1. עקרונות יסוד דמוקרטיים (כ"ח מש"ה)
כל אזרחי המדינה מגיל בוגר (שהוסכם על ידי נציגי העם, 18+) יש להם זכות להצביע, לבחור ולהיבחר למוסדות המנהלים את המדינה.
כל אזרח נכנס לבד לאזור הבחירה ואיש מלבד הבוחר לא יכול לדעת במי בחר, וכך הבוחר/ת יכול/ה לבחור ללא לחצים. הבחירה נעשית מאחורי פרגוד ועם מעטפה ללא סימון.
הבחירות מתקיימות במרווח זמן ידוע ומסודר וקבוע בחוק (4 שנים), ולא ניתן לשנות את זמן הבחירות אלא מסיבה מוצדקת ובהסכמה כללית. מאפשר לעם לשלוט בזהות המנהיגים.
לכל מצביע יש קול אחד בלבד. כל הקולות שווים, בין אם מדובר בגבר או אישה, עשיר או עני, בעל מעמד או אזרח פשוט.
הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת בין כל המתמודדים. אין איסור להשפיע על הבוחרים על ידי מתן שוחד, הטבות לא חוקיות או איומים.
2. מאפייני שיטת הבחירות לכנסת
כל המדינה נחשבת לאזור בחירה אחד לצורך חישוב הקולות של הנבחרים. אין הבדל בין אזור לאזור, וסופרים את הקולות בכל הארץ.
חלוקת המושבים (מנדטים) בכנסת נקבעת לפי אחוז הקולות הכשרים שקיבלה כל מפלגה (10% מהקולות = 12 מנדטים).
יתרון: מאפשרת ייצוג רחב והוגן למגוון דעות וקבוצות.
חיסרון: גורמת לריבוי מפלגות וקושי בהרכבת ממשלה יציבה.
הבוחרים מצביעים לרשימת מועמדים של מפלגה מסוימת (לדוגמה: ליכוד, עבודה, ש"ס). הבוחרים מצביעים למפלגה ולא לאדם ספציפי.
סדר המועמדים ברשימה נקבע מראש על ידי מוסדות המפלגה (ועדת מינוי, פריימריז וכו'), והבוחרים אינם משפיעים על סדר הנציגים שייכנסו לכנסת.
3. מונחים מרכזיים וספירת קולות
רף מינימום של קולות שמפלגה חייבת לעבור (כיום 3.25% מכלל הקולות הכשרים) כדי להיכנס לכנסת. משפיע על יציבות שלטונית אך מונע ייצוג ממפלגות קטנות.
- כשרים: קולות תקינים ותקפים. נלקחים בחשבון לחישוב מנדטים.
- לא כשרים (פסולים): נפסלו בספירה (לדוגמה: מעטפה ריקה, שני פתקים שונים, כיתוב על הפתק). אינם נכללים בחישוב.
- מבוזבזים: קולות כשרים שניתנו למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה. אינם משפיעים על חלוקת המנדטים.
לאחר חלוקת המנדטים הראשונית, נשארות שאריות קולות. מפלגות יכולות ליצור ביניהן הסכמי עודפים לפני הבחירות, שעל פיהם המנדט הנוסף יועבר למפלגה שיש לה את השארית היחסית הגדולה ביותר מבין השתיים שחתמו על ההסכם.
4. השוואה: שיטה יחסית מול שיטה רובית
- אופן החלוקה: הייצוג מתחלק לפי אחוז הקולות שכל מפלגה קיבלה בכלל המדינה.
- השפעה על המשטר: מבטיחה ייצוג רחב והוגן.
- חיסרון: גורמת לפחות יציבות שלטונית (קושי בהרכבת ממשלה).
- אופן החלוקה: המועמד/מפלגה שקיבלו את מרבית הקולות באזור בחירה מקבלים את כל הייצוג באותו אזור.
- השפעה על המשטר: יוצרת ממשלה יציבה ומנהיגות חזקה יותר.
- חיסרון: ייצוג מצומצם ופגיעה בקבוצות המיעוט (קולות רבים "מבוזבזים").