אסתר א’
- מגילת אסתר
- פרק א
- משתה אחשוורוש
א וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. ב בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. ג בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו. ד בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. ה וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. ו חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. ז וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ. ח וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ. ט גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. י בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. יא לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא. יב וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ. יג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין. יד וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת. טו כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים. טז וַיֹּאמֶר מומכן [מְמוּכָן] לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. יז כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה. יח וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. יט אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה. כ וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן. כא וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן. כב וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ.
ב”ה
מיקום בתנ”ך: מגילת אסתר פרק א’
נושא: משתה אחשוורוש
תקציר הפרק
המגילה פותחת בתקופה שבה האירוע מתרחש: בימי אחשוורוש המולך על 127 מדינות מהודו ועד כוש.
באותם ימים אחשוורוש נמצא בשנה השלישית למולכו. הוא יושב בכיסאו בשושן הבירה ומחליט לעשות משתה לכל שריו, עבדיו ושרי המדינות שבארמונו. המשתה נערך במשך 180 יום שבהם אחשוורוש מציג את עושרו ומעמדו.
לאחר שימי המשתה מסתיימים אחשוורוש עושה משתה נוסף האורך שבעה ימים לכל העם הנמצאים בשושן גדולים וקטנים. המשתה נערך בחצר גינת ביתן המלך. אחשוורוש לא חוסך גם במשתה זה. הוא מפנק את העם בשושן בשתייה כל אחד כפי רצונו, בתפאורה יקרה וכלים בעלי ערך רב. גם ושתי המלכה עשתה משתה. אחשוורוש עשה בחצר והיא עשתה את המשתה בבית המלכות. ביום השביעי למשתה כשאחשוורוש שתוי מאוד ומלא ביין הוא פונה לסריסים שלו: בזתא, חרבונא, בגתא, אבגתא, זתר וכרכס. שבעת סריסיו שיביאו את ושתי המלכה לפניו בכתר מלכות כדי שכולם יראו את יופיה הרב. ושתי ששומעת על ציווי המלך מהסריסים מסרבת להגיע. אחשוורוש כששומע על סירובה כועס מאוד וכעסו עולה ומחמם את כולו. הוא פונה אל החכמים והיועצים שלו ולסריסיו הקרובים אליו ביותר: כרשנא, שתר, אדמתא, תרשיש, מרס, מרסנא וממוכן כפי שהיה נהוג באותה תקופה ומתייעץ איתם לפני קביעת דין. ושואל אותם מה ניתן לעשות למלכה שלא קיימה את הציווי שלו.
ממומכן שהיה שר בבית אחשוורוש פונה אל אחשוורוש ומחדד לו את גודל ועומק הבעיה שמכיוון שאחשוורוש הוא מלך ולא בן אדם פרטי, ברגע שושתי סירבה לו באופן פומבי [המסר הועבר דרך הסריסים] היא לא פגעה רק בו אלא בכל הגברים בממלכה. הסיפור הרי יתפרסם וכך ושתי גרמה שמעכשיו הנשים שראו שהמלכה עושה כרצונה ומזלזלת בציווי בעלה יעשו גם הן כמוה ויזלזלו בבעלים שלהן ולא יקשיבו להם. לכן, עונשה של ושתי צריך להיות קשה ומלמד, יש להעביר את ושתי מהמלכות ולתת את כיסא המלכות לאחרת טובה ממנה. ובנוסף, להוציא חוק שיתפרסם בכל הארצות של מלכות אחשוורוש שכל הנשים יכבדו את בעליהן קטנים וגדולים.
דברי ממוכן מוצאים חן בעיני המלך והשרים והם ממהרים להוציא את החוק ולפרסם אותו בספרים בכל מדינות המלך. כל מדינה וכל עם בשפה המובנת להם. החוק החדש: כל איש שולט בביתו ומדבר בלשון עמו.
מבנה הפרק:
א’-ט’: משתאות אחשוורוש וושתי
י’-י”ב: ציווי וסרוב
י”ג-כ”ב: משפט המלך (סופה של ושתי וחוק המלך)
מילים לביאור:
ובמלאת הימים– כשיסתיימו הימים (הסתיימה התקופה)
כי כן יסד המלך– חוקק המלך (חוק שקבע המלך)
דת המלך– חוק המלך
אין אונס– כל אדם עושה כרצונו בלי כפייה
סריסים– אנשים ששימשו את המלך ואין להם את מערכת הרבייה כיוון שהם משרתים גם בארמון הנשים.
ותמאן– ותסרב
ויקצוף– כעס גדול
חמתו בערה בו– כעס גדול שמחמם את כל הגוף
שרר– שולט
יודעי העיתים– אלה שמנחשים מה יקרה בעתיד
הפרתמים– שרים שאחראים על מדינות.
מגדול ועד קטן– כולם, גדולים ועד קטנים.
קשיים ופרשנויות:
קושי:
מהי התקופה המדויקת של מלכות אחשוורוש?
תשובה: רש”י: ויהי בימי אחשוורוש – מלך פרס היה , שמלך תחת כורש בסוף שבעים שנה של גלות בבל (ראה סע”ר כט).
הסבר תשובה: אחשוורוש, מלך פרס היה שמלך אחרי מלכותו של כורש. לאחר שעם ישראל היו בגלות 70 שנה.
קושי: מהי הסיבה שאחשוורוש עושה משתה בשנה השלישית למולכו ולא לפני כן?
תשובה:
רש”י: המולך – שמלך מעצמו , ולא מזרע המלוכה היה (ראה שם).
פרשן נוסף לא ידוע: ויהי בימי אחשוורוש. כשבת המלך אחשוורוש על כסא מלכותו – כשנתיישב במלכותו , שראה שנתקיימה מלכותו בידו , דהיינו: בשנת שלוש למולכו – שכבר הוחזק במלכות והיה בטוח מן המלכות , אז עשה משתה לכל שריו ועבדיו מרוב שמחה.
הסבר תשובה: על פי רש”י אחשוורוש מלך בלי שהמליכו אותו אלא תבע את המלכות בכוח.
הפרשן השני מוסיף ואומר שזו הסיבה שחגג את מלכותו לאחר שלוש שנים ולא לפני כן. כיוון שחיכה שמלכותו תתבסס ותתחזק ורק אז חגג.
קושי:
מה הסיבה לסירובה של ושתי להגיע אל משתה אחשוורוש להראות את יופיה? ומהי הסיבה לעונש האכזרי?
תשובה:
ר’ יוסף קרא: “ביום השביעי כטוב לב המלך וגו’ , להביא את ושתי המלכה… ותמאן המלכה וגו’ – שגנאי הוא לכל אשה חשובה שתראה יופיה לרבים , ש”כל כבודה בת מלך פנימה” (תה’ מה , יד). ויקצף המלך מאד – והיה לו להאריך בקצפו עד שיפיג יינו מעליו; אלא שחמתו בערה בו – וחמתו כפפתו , ולא היה יכול להתאפק.”
הסבר תשובה:
ר’ יוסף קרא: לא היה מכובד לאישה בעלת מעמד גבוה שכל העם יראה אותה וגם אחשוורוש לא היה מצווה ציווי זה אם לא היה שתוי ביין. בנוסף אומר הפרשן שכתוצאה מהיין שהיה שתוי ומבוסם לא חשב כראוי אלא שפט אותה כשהוא לא פיכח והיה צריך להמתין עד שירד יינו.
פירוש נוסף של רש”י:
רש”י: “ותמאן המלכה – רבותינו אמרו [ראה מגילה יב , ב]: לפי שפרחה בה צרעת , כדי שתמאן ותיהרג; שהיתה מפשטת בנות ישראל ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת , ונגזר עליה שתשחט ערומה בשבת.
הסבר תשובה: מכיוון שפרחה בה צרעת לא רצתה להגיע כי התביישה במראה שלה. והסיבה שנענשה באכזריות היא כי הייתה פוגעת ומתעללת בבנות ישראל בשבת.
קושי: מהי הסיבה שאחשוורוש שואל לעצת יועציו בענייני המלכה?
תשובה: ר’ יוסף קרא: ויאמר ממוכן וגו’ – בנוהג שבעולם , מלכה מכעסת את המלך בינה לבינו , מאחר שאין פירצה וחורבה יוצאה ממנה לעולם , כדיי הוא אותו הקצף שישקיט ואותה החמה שתשכך; אבל כאן: לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה שביזתה אותו , כי על כל השרים , ועל כל העמים שלא היו במשתה.
הסבר תשובה: מכיוון שהבעיה לא הייתה בינה לבין אחשוורוש אלא עשתה זאת מול כל הציבור ולכן הם חששו שכל הנשים ילמדו ממנה ויבזו את בעליהן ולכן אחשוורוש היה חייב לפעול בדרך קשה ולהתייעץ עם השרים כיוון שזה היה עניין ציבורי.
קושי:
מיהם הפרתמים?
תשובה:
רש”י: “הפרתמים – שלטונים בלשון פרסי.”
רלב”ג: הפרתמים – הם שרים גדולים היו תחתיהם מדינות רבות.
הסבר פירוש רש”י: שליטים בלשון הפרסית.
הסבר פירוש רלב”ג: הפרתמים הם שרים שאחראים על מדינות רבות.
קושי:
מהי הסיבה שושתי סרבה להגיע אל אחשוורוש ולהתגאות ביופייה?
תשובה:
פירוש רש”י: ותמאן המלכה – רבותינו אמרו (ראה מגילה יב , ב): לפי שפרחה בה צרעת
הסבר פירוש רש”י: כיוון שפרחה בה צרעת [פצעים שמכערים את הגוף].
ר’ יוסף קרא: ” להביא את ושתי המלכה… ותמאן המלכה וגו’ – שגנאי הוא לכל אשה חשובה שתראה יופיה לרבים , ש”כל כבודה בת מלך פנימה” (תה’ מה , יד)”
הסבר פירוש רבי יוסף קרא: מכיוון שושתי הייתה אישה חשובה ומכובדת היא הבינה שכשאחשורוש מציע שתבוא לפני כל אנשיו כדי להראות את יופייה יש בזה זלזול בה ולכן סרבה.
ראב”ע: ותמאן – בעבור שִכרותו פחדה לבוא , אולי יפקוד עונה (ע”פ וי’ יח , כה) בסור היין ממנו.
הסבר פירוש ראב”ע: סרבה כי פחדה שאחרי שהיין יסור ממנו וכבר לא יהיה שיכור יעניש אותה על כך שהגיעה לפני כולם וראו את יופייה.
רלב”ג: ואפשר שיהיה הרצון בזה כי היא לא רצתה לבא בדבר המלך מפני היותו ביד הסריסים , כי לגאותה היתה רוצה שישלח לה אחשורוש שרים נכבדים מאלה (ע”פ במ’ כב , טו).
הסבר פירוש רלב”ג: מכיוון שרצתה שישלח אליה שרים נכבדים לקרוא לה לבוא ולא פשוטים.
פרשן צרפתי אנונימי: ותמאן המלכה ושתי לבוא – לפי שאין דרך בני אדם להראות את אשתו לעולם.
הסבר פירוש: סרבה כיוון שהבינה שגבר לא נוהג להראות את יופיה של אשתו לעיני כל.
חשוב, מהו הפירוש שלדעתך מתקבל על דעתך יותר ומדוע בחרת בו?
מוסר השכל:
- מהפרק ניתן ללמוד כיצד שתיית יין ללא גבולות ומעצורים יכולה לגרום לאדם לעשות דברים שהוא עלול להתחרט עליהם. אחשוורוש ביום האחרון כשהוא שתוי מאוד מצווה להביא את אשתו כדי שיצפו כולם ביופייה וכשהיא מסרבת מצווה להמיתה דבר שהוא מתחרט עליו לאחר שהתפכח מהיין הרב ששתה.
- ניתן ללמוד שמעשים של אנשים בעלי מעמד ציבורי גבוה משפיעים יותר ממעשים של אדם אנונימי.
ממוכן טוען להמתת ושתי בגלל שסירובה לא היה פרטי בינה לבין בעלה אלא בגלל היותה מלכה וסירובה היה פומבי הוא השפיע בצורה הרבה יותר גדולה מאשה פשוטה
- ניתן ללמוד שבעיות בין הבעל לאישה יש לפתור בשקט ביחד וגם אם הבן/בת הזוג לא מתנהגים בצורה ראויה לדעתנו הפתרון צריך להיסגר בין בני הזוג ולא להפוך את הוויכוח לדיון ציבורי ופומבי כיוון שאז הוא הופך לגרוע יותר. במגילת אסתר ניתן לראות שאחשוורוש מצווה על ושתי להגיע. היא מסרבת ומעדכנת אותו באופן פומבי בסירובה. הוא ממשיך ומנהל דיון עם שריו מה ניתן לעשות לה עד שבסופו של דבר מחליט להמית אותה בלי לנהל איתה שום שיחה שתבהיר את הבעיה ביניהם.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות:
- קרא אסתר א’ וכתוב:
- כמה משתאות ערך אחשוורוש? מה אורך כל משתה? מהי המטרה של כל משתה שנערך לדעתך?
- מי הדמות הנוספת שעשתה משתה בפרק ומדוע.
- קרא פרק א’ פסוק ח’ : ח וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ.
- מה הקושי בפסוק?
- כיצד עונה על הקושי הפרשן שלפניך?
- באיזה יום מימי המשתה נדרשה ושתי לבוא אל אחשוורוש ומהו הנימוק להבאתה למשתה אחשוורוש? כיצד הגיבה ושתי לדרישה ומה דעתך על תגובתה. נמק דעתך.
- ניתן לראות שאחשוורוש מנהל מערך מורכב של אנשים המשמשים אותו.
- מיהם השרים שמדווחים לושתי על הציווי ומוסרים לאחשוורוש את תשובתה ומיהם השרים היושבים על כיסא היועצים ?
- מהי הצעת ממוכן לאחשוורוש וכיצד הוא מנמק את הצעתו?
- כיצד מגיב אחשוורוש להצעה שניתנה לו ? מהן פעולותיו?
- הצעת ממוכן לאחשוורוש מנומקת בכך שאחשוורוש הוא לא בן אדם פרטי אלא בן אדם ציבורי.
- צטט והסבר את טענת ממוכן.
- כיצד הצעתו של ממוכן מטפלת בבעיה שנוצרה לטענתו בסירובה של ושתי?
- קרא אסתר פרק א’ פסוקים: י’-כ”ב.
א. כיצד ניתן לראות שאחשוורוש למרות שכרותו פעל על פי כללי מדינתו לפני ששלח למוות את ושתי?
ב. מהו החוק שנקבע בארצות שלטון אחשוורוש כתוצאה מסירובה של ושתי?
ג. כיצד פורסם החוק במדינות אחשוורוש?
- מהי דעתך על הצעת ממוכן? מהי ההצעה שאתה היית מציע אם היית משמש כיועצו של המלך?
