בראשית פרק כ”ב
- בראשית
- פרק כ"ב
- עקדת יצחק
א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים. ד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. ה וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. ו וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. ז וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה. ח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. ט וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ. יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. יב וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי. יג וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. יד וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה. טו וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם. טז וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ. יז כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. יח וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי. יט וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע.
כ וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ. כא אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם. כב וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל. כג וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם. כד וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה.
ב”ה
תקציר הפרק
בפרק מסופר על הניסיון האחרון שאברהם מתנסה בו. הניסיון העשירי. ה’ מבקש מאברהם לקחת את בנו, יחידו שהוא אוהב , את יצחק ולעלות אותו לעולה לה’ (קורבן הנשרף כולו) בהר המוריה.
הפרק פותח בפתיחה של “והאלוהים ניסה את אברהם” כדי להדגיש, שאלוקים לא מעוניין באמת בקורבן אדם.
אברהם עומד בניסיון. משכים בבוקר וממהר להתארגן למשימה. הוא לא נותן לאחרים לחבוש את החמור ולטפל בפרטי הנסיעה, אלא בעצמו עושה את הדברים.
אברהם יוצא למשימה עם יצחק, שני עבדים, חמור, עצים ומאכלת.
לאחר 3 ימים, אברהם מזהה את האזור שהם צריכים להגיע אליו (הר המוריה).
אברהם אומר לעבדים להישאר עם החמור והוא ויצחק ילכו וישובו אליהם.
אברהם ויצחק צועדים יחדיו ויצחק שואל את אביו:
“אבי, הנה האש והעצים ואיה השה לעולה?” איפה הקורבן?
אברהם עונה ליצחק:
אלוקים יבחר לו את השה לעולה.
במילים אלה, אברהם מעביר לבנו שהוא הקורבן. בכל אופן הם הולכים יחדיו לאותה מטרה. אב להקריב ובן להיזבח (להיות קורבן)
כשהם מגיעים למקום, אברהם עוקד את בנו ומסדר אותו על המזבח. כשהוא לוקח את המאכלת לשחוט את בנו, מלאך קורא לאברהם פעמים מהשמים ואומר לו: לא להקריב את בנו ואף לא לעשות לו דבר (לא לפגוע בו אפילו בחתך קטן).
והמלאך מעדכן אותו שהוא עמד בניסיון כי כל המטרה הייתה לראות, האם אברהם יהיה מוכן להקריב את הדבר היקר לו ביותר למען אלוקים או לא וברגע שה’ נכח שמסירות אברהם היא מוחלטת, כבר אין צורך בביצוע המעשה.
מלאך ה’ קורא לאברהם שנית מהשמים ומבשר לו שבזכות הדבר הזה הוא יקבל הרבה ברכות.
גמול אישי – ברך אברכך
גמול לדורות – ריבוי הזרע
גמול לדורות וקולקטיבי – כל בני העולם יתברכו ע”י בניו של אברהם.
אברהם חוזר אל נעריו והם הולכים אל באר שבע.
הפרק נקרא עקדת יצחק מכיוון שיש פה מסירות של אברהם לעקוד את בנו ולוותר על היקר לו אבל, יש פה גם מסירות של יצחק להקריב את עצמו ולהסכים לציווי.
במשך הדורות, אלפי שנים לאחר מכן, אנחנו, עם ישראל בניהם של אברהם ויצחק מזכירים את הסיפור הזה במיוחד ברגעי משבר שבהם אנחנו צריכים שמירה וסיוע מאלוקים ומבינים שללא סיוע מהאבות הקדומים שלנו, שמסרו נפשם למען אלוקים לא נצליח לקבל את בקשתנו.
עקדת יצחק נאמרת בתפילות יום כיפור ובראש השנה.
הוכחות לכך שיצחק הסכים לעקדה בדיוק כמו אברהם:
- “וילכו שניהם יחדיו”- המשפט מגיע לפני הדו שיח בין אברהם ליצחק ואחריו. מפה ניתן ללמוד שכמו שהלכו יחדיו לפני הדו שיח גם הלכו יחדיו אחרי הדו שיח.
בדו שיח אנו רואים שיצחק מזהה את הבעייתיות בסיטואציה: יש עצים, אש ומאכלת אבל אין שה. ואברהם עונה לו אלוהים יבחר לו את השה לעולה.
המשפט מדגיש את העובדה שיצחק הסכים לעקדה לא פחות מאברהם.
- יצחק לא ילד ולא נער אלא גבר מבוגר בן 37 [דבר הנלמד מהמשך הפרקים] הוא יכול היה לברוח מאביו ולא ללכת אתו ולעלות על המזבח
השופר- השופר נלקח מקרן של איל כדי להזכיר את סיפור עקדת יצחק.
סיפור עקדת יצחק מופיע שוב ושוב לאורך ההיסטוריה היהודית ומשתלב בתוך מועדי ישראל [ראש השנה ויום כיפור] מטרתו להזכיר לאל ולנו את הסיפור מהעבר.
לאל– הסיפור מזכיר לאל את האבות המאמינים שלנו ובזכותם אנחנו מבקשים שיהיה לנו טוב גם אנחנו לא מושלמים.
לנו– הסיפור והשופר מזכירים לנו, מיהם האבות שלנו ומה זורם בדמנו. גם לנו יש כוח לעמוד בניסיונות, גם לנו יש כוח להתמודד עם קשיים על אף שהם קשים מאוד ולהצליח בהם.
קשיים ופירושים:
קושי בפס א’. “בנך, יחידך, אשר אהבת…יצחק” – מדוע הפירוט בציווי? למה אלוקים לא אומר לאברהם ישר לקחת את יצחק? למה האריכות בציווי? (בנך, יחידך, אשר אהבת, יצחק)?
פרשנות אפשרית:
רש”י: את בנך – אמר לו: שני בנים יש לי , אמר לו: את יחידך. אמר לו: זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו. אמר לו: אשר אהבת. אמר לו: שניהם אני אוהב. אמר לו: את יצחק. ולמה לא גילה לו מתחילה? שלא לערבבו פתאום , ותזוח דעתו מעליו ותטרף (ראה סנה’ פט , ב) , וכדי לחבב את המצוה עליו , וליתן לו שכר על כל דיבור ודיבור (ראה ב”ר נה , ז)
הסבר פירוש:
- אמר לו בהדרגה ולא ישר ציווה עליו לקחת את יצחק ולעקדו כדי שלא ירגיש רע וישתגע מהציווי. [כמו שאומרים לאדם בשורה רעה מאוד או טובה מאוד צריך לומר לאט ובאריכות כדי שהאדם לא יקבל התקף לב]
- כדי לחבב את המצווה עליו ועל כל פעולה שעשה לתת לו שכר. (להפוך את הציווי להרבה ציווים קטנים כדי שיקבל הרבה שכר כיוון שעמד בהרבה ציווים ולא רק באחד)
קושי בפסוק ה : “ואני והנער נלכה…ונשובה אליכם” – אברהם הרי יודע שהם ילכו ביחד אבל רק הוא יחזור. מדוע הוא אומר נלכה ונשובה? (ברבים)
פרשנות אפשרית: אולי אברהם מקווה שה’ ישנה את דעתו וכך גם יצחק יחזור
או שאינו רוצה שעבדיו יחשדו בדבר שהולך לקרות.
רש”י- התנבא שישובו שניהם.
קושי בפסוק י”ט: “וישב אברהם אל נעריו…” – היכן יצחק? מדוע “וישב” ביחיד ולא ברבים?
פרשנות אפשרית: אולי יצחק נשאר באזור ורק אברהם חזר לבאר שבע.
קושי: בן כמה יצחק בזמן העקדה?
תשובה: יצחק בן 37 שנים
קושי פסוק ד’ “ביום השלישי”- מדוע מצוינת כמות הימים שאברהם הולך בדרך?
פירוש רש”י– כדי שלא יאמרו אילו היה חושב מעט לפני כן היה מתחרט ולא עושה את הדבר.
מונחים/מיומנות בפרק:
מילה מנחה– מילה שחוזרת בפרק ומטרתה להעביר מסר.
בן– להדגיש את גודל הקושי
הנני– להדגיש את מסירותו של אברהם כלפי אלוקים וכלפי בנו
המילה ״הנני״ חוזרת בפרק
פעם בהקשר שה׳ פונה לאברהם ואברהם מייד עונה לו ופעם אחרת כשיצחק פונה לאברהם ואברהם מייד עונה לו.
היא מדגישה את הקושי של אברהם לבצע את הציווי האלוהי כי הוא לא קל.
הדילמה בין לעמוד בציווי האל ולהקריב את בנו יחידו או לסרב ולהשאיר את בנו בחיים.
הנני האחרון בא להראות את ההחלטה ואת ההתייחסות של האל להחלטה.
אברהם מוכן לבצע את ציווי האל ולהקריב את בנו ואז מלאך ה׳ אומר לו שאין צורך בהקרבה. כל המטרה הייתה כדי לבדוק מה סדר העדיפויות של אברהם והאם האל הוא הראשון בכל בחירותיו. ברגע שראה שכן אין שום צורך בהקרבת הבן.
מסירותו של אברהם לאל ניצחה את מסירותו לבנו ולכן אין צורך בביצוע הפעולה עצמה
ריבוי פעלים והביטוי ” וישכם אברהם בבוקר“-
ריבוי הפעלים שמיוחסים לאברהם (וישכם, ויחבש, ויקח, ויבקע, ויקם, וילך) מדגישים את זריזות אברהם לעמוד בציווי האל.
סדר הפעלים בפרק: קודם מופיע שאברהם חובש חמורו ורק לאחר מכן שהבקיע עצי עולה, דבר שאמור להיות הפוך וכנראה מדגיש את ההתרגשות של אברהם.
הדרגה בפרק– יש הדרגה בעניין הניסיונות. הניסיון הזה הוא הקשה מכולם. הקרבה של הבן, הקרבת העתיד.
ניסיונות אברהם:
1. עזיבת ארצו ומולדתו. י”ב 1 – 4
2. רעב בארץ ובעקבותיו ירידה למצרים וסכנה לחייו ולחיי אשתו. י”ב 10 – 20
3. סכסוך רועי אברהם עם רועי לוט והבחירה לוותר לצורך שלום. י”ג 1 – 18
4. מלחמת המלכים, חטיפת לוט והצלתו. י”ד 1 – 17
5. עקרות שרה, הפתרון להמשכיות וסכסוך בין שרה ואברהם. ט”ז
6. ציווי המילה על כל הזכרים בבית אברהם. י”ז
7. בשורות הולדת יצחק וחורבן סדום ועמורה. הצלת לוט. י”ח 17 – 19, י”ט 28 – 29
8. לקיחת שרה על ידי אבימלך וסכנה לחיי אברהם ושרה. . כ’
9. לידת יצחק, גירוש ישמעאל. ברית עם אבימלך מלך גרר. כ”א 8 – 34
10. עקדת יצחק. כ”ב 1 – 19
השוואה לפרק אחר–
השוואה לניסיון הראשון של אברהם.
בשניהם מדובר בעזיבה אבל בניסיון הראשון, העזיבה, היא את העבר (משפחתו, ארצו ותרבותו) בנסיון השני, העזיבה, היא את העתיד (בנו, העתיד שלו).
בשניהם מופיע הביטוי “לך לך”- לך, להנאתך ולטובתך.
בשניהם אלוקים מנסה את אברהם.
ביטוי מנחה– ביטוי שחוזר בקטע ומטרתו להעביר מסר.
“וילכו שניהם יחדיו”- מדגיש את העובדה ששניהם הלכו לאותה מטרה.
דימויים-
ריבוי הדורות הבאים של אברהם מדומה לחול על שפת הים ולכוכבים שלא ניתן לספור אותם.
שאלות למחשבה:
- האם עמדת בסיטואציה של מקרה, בו הרגשת שאתה רוצה לבחון אדם שקרוב לליבך במסירותו אליך? כיצד הרגשת?
- אם האדם הקרוב אליך היה מוכיח את עצמו כאדם שיתייצב למענך בכל, כיצד היית מרגיש.ה?
- מה דעתך על הניסיון הזה? מה הניסיון מלמד על אברהם ויצחק? מה הניסיון מלמד עלינו, בניהם?
מוסר השכל
ניתן ללמוד מהפרק שכשאדם מבשר לאדם אחר משהו טוב מאוד או רע מאוד הוא צריך לומר זאת באריכות ובהדרגה ולא מייד ובפתאומיות כדי לא לגרום לאדם לחץ נפשי גדול.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
בראשית פרק כ”ב
1. קרא בראשית, פרק כ”ב, פסוקים א’-י”ט.
א. קרא פסוקים א’-ב’ ופסוקים ט’-י”ב
א[1] מהו הניסיון שבו ניסה אלוהים את אברהם? הסבר את דבריך.
על פי פסוקים אלה, האם עמד אברהם בניסיון? הסבר את דבריך ובסס אותם על הכתוב.
א[2] קרא פסוקים ב’-ג’ וגם בראשית, פרק י”ח, פסוקים כ”ג-ל”ב
. לדעתך, באיזה משני הפרקים באה לידי ביטוי אמונה חזקה יותר של אברהם בה’? נמק את תשובתך ובסס אותה על שני הכתובים.
ג.[1] קרא פסוק ו’, פסוק ח’ ופסוק י”ט. יש הטוענים שמן הפסוקים האלה אפשר ללמוד שלאחר העקדה נותק הקשר בין אברהם ליצחק. הסבר טענה זו, ובסס אותה על הפסוקים.
ג[2] קרא גם בראשית, פרק כ”ד, פסוקים ס”ב-ס”ד. הסבר כיצד פסוקים אלה יכולים לחזק טענה זו
[מתוך אתר תנ”ך ממלכתי.בגרות קיץ תשפ”א]