בראשית פרק י”ח
- בראשית
- פרק י"ח
א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. ג וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ. ד יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. ה וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת. ז וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ. ט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל. י וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו. יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים. יב וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן. יג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. יד הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן. טו וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ. טז וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם. יז וַיהֹוָה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. יח וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. יט כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו. כ וַיֹּאמֶר יְהוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. כא אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה. כב וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה. כג וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. כד אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. כה חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. כו וַיֹּאמֶר יְהוָה אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם. כז וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר. כח אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. כט וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים. ל וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים. לא וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים. לב וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה. לג וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.
ב”ה
מיקום: ספר בראשית פרק י”ח
תקציר הפרק
הפרק מחולק לארבעה נושאים עיקריים:
-
הכנסת האורחים של אברהם [1-8]
-
בשורת המלאך על הולדת בן לשה ואברהם [9-16]
-
בשורת ה’ לאברהם על חורבן סדום [17-22]
-
משא ומתן בין ה’ לאברהם לגבי הצלת סדום [23-33]
בתחילת הפרק, אנו רואים שאברהם יושב בפתח האהל במזג אוויר חם מאוד וכשהוא רואה שלושה אנשים מגיעים מייד הוא רץ לקראתם, משתחווה לפניהם ומבקש מהם שיכנסו לאוהלו לנוח, לרחוץ רגליהם ולאכול. הם מסכימים ואברהם רץ לשרה אשתו ומזרז אותה לאפות עוגות והוא בעצמו רץ לקחת עגל ולהביא לעבד שלו כדי שישחט אותו ויכין אותו לאכילה. בינתיים, הוא לוקח חמאה וחלב, מביא לאנשים ונמצא איתם.
לאחר מכן, המלאכים שואלים את אברהם היכן שרה? והוא עונה: היא באוהל. והם מבשרים לו על כך שיולד לו בן משרה אשתו. שרה שומעת את הבשורה וצוחקת בליבה על הבשורה מכיוון שהיא חושבת לעצמה, הרי היא כבר מבוגרת (הפסיקה לקבל מחזור) ובעלה זקן. מה הסיכוי שדבר כזה יקרה?
ה’ פונה לאברם ואומר לו: למה צחקה שרה כששמעה את הבשורה ואמרה שהיא זקנה ולכן זה לא הגיוני? האם יש דבר שהוא גדול מידי בשביל אלוקים?
אברהם שואל את שרה: “למה צחקת? האם יש דבר שנפלא מהאל? שרה מכחישה ואברהם לא מאמין לדבריה.
בהמשך הפרק, קמים האנשים ומבשרים לאברהם על הפיכת סדום בגלל חטאי אנשי המקום.
כשהאנשים הולכים אברהם עומד לפני אלוקים ומנסה לשכנע אותו בדרכים שונות שיבטל את הגזרה.
-
משתמש בכינויי כבוד לה’ ואותו מכנה עפר ואפר
-
שואל אותו שאלה רטורית: “השופט כל הארץ לא יעשה משפט”? (לא יעשה צדק?)
-
מנהל משא ומתן מול אלוקים, אם יש כמות צדיקים בעיר, בזכותם, כל העיר תינצל.
-
יש פעולת הדרגה. מ-50 צדיקים יורדים ל-10 צדיקים ומכיוון שאין אפילו 10 צדיקים, אברהם מבין שאין לעיר מספיק זכויות כדי שאנשי המקום יינצלו ולכן המקום יחרב.
אנו רואים איך אברהם נלחם למען אנשי המקום, אפילו שהם חוטאים ומנסה להציל אותם בכל דרך אפשרית. (למען עצמו הוא לא פועל כמו שהוא פועל עבור אחרים)
מושגים:
שינוי בדמויות– בתחילה האורחים של אברהם נקראים אנשים ובהמשך לפי דבריהם ומעשיהם ניתן להבין שהם שליחי האל (מלאכים).
ריבוי פעלים- כשיש רצף של פעלים בפסוק או בקטע הם באים כדי להעביר מסר על דמות האדם הפועל (חריצות, השקעה, הצטיינות, נכונות לביצוע המשימה)
בפרק שלנו, אברהם מתואר כפעיל ביותר על אף שהוא לאחר ברית מילה בגיל מבוגר. דבר זה מראה על חריצותו, אהבתו לבני אדם ומסירותו לתת סיוע ועזרה לאחרים. [רץ, ויקח, ויתן, וימהר לעשות, ויקח, והוא עומד].
כינויים– דרך הכינויים שמכנה אברהם את עצמו (עפר ואפר) ושמכנה את אלוקים (אדוני, אדון כל הארץ) אנו לומדים על חוכמת אברהם בניהול משא ומתן ועל כבודו הרב לאלוקים.
הדרגה– מהקל אל הכבד או מהכבד אל הקל.
במקרה שלנו אברהם מנהל משא ומתן עם אלוקים להצלת סדום, הוא מתחיל ב-50 אנשים צדיקים בסדום ויורד עד 10 אנשים צדיקים.
תיקון סופרים– כאשר משנים מילה בתנ”ך מכיוון שהמילה שאמורה להיכתב פוגעת בכבוד האל
מידת הדין- מידה והתייחסות במשפט. מתן עונש על החטא בדיוק על פי הכללים והחוקים ללא הקלות.
מידת הרחמים– מידה והתייחסות במשפט בדרך קלה יותר, לא בדיוק לפי מה שמגיע לאדם על חטאיו.
בפרק שלנו, אברהם מבקש מה’ שיפעל במידת הרחמים ולא במידת הדין בעניין אנשי סדום ועמורה.
תפקידי הנביא– לתווך בין האל לעם ובין העם לאל, להוכיח את העם על חטאיו, להזהיר את העם מהעונש הצפוי, להגן על העם בפני כעסו של אלוקים, לתת לעם תקווה ולעודד אותם.
בפרק שלנו אפשר לראות את אברהם משמש בתפקיד נביא כשהוא מקבל את בשורת האל ובנוסף, כשהוא מנסה להגן על אנשי סדום מעונשו של האל.
האל שמכין את אברהם לקראת מעמדו כמפיץ תורת האל מחליט לא לכסות בפניו דברים חשובים והוא נותן לאברהם הזדמנות לערער על החלטתו. כשאברהם מנהל עם האל משא ומתן על הצלת סדום אנו רואים את אברהם כאדם שאכפת לו מבני אדם ולא רק מהסביבה הקרובה אליו הוא פונה בכבוד אל האל אך לא חושש לפנות אל האל, לשטוח את טענותיו ולבקש צדק. כך ניתן לראות בפרק זה שאברהם מתאים לתפקיד הניתן לו.
ביטויים-
אנוכי עפר ואפר = חסר משמעות, בעל ערך נמוך מאוד.
מילים לביאור:
כלה = כליה, השמדה.
מוסר השכל מהפרק:
-
מצוות הכנסת אורחים ועל חשיבותה (אפילו לפני שיחה עם אלוקים)
-
חשיבות העמידה בדברים שנאמרים- אברהם מבטיח לאורחים אירוח ועושה מעבר למה שהבטיח. מתחייב על לחם ומים ומביא הרבה מעבר.
-
החשיבות לסייע לאחרים השרויים בצרה (גם אם הם לא יודעים שהם בצרה)
-
הדרך לבקש בקשות מסמכות גבוהה.
-
החשיבות של שלום הבית בין הגבר לאישה בעיני אלוקים. (ה’ לא מספר לאברהם ששרה חשבה שאברהם זקן אלא רק שאמרה שהיא זקנה)
-
כשרות המזון בעבר והיום (לפני ואחרי שניתנה תורה)
-
צדיק ורשע- על ידי בדיקת האל את הצדיקים שבעיר ניתן ללמוד חוטאים יכולים בכל רגע לשנות את מעמדם מצדיק לרשע או מרשע לצדיק על פי מעשיהם.
קשיים ופירושים:
קושי:
בפסוק א’ נאמר שה’ נראה לאברהם אך לא נאמר מה נאמר לו…
פירוש:
רשב”ם: וירא אליו יי’ – היאך? שבאו אליו שלשה אנשים שהיו מלאכים; שבהרבה מקומות כשנראה המלאך קורהו בלשון שכינה , כדכתיב “כי שמי בקרבו” (שמ’ כג , כא) – שלוחו כמותו; וכן “וירא אליו מלאך יי’ בלבת אש מתוך הסנה” (שמ’ ג , ב)
הסבר פירוש:
רשב”ם טוען שה’ נראה אליו על ידי המלאכים שהגיעו אליו. כי שליחי האל הם בדיוק כמו שהוא יאמר לאברהם את דבריו. כך שהאנשים שהגיעו שהיו מלאכים ובפיהם דברי האל הם הדברים שהאל התכוון לומר לאברהם ופסוק זה פותח את הפרק כי הוא הנושא של הפרק [בשורות המלאכים].
קושי:
מהי הסיבה שהגיעו שלושה מלאכים אל אברהם? לא הספיק אחד?
פירוש:
רש”י: והנה שלשה אנשים – אחד לבשר את שרה , ואחד להפוך את סדום , ואחד לרפאות את אברהם (ראה ב”מ פו , ב) , שאין מלאך אחד עושה שתי שליחיות (ראה ב”ר נ , ב)
הסבר פירוש:
רש”י מסביר שכל מלאך הגיע כדי לבצע שליחות אחרת. אחד לבשר על הולדת בן לשרה, שני בא לבשר על חורבן סדום ושלישי להחריב את סדום. כיוון שכל מלאך עושה רק שליחות אחת.
קושי:
האם מדובר באנשים או מלאכים שראה אברהם?
פירוש:
רלב”ג: וראה שלשה אנשים , מהנביאים אשר היו אז , שהיו נצבים אצלו; ו
הסבר פירוש:
לפי רלב”ג ראה אברהם אנשים אבל הם היו נביאים ומכיוון שנביא מעביר מסר מהאל נחשב כמלאך. [מעביר את המסר של האל]. לכן כשראה אותם רץ לקראתם וכיבד אותם באוכל ושתייה.
שאלות מחשבה
-
האם לדעתך יש מצבים בהם חוקי המוסר והצדק מתנגשים ביניהם והאדם צריך להחליט מה עדיף על מה? האם התמודדת או נפגשת עם מקרה דומה?
כיצד החלטת לפעול? -
מהם לדעתך תכונות מחייבות למנהיג?
כיצד על פי הפרק נראה לנו אברהם כתואם לדמות המנהיג האידאלי?
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
בראשית פרק י”ח
1. א. הוכח מהפרק שעל אברהם ניתן לומר את הביטוי: “אומר מעט ועושה הרבה”
2.א. כתוב מהן שתי הבשורות שמתבשר אברהם על ידי המלאכים? מהי תגובתו לכל אחת מהבשורות?
ב. כיצד דרך תגובת אברהם ניתן להסיק שהוא אדם המתאים להיות ראש האומה?
3. כתוב שלושה דרכים שבהם אברהם משכנע את אלוקים למחול לאנשי סדום.
4. קרא פסוקים ט’-י”ג . שרה ואברהם בפסוקים אלה מקבלים בשורה טובה מאוד.
*מהי הבשורה שהם מקבלים?
*כיצד מגיבה שרה לבשורה?
*מהן הסיבות לכך ששרה מגיבה בצורה שהגיבה?
5. קרא פסוקים א’-ט’ . הבא שתי ראיות לכך שבתחילה אברהם לא ידע שהאנשים שבאו אליו היו מלאכים.