המאפיינים היהודיים של המדינה – פרק 5

ב”ה

 

נושא: מדינה יהודית ודמוקרטית

תת נושא: הסכם הסטטוס קוו

 

חשבו,

דמיינו את עצמכם כיהודים שנולדו בארץ רחוקה ובמשך שנים סיפרו לכם על ארץ ישראל. למדתם עליה בסיפורי התנ”ך ושמעתם עליה מסבכם. ואז הגיע היום המיוחל. עליתם לארץ, לארץ ישראל. ארץ היהודים.

 

מה גרם לכם להבין שהגעתם לארץ היהודים? לארץ ישראל? מה הבדיל אותה מהארץ שחייתם בה במשך שנים?

בשביל להבין זאת טוב יותר צריך ללכת אחורה לתקופה שבה קמה מדינת ישראל. 

בתקופת הקמת המדינה היו בארץ מפלגות שונות. כולם [בני העם היהודי] רצו שיהיה לנו, לעם היהודי מקום משלנו. מקום בטוח שנוכל לחיות בו בצורה חופשית וללא פחד ונוכל להגן על חיינו אם נצטרך אבל כל אחד פרש את ההגדרה “מדינה יהודית” בדרך שלו. כל מפלגה רצתה לעצב את המדינה בדרכה אבל כולם הבינו שכדי שנוכל לחיות ביחד [למרות כל השוני] צריך להחליט על וויתורים. 

 

מדינת ישראל מאופיינת כמדינה יהודית בכמה מישורים מרכזיים:

 

בין המישור הציבורי לפרטי:

ניתן לראות הבדל בהתנהלות היומיומית במישור הציבורי שבו שומרים על זהות יהודית מול המישור הפרטי שבו האדם רשאי לעשות כרצונו.

 

הסכם הסטטוס קוו– הסדר הסטטוס קוו הוא הסכם שנחתם ביוני 1997 בין ראשי המפלגות השונות ודוד בן גוריון. 

ראשי המפלגות המוגדרות כמפלגות חילוניות וראשי המפלגות המוגדרות כמפלגות החרדים ישבו וחשבו מהם המקומות שניתן יהיה להתפשר עליהם כדי ששתי הקבוצות יהיו מרוצות ויוכלו לחיות כולם בשלום במדינה. 

ההסדר קובע כי המצב הקיים לפני  הקמת המדינה ישמר גם לאחר הקמתה ודבר זה יוכל לאפשר הקמת מדינה וניהול תקין של המדינה בצורה משותפת כשכל המפלגות עובדות ביחד ומשתפות פעולה בבניין המדינה. 

הסדר הסטטוס קוו היה אמצעי גישור בין החילונים לדתיים במדינה בענייני דת ומדינה. 

הוחלט על 4 נושאים שבהם הוסדר הסטטוס קוו:

נישואין וגירושין– בתחום דיני אישות הסמכות המשפטית תהיה בידי בית הדין הרבני. [אם הזוג נשוי, גרוש, לא נשוי]

הסיבה לכך היא המורכבות של הנישואים. היהדות מקדשת את הנישואים ורואה בהם ערך רב ודבר שמחזיק את כל יסודות העם היהודי. אם הנישואין או הגירושין הם לא לפי ההלכה וכלליה כל הבסיס של העם היהודי ומי הוא יהודי ומי לא נשארת בגדר שאלה והוא לא בטוח. 

הסיבה לכך שהעם היהודי הצליח לשמור על עצמו כעם ייחודי ולא להתערבב בין אומות העולם היא כי במשך יותר מ-2000 שנה הלכו על פי החוקים הנוקשים בתחום הנישואין. 

כשרות– חוקי הכשרות באוכל ישמרו במוסדות ציבוריים כגון: צה”ל, בתי רפואה, משטרה, בתי ספר וכו’.

חינוך עצמאי– מתן אוטונומיה לזרם הדתי-חרדי לבחור את תכנית הלימודים שלו. זאת אומרת שתינתן האפשרות לחברה החרדית לבחור בעצמם את תכניות הלימוד שלהם בבתי הספר והגנים והם לא יהיו כפופים להחלטת משרד החינוך.

שבת-הגדרת יום השבת כיום המנוחה השבועי הרשמי של המדינה.  חוקי השבת נשמרים במקומות ציבוריים. לדוגמא: מקומות ממשלתיים, בתי ספר וכו’

לאדם אסור לפתוח עסק או להעסיק עובדים ביום השבת.

 

מדינת ישראל כמדינה יהודית במרחב הציבורי:

השפה העברית- השפה העברית נקבעה בחוק יסוד כשפה הרשמית של מדינת ישראל. 

 השפה העברית מהווה את שפת התרבות והלאום של העם היהודי [שפת התנ”ך].

תכניות הלימוד בבתי הספר נלמדים בשפה זו.

מסמכים רשמיים של מדינת ישראל נכתבים בשפה העברית.

שלטי חוצות מופיעים בשפה העברית.

 

לוח השנה העברית- לוח השנה העברי מבטא את אופייה של המדינה כמדינה יהודית.

לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי של מדינת ישראל ועל פיו מתנהלים ענייני המדינה.

חגי ישראל נחגגים במדינה והם ימי שבתון רשמיים במדינת ישראל.

החוק מחייב שבכל מסמך רשמי שיוצא של המדינה יהיה רשום תאריך עברי.  

 

 

סמלי המדינה:

סמלי המדינה הקבועים בחוק מבטאים גם הם את זהותה של המדינה כמדינה יהודית:

סמל המדינה– סמל המדינה מעוצב בצורת מנורה הזהב שעמדה בבית המקדש ובה הדליק הכהן בכל יום נרות.

משני צדדי המנורה מופיעים שני ענפי עץ זית המבטאים את הסיפור התנכ”י[בראשית פרק ו-ט’] של נח והמבול: לאחר חטאי העולם כשה’ תכנן להוריד מבול להשחית את האדמה הוא נתן הוראה לנח להיכנס לתיבה הוא ומשפחתו ובעלי חיים מכל סוג. לאחר שיורד מבול 40 יום ולילה וכל הארץ מתמלאת מים נהייתה דממה ונח רצה לדעת אם אפשר לצאת מהתיבה.  נח שולח את היונה מהתיבה לבדוק אם המים ירדו ואפשר לצאת מהתיבה בפעם הראשונה היא עפה אך שבה ובפעם השנייה כשהוא שולח אותה היא חוזרת עם ענף של עץ זית המבטא את הרעיון שאפשר לצאת והמים ירדו ונראות כבר צמרות העצים. עד היום עץ הזית מסמל שלום.

 

דגל ישראל– דגל ישראל נקבע לאחר דיונים כדגל לבן עם שני פסים כחולים ובמרכז מגן דוד.

שני הפסים הכחולים מסמלים את סיפור קריעת ים סוף בספר שמות פרק י”ד שבו עם ישראל יוצאים ממצרים ולאחר שהמצרים מבינים שבני ישראל לא מתכננים לשוב למצרים הם מתחרטים ששחררו אותם כי הם הפכו את בני ישראל לעבדים שלהם ללא שכר. ה’ מכביד את לב פרעה והוא בוחר לצאת עם עבדיו ולרדוף אחרי בני ישראל. בני ישראל שרואים את המצרים רודפים אחריהם נבהלים מאוד כיוון שהם מבינים שאין להם לאן להימלט בזמן כל כך קצר. מאחוריהם המצרים ומלפניהם הים. הם צועקים אל משה והוא פונה לה’ שאומר לו: שאין טעם בצעקות. שיסעו [יפעלו, יתקדמו] ואכן, בני ישראל מתקדמים לכיוון הים ונעשה להם נס שמי הים נפתחו לשניים ובני ישראל עוברים ביבשה בתוך הים. לאחר שהם יוצאים מהמים והמצרים עדיין רודפים אחריהם המים נסגרים על המצרים בלבד.

מגן דוד- המגן דוד הוא רישום שעל פי הקבלה היהודית הוא רישום קדוש. דוד המלך היה חוקק את הסמל הזה על המגן של המלחמה שלו והיה מנצח במלחמות ישראל. 

 

המנון– ההמנון של “התקווה” שהוא המנון של ישראל משלב בתוכו את התקווה הגדולה שעם ישראל לאורך 2000 שנות גלות קיוו וייחלו לשוב לארץ אבות[ארץ ציון] ולהגשמת דברי נביאי ישראל. 

 

מדינת ישראל כמדינה יהודית במישור החוקתי:

מדינת ישראל כמדינה בעלת משטר דמוקרטי מתנהלת על פי חקיקה של חוקים בכנסת העוברים הצבעה של רוב. החוקים קובעים את הסדר ואת התנהלות המדינה. חלק מהחוקים שניתן לראות במדינת ישראל הם חוקים המעגנים את אופייה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי:

 

חוק השבות: חוק השבות מעניק לכל יהודי/ה את הזכות לעלות לארץ ישראל ולקבל אזרחות.

כל יהודי/ה גם אם הוא לא נולד בארץ כל עוד הוא יוכל להוכיח את יהדותו הוא יכול לעלות לארץ ולקבל אזרחות במדינה. 

מטרתו לבסס את ישראל כמדינת העם היהודי, לחזק את הרוב בה כרוב יהודי ולתת מענה, הגנה ובית ליהודי העולם.

מי נחשב “יהודי” לצורך החוק?

בשנים הראשונות לאחר חקיקת החוק (1950), ההגדרה הייתה עמומה. אולם בשנת 1970, בעקבות ויכוחים משפטיים וציבוריים (“מיהו יהודי”), תוקן החוק והוספה לו הגדרה ברורה יותר:

יהודי הוא: “מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת“.

 

המשמעות היא שאדם שנולד יהודי אך המיר את דתו מרצון לדת אחרת (למשל לנצרות או לאסלאם) – מאבד את זכותו לעלות מכוח חוק זה.

 

.3הרחבת הזכאות: “סעיף הנכד” (תיקון 1970)

זהו הסעיף המדובר והמשמעותי ביותר בחוק כיום. התיקון משנת 1970 הרחיב את מעגל הזכאים לעלייה גם לאנשים שאינם יהודים על פי ההלכה האורתודוקסית, אך יש להם קשר משפחתי ליהדות.

הזכויות מוקנות גם ל:

ילד של יהודי.

נכד של יהודי.

בן/בת זוג של יהודי.

בן/בת זוג של ילד של יהודי.

בן/בת זוג של נכד של יהודי.

הרחבת חוק השבות (“סעיף הנכד”) יצרה תוצאה כפולה:

היתרון (איחוד משפחות): החוק מנע טרגדיות אישיות. הוא אפשר למשפחות מעורבות לעלות לישראל ביחד, במקום שאב יהודי יעלה לבד וילדיו או נכדיו (שאינם יהודים) יישארו מאחור.

הבעיה (התבוללות): בפועל, נוצר מצב שבו חיים בישראל אזרחים רבים שאינם יהודים על פי ההלכה. כיוון שהם ישראלים לכל דבר (דוברים עברית, משרתים בצבא), נוצרים קשרים ונישואים בינם לבין יהודים – מה שיוצר התבוללות בתוך מדינת ישראל.

4. סייגים: מתי שוללים את הזכות?

שר הפנים רשאי לסרב להעניק אשרת עולה, גם למי שעומד בקריטריונים, במקרים חריגים מאוד:

האדם פועל נגד העם היהודי.

האדם עלול לסכן את בריאות הציבור או את ביטחון המדינה.

האדם בעל עבר פלילי שעלול לסכן את שלום הציבור.

 

5. משמעות סמלית ומעשית

אזרחות: עולה חדש מכוח חוק השבות מקבל אזרחות ישראלית מיד עם הגעתו ארצה (או לאחר שינוי מעמד מתייר לעולה).

 

סל קליטה: הזכאות לחוק השבות גוררת אחריה הטבות כלכליות שונות שנועדו לסייע לעולה להשתלב במדינה.

סיכום והבדל חשוב

חשוב להבדיל בין “יהודי על פי ההלכה” לבין “זכאי חוק השבות”: אדם יכול להיות לא יהודי על פי ההלכה (למשל, אביו יהודי ואמו לא), אך עדיין להיות זכאי שבות ואזרח ישראלי לכל דבר ועניין בזכות הקרבה המשפחתית שלו.

 

חוק יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי. החוק קובע כי מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינה ייחודי לעם היהודי ומעגן את סמלי המדינה, השפה העברית והקשר עם התפוצות.

החוק אומר שגם אם העם היהודי יהיה מיעוט פה בארץ הוא יהיה זה שישלוט במדינה וינהל אותה על פי ערכיו. 

 

חוק שעות עבודה ומנוחה– החוק מגדיר בצורה ברורה את יום המנוחה לעם היהודי כיום השביעי שהוא יום שבת ואילו לשאר אזרחי ישראל שאינם יהודיים החוק נותן להם את זכות הבחירה ליום מנוחה בין ימי שישי, שבת או ראשון.

 

חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם וחוק זיכרון השואה והגבורה כאירוע מכונן של הלאום היהודי.

החוק אומר כי יחול יום זיכרון קבוע להנציח את הזיכרון ולשמר את זיכרון השואה בתודעת העם היהודי ובעולם.

 

חוק בתי הדין הרבנים: החוק קובע שעל כל אזרחי מדינת ישראל להינשא או להתגרש במסגרת בתי הדין של בני דתם. כך שנישואין וגירושין ייעשו על פי כללי התורה שעל פיהם פוסקים הרבנים.

משנת 2010 ניתנה האפשרות לנישואין אזרחיים לאזרחים שהם חסרי דת.

 

חוק חג המצות– במסגרת חוק זה נקבע שאסור לבעלי עסקים להציג או למכור חמץ לאורך ימי חג הפסח. החוק אינו אוסר אכילת חמץ אלא הצגה ומכירה של חמץ במרחב הציבורי.

 

חוק יסודות המשפט: קובע כי במקרים של לקונה משפטית, יש לפנות לעקרונות החירות, הצדק והיושר שבמורשת ישראל.

החוק נותן את האפשרות במידה והשופטים לא יודעים כיצד לנהוג בבעיה שהגיעה לפניהם ואין להם חוק שיוכל לכוון אותם כיצד יש לנהוג אז השופטים ילכו על פי הערכים של העם היהודי שהם: חירות, צדק ויושר.

 

 

 

 

לומדים לבגרות באזרחות בקליק. עוד סיכומים לבגרות באזרחות, הסברים, שאלות בגרות באזרחות אמצעי עזר באזרחות, המחשה ושיעורי צפייה באזרחות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות באזרחות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות חזרה לבגרות בנושא המאפיינים היהודיים של המדינה

1. הסדר הסטטוס-קוו הסדר הסטטוס-קוו הוא הסכם פוליטי שנחתם עוד לפני הקמת המדינה, ומטרתו הייתה לאפשר חיים משותפים בין דתיים לחילונים.

הסבר/י מהו הרעיון המרכזי העומד בבסיס הסדר זה, וציינ.י שניים מתוך ארבעת הנושאים שבהם עוסק ההסדר

2. חוק השבות ותיקון 1970 חוק השבות הוא אחד החוקים המרכזיים המבטאים את אופייה של ישראל
א. הסבר את תוכנו של “סעיף הנכד” שהוסף לחוק בתיקון של שנת 1970
ב. הצג.י דילמה אחת הנובעת מתיקון זה: מצד אחד היתרון (“איחוד משפחות”) ומצד שני הבעיה (התבוללות) 

3. סמלי המדינה סמלי המדינה מבטאים את זהותה היהודית וההיסטורית. בחר באחד מסמלי המדינה
הבאים: דגל המדינה, סמל המדינה (המנורה) או ההמנון
הסבר כיצד הסמל שבחרת קשור למקורות היהודיים או להיסטוריה היהודית

4. המרחב הציבורי בישראל מדינת ישראל קבעה בחוק יסודות המעצבים את המרחב הציבורי שלה כיהודי הסבר כיצד בא לידי ביטוי אופייה היהודי של המדינה באמצעות השפה העברית או באמצעות לוח השנה העברי

. בתשובתך הבא שתי דוגמאות מהסיכום ליישום זה בחיי היומיום או בחוק

5. חקיקה בעלת אופי יהודי חוק יסודות המשפט נועד לתת מענה במקרים של “לקונה” (חוסר) משפטי הסבר.י מה קובע החוק במקרה שבו לשופט אין חוק כתוב להסתמך עליו, ואלו ערכים עליו לאמץ במקרה כזה

 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%94%D7%99%20%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94/_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_5_%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.html

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_5.html