העליות בשנות החמישים והשישים
העליות בשנות החמישים והשישים
- בונים מדינה במזרח התיכון
- פרק סוגיות בהקמת המדינה
- העליות בשנות החמישים והשישים
ב”ה
נושא: סוגיות בתולדות מדינת ישראל.
תת נושא: העלייה בשנות החמישים והשישים.
סיכום:
כשמתבוננים בהיקף האוכלוסייה היהודית שהייתה בארץ ישראל ערב לפני הקמת המדינה ניתן לראות שכמות היהודים בה הייתה: 620 אלף. רובם יוצאי ארצות אשכנז [בעקבות הפוגרומים שהיו ברחבי אירופה]. תוך עשר שנים כמות האוכלוסייה היהודית בארץ כמעט שילשה את עצמה והייתה למיליון וחצי יהודים.
מהם האירועים שגרמו לכמות האוכלוסייה לגדול בצורה כל כך גדולה?
יהודים מארצות האסלאם שעלו:
מעיראק עלו כתוצאה מהמתיחות בין יהודים וערבים, פוגרומים, גזרות שונות, ולקיחת רכוש כ120 אלף יהודים במבצע “עזרא ונחמיה”.
מתימן הגיעו כ-40 אלף יהודים במבצע “על כנפי נשרים”.
מלוב, מרוקו, מצרים, סוריה, לבנון ומעט מתורכיה מאיראן הגיעו לארץ.
הסיבות לעליה של יהודי ארצות האסלאם:
- מתחים בין השלטונות הערבים החדשים [סיום תקופת הקולוניזציה] ובין היהודים בעקבות שיתוף פעולה עם השלטונות הקודמים.
- אמונה בהתגשמות הנבואות לתחילה של גאולה ושמחה על כך.
- חיזוק הקשר הלאומי על ידי פעילויות של אנשי הסוכנות היהודים בארצות האלה.
- חשש לביטחון האישי כתוצאה מאירועים שונים שקרו בארצות האלה לאחר הקמת המדינה והכבוד הרמוס של ארצות ערב.
- תחושת הגאווה והשמחה לאחר הקמת המדינה והניצחון הפלאי במלחמת העצמאות מול ארצות ערב.
יהודים שעלו מארצות אירופה:
ניצולי שואה– יהודים רבים ששרדו את השואה ואיבדו את יקיריהם בשואה כבר לא ראו בארצות אירופה מקום בטוח ולכן החליטו לעזוב ולעלות לארץ ולהקים בה את ביתם.
יהודים ממדינות קומוניסטיות– יהודים ממזרח אירופה ובעיקר מרומניה ופולין שם היהודים סבלו מהשלטון ומפרעות חוזרות ביהודים עקב מאבקי השלטון הוצאו מהארצות לאחר משא ומתן בין מדינת ישראל לשלטונות.
יהודים ממחנה העקורים בקפריסין– יהודים רבים שעלו במבצעי העפלה בתקופת המנדט הבריטי ונתפסו הועברו על ידי השלטון הבריטי לקפריסין. שם הם חיו ולא הסכימו להתפנות לארצות אחרות חוץ מישראל כי לא האמינו בביטחונם במקום אחר שהוא לא תחת שלטון יהודי. אותם יהודים לאחר הקמת מדינת ישראל הגיעו לארץ וסייעו בהתיישבות ובחיזוק שלה.
הסיבות העיקריות לעלייה:
פליטי השואה לא האמינו שבארצות אירופה יוכלו להקים בתים ולחיות בביטחון לאחר שעברו את השואה. גרמניה שהייתה בית בעבורם ומקום של התפתחות ושייכות לאומית בגדה בהם ומבחינתם המקום היחיד לשקם את חייהם ולבנות בית בשלווה ובביטחון הוא רק ישראל.
יהודים ממדינות קומוניסטיות עברו מאבקי שלטון ומהפכות רבות. השליטים בארצות אלה ראו ביהודים מקור למהפכות ולבעיות ומוקד לשסע בהם את העם כך שלא יתייחסו לשחיתות בשלטון.
כך קרה שיהודים בארצות אלה ספגו פוגרומים קשים. בנוסף, המצב במדינות אלה היה מצב כלכלי קשה כתוצאה מכל אירועי מלחמות העולם דבר שעורר קנאה להצלחה של יהודים.
מדינת ישראל ניהלה משא ומתן כדי להוציא את היהודים מארצות אלה ולשלבם בארץ ישראל.
קשיים בדרך לארץ
כתוצאה מהכמות הגדולה של היהודים שרצו לעלות לארץ בזמן קצר [מיליון יהודים] היה צריך להחליט כיצד לעשות את הדבר. מדינת ישראל רק קמה ועוד לא הייתה מוכנה לקליטה של כל כך הרבה יהודים כך שעלו שאלות רבות שהיה צריך לתת להם מענה מהיר:
האם לעלות את כולם או רק חלק? באיזה קצב לעלות? איפה לשכן את כולם? את מי לעלות ואת מי לא לעלות בשלבים הראשונים?
בן גוריון ותומכיו טענו:
1. יש לעלות כל יהודי שמעוניין לעלות לארץ בלי הבחנה של גיל, מין, עדה, מצב רפואי וכו’ כי ישראל היא ביתו של כל יהודי.
2. עלייה של יהודים רבים תביא כוח וחוזק מבחינה ביטחונית בזמן מלחמה ומבחינה התיישבותית [שמירה דרך התיישבות].
3. עלייה גדולה של יהודים מארצות שונות תביא רוב יהודי וכך תיצור את האפשרות ליצור מדינה יהודית דמוקרטית כמו שקיוו בחזון על הקמתה.
לעומתם, הסוכנות היהודית טענה:
- היקף עלייה עצום כזה כשהמדינה עוד לא ערוכה להכיל את כל הכמות תיצור קריסה כזו שגם אלה שחיים פה לא יוכלו לשרוד. ולכן יש לעלות את היהודים בצורה מבוקרת וחכמה על פי יכולת המדינה לקלוט אותם.
- מדינת ישראל רק יצאה ממצב של לחימה ועוד לא התאוששה ושיקמה את עצמה לאחר תוצאות המלחמה.
- מדינת ישראל צריכה להביא רק עולים שיוכלו להגדיל את הייצור והקידום של המדינה. היא לא במצב של לתחזק ולשקם אנשים.
- העולים ממדינות האסלאם לא נמצאים תחת סכנה וחשש לחייהם ולכן אפשר להמתין עם עלייתם.
כתוצאה מהדעות השונות ולאחר גל העלייה הראשון הוחלט על עלייה בשלבים לפי סדרי עדיפות:
קודם יעלו אלה שנמצאים בסכנת חיים, ואלה שיכולים לסייע ולקדם את הארץ מבחינת התיישבות, ביטחון וכלכלה. ולאחר שהמדינה תתחזק יעלו האחרים.
3 מאפיינים של העליות בשנות החמישים והשישים:
1.עליית הצלה– עלייה שנקראה “חיסול גלויות” מכיוון שהיה צורך להוציא את כל היהודים מהארצות שחיו בהם כיוון שחייהם היו בסכנה כתוצאה מהעם , הממשל ומחוקיו והגבלותיו ולכן מדינת ישראל עשתה תהליכים מול השלטון לקבלת אישורי יציאה לפני שיסגרו השערים בפני היהודים שם.
ארצות לדוגמא: עיראק, לוב, תימן ורומניה. מארצות אלה לא הייתה הגבלה אלא העלו את כל היהודים שרצו לעלות כי חששו לחייהם.
2. עלייה חשאית– עלייה שבה הועלו היהודים על ידי ישראל בצורה חשאית וללא הסכמת השלטונות. הסיבה לכך שהשלטונות בארצות אלו לא אישרו עלייה יהודית היא כי ארצות אלה נלחמו באופן ישיר מול ישראל והיו בגבול עם ישראל. היהודים בארצם היו קלף מיקוח במשא ומתן ובהתנהלות מול ישראל. והיו בסכנה קיומית כתוצאה מהמתח הקבוע ביניהם ובין ישראל.
ארצות לדוגמא: סוריה, לבנון, מצרים.
יוצאת דופן היא מרוקו של שנות ה-60 שגם ממנה יצאו היהודים בעלייה חשאית בגלל איסור השלטונות והעלו את היהודים ממנה בכל דרך אפשרית: ים, יבשה ואוויר.
3. עלייה מבוקרת– זו עלייה של יהודים שרצו לעלות לארץ ישראל אבל מכיוון שחיו בארצות שבהן לא היה חשש של סכנה עליהם הם לא הועלו מיד אלא בצורה הדרגתית ומבוקרת.
עלו קודם הצעירים שיכולים לעבוד ולסייע ביישוב הארץ ובהגנתה ובהמשך, כשהמדינה התחזקה והתפתחה עלו המבוגרים, התינוקות והחולים שהם הציבור הנתמך שצריך מקום מסודר לאכלס אותם. ואם המדינה תקלוט אותם כשהיא לא ערוכה לטיפול בהם היא עלולה לקרוס.
ארצות לדוגמא: תוניסיה, איראן.
תהליכי הקליטה-קשיים והתמודדויות:
קשיים בתחום הדיור:
את העולים הרבים שהגיעו מהארצות השונות היה צורך לאכלס במקומות ולתת להם צרכים בסיסים כדי שיתחילו להשתלב בארץ. היכן ישימו את כולם?
פתרונות:
1.רכוש נטוש– מדינת ישראל השתלטה על הנכסים והשטחים שנטשו הערבים בזמן מלחמת העצמאות ושיכנה את העולים בבתים אלה. בתים שננטשו היו ברמלה, לוד, ירושלים, יפו, חיפה ועוד ובמקום הנוטשים נכנסו העולים.
2.מעברות– בשטחים ריקים ליד הערים הגדולות הוקמו המעברות. העולים שוכנו באוהלים או בצריפים שעשויים מפח בלי תשתיות של חשמל ומים או תנאי תברואה בסיסים. למרות שבתחילה עולים מכל רחבי העולם שוכנו שם, מהר מאוד העולים מארצות אירופה הוצאו וקיבלו מקומות טובים יותר בזכות קשרים של קרובים שחיו בארץ והתאקלמו בה לפני כן ואילו היהודים שהגיעו מארצות האסלאם ללא קשרי משפחה במקום נשארו שם עד שהוציאו אותם מהמקום לבתים משלהם ביישובים שונים בארץ.
3. מחנות עולים-הצבא הבריטי כשהיה בארץ הקים לעצמו מבנים ומחנות ששימשו את החיילים כששלטו בארץ בזמן המנדט. לאחר שהוחלט על הקמת המדינה והצבא הבריטי מיהר לעזוב את הארץ התפנו המחנות שלהם ומדינת ישראל השתלטה עליהם ואכלסה בהם עולים.
4. עיירות פיתוח– בתקופת העליות של שנות ה-50 התחילו להקים עיירות פיתוח שהן ערים קטנות שהתחילו להתפתח בהדרגה הבעיה איתם הייתה שלא היה בהם מקומות תעסוקה.
בתחילה עולים מכל רחבי העולם הגיעו לשם אבל מהר מאוד נראתה מגמה ברורה של עולים מארצות אירופה ששיכנו אותם בערים המרכזיות ואילו עולים מארצות האסלאם שוכנו בעיירות פיתוח שעוד לא התבססו והתחזקו עם כל התנאים לצורך עיר. [בית ספר יסודי, תיכון, קופת חולים, מרכז מסחרי, מקומות תעסוקה וכו’]
קשיים בתחום החינוך:
בתקופת העליות של שנות ה-50 וה-60 כשעלו הרבה יהודים בבת אחת היה מחסור גדול בבתי ספר[מבנים], במורים שיוכשרו ללימוד השפה העברית וללימודים כללים והיה צורך לגייס ולהכשיר במהירות מורים.
בנוסף, היה צריך להחליט מהם הגילאים שהמדינה מממנת בהם לימודים ומחייבת את ההורים לשלוח את הילדים למסגרות חינוכיות ובאיזה גיל היא משחררת להחלטה חופשית של ההורים או הילדים, סוגיה נוספת הייתה לגבי השאלה מהם תכניות הלימוד שעליהם יבחנו התלמידים.
פתרונות:
1.במסגרת מבצע של “הנחלת השפה העברית” למדו 60,000 עולים [מבוגרים] את השפה העברית באולפן על ידי אנשים מהיישוב הוותיק שהיו מיומנים כבר בשפה.
2.ב-1949 חוקקו חוק חינוך חובה שמגיל 5-14 לא משלמים על החינוך במסגרות הלימוד. חוק זה נקבע כדי לא לגרום לעולים לשלוח את הילדים מגיל צעיר לעבוד וכדי לתת השכלה לילדים שיוכלו עם ההשכלה הזו לפתח ולהתפתח בארץ.
3.ב-1953 כתוצאה מכך שלא הצליחו להגיע לפשרה בתחום נושאי הלמידה התקבל חוק חינוך שמפרק את מערכת החינוך ל-3 זרמים עיקריים: ממלכתי=תכניות לימודים לבתי הספר החילונים, ממלכתי דתי=תכניות לימוד לבתי הספר הממלכתיים דתיים [הציונות הדתית] ותוכניות לימוד עצמאית לחברה החרדית. כך ממסגרת אחת שניסתה לעטוף את כולם באותם תכנים לימודיים הותאם לכל זרם את מערכת הלימודים שלו.
קשיים חברתיים:
היהודים שעלו מארצות האסלאם היו ברובם חסרי השכלה גבוהה וללא ידע בשפות שונות ושונים במראה ובתרבות מעדות אשכנז. כתוצאה מכך היהודים יוצאי אשכנז לא העריכו אותם וכך נוצר פער שרק העמיק יותר ויותר ביניהם. מכיוון שהאחראים על המקומות תעסוקה ומקומות הדיור היו מארצות אשכנז הם דאגו שעולי אירופה יועברו לערים מרכזיות ואילו העולים מארצות האסלאם נשארו זמן רב במעברות וסבלו מתת תנאים עד שבסופו של דבר נלקחו לעיירות פיתוח. גם בתחום התעסוקה בחרו האחראים למי להביא את סוג העבודה ואת מי לשכן והיכן וכך יצא מצב שעולים יוצאי אירופה נלקחו לעבודות מכובדות ואילו עבודות של ניקיון ותחזוקה ניתנו לעולים מארצות האסלאם. עולים יוצאי עדות האסלאם היו צריכים לעבוד קשה הרבה יותר כדי להוכיח את עצמם ואת מקומם.
ההחלטה על “כור היתוך” שבו יוותרו העולים מארצות האסלאם על תרבותם, שמותיהם, והמראה שלהם [גזירת הפאות] יצר גם הוא הרגשה של זלזול והשפלה.
הפערים גברו עם השנים והעמיקו את ההבדלים בין העולים. וכך גם את הפער הכלכלי ביניהם דבר שיצר סכסוך עמוק וארוך בשנים בין יוצאי אשכנז ליוצאי צפון אפריקה וארצות האסלאם הסכסוך התפרץ בשנת 1959 בפרשיית ואדי סאליב.
פתרונות:
לאורך השנים ניסו לעלות תוכניות שונות שיגרמו לעדות השונות להתאחד תחת מכנה משותף אחד [“כור היתוך” שיאחד את כולם תחת תרבות אחת].
1. החלטה לדבר רק בשפה העברית כדי ליצור מצב של מכנה משותף בין כל אזרחי ישראל. לצורך זה בבתי הספר, במשרדים ממשלתיים ובטקסים שונים שוחחו רק בעברית.
2. הוקמו מרכזי אולפן ללימוד השפה העברית כגורם מקשר בין האזרחים.
3. גיוס לצבא ושילוב בתנועות נוער משותפות.
4. החלטה של המדינה ליצור “כור היתוך” שיאחד את כולם תחת שפה ותרבות אחת גרמה גם לרצון לשנות את המראה והתרבות של יוצאי ארצות האיסלם וכך קרה שהם נדרשו לשנות את שמותיהם לשמות עבריים והתבקשו לגזור את פאותיהם כדי להראות כעולי אשכנז הוותיקים.
5. יצירת מערכת חינוך ממלכתית שווה לכל תלמידי ישראל. [בהתחלה] ובהמשך מחולקת ל-3 סוגים.
6. העולים שחיו במעברות עברו לעיירות פיתוח וערים שונות [בין 1952-1969]
7. חוקקו חוקים לצורך צמצום פערים.
8. ניתנו תקציבים למערכת החינוך לצורך צמצום פערי הידע והלמידה בין העולים.
קשיים בתחום הכלכלה:
בעשור הראשון של העלייה ההמונית מדינת ישראל עוד לא התפתחה מספיק כדי להצליח לכלכל בהרחבה את כל האזרחים ולדאוג למוצרים בסיסים כמו תרופות ומוצרי היגיינה ואוכל בסיסי וכך קרה מצב שלא היה מספיק אוכל / תרופות / מוצרי היגיינה לכל המוני האזרחים בארץ.
פתרונות:
- המזון צומצם לרכישת אוכל בסיסי שחולק על פי כמות אנשים במשפחה ולא באופן חופשי. הונהגה שיטה של “מדיניות צנע” השיטה הייתה בצורה כזו שהמדינה ניהלה את הקצבת המזון בדרך של תלושי מזון שניתנו לכל משפחה לפי כמות הנפשות במשפחה וכך עם התלושים האלה שכללו מצרכים בסיסיים בלבד הלכו בני המשפחה למכולת וקיבלו את המזון לפי התלושים שניתנו להם.
שיטה זו בתור התחלה שלטה בכמות האוכל שניתן לכל משפחה ובכך שלא יהיה מצב שיהיו כאלה שיחסר להם וכאלה שיהיה להם בשפע אבל מהר מאוד התפתח שוק שחור של מכירה לא חוקית של מזון וכך מי שהיה באפשרותו כסף או רכוש יכול היה לקנות מצרכי מזון בשוק זה ללא הגבלה. השיטה גם גרמה למירמור ותסכול של אזרחים רבים.
- המדינה הגדילה את הייצור החקלאי בארץ וחילקה שטחים שנועדו למטרת ייצור חקלאי בלבד.
קשיים בתחום התעסוקה:
חלק מהעולים שהגיעו מארצות האסלאם היו ללא כישורים בתחום שהיה בו צורך בתעסוקה בארץ ולכן היה צריך למצוא להם מקומות עבודה.
פתרונות:
- המדינה יצרה מקומות עבודה על ידי פרויקטים יזומים לצורך תעסוקה של הקמת יערות, סלילת כבישים ועוד.
- המדינה הקימה מקומות ללימוד עבודות לפי צורך המדינה.
- הקמת משרד העבודה שחלק מתחום עיסוקו היה למצוא עבודה שמותאמת לאזרחים.
אירוע מדגים המבטא את הקשיים שעברה המדינה:
אירוע ואדי סאליב
ב-8 ביולי 1959 בבית קפה בשכונת ואדי סאליב שבחיפה היה ריכוז של עולים מארצות צפון אפריקה שחיו בתנאים קשים. באותו היום התרחשה קטטה [מריבה] בין יושבי בית הקפה. כדי להרגיע את המצב הגיעו שוטרים שנקראו למקום והשתמשו בכוח רב כלפי אחד ממשתתפי המריבה שהיה חמוש לטענתם [בבקבוק שבור]. השוטרים היו מיוצאי אשכנז [אשר גולדנברג וקרול סגל] ואילו המתפרע היה מיוצאי מרוקו [יעקב עקיבא אלקריף]. כדי למנוע ממנו להמשיך במריבה אחד השוטרים ירה בנשק ופצע את הבחור. אותו בחור נשלח לבית חולים באמבולנס ולמרות שהוא רק נפצע השמועה התפרצה בארץ שהוא מת וגרמה לתסיסה ולמהומות בכל הארץ. עולים רבים יוצאי ארצות צפון אפריקה שהרגישו לאורך שנים את האפליה והיחס הלא הוגן שניתן להם ביחס לעולים מארצות אשכנז ערכו מהומות בכל הארץ, התקיימו הפגנות, שוטרים נפצעו, הוצתו מכוניות, רכוש נהרס, חנויות נבזזו במשך יומיים. לקח למשטרת ישראל זמן להשתלט על המצב עד שהמהומות נרגעו ואנשים הוכנסו לבתי הכלא.
האירוע הזה גרם לכך שהבעיה [המתח והפער בין יוצאי צפון אפריקה וארצות האסלאם ויוצאי אשכנז]שהייתה מוסתרת התפוצצה ועלתה מעל פני השטח. בנוסף, האירוע גרם להבנה שהמצב לא יכול להישאר בצורה כזו וצריך לאזן ולהתחשב ברגשות כל העם.
כתוצאה מהאירוע הוקמה ועדת חקירה שבה ניתן לעולי ארצות האסלאם לומר טענותיהם. מנהיג המחאה, דוד בן הרוש פרש בפני חברי הועדה את הקשיים שבהם נמצאים העולים מארצות האיסלם, את המצוקה והתסכול שהם חווים, את ההבדלים העצומים ביניהם לבין העולים מארצות אשכנז והוכיח את טענותיו שבאמת קיימים הבדלים גדולים מאוד בהתייחסות לכל קבוצה. בסופו של דבר מסקנותיה של ועדת עציוני פורסמו ב- 19.8.1959 ואת מסקנותיו פתח השופט עציוני במשפט: “כאן חטאנו כולנו, כאן אשמים אנחנו כולנו”.
כתוצאה מהועדה נבדקו הבדלי השכר בין העובדים ותוקנו.
חוקקו חוקים שיצאו נגד הפלייה בין עובדים על רקע גזעני.
השכר של עובד עלה.
הגדילו תקציבים לשיפור תנאי החיים של העולים ולצמצום פערי הלמידה וההשכלה.
תושבי השכונה פונו וחולקו לשכונות אחרות חדשות יותר.
המדיניות של התנהלות המדינה מול העולים נבדקה ועלתה בשיח הציבורי וכך נבחנה בצורה מדוקדקת יותר.
בנוסף, וועדת החקירה השפיעה בתחום זה כך שמאותו אירוע כמעט בכל המפלגות דאגו להכניס נציגים יוצאי ארצות האסלאם.
כתוצאה מהמחאה החברתית נהיה קשר בין יוצאי עדות המזרח וחלקם חברו יחד לארגוני מחאה חברתית. [לדוגמא: ארגון שנקרא “הפנתרים השחורים” הוא אחד הארגונים שקם בשנות ה-70 והעלה את הפערים החברתיים בין יוצאי העדות השונות].
במה תרמה העלייה ההמונית למדינת ישראל?
בתחום הדמוגרפי– בתחום הדמוגרפי העלייה ההמונית בשנות החמישים והשישים גרמה לכך שכמות היהודים בארץ תהיה פי שלוש. דבר זה חיזק את המדינה בהשוואה לערבים שעדין גרו בה. היא התחילה להתחזק מספרית על כמות הערבים שבה וכך יצרה מצב שיש רוב יהודי בארץ.
בתחום ההתיישבות– בתחום ההתיישבות מדינת ישראל התרחבה ביותר. ההתיישבות לא הייתה רק בערים מרכזיות אלא התפרסה על כל הארץ וכך חיזקה את הביטחון בכל אזורי ההתיישבות ופתחה מקומות נוספים לתעסוקה מגוונת.
בתחום הביטחוני– יותר יהודים חיו בארץ וכך יצרו מצב של ביטחון מול ערביי ארץ והסביבה, בנוסף, היו יותר צעירים שהתגייסו לצבא וסייעו לחיזוק המדינה מבחינה ביטחונית ובתקופת מלחמות היה יותר כוח אדם להשתמש בו לצורך הגנה על המדינה.
בתחום הכלכלי– העלייה היהודית הגדולה גרמה לכך שהארץ תתקדם מבחינה כלכלית. יותר אנשים פיתחו רעיונות, הקימו עסקים, השקיעו מהונם וכשרונם כדי לבסס את הארץ כך שדבר זה חיזק את המדינה מבחינה כלכלית.
לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק , טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,
כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.r
שאלות בגרות בהיסטוריה:
1. מה הן שתי הקבוצות שעלו לארץ בשנות החמישים והשישים?
2. כתבו מאילו ארצות הגיעו העולים בשנות החמישים והשישים ומהן הסיבות לכמות הגדולה של העולים לארץ ישראל?
3. חשבו מהן הסיבות שעמדו בפני ההנהגה והסוכנות היהודית בעד עלייה המונית ומהן הסיבות נגד? מי היה בכל צד? מה הייתה ההכרעה? [כיצד פעלו בישראל בסופו של דבר].
4. אילו סוגי עליות אפיינו את העליות של שנות ה-50 וה-60? פרטו והסבירו על שני סוגים של עליות.
5. כיצד השפיעו העליות על המדינה מבחינה כלכלית, ביטחונית, דמוגרפית?