הרקע ההיסטורי להכרזת העצמאות

ב”ה

 

נושא: מגילת העצמאות

תת נושא: הרקע למגילת העצמאות

 

סיכום:

מדינת ישראל קמה בתאריך: ה’ באייר התש”ח מאי 1948.

המדינה לא קמה ביום אחד להקמה הזו היו פעולות שקדמו לה:

 

התעוררות לאומית ברחבי אירופה– תנועות רבות לאומיות התעוררו מהמאה ה-18 והלאה שבה עמים רבים התגבשו ופעלו למען הקמת בית לאומי במדינה משלהם ללא שליטה של עם אחר. גם העם היהודי התחיל לפעול למען כך במיוחד לאור הזרות שהתעצמה כתוצאה מכך שעמים התגבשו לפי לאום וכך פלטו את מי ששונה מהם. דבר שהעצים את האנטישמיות בעולם וגרם לעם היהודי להבין שהם צריכים ארץ משלהם ועדיף שזו תהיה ארץ אבותיהם.

  

הקונגרס הציוני – הקונגרס הציוני בבאזל היה הקונגרס הראשון שבו התאספו נציגים יהודים מרחבי העולם ובו החליטו הנציגים לבנות תכנית עבודה שבה יקדמו את הרעיון הציוני. מאותו זמן ואילך התאספו נציגי היהודים בקונגרס הציוני לצורך וועדות, חשיבה משותפת והחלטת תכנית פעולה למען המטרה של הקמת בית לעם היהודי בארץ ישראל.

הקונגרס התקיים בעיר באזל שבשווייץ בין 29 ל-31 באוגוסט 1897 – א’ עד ג’ באלול תרנ”ז. יוזם הקונגרס ומנהיגו היה בנימין זאב הרצל.

 

 

הצהרת בלפור– הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג’ימס בלפור ב-2.11.1917 בתקופת מלחמת העולם השנייה ובו בריטניה נתנה התחייבות לעם היהודי שהיא תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל כשבריטניה תקבל שליטה על ארץ ישראל בסיום המלחמה.

 

משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917

לורד רוטשילד היקר,

לעונג רב לי להעביר לידיך להלן, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:

“ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת”.

אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית

בכבוד רב,

ארתור ג’יימס בלפור

 

ההצהרה הייתה חשובה מכיוון שהיא הייתה המסמך הראשון הרשמי שהוציאה מעצמה עולמית ובה היא מבטאת תמיכה והכרה בצורך של העם היהודי בארץ משלהם.

 

ועידת סן רמו- ועידת סן רמו התקיימה באפריל 1920 בסן רמו שבאיטליה, הועידה כינסה את נציגי המעצמות שניצחו במלחמת העולם הראשונה כמו: צרפת, איטליה, יפן, בריטניה ועוד, בוועידה הזו הוחלט לחלק את שטחי האימפריה העות’מאנית ששלטה על ישראל במשך 400 שנה. ההחלטה המרכזית בנוגע לארץ ישראל הייתה לאמץ את הצהרת בלפור ולהעניק לבריטניה את המנדט על ישראל, תוך מתן תוקף משפטי מחייב לזכויות העם היהודי. 

הוועידה אישרה למעשה את ההחלטות שגובשו קודם לכן בהסכמי סייקס-פיק שהיו הסכמים סודיים ונערכו בזמן מלחמת העולם הראשונה. [בריטניה קיבלה מנדט על ישראל ועיראק וצרפת קיבלה על סוריה ולבנון].

 

התעוררות לאומית ערבית– העם הערבי בעולם מתחיל להתגבש כחברה שדוברת את אותה השפה. 

ערביי ארץ ישראל התחילו גם הם להתגבש כחברה שדוברת את אותה שפה אבל גם כחברה שיושבת בישראל  כשהם רואים את העליות היהודיות לארץ ואת ההתפתחות של העם היהודי בכל התחומים כמו: ריבוי של אוכלוסייה יהודית, הקמת ישובים, שמירה וביטחון, כלכלה, הנהגה וניהול הם מתחילים להילחץ ולחשוש על מקומם בארץ ופועלים בצורה אלימה נגד היהודים בארץ כדי לגרום להם להתייאש, לפחד ולעזוב את הארץ. 

 

ועידת פיל– ועידת פיל הייתה וועידה מלכותית שיזמה ממשלת בריטניה בשנת 1936 כדי לדון בנושא הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל שפרץ במחצית הראשונה של שנות ה-30 בזמן המנדט הבריטי. 

בוועידה ניסו למצוא פתרונות למאבקים שיש במדינה ולהתפרעויות של הערבים ב”מרד הגדול”. 

מסקנות הועדה היו שיש לחלק את הארץ לשתי מדינות יהודית וערבית כששטח ירושלים, המקומות הקדושים ליהודים, הנוצרים והמוסלמים ואזור בית לחם נשאר בשליטת בריטניה.

חיים ויצמן שייצג את המדינה ונם בוועידה תמך בחלוקה וכך גם בן גוריון כדי לפתור את הסכסוך אך החברה הערבית סירבה לדון בחלוקת הארץ לשתי מדינות ורצתה שליטה מלאה. 

 

מלחמת העולם השנייה והשואה:

מלחמת העולם שפרצה בשנת 1939 על ידי גרמניה כשהמטרה של גרמניה היא להרחיב את שטח המחייה של העם הגרמני ולהשמיד את היהודים בשטחים שכבשו גרמה לכך שעמים רבים יבינו שהעם היהודי חייב מקום משלו.  הארצות לא הסכימו לקבל את היהודים מאירופה אליהם ומצד שני הבינו שמבחינה מוסרית הם לא יכולים להשמיד אותם ולכן הפתרון היחיד היה להקים להם מדינה. 

גם היהודים שהבינו שהפליטים מהשואה נמצאים במצב שאין להם לאן ללכת [ על האדמות שלהם השתלטו הגויים ובנוסף, הם לא רצו להישאר בארץ שבה נרצחו כל אהוביהם ולארצות אחרחות לא נותנים להם להיכנס] הגדילו את המאמצים שלהם בכל דרך אפשרית מול בריטניה ומול המעצמות השולטות בעולם להקמת מדינה יהודית בארץ.

הבריטים שנחלשו כתוצאה ממלחמת העולם השנייה ומאסו במלחמות העבירו את השליטה על ארץ ישראל לאו”ם.

 

הצבעה על תכנית חלוקה בכ”ט בנובמבר [החלטה 181]- בתאריך י”ז בכסלו תש”ח ה-29.11.1947 עלתה בוועידת האו”ם ההצבעה על תכנית החלוקה של ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. החלוקה הייתה: 38% יקבלו הערבים ו-62% יקבלו היהודים. שטחי המקומות הקדושים, ירושלים והסביבה יהיו בשליטת האו”ם[שליטה בינלאומית]. החלוקה נעשתה בעקבות וועדה [וועידת אונסקופ] של נציגי מדינות ניטראליות מהאו”ם שביקרה בישראל וסיירה במקום והחליטה את החלטותיה לפי ההתיישבות במקום. 

המדינות יקומו על יסודות דמוקרטיות ויהיה שיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות.

בהצבעה הוחלט על פי רוב על החלוקה שהוצעה. 

 

המלחמה הפנימית– הערבים לא הסכימו עם החלוקה מכיוון שרצו שליטה מלאה ולכן לא הגיעו לדיונים ולוועדות הקודמות אלא החרימו את הוועדות. יום לאחר ההצבעה הם פתחו במלחמה מול יהודי הארץ. המלחמה נמשכה עד יום ההכרזה על הקמת המדינה בה’ באייר התש”ח.

 

ביום ההכרזה על הקמת המדינה ביום שישי בשעות הצהריים בתאריך ה’ באייר התש”ח, 14.5.1948 בבית דיזנגוף שדרות רוטשילד 16 בתל אביב הקריא דוד בן גוריון את מגילת העצמאות לאחר שכל חברי המועצה אישרו את הנוסח שלה. 

 

 

 

לומדים לבגרות באזרחות בקליק. עוד סיכומים לבגרות באזרחות, הסברים, שאלות בגרות באזרחות אמצעי עזר באזרחות, המחשה ושיעורי צפייה באזרחות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות באזרחותאצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C. 

שאלות בגרות באזרחות:

 

1. כתבו מה התאריך העברי והלועזי להקמת המדינה ולהכרזת העצמאות?

2.כתבו מהם האירועים שקדמו להכרזה? בחר אירוע אחד שקדם להכרזה וחקור אותו ופרט עליו.

3. האם לאור מה שקראתם שקדם להקמת המדינה התהליך היה קל או קשה? נמקו דעתכם.

4.מה דעתכם על המצב בימינו? האם קל או קשה לחיות בארץ? מהן הסיבות שאנחנו נשארים בארץ?

5. מהם הבעיות שיש לדעתכם בארץ שצריך לתקן כדי לחיות פה טוב יותר? כיצד לדעתכם ניתן לפעול כדי לתקן את הבעיות?

6. חפשו בעיה אחת מהבעיות שהעליתם ומצאו דרך לתקן את הבעיה שהעליתם. כתבו תכנית עבודה מסודרת לתיקון הבעיה עם זמנים ויעדים ונסו ליישם אותה. מהם הקשיים שעלו? כיצד הצלחתם לפעול למען פתרונם?

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%A7%D7%A2%20%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%96%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA.html