בראשית פרק י”ב

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. ד וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן. ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן. ו וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ. ז וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו. ח וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל–וַיֵּט אָהֳלֹה; בֵּית-אֵל מִיָּם, וְהָעַי מִקֶּדֶם, וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה. ט וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה. {פ}
י וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. יא וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ. יב וְהָיָה, כִּי-יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת; וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ. יג אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ–לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ. יד וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה; וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת-הָאִשָּׁה, כִּי-יָפָה הִוא מְאֹד. טו וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה. טז וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ; וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים. יז וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים, וְאֶת-בֵּיתוֹ, עַל-דְּבַר שָׂרַי, אֵשֶׁת אַבְרָם. יח וַיִּקְרָא פַרְעֹה, לְאַבְרָם, וַיֹּאמֶר, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי; לָמָּה לֹא-הִגַּדְתָּ לִּי, כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא. יט לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא, וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה; וְעַתָּה, הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ. כ וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה, אֲנָשִׁים; וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ, וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ.

אברם עומד להתנסות ב-10 ניסיונות. הפרק מתחיל בניסיון הראשון של אברם. ה’ מצווה עליו לעזוב את ארצו, מולדתו ובית אביו אל ארץ לא נודעת.

הקשיים שעומדים בפני אברם:

1. לעזוב את ארצו המוכרת והידועה.
2. לעזוב את בני משפחתו
3. ללכת לארץ לא מוכרת ולא ידועה[אלוקים לא מציין כרגע את שמה של הארץ]
4. אברם לא צעיר. הוא בן 75 מסע לא פשוט לאדם מבוגר.

בשני דרכים ה’ משתמש כדי לגרום לאברם לעמוד בניסיון.

1. הדרגתיות- הציווי ניתן מהקל אל הכבד [עזיבת ארצו, מולדתו ובית אביו לארץ לא ידועה]
2. קבלת הבטחות וחיזוקים.

אברהם מקבל 7 ברכות והבטחות שמחולקות ל3 נושאים:

“ואעשך לגוי גדול”- יצא מימך עם רב” [הרבה צאצאים.

“ואברכך”- תהיה מבורך

“ואגדלה שמך”- שמך יהיה מפורסם בצורה חיובית בעולם.

“והיה ברכה” – תברך אחרים

“ואברכה מברכיך”- כל מי שאוהב ומברך אותך יבורך ממני

“ומקלליך אאר”- אקלל ואפגע בשונאיך [ברכת הגנה]

“ונברכו בך כל משפחות האדמה”- בני העולם יבורכו בזכותך או ירצו להיות כמוך.

3 סוגי גמול נכנסים בברכות:

גמול אישי–  “ואגדלה שמך”- שמך יהיה מכובד ומפורסם בעיני כל.

“ואברכה מברכיך ומקלליך אאור”- כל מי שיברך אותך יבורך וכל המקלל אותך יקולל.

גמול לדורות– “ואעשך לגוי גדול”- יצא  מימך עם גדול.

גמול קולקטיבי– “ונתברכו בך כל משפחות האדמה”- כל בני האדם יתברכו בזכותך.

אברם יוצא עם שרי אשתו, לוט בן אחיו, רכושו ועם הנפש אשר עשו בחרן לעבר הארץ הלא נודעת שהיא כנען [בעתיד היא תיקרא ישראל]. הוא מגיע לאזור שכם ואלון מורה והכנענים נמצאים בארץ. ה’ מבטיח שם לאברם את הבטחת הארץ: “לזרעך אתן את הארץ הזו”.

אברם מקבל הבטחה לזרעו [גמול לדורות] שבעתיד בניו יקבלו את ארץ כנען. לאות תודה על ההבטחה אברם מקריב קורבן לה’ ובכך הוא גם מפיץ את האמונה באל 1 לכל מי שסביבו .

בהמשך הפרק אברם נודד באזור הנגב עד שמתחיל רעב כבד בארץ ישראל. כתוצאה מהרעב אברם יורד למצרים לגור שם עד שיעבור הרעב. כשהוא קרוב לארץ מצרים הוא מסתכל על אשתו ומבין שיופייה רב והמצרים יחשקו בה. מכיוון שהמצרים מקפידים מאוד על לא להיות על אשת איש אבל אינם מקפידים על איסור רצח הוא מבין שהם יהרגו אותו כדי ששרי תהיה פנוייה בשביל תאוותם. הוא מבקש ממנה שתאמר שהיא אחותו כדי שיהיה לו טוב בזכותה.

כשהם מגיעים למצרים כולם רואים עד כמה יפה שרה הם מדברים על יופייה ומהללים אותה לפני פרעה מלך מצרים. פרעה שולח שליחים שיביאו אליו את שרה והיא נלקחת אל ביתו. לאברם בתמורה הוא מעניק צאן, בקר, עבדים ושפחות.

מרגע הגעת שרה לבית פרעה ה’ פוגע בבית פרעה כל פעם בפגעים אחרים. פרעה מבין שהסיבות לפגעים הם בעקבות שרי ומבין מכך שהם נשואים ופרעה חוטא לאל. הוא פונה לאברם בתוכחה: “מדוע שיקרת לי ואמרת שהיא אחותך? הוא שולח את אברם ושרי מארצו עם כל הרכוש והדברים שקיבל ממנו מלווה בשומרים.

לך לך

רש”י : “לך לך”- להנאתך ולטובתך.

קושי: מדוע נכפלה המילה לך בציווי לך לך?

תשובה: רש”י- לך לך, להנאתך ולטובתך.

המילה לך בפעם הראשונה מדגישה את הציווי. המילה לך בפעם השנייה מסבירה את המטרה של הציווי.

“ואברכה שמך…”

רש”י – לפי שהדרך גורמת לשלושה דברים: ממעטת פרייה ורבייה [את היכולת להביא ילדים], ממעטת את הממון וממעטת את השם”

 קושי: מדוע אברם נזקק דווקא לברכות אלה ולא לאחרות בציווי הזה?

הסבר: דווקא ברכות אלה ניתנו ולא אחרות מכיוון שכשאדם נודד הוא מסתכן בכך שדברים אלה יתמעטו ולכן נזקק להבטחות האל שלמרות המסע הוא לא יפגע.

“ואת הנפש אשר עשו בחרן”

הקושי- על מי מדובר בפסוק : הנפש אשר עשו בחרן. מי הם הנפש?

פירוש 1- עבדים ושפחות שהיו לאברם

פירוש 2- האנשים והנשים שאברם ושרי קרבו לאמונה באל אחד.

“אמרי נא אחותי את למען יטב לי בעבורך”

קושי: אברם אומר לשרי:” אמרי נא אחותי את למען יטב לי בעבורך”

פרשנים חולקים בעניין האם אברם התנהג כראוי בעניין השקר או לא?

פירוש 1- [רמב”ן]- “ודע כי אברם אבינו חטא חטא גדול בשגגה, שהביא אשתו הצדקת בפני עוון, מפני פחדו פן יהרגוהו והיה לו לבטוח בה’ שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו

פירוש שני [רש”י/ ראב”ע]-  יתנו לי מתנות בזכותך

פירוש  נוסף- בזכותך אני אחייה ויהיה לי טוב[לא אמות]

יש האומרים שטעה כי הכניס את אשתו למצב פגיעה, הציל את עצמו ועוד הרוויח מיופיה. ויש שיגידו שלא ידע שהעניין יבוא עד המלך והמטרה הייתה ששרה תתחמק מאחרים בדרך הזו בלי שאברם יפגע וכדי לחוס על חייו עד שיעבור הרעב בארץ וישובו לארץ כנען.

“ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו…”

קושי: מהי הסיבה שפרעה שולח את אברם, שרי וכל רכושם עם אנשים? האם אברם לא יכל לצאת בלי עזרה וסיוע?

תשובה: פרעה שראה כמה שרי יפה חשש שעמו יפגע באברם או בשרי ולכן דאג להוציא אותם מהארץ.

גמול אישי- אדם עושה מעשה טוב/רע מקבל שכר/עונש לעצמו.

גמול לדורות- אדם עושה טוב /רע בניו מקבלים שכר/עונש על פי מעשיו.

גמול קולקטיבי- אדם עושה טוב/ רע כל הקבוצה מקבלת שכר/עונש בזכותו.

אמונה באל מופשט- אברם הראשון שמאמין באל אחד.אל שאין לו גוף ודמות הגוף.

אל אוניברסאלי/מונותאיזם- אמונה באל אחד. אברם מפיץ את האמונה באל 1.

מעשה אבות סימן לבנים- כאשר קורה אירוע משמעותי לא והוא רומז לארוע דומה שיקרה לבניו[הדורות הבאים].

בפרק שלנו, אברם עוזב את כנען למצריים בעקבות רעב וגם בניו יעזבו את כנען בעקבות רעב וילכו למצריים. גם פרעה ובני ביתו בפרק יוכו בנגעים גדולים ע”י האל וגם הדורות הבאים שבם בניו של פרעה יוכו ע”י האל בנגעים גדולים.

גוי=עם

אגדלה שמך=אפרסם אותך בצורה שתכבד אותך

אאר=אקלל

כבד=קשה

1. חשוב, האם יש מצבים בהם האדם צריך לעזוב את ארצו/ משפחתו/חבריו מכיוון שאינם טובים לו? מה דעתך על הציווי? חשוב, מהם הקשיים? מהם היתרונות? במה היית אתה בוחר?

האם יש מצבים בחיים שהיית משנה מהאמת? באילו מצבים? מה דעתך על מעשה אברם?

מה עוד למדנו?

1. הליכה בארץ-ממסעות אברם בארץ אנו לומדים על חשיבות ההליכה והחקירה בארץ ישראל.
2. הבטחת הארץ לעם ישראל-מהבטחת ה’ לאברם אנו לומדים על הבטחת ארץ ישראל לבניו של אברם[עם ישראל].
3. קדושת החיים- מהמעבר של אברם לארץ מצרים אנו לומדים על כך שאדם צריך לפעול כדי להציל נפשו ולא לסמוך על הנס.
4. קדושת הנישואין-מפעולת אלוקים למען שרי אנו לומדים על כמה חשוב בעיני האל השמירה על שרי אשת אברם.