום דין ומשפט לכל באי העולם.
ימים אלה מוכרים כימי רצון ומסוגלים לתשובה וכפרה על ידי האל בגלל שבימים אלה לאחר שחטאו עם ישראל בחטא העגל, נשתברו לוחות הברית בידי משה, משה רבנו שראה את חרטת העם, התפלל וביקש רחמים על עם ישראל וה’ שמע לתפילתו ואמר לו:
” פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים” [שמות ל”ד]
ועלה משה על הר סיני ונשאר שם 40 יום ולילה ובי’ בתשרי [יום הכיפורים] הוריד מההר את לוחות הברית השניים.
רמזים לחודש אלול מהתנ”ך
אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי [שיר השירים ו’] – ראשי תיבות אלול
שיר השירים הוא מטאפורה ליחסי אהבה בין גבר לאשה (הדוד = האל, האהובה = עם ישראל)
בחודש זה עם ישראל מתחזק בתשובה ומתקרב לאל והאל מקרב אותה אליו ומקבל אותה באהבה.
ארבע האותיות שמסיימות כל מילה הן האות י’ ששווה בגימטרייה 10 וביחד הם שווים 40 וזהו רמז ל40 הימים בין ראש חודש אלול ליום הכיפורים.
וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים [אסתר ט’] – ראשי תיבות אלול
רמז לכך שבחודש אלול צריך להרבות בצדקה לעניים
וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ [דברים ו’] – ראשי תיבות אלול
רמז לכך שבחודש אלול עוזרים לאדם לחזור בתשובה
מנהגי חודש אלול
אמירת סליחות– בקהילות ספרד (עדות המזרח) נוהגים לקום לפנות בוקר ולומר את סדר הסליחות (קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים שנאמרים ביום הכיפורים ובתעניות ציבור) בכל יום של חודש אלול חוץ משבת וראש חודש,
קהילות אשכנז נוהגים לומר סליחות 4 ימים לפני ראש השנה (לא כולל שבתות) .
תקיעת שופר – נוהגים לתקוע בשופר מיום שני של ראש חודש אלול בכל יום אחרי תפילת שחרית
בשביל להזכיר לעם שראש השנה שהוא יום המשפט קרב ושיתעוררו לחזור בתשובה וקול השופר משפיע על לב האדם כמו שכתוב:
“אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ“ [עמוס ג’, ו’]
אמירת מזמור כ”ז בתהילים – נוהגים להגיד את מזמור “לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי” [תהילים כ”ז]
בכל יום בבוקר ובערב בגלל שבמזמור רמוזים חגי תשרי
ומרבים בקריאת מזמורי תהילים
כתיבת אגרות ברכה – עם ישראל נהגו בימים אלה במכתבים ובפנייתם אחד לשני לברך “כתיבה וחתימה טובה” שמשמעות הברכה היא שה’ יברך ויחתום אותך לדברים טובים ומבורכים
אגרת שנה טובה משנת 1970, מתוך אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית
שובו בנים שובבים – השמש בבית כנסת מכריז בכל יום מחודש אלול “שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים” [ירמיה י”ג, ד’]
אירועים הסטורים שאירעו בחודש אלול:
- מתו המרגלים שאמרו לשון הרע על ארץ ישראל –
ר’ אלעזר בן פרטא: כדי שנראה כמה חמור עונשו של מדבר לשון הרע, אם המרגלים שדיברו לשון הרע על עצים ואבנים קיבלו עונש כזה אז אדם שמדבר לשון הרע על חברו עונשו גדול יותר.
- כ”ה באלול, יום בריאת העולם- לדעת רבי אליעזר, ראש השנה א’ בתשרי היה היום בו נברא האדם (שישה ימים לפני בריאת העולם) ולכן 25 באלול הוא יום בריאת העולם.
- בנין החומה – ב25 באלול הסתיימה בניית החומה שבנה נחמיה לפי הפסוק:
“וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם” [נחמיה ו’, ט”ו]
כשעלה נחמיה בן חכליה מן הגולה לירושלים וראה את החורבן, דרש מהעם לבנות את חומת ירושלים והתפלל לה’ שיצליח דרכו כדי שלא יוכלו להתנכל לו ולאחר 52 יום סיימו לבנות את החומה וזה היה יום של שמחה גדולה לעם ישראל.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.