מר עוקבא ואשתו

מר עוקבא הוה רגיל דשדי ארבע זוזי בצינורא דדשא כל יומא.
יומא חד אמר: איזיל אחזי מאן קעביד בי טיבותא האי.
ההוא יומא נגה מר עוקבא בי מדרשא טובא, ואתאי דביתהו בהדיה.
כיון דחזי עני דקא מהדרי אפיהו לדשא – נפק בתרייהו.
רהטו ועיילו לתנורא גרוף.
איצטריכו כרעיה דמר עוקבא.
אמרה ליה דביתהו: שקול כרעיך על כרעי.
חלשא דעתיה.
אמרה ליה: אנא שכיחא בגו ביתא, והנאתאי קריבא.

תלמוד בבלי, מסכת כתובות סז עמוד ב (כתובות סז ע״ב)
(ייתכנו הבדלי כתיב קלים בין דפוסים שונים של הש”ס)

ב”ה

 

שם היצירה: מר עוקבא ואשתו 

סוג היצירה: מעשה חכמים

מחבר.ת היצירה: תלמוד בבלי, כתובות, סז ע”ב

תקופת פרסום היצירה: ימי בית שני

 

 

סיכום היצירה לבגרות בספרות

ביאור היצירה:

למר עוקבא היה שכן עני והוא[מר עוקבא] היה רגיל לתת לו כל יום 4 זוזים.

וכדי שלא יתבייש אותו עני היה שם לו את הכסף מתחת לדלת ומיד בורח.

יום אחד אותו עני החליט לראות מי עושה איתו חסד ומביא לו כסף בכל יום. 

מה עשה? 

התחבא מאחורי הדלת כך שכשישימו לו את הכסף מיד יפתח אותה ויוכל לראות מי איש החסד שעושה איתו את הצדקה.

באותו היום התעכב מר עוקבא בבית המדרש ואשתו היתה עימו.
כשהתקרבו לכיוון הדלת כדי לשים  את הכסף לעני מתחת לדלת מיהר העני לפתוח אותה.
מיד ברחו מר עוקבא ואשתו ונכנסו במהירות לתוך מבנה של תנור כדי שהעני לא יזהה אותם ויתבייש. 

כשנכנסו לתנור, הגחלים שהיו בו עדיין היו חמות [האש היתה כבויה ולכן הם נכנסו אבל מסתבר שהגחלים עדיין היו חמות] 

כשהרגיש שרגליו נכוות אמרה לו אשתו שישים את רגליו על רגליה. 

הבין מר עוקבא שרגליו מרגישות כאב אבל אשתו למרות הגחלים החמות אינה מרגישה כאב ורגליה לא נכוות והצטער.
איך יתכן שהוא כל היום עסוק בלימוד תורה ולא נעשה לו נס כזה ולאשתו כן?

אמרה לו אשתו שלא יצטער אבל הסיבה שרגליה לא נכוות היא שהיא נמצאת בביתה ולכן, מביאה אוכל לעניים ואילו הוא נותן כסף ועדיין העני צריך להתאמץ כדי לאכול ולכן השכר שלה גבוה יותר.

 

מבנה הסיפור:

אקספוזיציה–הפתיחה של הסיפור בה מתואר לנו הדמות המרכזית וההתנהלות הקבועה שלו.

בסיפור שלנו הפתיחה מתארת את מר עוקבא, העני ואת הפעולה שמר עוקבא היה רגיל לעשות בכל יום[לתת צדקה בסתר לעני].

סיבוך– העלילה ממצב רגוע, שליו וקבוע מסתבכת.

בסיפור שלנו העני שמר עוקבא היה באופן קבוע מביא לו בסתר כסף לצדקה מחליט לעשות פעולה כדי לראות מי הוא הנדיב המסתורי.

נקודת מפנה: אירוע בסיפור שמשנה את העלילה. 

מר עוקבא ואשתו בורחים ונכנסים לתוך תנור כדי שהעני לא יזהה אותם ויתבייש.

שיא– העלילה מגיעה לשיא שבה אנחנו רוצים לדעת איך המצב יסתיים.

הגחלים שבקרקע התנור עדיין חמות ורגלי מר עוקבא נכוות ורגלי אשתו לא נכוות.

סיום והתרה. –פתרון וסיום הסיפור.

אשתו של רב עוקבא מציעה לו לעמוד על רגליה ומסבירה לו את הסיבה לכך שלה נעשה נס ולא לו וכך גם אנחנו מקבלים הבנה לגבי מהי הדרך הטובה ביותר להביא צדקה.

 

מילים לביאור:

חלשה דעתו- הרגיש חולשה נפשית [תסכול]

דמות ראשית [גיבור]: 

מר עוקבא

אשתו של מר עוקבא

דמות משנית:

העני

מקום:

שכונה שבה גרים אנשים רבים [שכנים זה לזה]

שמות וכינויים:

העני– שם העני לא מופיע המטרה בכינוי להדגיש את העובדה שמתן בסתר בלי שהעני ידע ממי קיבל זו מעלה גדולה יותר מלהביא בצורה ברורה וידועה.

מר עוקבא– אין תואר רב או תואר אחר. דרך שמו של מר עוקבא ניתן ללמוד על הפשטות והענוותנות שלו. שהוא לא מחפש כבוד ושיכירו אותו כנדבן.

בנוסף, משמו של מר עוקבא ניתן לראות שהוא עוקב, עושה מעשים טובים בעקביות והם חלק ממנו וחלק מהרגליו. “מצוות שאדם דש בעקביו”[עושה אותם באופן קבוע].

 

אפיון ישיר של הדמויות:

מר עוקבא- תלמיד חכם, נשוי. 

אשתו של מר עוקבא- נשואה למר עוקבא.

עני- אדם ללא כסף למחיה.

 

אפיון עקיף של הדמויות: 

מר עוקבא– אדם שמתמיד בלימוד תורה, נדיב, עניו [אינו מחפש כבוד]

דרך הסיפור אנחנו מבינים שמר עוקבא מתמיד בלימוד התורה ומשקיע בדבר את רוב זמנו. ניתן לראות שחשוב לו לסייע לשכן העני שלו ולכן אנחנו מבינים שהוא רחמן ונדיב ומכך שהוא ברח לתנור כדי שהעני לא יזהה אותו  אנו מבינים שהוא לא מחפש כבוד ולא רוצה שהעני יתבייש במצוקתו לפניו. 

בנוסף, ניתן לראות בסוף הסיפור שהוא אדם שעושה חשבון נפש עם עצמו וביקורתי כלפי עצמו. כשראה שלאשתו נעשה נס ולא לו הוא חשב מה הסיבה שלי לא מגיע שכר כמו שלה.

 

אשתו של מר עוקבא– אישה טובה, נדיבה, מסבירת פנים, רגישה לזולת, ענווה.

ניתן לראות דרך הסיפור שאשתו של רבי עוקבא היא אישה טובה, היא נדיבה לעניים ולא מחפשת כבוד, היא רגישה למצוקת בעלה וכשרואה שהוא מצטער מכך שלא זכה גם הוא לנס היא מסבירה לו ברוגע את ההבדל ביניהם בלי לצער אותו.

אשת מר עוקבא גם לא מופיעה בשמה או עם תואר כדי להראות פשטות. 

אזכור מקראי- כשהסיפור מזכיר לנו סיפור מקראי מהעבר.

הסיפור עם רב עוקבא ואשתו שהעדיפו להיכנס לתנור אבל שזהותם לא תיוודע לעני השכן שלהם מזכיר לנו את הסיפור בתנ”ך בבראשית ל”ח- בסיפור תמר מקיימת יחסים עם יהודה והיא מכסה פניה בצעיף ולכן הוא לא מזהה אותה. כשיהודה שומע שכלתו [שבעלה מת] הרתה לזנונים ואין יודעים ממי הילד הוא מכריז על עונשה: “הוציאוה ותישרף” והיא, תמר  מוכנה להישרף אבל לא לחשוף בגלוי את הזהות של האדם שממנו נקלטה להריון כדי לא לבייש את יהודה אלא אם כן יבחר לקחת אחריות על המעשה. 

 

ניגודים:

עני מול נדבן [העני בסיפור שזקוק לנדבה מול ר’ עוקבא שנותן בסתר]

ר’ עוקבא שונה מאשתו בדרך שהם עוסקים בחסד. הוא נותן כסף והיא מביאה אוכל כך שהעני לא יצטרך לטרוח כדי לאכול.

 

פעלים:

בסיפור ניתן לראות הרבה פעלים. המטרה ללמד על החריצות של בני הזוג .

 

סמל– חפץ שמסמל משמעות מעבר למשמעות הרגילה שלו.

הדלת בסיפור מדגישה את הפער בין חיי העני לחיי מר עוקבא. היא בעצם מפרידה ביניהם ויוצרת ריחוק. אבל הפתח של הדלת יוצר צינור, צינור שדרכו מר עוקבא מגשר בינו לבין העני כשהוא נותן לו צדקה.

 

האנשה- לקיחת משהו דומם ונתינה לו תכונה אנושית.

התנור שנכנסו אליו מר עוקבא ואשתו הופך ל”שופט”. הוא זה שמכריע מהי הצדקה הטובה יותר. האם הצדקה בדרך של כסף או צדקה של נתינה.

בכך שהתנור גורם למר עוקבא להיכוות ולאשתו לא, אנחנו מבינים שהוא הכריע ביניהם וקבע שהצדקה של אשתו טובה יותר משלו. 

 

 ביטוי:

חלשה דעתו- הרגיש לא טוב נפשית.

בסיפור ניתן לראות את הביטוי כשמר עוקבא רואה שלאשתו נעשה נס ולו לא נעשה הוא הצטער נפשית כיוון שהבין שהיא צדיקה ממנו ולו לא מגיע אותו שכר כמו שלה. 

 

קונפליקט-

שני ערכים שמתנגשים זה עם זה.

בסיפור שלנו ניתן לראות ערך של לימוד תורה בהתמדה מול הערך של עשיית חסד.

מר עוקבא מתמיד בלימוד התורה שלו ויש פעמים שהוא אפילו מתעכב יותר מהרגיל מרוב שהוא מתמיד בלימוד. לעומתו, אשתו נמצאת בבית ודואגת לצרכי הבית.

הסיפור מראה לנו שאישה שנמצאת בבית ועוסקת בחסד יכולה לקבל שכר גבוה יותר מלומד תורה מתמיד.

 

קונפליקט נוסף שיש בסיפור:

   מהו מעשה החסד הנכון ביותר?

נתינת צדקה בצורה של כסף או נתינת צדקה בדרך של מאכל וסיוע?

מר עוקבא באופן קבוע מביא כסף בסתר לשכן העני ואילו אשתו מביאה אוכל ועושה בדרך זו חסד. 

 

מסר גלוי ומסר סמוי בסיפור:

מסר גלוי- מה שניתן להבין בקריאה מהירה.

מצוות נתינת צדקה בסתר. מר עוקבא ואשתו נותנים צדקה ומתחבאים כדי שהשכן העני לא ידע את זהותם ויתבייש.

 

מסר סמוי- מה שניתן להבין מהתבוננות מעמיקה יותר.

מעלת עשיית החסד בגוף ממש ולא רק בצדקה. מר עוקבא נכווה כשעמד בתוך התנור ואילו אשתו לא וכשהוא לא מבין את הסיבה היא מסבירה לו שהיא משקיעה יותר בעשיית החסד כך שהעניים לא יטרחו כשהם רעבים עד שיקבלו אוכל בעוד הוא בבית המדרש לומד תורה ורק מנדב כספו. 

 

מוסר השכל ורלוונטיות:

סיפורי חכמים לא נועדו כדי לקבוע הלכה. לצורך ההלכות יש פסקים מסודרים שניתנים לאחר דיונים רבים המתבססים על המקורות. 

אם כך למה נכתבו סיפורי חכמים ואגדות חז”ל?

התשובה היא כדי ללמד אותנו מוסר וערכים וכיצד נכון וראוי להתנהג במצבים שונים בחיים.

סיפורי חז”ל הם סיפורים שעוסקים באירועים שונים שקרו לדמויות ומתוך הדמויות והפעולות שלהם אנחנו לומדים איך נכון להתנהג, מהם סדרי העדיפויות במצבים שיש בהם קונפליקט, באיזה דרך מצפים מאיתנו להתנהג באירועים שונים שאדם כשהוא בתוך שגרת יומו ובתוך תהליך חייו נדרש לזכור לפעול ואיך לפעמים אנחנו צריכים לפעול מעבר להלכה הכתובה. מדובר פה יותר בהליכות [דרך חיים שאדם מתהלך בה בצורה שהיא טובה לבריות] מאשר בהלכה [בחוק הכתוב]. 

 

מסרים מהסיפור מר עוקבא:

“נוח לו לאדם שיפיל עצמו בכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים”- הסיפור על מר עוקבא מלמד כמה חשוב לא לבייש בני אדם עד כדי כך שמר עוקבא ואשתו העדיפו להסתכן ולהיכנס לתנור אבל לא לבייש את העני בכך שידע מי האדם שנותן לו צדקה באופן קבוע.

 

ניתן לראות בפרק את הדרכים השונות לעשיית חסד ומהי המעלה הגדולה יותר- אשת ר’ עוקבא זוכה שיעשה לה נס כיוון שכשהיא נותנת את הצדקה היא נותנת בלי שהעני יטרח אלא יוכל ישר לאכול ואילו ר’ עוקבא נותן חסד בצורת כסף ולכן העני עדיין צריך לטרוח לצורך האוכל שלו. 

 

ניתן ללמוד מהסיפור על “עניי עירך קודמים”- הסיפור מדגיש שמר עוקבא היה גר ליד העני והיה מביא לו כסף כל יום מתחת לדלתו. הרבה פעמים אנשים עוזרים לאנשים רחוקים מהם ואילו מהאנשים שקרובים אליהם הגרים איתם או לידם הם מתעלמים. פה ניתן לראות שרב עוקבא לא מתעלם מהעני שגר קרוב אליו וגם נותן לו הרגשה טובה ולא מוכן לבייש אותו בכך שידע שהצדקה מגיעה ממנו.

 

ניתן ללמוד מהסיפור את הערך של עשיית חסד ושהוא לא פחות ואולי אפילו בעל ערך גבוה יותר במקרים מסוימים מאדם שלומד תורה. אשתו של מר עוקבא זוכה לנס שמר עוקבא הלמדן לא זוכה לו והדבר גורם לנו להבין שלפעמים מה שנראה מבחינה חיצונית כדבר הכי חשוב הוא לא בהכרח הדבר הכי חשוב. “דרך ארץ קדמה לתורה”.

לומדים לבגרות בספרות בקלות. עוד סיכומים לבגרות בספרות, הסברים, שאלות בגרות בספרות, אמצעי עזר בספרות, המחשה ושיעורי צפייה בספרות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בספרות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד ספרות לבגרות , הכנה לבגרות בספרות , שיעורים פרטיים בספרות , סיכומים לבגרות בספרות, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בספרות , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בספרות , חומר עזר לבגרות בספרות, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות לבגרות בספרות:

1. מהו המסר שלקחת מהסיפור? הסבירי כיצד למדת אותו מהסיפור?
   
2. לאיזו דמות התחברתם בסיפור ומדוע?
   
3. מי היא הדמות המשפיעה יותר על אחרים בסיפור? כיצד על פי הסיפור הדמות השפיעה?
   

 

 

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%A7%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%90%D7%A9%D7%AA%D7%95-%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D.html

https://bagrutbetanach.co.il/learning-aids/%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7%20%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%A7%D7%91%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%A9%D7%AA%D7%95.html