איוב פרק ל”ח
- איוב
- פרק ל"ח
- מענה ה' לאיוב
א וַיַּעַן יְהוָה אֶת אִיּוֹב מן הסערה [מִן הַסְּעָרָה] וַיֹּאמַר. ב מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת. ג אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי. ד אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה. ה מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו. ו עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ. ז בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים. ח וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא. ט בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ. י וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם. יא וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ. יב הְמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ. יג לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה. יד תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ. טו וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר. טז הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ. יז הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה. יח הִתְבֹּנַנְתָּ עַד רַחֲבֵי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ כֻלָּהּ. יט אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן אוֹר וְחֹשֶׁךְ אֵי זֶה מְקֹמוֹ. כ כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל גְּבוּלוֹ וְכִי תָבִין נְתִיבוֹת בֵּיתוֹ. כא יָדַעְתָּ כִּי אָז תִּוָּלֵד וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים. כב הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה. כג אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה. כד אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אוֹר יָפֵץ קָדִים עֲלֵי אָרֶץ. כה מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת. כו לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ. כז לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא. כח הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל. כט מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ. ל כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ. לא הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. לב הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם. לג הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ. לד הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ. לה הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ. לו מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה. לז מִי יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב. לח בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ. לט הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא. מ כִּי יָשֹׁחוּ בַמְּעוֹנוֹת יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ אָרֶב. מא מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי ילדו [יְלָדָיו] אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל.
ב”ה
מיקום: איוב פרק ל”ח,
נושא: מענה ה’ לאיוב
תקציר הפרק
לאחר שיחות רבות של איוב עם רעיו, איוב מיואש מחייו ומעדיף את מותו ובטוח שנעשה לו עוול. חבריו מנחמים אותו אך טוענים שאין סיכוי שאדם צדיק ייענש לכן כדאי שיחפש במעשיו היכן טעה ויתקן.
איוב, שיודע שיש אל בעולם מבקש שוב ושוב שיתגלה אליו האל ויסביר לו וייתן לו תשובות לשאלות שלו. למה הדברים הרעים האלה קרו לו כשהוא התנהג בסדר לאורך כל הדרך.
בפרק ל”ח, ה’ מתגלה אל איוב מתוך הסערה ומדבר איתו.
נראה שסוף סוף האל יספר לו על ההתערבות הגדולה עם השטן ועל איך שהוא עמד בניסיון ועדיין האמין באל ולא כפר באמונתו. אבל תשובת האל לאיוב מפתיעה ונותנת הסתכלות שונה על החיים.
האל פונה אל איוב ושואל אותו: מי זה שמציע עצות ושואל שאלות בלי ידע אמיתי? תתכונן כמו גבר. אשאל אותך שאלות ותיתן לי תשובות.
איפה היית כששמתי יסודות לארץ? תגיד לי אם יש לך בינה להבין.
האם אתה יודע את גבולות הארץ ומה גודלה?
מי נטה עליה קו? (שם לה גבול)
מי שם את אבן הפינה של הארץ כשיצר אותה?
מי יצר את כוכבי הבוקר השרים עם המלאכים?
מי יצר את הים? מי שם לים חוקים וגבולות לא לזוז עד מקום מסוים ולא עוד? כיצד הים נברא?
האם באחד מימי חייך ציווית שיהיה בוקר והודעת לשחר מתי זמנו להגיע?
האם אחזת בכנפות הארץ וניערת את הרשעים ממנה?
האם ראית פעם את שערי המוות? או שערי גיהנום?
הבאת בעומק הים? התהלכת וחקרת את התהום?
האם ראית את כל מרחבי הארץ?
ההבאת וקיבצת שלג וברד ושמרת אותם לשימוש בזמן מלחמה?
באיזה דרך נחלק האור? הופצו רוחות בארץ (=קדים)
מי ממטיר על הארץ ודואג להחיות את המקום למרות שהוא שומם מאדם?
האם למטר יש אבא? ומי הוליד את הטל?
האם אתה יודע לקשור כוכבים כדי שיהיו מאוחדים כקבץ? (כימה)
לאורך הפרק, האל שואל את איוב שאלות בקשר לניהול העולם. שאלות שאין סיכוי שאיוב יודע אותם או שמבין בהם ובכך מראה לאיוב את אפסיות האדם מול עוצמת האל. בדרך זו האל מסביר לאיוב שלאדם אין זכות לשאול שאלות את האל כיוון שעומק העשייה, החוכמה והעוצמה של האל כל כך גדולה ואוניברסאלית שאין סיכוי שהוא כבן אדם יוכל להבין את דרכי האל. האדם הוא אנושי ובשכלו המוגבל לא יוכל להבין את דרכי האל כיוון שלא היה בתחילת התהליך ולא עבר את מה שהאל עשה או עושה ולכן לעולם לא יוכל לקבל תשובות לשאלותיו על דרכי האל.
בנוסף, לאורך הפרק מופיע קטע המדגיש את הנהגת האל עם הרשעים ואת העובדה שהוא מעניש אותם בדרכו וכך איוב מקבל גם תשובה לעניין שאין דבר כזה שרשע לא מטופל בעולמו של הבורא למרות שכאדם אין לאיוב דרך להבין איך, כיצד ומתי הדבר נעשה.
מילים לביאור:
בינה-חכמה
ממדיה – המידות שלה (אורך, רוחב)
בני אלוהים– מלאכים
ויריעו– יקראו
מבנה הפרק:
א’: פתיחה
ב’-ג’: האל נוזף באיוב על שאלותיו ודורש מאיוב להתחזק ולהקשיב לשאלותיו כדי שיענה עליהם
ד’-ו’: יצירת הארץ
ז’: יצירת ונתינת תפקידים לכוכבים והמלאכים
ח’- י”א : לידת הים ונתינה לו גבולות וחוקים
י”ב: צווי זמן הבוקר ותחילת השחר
י”ג-ט”ו: התנהלות האל עם הרשעים
ט”ז- כ”א: נפלאות האל בים
כ”ב- ל’: נפלאות ומעשי האל במים: שלג, ברד, מטר ובטל ובברקים.
ל”א- ל”ה: נפלאות ומעשי האל בגרמי השמים
ל”ו- מ”א: נפלאות ומעשי האל בבעלי החיים.
שאלות רטוריות- שאלה שאין עליה מענה
מי, מי זה?, איפה היית?, מי שם?, הגד אם ידעת, הבאת?, הנגלו?, הגד אם ידעת?, על מה?, מי פלג?, התקשר?
איפה היית ביסדי ארץ?
המימיך ציוית בקר, ידעת שחר מקומו?
הבאת עד נבכי ים? הנגלו לך שערי מות? התבוננת רחבי ארץ?
לאורך הפרק יש הרבה שאלות רטוריות שהאל שואל את איוב ולאיוב אין שום דרך לענות עליהם, השאלות מדגישות את העובדה שגם אם איוב יחיה הרבה שנים לא יהיה לו תשובה עליהם וכך לעולם אין דרך שיגיע להבנה בעולמו ובדרכיו של האל.
ניגודים:
אור וחשך
מטאפורה
“כי תדע מידותיה… או מי נטה עליה קו… או מי ירה אבן פינתה”- האל מצטייר כבנאי שבונה ומתכנן את העולם בצורה מדויקת. בודק את הגבולות, משתמש בקו כדי לבדוק שהכול מדויק ושם אבן פינה שממנה תבנה הארץ.
“ויסך בדלתים ים בגיחו מבטן יצא” [פס’ ח’] – תהליך לידת הים ע”י האל
“ואשבר עליו חוקי ואשים בריח ודלתים”[פס’ י’] – הים כמטאפורה למישהו שנמצא בכלא ולא יכול לזוז מהדלתות הנעולות כך גם הים לא יכול לזוז מהגבולות שהאל שם לו ועוצר אותו במקומות שהאל הגביל אותו.
“בשומי ענן לבושו וערפל חתולתו”[פס’ י”א] – האל משתמש בענן ובערפל בלידת הים והם מכסים אותו כמו חיתול. כמו שתינוק נולד ומכסים אותו בחיתול בשעת לידתו.
“הבאת אל אוצרות שלג …אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה” [פסוק כ”ב + כ”ג] -איסוף השלג והברד לזמן שיהיה בהם צורך. האיסוף מדומה לכלי מלחמה הנאספים לזמן המתאים.
פרשנות:
שאלה:
במה האל מאשים את איוב בשאלתו “איפה היית ביסדי ארץ”
תשובה:
ר’ יוסף קרא: “איפוא היית ביסדי ארץ – כלום היית שותף עמי ביסדי ארץ , שאתה בא לחלוק עלי ולריב על משפטי? בנוהג שבעולם: שני בני אדם שותפין בדבר אחד , אם אחד מהם עושה בדבר כלום שלא מדעת חבירו, חבירו בא ומריב עמו; אומר לו: למה עשית כן שלא מדעתי , והלא אני שותף בו כמותך?! אבל אתה , כלום השתתפת עמי במעשה בראשית , שאתה מריב עמדי? והלא כל העולם כולו שלי הוא , אני הוא שבראתי את עולמי ואני הוא השופט אותו.”
ר’ יוסף קרא טוען שהאל מאשים את איוב שהוא דורש ממנו תשובות כאילו הוא בעמדה שלו וכאילו הוא היה שותף איתו במעשי הבריאה שיש לו זכות לשאול שאלות.
שאלה:
מיהם ומה תפקיד כוכבי השמים ובני האלוהים פה?
תשובה:
ר’ משה קמחי: “כוכבי בקר – הם שבעה משרתים. ובני אלהים – יש אומרים שהם מערכות שמים , ורנתם ותרועתם היא תנועתם. ויש אומרים כי הכוכבים הם רוחות מדברות ומהללות לאל , וזהו ברן יחד כוכבי בקר. ובני אלהים – כי הוא בראם , והם בניו.”
ר’ משה קמחי אומר שכוכבי השמים ובני האלוהים הם מערכות השמים שמהללות ושרות לאל.
שאלה:
מה תפקיד הדלתיים ביצירת הים ומי הן?
תשובה:
ר’ משה קמחי: “ויסך – שם לו מסוכה; והטעם: סגר. והדלתים הם החול , וההרים סביבות הים. וקרקע הים הוא כדמות הרחם לולד שלא יצא , לולי הדלתים.”
לדעת ר’ משה הדלת היא החול וההרים סביב הים הם כמו צורת הרחם שסוגרת את הים שלא יצא ויתפזר.
מוסר השכל
- מוסר ההשכל בפרק זה מתקשר לחיים שלנו אבל הוא לא יכול להיות מושלך על בני אדם כיוון שעל בני אדם לא ניתן לסמוך בצורה עיוורת וללא חקירה. בני האדם בסופו של דבר שווים על אף מעמדם השונה כי הרי ברגע אחד הכול יכול להשתנות. אם אדם רואה שמשהו לא טוב נעשה לו הוא צריך לפתוח עיניים ואזנים ולבחון את הדבר אך לא כך עם האל שהחכמה והעוצמה שלו אינם משתווים לאדם וגם אם ילמד כל חייו לא יצליח להבין את דרכיו.
- מהפרק ניתן ללמוד לחיים שלנו שיש אירועים בחיים שאנחנו לא מבינים וכתוצאה מהחוסר הבנה אנחנו מתוסכלים, כואבים וכועסים. אם הכעס שלנו הוא על מישהו שאנחנו יודעים בוודאות שהוא יודע מה הוא עושה ויש לו ידע ועוצמה רבה לפעמים כדאי לשחרר ולא לחקור כל דבר אלא להאמין שהכול יהיה בסדר וכך למנוע מאיתנו את בזבוז הזמן הקצוב של חיינו בתהיות ובתסכולים על מה היה ומה יהיה ולמה זה קרה לי.
- מהפרק אנו מבינים שיש מצבים בחיים שלמרות התסכול של האדם אין לו שום דרך להבין אותם. הוא צריך לסמוך על האל שאם הוא יצר את העולם ומנהל את כל העולם העצום שלנו בצורה כל כך מדויקת ומוקפדת עד הדברים הקטנים ביותר, הוא יודע מה הוא עושה והוא לא טועה. כמו שלא נבקש מרופא שיסביר לנו את מרכיבי התרופה שבולעים. כך גם מהאדם נדרש לסמוך על האל שהוא יודע איך לנהל את עולמו ושום דבר הוא לא בטעות.
כל הזכויות שמורות לתנ”ך בקליק C.
שאלות בגרות:
- קרא יונה פרק א’ פסוקים ד’, י”א- י”ג , איוב ל”ח פסוק א’ ומלכים ב’ פרק ב’ פסוקים י”-י”ב
[א] מיהן הדמויות המרכזיות בקטע? ומהו האירוע החוזר אצל שלושת הדמויות? בסס את תשובתך מהפסוקים.
[ב] לצורך מה אירוע זה מופיע אצל כל אחת מהדמויות?
- [א] קרא איוב פרק ל”ח. בפרק זה האל משתמש בשאלות ריטוריות רבות. בחר שתי שאלות מתוך הפרק צטט והסבר אותן.
[ב] חשוב, לצורך מה לדעתך האל שואל את איוב שאלות רבות?
- [א] המסקנה העולה מדברי האל לאיוב?
[ב] קרא איוב מ”ב פסוקים א’- ה’. האם אתה חושב שאיוב בסופו של דבר קיבל מענה על בקשתו? נמק דעתך ובסס אותה על הפסוקים.
[ג] האם קיבלת מענה לשאלת איוב? נמק דעתך.