בראשית פרק ל”ב
- בראשית
- פרק ל"ב
- הכנת יעקב לקראת המפגש עם עשיו
א וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ. ב וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. ג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.
ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. ה וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. ו וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. ז וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. ח וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. ט וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. י וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק יְהוָה הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ. יא קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. יב הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. יג וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. יד וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו. טו עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים. טז גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה. יז וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. יח וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר כִּי יִפְגָּשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי וִשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר לְמִי אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ. יט וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ. כ וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי גַּם אֶת כָּל הַהֹלְכִים אַחֲרֵי הָעֲדָרִים לֵאמֹר כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן אֶל עֵשָׂו בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ. כא וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו אוּלַי יִשָּׂא פָנָי. כב וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה. כג וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. כד וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ. כה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. כז וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי. כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב. כט וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. ל וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. לא וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי. לב וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. לג עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה.
ב”ה
מיקום: בראשית ל”ב.
נושא: פגישת יעקב ועשו.
סיכום:
לבן, חמו של יעקב קם מוקדם בבוקר, נפרד ומנשק לבנותיו ונכדיו ושולח אותם לדרך, אל ארץ כנען. כשהם יוצאים מהאזור יעקב פוגש מלאכי אלוהים ולכן קורא למקום בשם מחנים. הוא ממשיך לדרכו ושולח שליחים שילכו לפניו אל אחיו עשו שגר בארץ שעיר, שדה אדום. השליחים חוזרים ובפיהם בשורה: אחיו עשו הולך לקראתו ואתו 400 איש. יעקב מבין שפניו של אחיו אינם לשלום, הוא חושש מאוד ולכן מכין את עצמו לקראת המפגש עם עשו. הוא מתכנן שבמידה ואחיו ירצה להילחם עמו הוא יהיה ערוך מבחינת ההגנה על משפחתו ולכן מתכנן לחצות את כל מי שאיתו לשתי קבוצות כך שבמידה ויצאו להילחם ויפסידו במלחמה החצי השני הרחוק יותר יזהה את התבוסה ויוכל לברוח בחזרה אל לבן חמו.
בנוסף, יעקב מתפלל לפני ה’ ומזכיר את אבותיו, אברהם ויצחק ואת הציווי של האל אליו לשוב לביתו והבטחתו שיהיה מוגן. הוא פונה לה’ ומודה לו על החסדים הרבים שעשה עימו בכך שכשיצא מבית הוריו וברח מעשו הוא יצא רק עם מקלו ואילו עכשיו הוא התרבה מבחינת משפחה, צאן ובקר ורכוש עד שניתן לחלק את כל מה שיש לו לשני מחנות שכל אחד מהם שווה בגודלו למחנה אחד של אדם. הוא מבקש מה’ שיסייע לו מול אחיו כיוון שהוא אומנם אחיו אך הוא גם עשו שיש בו אכזריות גדולה ולא תהיה לו בעיה להרוג את האימהות עם ילדיהן שאינם יכולים להגן על עצמם. לבסוף יעקב מזכיר לאל את הבטחתו להרבות אותו ככוכבי השמים. דבר שלא יוכל להתגשם אם ילדיו ונשותיו ימותו.
לאחר תפילתו הוא לוקח כמות גדולה של צאן ובקר ועבדים ושפחות ומחלק אותם ל3 חלקים. בין כל עדר ועדר הוא שם רווח ומצווה את אנשיו להיות מופרדים זה מזה כך שכל אחד יבוא בנפרד אל עשו אך עדיין יגיעו אחד אחרי השני. בנוסף, הוא מצווה עליהם להשיב לעשו כאשר ישאל אותם למי הם שייכים? שהם שייכים ליעקב עבדו וזו מתנה מיעקב אל אדונו עשו וגם הוא מגיע אחריהם להיפגש עמו. יעקב עושה זאת כדי לנסות להרגיע את עשו כך שכשיפגשו הוא כבר יירגע מכעסו עליו ולא ירצה להילחם עמו. לאחר שעשה פעולות אלה הולך יעקב לישון במחנה.
בלילה יעקב קם ומעביר את כל משפחתו את נחל יבוק. לאחר שהוא מעביר את כל מה שיש לו נשאר לבד במקום ופתאום הוא רואה שאיש מגיע ומתחיל להילחם איתו. יעקב נלחם עימו ולא עוזב אותו עד שעולה השחר. אותו איש רואה שהזמן מתארך ונותן ליעקב מכה כואבת שגורמת לו לנקע בירך אך יעקב ממשיך במאבקו ולא מפסיק או משחרר את האיש. כשמתחיל לעלות השחר ביקש האיש מיעקב שישחרר אותו כי כבר מאוחר ועולה השחר. יעקב מסרב לשחרר אותו אלא אם כן יברך אותו האיש. האיש שואל את יעקב: מה שמך? ויעקב עונה לו. האיש ממשיך ואומר לו: מעכשיו, לא יקרא עוד שמך יעקב אלא ישראל כי נאבקת עם מלאכי אלוהים ואנשים וניצחת.
יעקב שואל את האיש לשמו והוא מתחמק מתשובה ועונה לו: למה זה תשאל לשמי? הוא מברך את יעקב ויקב קורא למקום פניאל כי שם ראה מלאך ה’ פנים אל פנים וניצל. השמש זורחת ויעקב עבר את פנואל כשהוא צולע.
מאותו הזמן בני ישראל לא אוכלים את גיד הנשה. לזכר האירוע שבו מלאך האל הכה את יעקב בירכו כשנאבק עמו.
מבנה הפרק:
פסוקים א’-ב’: היציאה מחרן.
פסוקים ג’-:כ”ב: הכנה לקראת המפגש עם עשו.
פסוקים כ”ג- כ”ה: מעבר נחל יבק
פסוקים כ”ו-ל”ג: המפגש עם מלאך האל ושינוי שמו של יעקב.
מילים לביאור
וירא= ויפחד
ויצר= נהיה לו צר, לחוץ
מלאכים=שליחי האל/שליחים בני אדם
לפליטה= להישאר [שארית]
מנחה= מתנה
תפילת יעקב:
הזכרת אבות– “אלוהי אבי אברהם ואלוהי אבי יצחק…” [י’]
הזכרת הקשר וההבטחה של ה’ ליעקב– “ה’ האומר אלי…[י’], “ואתה אמרת היטיב אטיב עמך…” [י”ד]
הודיה– “קטנתי מכל החסדים שעשית עם עבדך” [י”א]
בקשה– “הצילני נא מיד אחי מיד עשו” [י”ב]
בתפילת יעקב ניתן לראות שהוא מזכיר את אבותיו בתחילת התפילה ומזכיר את הקשר וההבטחה של ה’ אליו.
לאחר מכן אנו רואים שהוא מודה לה’ על כל חסדיו שעשה עימו ועל כך שממצב שהיה רק עם מקל נדודים הפך להיות אדם עשיר במשפחה ורכוש.
ובסוף מבקש מהאל שיסייע לו ויעזור לו מפני אכזריותו של עשו שאם תתגשם הבטחת האל אליו לא תוכל להתקיים.
מדרשי שם- כאשר נותנים לאדם או למקום שם בגלל סיבה מסוימת.
מחנים– יעקב קורא למקום בשם מחנים כי שם פגש מלאכי אלוהים. “ְיַעֲקֹב, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ; וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. ג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם, מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, מַחֲנָיִם.”.
ישראל– מלאך האל מעדכן את יעקב שמעכשיו לא יקרא שמו יעקב כי אם ישראל. כיון שנאבק עם בני אדם ומלאכי אלוהים וניצח.
פנואל-יעקב קורא למקום שנאבק עם מלאך האל פנואל. כי שם ראה פנים אל פנים מלאך ה’. ” לא וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם, פְּנִיאֵל” [ל”א].
כינויים– דרך הכינויים ניתן להבין את היחס בין הדמויות.
עשו– אדוני, עשו, אחיו,
יעקב– עבדך
קשיים ופירושים:
קושי:
מהי הסיבה שכתוב שלבן נישק ונפרד מבניו? בנותיו ברור לנו, רחל ולאה. אבל מי אלה בניו?
פירוש:
ראב”ע: לבניו – הם בני בנותיו.
הסבר פירוש:
ראב”ע מבאר שהכוונה בכתוב לבניו היא לבני בנותיו[=נכדיו].
קושי:
מהי הסיבה לכך שהגיעו המלאכים אל יעקב? [לא מופיעה השיחה ביניהם לכן לא ניתן להבין את מטרת בואם].
פירוש:
רש”י: ויפגעו בו מלאכי אלהים – מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ.
הסבר פירוש:
מטרת הגעת המלאכים הייתה ללוות את יעקב בדרך.
קושי:
מהי הסיבה לשם מחנים שבחר יעקב לקרוא למקום? היה צריך לקרוא מחנה וקרא מחנים ברבים.
פירוש:
רש”י: “מחנים – שתי מחנות: של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן , ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו (ראה תנ וישלח , ג)”.
הסבר פירוש:
רש”י מבאר שהסיבה למחנה ברבים היא כי יעקב קרא למקום המפגש בין שני מחנות מחנים. מחנה מלאכי חו”ל שהיו עימו ומלאכי הארץ שבאו להחליף אותם.
קושי:
השליחים ששולח יעקב כדי לברר על יחסו של עשו כלפיו חוזרים ואומרים לו שראו את אחיו, עשו. מהי הסיבה שהדגישו והרי יש לו רק אח אחד כך שברור שזהו עשו…
פירוש:
רש”י: “באנו אל אחיך אל עשו – שהיית אומר ‘אחי’ , אבל הוא נוהג עמך כעשו (ראה תנ”ב וישלח , ו) , עודנו בשנאתו”.
הסבר פירוש:
רש”י מבאר שהם דייקו. אומנם הוא אחיך אך אינו מתנהג כאח אלא מתנהג כעשו והוא עדיין שונא אותך.
קושי:
מהי הסיבה לכפילות הפעלים וירא וייצר? הרי המילים במשמעות דומה…
פירוש:
רש”י: ” ויירא , וייצר לו – ויירא שמא יהרג , ויצר לו אם יהרוג אחרים.”
הסבר פירוש:
הפועל וירא הוא בהתייחס לכך שחשש שמא הוא יהרג והפועל וייצר ביחס לכך שחשש שימותו אחרים.
יש פה משפט עם דו משמעות למה התכוון רש”י: האם שחשש שהוא בעצמו ימית אנשים ששייכים לצד של עשו או שהחשש היה שימותו אנשים מהצד שלו בזמן הלחימה. [האחרון נראה לי יותר].
קושי:
מהי הסיבה שיעקב ירא מפגישתו עם עשו אם האל כבר הבטיח לו שישמור עליו וישיב אותו לארצו?
פירוש:
רשב”ם: “קטנתי מכל – מִלִהיות לי החסדים וגו’ , וכן “קטן מהכיל את העולה ואת השלמים” (מ”א ח , סד). ולפי שעשית לי חסדים ואמת יותר מן הראוי לי , ואני עדיין לא קיימתי נדרי ולא עבדתיך כראוי , לכך אני ירא אעפ”י שהבטחתני , שאינך דן את האדם אלא לפי מעשיו”.
הסבר פירוש:
רשב”ם מבאר שיעקב התפלל לה’ כיוון שפחד. הוא ידע שה’ עשה עימו חסדים רבים לאורך כל הדרך ולכן הוא חשב שכעת כבר לא יהיה ראוי יותר להגנה כי כבר קיבל מעל ומעבר למה שמגיע לו ולכן חשש מפגישתו עם עשו. במיוחד לאור העובדה שעדיין לא קיים את נדרו כלפי האל ולכן אין בידו את הזכות הזו.
קושי:
מהי הסיבה שיעקב שב לצד הנחל אם כבר העביר את כל משפחתו?
פירוש:
ראב”ע: ותעבר המנחה – מעבר יבק , ואחר כן באותו לילה העביר נשיו וילדיו וכל אשר לו , והוא נותר לבדו; ולא עבר , כי רצה להתבודד לבקש רחמים , והשם הנכבד שלח מלאכו לחזק את לבו ולברכו.
פירוש רש”י:
ויותר יעקב לבדו – שכח פכים קטנים וחזר עליהן.
רשב”ם: ויותר יעקב לבדו – כלומר , שהעביר כל אשר לו , שלא היה עוד לעבור אלא הוא לבדו , ורצה לעבור אחריהם , כי לברוח דרך אחרת , שלא יפגשנו עשו , נתכוון; ויאבק מלאך עמו – שלא יוכל לברח , ויראה קיום של הקדוש ברוך הוא , שלא יזיקהו עשו.
הסבר פירושים:
רש”י טוען שיעקב שב לצד השני של הנהר כיוון ששכח כמה דברים קטנים ורצה לקחתם.
רשב”ם: טוען שיעקב שב לאחר שהעביר את כל אשר לו כדי לברוח מהמפגש עם עשו וללכת בדרך חדשה אך מלאך ה’ פגש אותו ולאחר שנאבק עימו ברך אותו כך שיתחזק ויבין שהאל איתו ולא יפחד.
ראב”ע: טוען שחזר למקום לאחר שהעביר את כל מה שיש לו כדי להיות לבד ולהתבודד ולהתפלל ולבקש רחמים לפני המפגש עם עשו. ראב”ע גם יוצא נגד טענת רשב”ם בפירושו ואומר שלא יתכן שיעקב עזב את כל אשר לו, הפקיר אותם וברח במיוחד לאור העובדה שהתחייב ואמר לעבדיו שיעדכנו את עשו שהוא מגיע אחריהם.
מוסר השכל:
-
מיעקב אבינו נלמד להודות על כל הטוב והחסד שהאל נותן לנו.
-
מיעקב אבינו נלמד להיות ערניים למצב שסביבנו כדי להגן עלינו ועל משפחתנו ורכושנו ולא להיות תמימים. יעקב שולח שליח לבדוק מה מצבו מול עשו אחיו. הוא מבין שלמרות שהוא אחיו הוא עדין עשו שמתנהג בצורה אכזרית.
-
מיעקב אבינו נלמד כיצד להתכונן למלחמה לחלק את הכנתנו בתפילה ובהשתדלות מעשית.
-
מיעקב אבינו נלמד סדר תפילה ובקשה. קודם הודיה על העבר וההווה ואז בקשה לעתיד. יעקב אבינו מזכיר את אבותיו ואת ציווי האל, מודה לה’ על חסדיו ומבקש את המשך הגנתו.
-
מיעקב אבינו נלמד כיצד ניתן להרגיע אדם כועס: בהבאת מתנות במרחבי זמן קצרים ודיבור מכבד. יעקב שולח אל עשו מתנות ודברי פיוס במרווחים קצרים כדי להרגיעו מכעסו.
-
מיעקב אבינו נלמד לקחת אחריות על מעשה שנעשה לא כראוי. יעקב מבין שהתנהג לא כראוי כלפי עשו ומנסה להשיג סליחתו.
-
מיעקב אבינו נלמד שעל האדם לנסות לפייס את חברו כראוי לאחר שחטא לו. לפחות שלושה ניסיונות ראויים .יעקב שולח 3 עדרי צאן ובקר לקראת עשו במרווחי זמן קצרים עם דברי פיוס.
-
מיעקב אבינו נלמד כיצד אדם צריך לנהוג עם משפחתו רכושו. לבדוק כראוי את משפחתו וחפציו שלא ישכח ויאבדם. גם לאחר שהעביר את כל משפחתו ורכושו עדיין יעקב שב למקום שלן בו כדי לוודא שלא השאיר דבר לפני שהמשיך בדרכו.
-
מיעקב אבינו נלמד שגם לאחר מריבה וויכוח כדאי להשתדל לסיים באווירה טובה. יעקב מבקש מהמלאך שיברך אותו לפני שהוא ישחרר אותו לדרכו.
כל הזכויותשמורותלתנך בקליקC.
שאלות בגרות:
-
קרא בראשית ל”ב פסוקים ד’-י”ג. כיצד מתכונן יעקב לקראת עשו אחיו? הסבירו ובססו את תשובתכם על הפסוקים.
-
קרא פרק ל”ב. בחר שני מדרשי שם המופיעים בפרק זה. הסבירו אותם בלשונכם וצטטו.
-
קראו בראשית ל”ב פסוקים כ”ה-ל”ג. מהו המקרה וההלכה שיצאה מתוך האירוע בפרק זה?
-
קראו בראשית ל”ב ומלכים ב פרק י”ט. מצאו שתי נקודות דמיון בין הפרקים ושתי נקודות שוני.
-
קראו פרק ל”ב וכתבו ממה בנויה התפילה של יעקב לפני פגישתו עם עשו? בססו דבריכם על הכתוב.
