🗳️ מפת מושגי הבחירות בישראל

כל אזרחי המדינה מגיל בוגר (שהוסכם על ידי נציגי העם, 18+) יש להם זכות להצביע, לבחור ולהיבחר למוסדות המנהלים את המדינה.

כל אזרח נכנס לבד לאזור הבחירה ואיש מלבד הבוחר לא יכול לדעת במי בחר, וכך הבוחר/ת יכול/ה לבחור ללא לחצים. הבחירה נעשית מאחורי פרגוד ועם מעטפה ללא סימון.

הבחירות מתקיימות במרווח זמן ידוע ומסודר וקבוע בחוק (4 שנים), ולא ניתן לשנות את זמן הבחירות אלא מסיבה מוצדקת ובהסכמה כללית. מאפשר לעם לשלוט בזהות המנהיגים.

לכל מצביע יש קול אחד בלבד. כל הקולות שווים, בין אם מדובר בגבר או אישה, עשיר או עני, בעל מעמד או אזרח פשוט.

הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת בין כל המתמודדים. אין איסור להשפיע על הבוחרים על ידי מתן שוחד, הטבות לא חוקיות או איומים.

כל המדינה נחשבת לאזור בחירה אחד לצורך חישוב הקולות של הנבחרים. אין הבדל בין אזור לאזור, וסופרים את הקולות בכל הארץ.

חלוקת המושבים (מנדטים) בכנסת נקבעת לפי אחוז הקולות הכשרים שקיבלה כל מפלגה (10% מהקולות = 12 מנדטים).

יתרון: מאפשרת ייצוג רחב והוגן למגוון דעות וקבוצות.

חיסרון: גורמת לריבוי מפלגות וקושי בהרכבת ממשלה יציבה.

הבוחרים מצביעים לרשימת מועמדים של מפלגה מסוימת (לדוגמה: ליכוד, עבודה, ש"ס). הבוחרים מצביעים למפלגה ולא לאדם ספציפי.

סדר המועמדים ברשימה נקבע מראש על ידי מוסדות המפלגה (ועדת מינוי, פריימריז וכו'), והבוחרים אינם משפיעים על סדר הנציגים שייכנסו לכנסת.