אסתר פרק ג’
- מגילת אסתר
- פרק ג
- גזירת המלך
א אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ. ב וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה. ג וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. ד וַיְהִי באמרם [כְּאָמְרָם] אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי. ה וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה. ו וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי. ז בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר. ח וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם. ט אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. י וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים. יא וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ. יב וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ. יג וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז. יד פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה. טו הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה.
ב”ה
מיקום: מגילת אסתר פרק ג’
נושא: גזירת המלך
תקציר הפרק
אחרי שמרדכי הציל את אחשוורוש והדבר נכתב בספר הזיכרונות של המלך מסופר לנו על כך שאחשוורוש העלה את המן בן אמדתה האגגי ושם אותו מעל כל השרים. כל אנשי המקום היו משתחווים לו כי כך ציווה המלך חוץ ממרדכי. כששאלו את מרדכי מהי הסיבה שלא השתחווה להמן ענה להם שהוא יהודי ולכן אינו יכול להשתחוות. הלכו האנשים ועדכנו את המן ואם לפני כן הוא לא שם לב לכך שמרדכי לא משתחווה אליו עכשיו הוא חיפש את מרדכי וכשכולם השתחוו הוא שם לב לכך שהוא היחיד שלא משתחווה לו וכעס מאוד. הוא שומע מאיזה עם מגיע מרדכי ומחליט לא להשפיל את עצמו ולפגוע רק במרדכי על שלא מציית ולא משתחווה אליו אלא לפגוע בכל עם ישראל.
בחודש ניסן כשהמלך אחשוורוש מלך כבר 12 שנים הוא מפיל גורל מתי ישמיד את היהודים ויצא הגורל על י”ג באדר. המן הולך למלך אחשוורוש ואומר לו שיש עם אחד בממלכתו שמפוזר בכל העמים והדת שלו שונה מכל הדתות ואינו מקיים את הדת של המלך כך שלמלך אין שום צורך בהם והוא לא מרוויח מהם כלום. לכן משתלם לו להסכים להרוג אותם ובתמורה ירוויח מהמן 10000 כיכר כסף שהמן ישקול על ידי מומחים בתחום ויעביר לאוצרות המלך.
המלך שומע את הדברים ומיד מסיר את טבעתו כדי לתת להמן לעשות כרצונו ולחתום בחותם המלך בטבעתו. הוא מעדכן את המן שאת הכסף והעם הוא יכול לקחת ולעשות כרצונו איתם.
סופרי המלך נקראים אל המלך ומצווים לכתוב לכל מדינה ומדינה את הציווי של המלך ולבאר לפי שפתם את פירוש הכתב ולחתום בטבעת המלך כדי שיהיו מוכנים ויתכוננו ליום הזה.
הציווי: ביום אחד בי”ג באדר יש להרוג ולאבד את כל היהודים מקטן ועד גדול ואת הרכוש שלהם הם יכולים לקחת לעצמם.
שליחים נשלחים במהירות ובדחיפות להעביר את הספרים עם המסר לכל מדינה.
והמלך והמן ישבו בשמחה לשתות יין ואילו יהודי העיר היו במצב מבולבל ולא ידעו מה לעשות.
.
מבנה הפרק:
א’- ה’: עליית המן וסירובו של מרדכי להשתחוות לו.
ו’-ז’– נקמת המן במרדכי ובעמו והפלת הגורל.
ח’- י”א: בקשת המן מאחשוורוש וקבלת האישור.
י”ב-י”ד: תכנון וביצוע הגזרה.
ט”ו– תוצאות פעולת אחשוורוש והמן.
מילים לביאור:
חמה-כעס גדול שמחמם את כל הגוף.
ויבז– בזיון, השפלה
פור– גורל
גנזי המלך– המקום שנמצאים בו אוצרות המלך [מלשון גנוז=מוחבא]
אחשדרפני המלך– שרים הממונים על צווי חוקי המלך בכל מדינה
הפחות– מושלים שיש בכל מדינה
פתשגן הכתב – פתרון הכתב [ר’ יוסף קרא]
הרצים– אנשים שאחראים על העברה של מסרים במהירות.
והעיר שושן נבוכה– יהודי העיר לא יודעים מה לעשות.
מוסר השכל:
כוחו של אדם אחד- ניתן ללמוד מהמן עד כמה יש כוח לאדם אחד להזיק או להועיל לציבור גדול. שאדם לא יאמר מה אני כבר יכול לעשות ואיך אני יכול להשפיע אלא יש ללמוד מהמן שבכוח כל אדם כשהוא פועל להשפיע לטוב או לרע. גם אדם רע אחד יכול להזיק לעם שלם- המן כועס על מרדכי ובוחר לפגוע בכל עם ישראל. הוא לא משאיר את הכעס בלבו אלא מחליט לפעול ולהזיק ולפגוע בכל מי שקשור למרדכי. נלמד מהסיפור עד כמה טמון בנו כוח ולא נזלזל בכוחנו אלא נחשוב תמיד איך להיות מהמשפיעים טוב ולא מהמשפיעים רע.
מפעולת אחשוורוש ניתן ללמוד שאדם בעל סמכות גבוהה חייב לבדוק לעומק כל מה שהוא שומע ולא לקבל בצורה מוחלטת את מה שנאמר לו בלי בדיקה מדוקדקת.- אחשוורוש מאמין להמן וכמעט שעם שלם נהרג על ידו רק בגלל שלא חשב כראוי ונתן לאדם שסמך עליו אמון בלי לחקור את כוונותיו ואת המניעים שלו.
קשיים ופרשנויות:
קושי:
אחר הדברים האלה- אחרי אילו דברים מדובר? [פסוק א’]
פירוש:
רש”י:
אחר הדברים האלה – שנבראת רפואה זו להיות לתשועה למרדכי. גדל המלך… את המן – שהקדוש ברוך הוא בורא רפואה למכתן של ישראל קודם שיבוא המכה עליהם (ראה מגילה יג , ב).
הסבר פירוש: אחרי האירוע עם בקתן ותרש שמרדכי הציל את המלך והדבר נכתב ותועד [פרק ב’] אז מסופר לנו על עליית המן כדי להדגיש שלפני עלייתו ה’ כבר הכין תרופה למצב שיקרה.
קושי:
מהי הסיבה שמרדכי לא השתחווה להמן כפי מצוות המלך? [פסוק ב’]
פירוש:
רש”י:
כרעים ומשתחוים – שעשה עצמו אלוה (ראה מגילה יט , א); לפיכך: ומרדכי לא יכרע.
הסבר פירוש:
הסיבה לפי רש”י שמרדכי לא השתחווה היא כי המן הציג את עצמו כאילו הוא אל ולכן אם מרדכי היה משתחווה לו זה היה נראה כאילו עובד אל אחר ולכן לא השתחווה. שהיהודים אסור להם להשתחוות לאלילים רק לה’ לבדו.
קושי:
מהי הסיבה שהמן מחליט להשמיד את כל עם ישראל ולא רק את מרדכי על שלא קיים את הציווי שלו? [פסוק ו’]
פירוש:
רלב”ג:
כי הגידו לו את עם מרדכי – רוצה לומר , כי עבדי המלך הודיעו לו כי מפני היותו יהודי הוא נמנע מלהשתחוות לו
הסבר פירוש: הבין כי הסיבה לכך שהוא לא משתחווה לו היא בגלל היהדות שלו ולכן רצה להשמיד את כל העם.
פירוש 2:
ראב”ע:
ויבז בעיניו. עם מרדכי – סמוכים אליו , כי הוא הגדול שבהם בדורו.
הסבר פירוש: מכיוון שמרדכי היה המנהיג של כל היהודים באותה תקופה החליט לפגוע בכל העם ולא רק בו.
קושי:
“הפיל פור” [פסוק ז’] – מי הפיל את הפור?
פירוש:
רש”י : הפיל פור – הפיל מי שהפיל; ולא פירש מי
הסבר פירוש: מישהו הפיל את הגורל ולא רשום מי.
פירוש 2:
ר’ יוסף קרא: הפיל פור הוא הגורל לפני המן – מצא אחד שבקי להפיל.
הסבר פירוש: מצא אדם שמומחה בהפלת גורלות והוא הפיל את הגורל.
קושי:
כיצד שכנע המן את אחשוורוש להמית את היהודים?
פירוש:
עם אחד – מתבודד , ואין מתערב עם אחרים. מפוזר – והוא נבזה , כי איננו מחובר במקום אחד. או: בעבור שהוא מפוזר יזיק למלך , כי יסית העמים שישַנוּ דתי המלך כאשר הם עושים. וטעם מפורד – שהוא מתפרד במאכליו ובמשקיו. ואת דתי המלך אינם שומרים , והנם חייבים מות. ולמלך אין שוה – כי לא יתנו לו מאומה. או טעמו: איננו דבר שוה להניחם.
הסבר פירוש: טען שהם עם אחד ואינם מתערבבים עם אחרים אך מצד שני מפוזרים בין העמים וכך יכולים להסית נגד המלך כיוון שאת הדת של המלך אינם עושים בגלל הדת שלהם ולכן אין למלך צורך בהם כיוון שלא מרוויח מהם כלום אז הוא לא מפסיד מהמוות שלהם.
קושי:
לצורך מה מסיר אחשוורוש את טבעתו ונותן להמן?
פירוש:
ראב”ע: “ויסר המלך את טבעתו… – מעלה גדולה , ובה יחתום הספרים.”
הסבר פירוש: בטבעת המלך יש חותם שבה הוא חותם על מסמכים וכך כולם יודעים את צווי המלך ואישורו.
קושי:
מהי הסיבה שנכתב שיוכלו לקחת את השלל של היהודים שימיתו?
פירוש:
ר’ יוסף קרא: ויקראו סופרי המלך בחדש הראשון בשלשה (בנוסחנו: בשלושה) עשר יום בו… ונשלוח ספרים ביד הרצים… ושללם לבוז – פתרונו: שמא תאמר: עַם מדינות המלך לא יבא לשלוח יד בהם , מפני היראה , שיאמרו: אל נֹאבדה בנפשות אביונים ונקיים הללו (ע”פ יונה א , יד ויר’ ב , לד) , ולא ניתן עלינו דם נקי (ע”פ יונה שם) – לכך נאמר: ושללם לבוז; פתרונו: אם יפקפק אדם לשלוח ידם חנם ביהודי – ישתכר בדבר , שיטול כל אשר לו ויהרגהו.
הסבר פירוש: כדי שאם תהיה מדינה שהאנשים בה יהיו מוסריים יותר ולא ירצו לפגוע באנשים חפים מפשע אז הרצון לקחת את הרכוש של היהודים יגרום להם לבצע את הציווי כי ירוויחו ממנו את הרכוש של היהודים.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות:
- קרא אסתר פרק ג’ וכתוב שני תאריכים המופיעים בפרק ומה אירע בהם.
- קרא אסתר פרק ג’
לאור מה שקראת, מהי דעתך על התנהגותו של אחשוורוש ועל קבלת החלטותיו? נמק את דעתך.
- בחר דמות אחת בפרק זה שתוכל לכתוב עליה שתי תכונות שמאפיינות אותה. מהן התכונות כיצד למדת תכונות אלה על הדמות מתוך הפרק שקראת?
