בראשית פרק י”ח
- בראשית
- פרק י"ח
א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. ג וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ. ד יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. ה וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת. ז וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ. ט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל. י וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו. יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים. יב וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן. יג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. יד הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן. טו וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ. טז וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם. יז וַיהֹוָה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. יח וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. יט כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו. כ וַיֹּאמֶר יְהוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. כא אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה. כב וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה. כג וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. כד אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. כה חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. כו וַיֹּאמֶר יְהוָה אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם. כז וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר. כח אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. כט וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים. ל וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים. לא וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים. לב וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה. לג וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.
ב”ה
מיקום: ספר בראשית פרק י”ח
תקציר הפרק
הפרק מחולק לארבעה נושאים עיקריים:
-
הכנסת האורחים של אברהם [1-8]
-
בשורת המלאך על הולדת בן לשה ואברהם [9-16]
-
בשורת ה’ לאברהם על חורבן סדום [17-22]
-
משא ומתן בין ה’ לאברהם לגבי הצלת סדום [23-33]
בתחילת הפרק, אנו רואים שאברהם יושב בפתח האהל במזג אוויר חם מאוד וכשהוא רואה שלושה אנשים מגיעים מייד הוא רץ לקראתם, משתחווה לפניהם ומבקש מהם שיכנסו לאוהלו לנוח, לרחוץ רגליהם ולאכול. הם מסכימים ואברהם רץ לשרה אשתו ומזרז אותה לאפות עוגות והוא בעצמו רץ לקחת עגל ולהביא לעבד שלו כדי שישחט אותו ויכין אותו לאכילה במהירות. בינתיים, הוא לוקח חמאה וחלב, מביא לאנשים ונמצא איתם.
לאחר מכן, המלאכים שואלים את אברהם היכן שרה? והוא עונה: היא באוהל. והם מבשרים לו על כך שיולד לו בן משרה אשתו. שרה שומעת את הבשורה וצוחקת בליבה על הבשורה מכיוון שהיא חושבת לעצמה, הרי היא כבר מבוגרת (הפסיקה לקבל מחזור) ובעלה זקן. מה הסיכוי שדבר כזה יקרה?
ה’ פונה לאברם ואומר לו: למה צחקה שרה כששמעה את הבשורה ואמרה שהיא זקנה ולכן זה לא הגיוני? האם יש דבר שהוא גדול מידי בשביל אלוקים?
אברהם שואל את שרה: “למה צחקת? האם יש דבר שנפלא מהאל?” שרה מכחישה ואברהם לא מאמין לדבריה.
בהמשך הפרק, האנשים[שזוהו כמלאכי האל] קמים ויוצאים לדרכם לכיוון סדום. ואז ניתן לראות שהאל מנהל דיון עם עצמו. “האם אני מכסה מאברהם את מה שאני הולך לעשות? והרי אברהם יצא ממנו עם גדול ואני הרי יודע שהוא ילמד ויחנך את בניו בדרך הצדק והמשפט”. כתוצאה מדיון זה מחליט האל לבשר לאברהם על חורבן סדום. כדי שיבין כיצד מנהל האל את עולמו. וילמד את צאצאיו איך נכון להתנהג.
אברהם מתבשר הפעם על חורבן סדום.
כשהמלאכים הולכים אברהם עומד לפני אלוקים ומנסה לשכנע אותו בדרכים שונות שיבטל את הגזרה.
-
הוא משתמש בכינויי כבוד לה’ ואותו מכנה עפר ואפר.
-
שואל אותו שאלה רטורית: “השופט כל הארץ לא יעשה משפט”? (לא יעשה צדק?)
-
מנהל משא ומתן מול אלוקים, אם יש כמות צדיקים בעיר, בזכותם, כל העיר תינצל.
-
יש פעולת הדרגה. מ-50 צדיקים יורדים ל-10 צדיקים ומכיוון שאין אפילו 10 צדיקים, אברהם מבין שאין לעיר מספיק זכויות כדי שאנשי המקום יינצלו ולכן המקום יחרב.
אנו רואים איך אברהם נלחם למען אנשי המקום, אפילו שהם חוטאים ומנסה להציל אותם בכל דרך אפשרית. (למען עצמו הוא לא פועל כמו שהוא פועל עבור אחרים).
מונחים:
שינוי בדמויות– בתחילה האורחים של אברהם נקראים אנשים ובהמשך לפי דבריהם ומעשיהם ניתן להבין שהם שליחי האל (מלאכים).
ריבוי פעלים- כשיש רצף של פעלים בפסוק או בקטע הם באים כדי להעביר מסר על דמות האדם הפועל (חריצות, השקעה, הצטיינות, נכונות לביצוע המשימה).
בפרק שלנו, אברהם מתואר כפעיל ביותר על אף שהוא לאחר ברית מילה בגיל מבוגר. דבר זה מראה על חריצותו, אהבתו לבני אדם ומסירותו לתת סיוע ועזרה לאחרים.
כינויים– דרך הכינויים שמכנה אברהם את עצמו (עפר ואפר) ושמכנה את אלוקים (אדוני, אדון כל הארץ) אנו לומדים על חוכמת אברהם בניהול משא ומתן ועל כבודו הרב לאלוקים.
הדרגה– מהקל אל הכבד או מהכבד אל הקל.
במקרה שלנו אברהם מנהל משא ומתן עם אלוקים להצלת סדום, הוא מתחיל ב-50 אנשים צדיקים בסדום ויורד עד 10 אנשים צדיקים.
תיקון סופרים– כאשר משנים מילה בתנ”ך מכיוון שהמילה שאמורה להיכתב פוגעת בכבוד האל .
מידת הדין- מידה והתייחסות במשפט. מתן עונש על החטא בדיוק על פי הכללים והחוקים ללא הקלות.
אברהם מצפה מהאל שיתנהל בצורה צודקת ושאנשים שלא חטאו לא יענשו בעקבות אלה שחטאו. “השופט כל הארץ לא יעשה משפט”? “והיה הצדיק כרשע”.
מידת הרחמים– מידה והתייחסות במשפט בדרך קלה יותר, לא בדיוק לפי מה שמגיע לאדם על חטאיו.
אברהם מבקש מהאל שיסלח לאלה שחטאו בסדום בזכות המעט שלא חטאו.
בפרק שלנו, אברהם מבקש מה’ שיפעל במידת הרחמים ולא במידת הדין בעניין אנשי סדום ועמורה.
ניתן לראות שגם אברהם עם כל אהבתו ומסירותו לבני אדם מבין שיש גבול גם לרחמים. כשאברהם רואה שאין אפילו 10 אנשים צדיקים בסדום הוא מפסיק לשכנע את האל לא להשחית את סדום.
תפקידי הנביא– לתווך בין האל לעם ובין העם לאל, להוכיח את העם על חטאיו, להזהיר את העם מהעונש הצפוי, להגן על העם בפני אלוקים, לתת לעם תקווה ולעודד אותם.
בפרק שלנו אפשר לראות את אברהם משמש בתפקיד נביא כשהוא מקבל את בשורת האל ובנוסף, כשהוא מנסה להגן על אנשי סדום מעונשו של האל.
ביטויים-
אנוכי עפר ואפר = חסר משמעות, בעל ערך נמוך מאוד.
מילים לביאור:
כלה = כליה, השמדה.
קשיים ופרשנויות:
קושי: בפסוק כתוב “וירא אליו ה’” אך לא מסופר מה ה’ אומר לו ואין המשך לשיחה בינו לבין האל.
פירוש:
רש”י:: “וירא אליו יי’ – לבקר את החולה (ראה סוטה יד , א). [אמר רבי חמא ברבי חנינא (ב”מ פו , ב): יום שלישי למילתו היה , ובא הקדוש ברוך הוא ושאל בו]… ולפי שראה שהוא מצטער שלא היו אורחים באים , הביא המלאכים עליו בדמות אנשים.”
הסבר פירוש:
רש”י מסביר שה’ הגיע כדי לבקר את אברהם בעקבות העובדה שעשה סוג של ניתוח [מצוות המילה בפרק הקודם] וכשראה שאברהם מצטער שלא מגיעים אורחים זימן לו את שלושת המלאכים שיבשרו לו בשורות אבל בדמות אנשים רגילים כדי שיוכל לארח אותם כראוי.
פירוש:
רשב”ם:
“וירא אליו יי’ – היאך? שבאו אליו שלשה אנשים שהיו מלאכים”
הסבר פירוש:
רשב”ם מסביר שהמשפט “וירא אליו ה’” הוא בעצם התחלה של שלושה אנשים ניצבים… זאת אומרת :הדרך שה’ נגלה אל אברהם ודיבר איתו הייתה על ידי שלושת המלאכים שהגיעו אל אברהם והעבירו לו מסרים מהאל. בתחילה הוא חשב שמדובר באנשים פשוטים אך בהמשך הבין שהם שליחי האל שהעבירו לו מסרים מה’.
השוואה בין פרשנים:
ניתן לראות שרש”י ורשב”ם מבארים אחרת את הפסוק “וירא אליו ה’”. רש”י מבאר בצורה ברורה שה’ התגלה לאברהם וביקר אותו לאור המילה שעשה וכשראה שהוא מצטער הביא לו אורחים ואילו רשב”ם טוען ששלושת המלאכים שהגיעו הם אלה שהגיעו מלכתחילה ומכיוון שהביאו את בשורות האל איתם הדבר נחשב כאילו ה’ בעצמו נגלה אל אברהם.
מוסר השכל מהפרק:
-
מצוות הכנסת אורחים ועל חשיבותה (אפילו לפני שיחה עם אלוקים).
-
החשיבות לסייע לאחרים השרויים בצרה (גם אם הם לא יודעים שהם בצרה).
-
הדרך לבקש בקשות מסמכות גבוהה.
-
החשיבות של שלום הבית בין הגבר לאישה בעיני אלוקים. (ה’ לא מספר לאברהם ששרה חשבה שאברהם זקן אלא רק שאמרה שהיא זקנה).
-
כשרות המזון בעבר והיום (לפני ואחרי שניתנה תורה).
-
הגבול למתן רחמים.
-
אם אדם רוצה לחנך וללמד את הילד/הבן, התלמיד שלו הוא צריך לתת לו דוגמא אישית וללמד אותו כיצד נכון להתנהג.
שאלות מחשבה
-
האם לדעתכם יש מצבים בהם חוקי המוסר והצדק מתנגשים ביניהם והאדם צריך להחליט מה עדיף על מה? האם התמודדתם או נפגשתם עם מקרה דומה?
כיצד החלטתם לפעול? -
כתבו 3 תכונות המיוחסות לאברהם בפרק והסבירו מהי הסיבה שהייתם מייחסים לו כל תכונה. מהי התכונה מתוך התכונות שכתבתם שלדעתכם חייבת להיות למנהיג? נמקו תשובתכם.
כיצד על פי הפרק נראה לנו אברהם כתואם לדמות המנהיג האידאלי? -
קראו פרק י”ח פסוקים א’-ח’ וכתבו כיצד ניתן לראות על אברהם את התכונה של “אומר מעט ועושה הרבה”?
-
קראו בראשית י”ח וכתבו: מהן שתי הבשורות שהתבשר אברהם? מי מגיב לכל בשורה בפרק ומהי התגובה המופיעה בפרק?
-
קראו בראשית י”ח פסוקים י’- סוף הפרק וכתבו: מהי מידת הדין ומהי מידת הרחמים ? כיצד מידות אלה מופיעות בדברי אברהם ומתי אברהם מבין שיש גבול למידת הרחמים?
-
קראו בראשית י”ח פסוקים ט”ז-כ”א וכתבו מהי הסיבה שהאל בוחר לספר לאברהם על חורבן סדום?
-
קראו בראשית י”ח ותנו ראיות לכך שאברהם בתחילה חשב שהאורחים שהגיעו אליו היו אנשים אך בהמשך הבין שמדובר במלאכים שהם שליחי האל ולא אנשים רגילים.
-
קראו בראשית י”ח ובראשית י”ט. מצאו נקודות דמיון ונקודות שוני בין הפרקים. כתוצאה מההשוואה מי הדמות שנראית לכם מוערכת יותר בעיני האל? אברהם או לוט? נמקו תשובתכם.