חג שבועות

וְחַג שָׁבֻעת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה:

(ספר שמות פרק לד,כב)

וּבְיום הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’ בְּשָׁבֻעתֵיכֶם מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ:

(ספר במדבר פרק כח, כו)

שִׁבְעָה שָׁבֻעת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפר שִׁבְעָה שָׁבֻעות:

וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעות לַה’ אֱלקיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלקֶיךָ:

ב”ה

סיכום

נושא: חג שבועות

מיקום: תרבות ישראל

מותאם: העשרה בתנ”ך / תרבות ישראל

ב”ה

סיכום

חודש סיוון

חודש ניסן הוא השלישי בחודשי השנה לפי התורה, מוזכר במקרא:

בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃

ובנביאים:

שר הצבא השלישי לחדש השלישי בניהו בן יהוידע הכהן ראש

 

שמותיו של החודש:

סיוון – מלשון “סימנו” – שפירושו שמחה בשפה הבבלית, משום שבחודש זה קוצרים את התבואה דבר שמביא שמחה בזכות הפרנסה שמגיעה.

והשמחה העיקרית של חודש זה היא השמחה על קבלת התורה בהר סיני.

במילה סיוון נמצאות גם האותיות סיני – שמזכירות את קבלת התורה בהר סיני

“וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה’ לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי.

חכמי המדרש מפרשים שהשם סיון מגיע מאותיות “סיני” והאות הו’ שנוספה היא כדי להזכיר שהתורה ניתנה בו’ בסיוון בהר סיני.

בנוסף האות ו’ מזכירה לנו שהעולם שנברא בשישה (ו’) ימים עומד בזכות התורה שניתנה בהר סיני

והוא מוזכר במקרא פעם אחת במגילת אסתר:

“וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים

(אסתר ח’, ט’)

מזלו של חודש סיון

מזל החודש הוא תאומים ובמדרש מייחסים לשלושה זוגות תאומים את החודש שלשלושת הזוגות יש אחראיות וחלק בקיום ולמידת תורת ישראל.

משה ואהרון – שהוציאו את עם ישראל ממצריים והכינו אותם עד מתן תורה ולאחר מכן דאגו ללמידתם את התורה

יששכר וזבולון – בני יששכר היו לומדים תורה ומלמדים אותה ברבים ובני זבולון שהיו סוחרים היו מספקים להם את היכולת להתפרנס ולהוציא את התורה לאור.

ובזכות שיתוף הפעולה ביניהם התקיימה התורה וזכותם ואחריותם שווה.

פרץ וזרח – שהיו תאומים ומפרץ יצא דוד המלך וכל בית ממלכת דוד.

בו’ בסיוון נולד ונפטר דוד המלך שיצא מפרץ

חג השבועות

חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים במקרא אותו אנו מצווים לחגוג.

והוא החג שמסיים את הספירה שאנו סופרים מחג הפסח עד זמן מתן תורה בו’ בסיון במשך שבעה שבועות. הספירה נקראת ספירת העומר, בספירה אנו מראים כמה ערך יש לכל רגע וכמה אנו מחכים לזמן קבלת התורה בהר סיני.  בזמן בית המקדש היו עם ישראל עולים לרגל בחג זה ומתחילים להביא את הביכורים שהם הפירות הראשונים שיוצאים מהאילנות.

את הביכורים מביאים רק מהפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל והם לפי הפסוק:
“אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃
(דברים ו’, ו’)

החג מציין גם את זמן קציר התבואה והשמחה וההודיה הרבה על התבואה והפרנסה שקיבלנו מאת ה’.

שמותיו של חג השבועות

חג השבועות– בגלל ספירת השבועות מפסח עד זמן מתן תורה בחג השבועות (שבעה שבועות)

שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה’ אֱלוֹקֶיךָ. (דברים ט”ז, ט’-י’)

“וְחַג שָׁבֻעת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה” (שמות ל”ד, כ”ב)

חג הקציר– בימים אלה קוצרים את התבואה

“וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה” (ספר שמות, כג, טז)

עצרת – נקרא על ידי חז”ל בגלל שהוא מהווה סיום ועצירה לחג הפסח, חג הפסח מתחיל ואחריו ספירת העומר במשך שבעה שבועות, ואחרי הספירה יש את חג שבועות שעוצר את ההמשכיות של חג הפסח ולכן נקרא גם עצרת

חג מתן תורה – מכונה חג מתן תורה מכיוון שביום זה קיבלנו את התורה, הוא לא צויין במקרא בשם זה מכיוון שאנו מצווים כל יום להרגיש כאילו קיבלנו היום את התורה ולא לזכור אותה רק כמאורא היסטורי.

ביכורים – מכונה כך מכיוון שעם ישראל הביאו בחג זה את היבול הראשון של האילנות משבעת המינים [=שבעת הפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זיתים, תמרים] שנקראים “בכורים”

“וּבְיום הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’ בְּשָׁבֻעתֵיכֶם מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ (במדבר פרק כ”ח, כ”ו)

ספירת העומר

ספירת העומר נקראת הספירה שבה אנו סופרים את השבועות, שבע במספר, מחג הפסח ועד מתן תורה זוהי מצווה מהתורה.

“וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.(ויקרא כ”ג, ט”ו)

שבעה שבועות – 49 ימים כאשר יום החמישים הוא חג השבועות

בזמן בית המקדש בחג השבועות בתום ספירת העומר היו מביאים אל בית המקדש מנחה מתבואה מסוימת והיו מניפים אותה בארבע רוחות השמים [מזרח, מערב, צפון ודרום] כדי להראות את שליטת ונוכחות בורא העולם בכל העולם.

על הספירה מברכים ברכה מיוחדת שניתן לברכה רק אם לא מפספסים שום יום (במידה ופיספסנו יום ממשיכים את הספירה בלי הברכה)

הספירה מתחילה בצאת הכוכבים ומורכבת מהברכה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

ואחר כך מהספירה עצמה שזה מניין הימים, כל יום מייצג ספירה מסוימת בקבלה

היום ארבעה ועשרים יום שהם שלושה שבועות ושלושה ימים לעומר

הסיבה לספירה היא:

  1. מראה את השמחה והציפייה שלנו לקבלת התורה כמו תלמיד שמחכה לחופש הגדול וסופר את הימים לחופשה.
  2. עם ישראל לאחר יציאתם ממצרים היו שקועים במ”ט שערי טומאה וכדי לקבל את התורה היו צריכים להיטהר ולהיות ראויים לה. בכל יום הם היו מיטהרים ומתנקים מעוונות שעשו או מהעבודה הזרה בה הם חיו, כל יום מייצג את השינוי שהם עשו לטובה ולהתקדשות.
  3. וגם מראה לנו את הערך שאנו נותנים לכל רגע ויום בחיים שלנו.

הספירה מתחילה במספר ועולה איתו (יום ראשון, יום שני, שלישי עד ארבעים ותשע) מייצגת גדילה ולא חיסרון כמו שבד”כ סופרים עד חופשה או משהו משמח (ספירה בירידה יום 49, יום 48 וכו’)

כדי להראות לנו שלכל רגע ויום יש ערך ואנו צריכים כל הזמן להיות בצמיחה, גדילה והשתפרות.

חג השבועות היום בו נפטר דוד המלך והבעל שם טוב

בו’ בסיוון נולד ונפטר דוד המלך אלפי שנים אחריו הבעל שם טוב מייסד החסידות שיש אומרים שהיה משושלת דוד המלך נפטר גם בו’ בסיוון.

דוד המלך היה צאצא של רות המואביה (סבתא רבא שלו) וזוהי אחת הסיבות לקריאת מגילת רות בחג השבועות.

ניתן להיכנס כאן לקריאת סיכום על מגילת רות וכאן לקריאת מלכות דוד המלך.

מנהגי חג השבועות

הדלקת נרות

מברכים על הדלקת נרות של יום טוב ומברכים את ברכת שהחיינו

נוסח וסדר הברכות:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב

בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה

נשארים ערים כל הלילה ולומדים תורה

מאת Simonpor מתוך ויקיפדיה

  1. כדי להתכונן ליום קבלת מתן תורה
  2. במדרש מסופר שבבוקר מתן תורה עם ישראל נשארו לישון ובורא עולם העיר אותם כדי לכפר על טעות זו אנו מכפרים ולכן קוראים ללימוד התורה בלילה זה “תיקון ליל שבועות”

קריאת עשרת הדיברות

קוראים את עשרת הדיברות מתוך ספר התורה

נוהגים להביא את הילדים לשמיעת הקריאה מכיוון שהילדים שלא חטאו שימשו כערבים לעם ישראל שיקיימו את התורה

קריאת מגילת רות

הסיבות לקריאת מגילת רות בחג השבועות הן

  1. כי דוד המלך שנולד ונפטר בו’ בסיון בחג השבועות היה מצאצאיה
  2. כי רות המואביה היתה גרה וקיבלה עליה את תורה ישראל וגם אנחנו ביום זה נחשבים כגרים שקיבלנו ואנו מקבלים עלינו את התורה
  3. התקופה שמוזכרת במגילת רות הי “קציר חיטים” בה קצרו את התבואה וגם חג השבועות מכונה “קציר” כי בו קצרו את התבואה

אכילת מאכלי חלב

הסיבה למנהג:

  1. בחג השבועות הביאו קורבן שנקרא שתי הלחם שמורכב משני לחמים.

לכן אנו אוכלים שני סוגי ארוחות אחת חלבית ואחרי הפסקה של חצי שעה ארוחה בשרית

  1. בזמן מתן תורה קיבלנו את כל הלכות הכשרות וביניהם ההלכות שחיטה וכשרות המאכלים. מכיוון שהתורה ניתנה בשבת לא היה ניתן לשחוט ולכן הוצרכו עם ישראל לאכול מאכלים חלביים
  2. התורה נמשלה לחלב כמו החלב שמזין את הגוף כך התורה מזינה את הנפש של היהודי.
  3. חלב בגימטריה 40 , רמז ליום ה40 בו ירד משה רבנו והביא לנו את התורה

קישוט הבית בפרחים

הסיבה למנהג היא

  1. בגלל קציר החיטים והתבואה שמציין את החג
  2. התורה ניתנה על הר סיני שהיה ההר הנמוך והפחות יפה בין ההרים ולכבוד מתן התורה התכסה ההר כולו בפרחים

כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.

Scroll to Top
התחברות
שכחתי סיסמה
הכנס את שם המשתמש שלך ואנו נשלח לך הוראות לאיפוס הסיסמה