רבי ינאי והרוכל
רבי ינאי והרוכל
- מעשה חכמים
- פרק רבי ינאי והרוכל
זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע [יד ב]
זאת תורת… המוציא שם רע [ויקרא רבה טז א]
רבי יניי והרוכל (ויקרא רבה פרשה טז ב’ על פי מהדורת מרגליות עמ’ שמט-שנא)
“מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה”[1]. “מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לציפורי,
והיה מכריז ואומר: מן דבעי למיזבן סם חיים
אעל להדא עכברא
קרב לביתיה דרבי יניי
הוה יתיב ופשט בטרקליניה
שמעיה מכריז: מאן דבעי למיזבן סם חיים?
אודיק עליה רבי יניי
אמר ליה: תא סק להכא, זבין לי.
אמר ליה: לא את צריך ליה
לא אנת ולא דכוותך.
אטרח עליה
סליק לגביה
הוציא לו תהלים
הראה לו פסוק: “מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב” (תהלים לד, יג)
מה כתיב בתריה “נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה
סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו”. (תהלים לד יד-טו)
נוסח א’ נוסח ב’
|
אמר רבי יניי: כל ימי הייתי קורא את המקרא הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיעני “מי האיש החפץ חיים”. אמר רבי חגי: אף שלמה מכריז ואמר:
“שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו” שומר מצרעת נפשו |
אמר רבי ינאי: אף שלמה מכריז ואומר “שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו”[2].
א”ר ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע עד היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיעו”[3] “מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב”.
|
תרגום:
מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לצפורי
והיה מכריז ואומר: מי שרוצה לקנות סם חיים יבוא ויקח?
נכנס לעיר עכברא
נתקרב לביתו של רבי יניי.
היה יושב ופושט בטרקלינו
שמע אותו מכריז: מי שרוצה לקנות סם חיים,
השקיף עליו רבי יניי
אמר לו: בוא, עלה לכאן, מכר לי.
אמר לו: לא אתה צריך לו –
לא אתה ולא שכמותך.
הטריח עליו.
עלה אצלו,
הוציא לו תהלים,
הראה לו פסוק: “מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב” (תהלים לד, יג)
מה כתוב אחריו “נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה
סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו”. (תהלים לד יד-טו)
נוסח א’ נוסח ב’
|
אמר רבי יניי: כל ימי הייתי קורא את המקרא הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיעני “מי האיש החפץ חיים”. אמר רבי חגי: אף שלמה מכריז ואמר:
“שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו” שומר מצרעת נפשו |
אמר רבי ינאי: אף שלמה מכריז ואומר “שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו”[4].
א”ר ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע עד היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיעו”[5] “מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב”.
|
ב”ה
שם היצירה: רבי ינאי והרוכל
סוג היצירה: מעשה חכמים
מחברת היצירה: ל ויקרא רבה פרשה טז ב’
תקופת פרסום היצירה: תקופת ימי בית שני
מי היה רבי ינאי:
רבי ינאי היה אמורא ארץ-ישראלי מן הדור הראשון של האמוראים, תלמידו של רבי יהודה הנשיא. הוא נמנה עם ראשוני חכמי התלמוד, עסק הן בהלכה והן באגדה, ונודע בגישתו המוסרית והחינוכית.
מקור היצירה בויקרא רבה:
דָּבָר אַחֵר, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לד, יג): מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים. מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מַחֲזִיר בָּעֲיָרוֹת שֶׁהָיוּ סְמוּכוֹת לְצִפּוֹרִי וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר, מַאן בָּעֵי לְמִזְבַּן סַם חַיִּים, אוֹדְקִין עֲלֵיהּ, רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתֵיב וּפָשֵׁיט בְּתוּרְקְלִינֵיהּ שָׁמְעֵיהּ דְּמַכְרִיז מַאן בָּעֵי סַם חַיִּים, אֲמַר לֵיהּ תָּא סַק לְהָכָא זַבִּין לִי, אֲמַר לֵיהּ לָאו אַנְתְּ צָרִיךְ לֵיהּ וְלָא דְכַוָּותָךְ, אַטְרַח עֲלֵיהּ סָלֵיק לְגַבֵּיהּ הוֹצִיא לוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים הֶרְאָה לוֹ פָּסוּק: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים לד, יד טו): נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב. אָמַר רַבִּי יַנַּאי אַף שְׁלֹמֹה מַכְרִיז וְאוֹמֵר (משלי כא, כג): שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ. אָמַר רַבִּי יַנַּאי כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא הַפָּסוּק הַזֶּה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָּשׁוּט עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעוֹ, מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, תּוֹרַת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע.
סיכום היצירה לבגרות בספרות
תקציר:
המעשה מופיע בגמרא בעקבות לימוד בנושא פרשת המצורע והוא פותח בכך שרבי ינאי ישב ולמד תורה בחדרו ותוך כדי למידה הוא שומע רוכל צועק ברחוב ומציע לאנשים לקנות “סם חיים”. רבי ינאי לא מבין איך הרוכל יכול למכור “סם חיים”? הרי מי לא ירצה תרופה שתגרום לאדם לחיות אבל ברור שאין תרופה כזו…
רבי ינאי משקיף על הסוחר מביתו מלמעלה וקורא לאותו רוכל לעלות אליו כדי שימכור לו את סחורתו אבל הרוכל אומר לו אתה ואנשים כמוך לא צריכים את התרופה הזו ולכן הוא מסרב לעלות אל ביתו של רבי ינאי.
רבי ינאי ממשיך לבקש ממנו ולאחר שהוא אומר לו כמה פעמים הסוחר משתכנע לטרוח ולעלות אליו ולהראות לו את סחורתו והוא מגיע אל רבי ינאי לחדר שהוא לומד בו ומראה לו מהי התרופה שהוא מוכר: הרוכל מוציא לרבי ינאי ספר תהילים ופותח לו את הספר בפסוק: “מי האיש החפץ חיים?” ואת התשובה לשאלה: “נצור לשונך מרע, סור מרע ועשה טוב”.
רבי ינאי שומע ורואה את הפסוק ואומר לו: אותו מסר מופיע במקום נוסף על ידי שלמה המלך [במשלי כ”א,כ”ג] ושם שלמה המלך כותב: “שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו”.
ממשיך רבי ינאי ואומר [או שהוא אומר לרוכל או שהוא הולך ומספר לתלמידיו את הסיפור]: כל ימי הייתי קורא את הפסוק הזה ולא הייתי יודע את ההסבר שלו ומה המסר שלו. עד שבא הרוכל[סוחר] הזה והודיע לי מה המסר של הפסוק.
מי האיש החפץ חיים? מי האדם שרוצה לחיות ולחיות חיים טובים?
התשובה היא בעשיית טוב ובמניעה מדיבורים רעים.
וזו הסיבה שמשה רבנו מזהיר את עם ישראל כדי שלא יחלו ואומר להם: זאת תהיה תורת המצורע= תורת המוציא שם רע.
הכוונה: אדם שמוציא שם רע לחברו גורם לכך שייענש בצרעת. לכן, אם אדם רוצה לא להדבק בצרעת שימנע עצמו מדיבור רע. וידבר רק טוב.
כותרת הסיפור- הכותרת מעניינת אותנו ובאה להציג לנו מידע ראשוני לגבי הסיפור.
בסיפור “רבי ינאי והרוכל” ניתן להבין שמדובר בשתי דמויות. ושהן שונות אחת מהשנייה במעמד ובעיסוק שלהן. לפי הדמויות ניתן לחשוב שהחכם ייתן את העצה ויעביר לנו מסר חשוב אך מסתבר שהדמות המרכזית שתעביר את המסר היא דווקא הרוכל שילמד אותנו מהו “סם החיים” וילמד אותנו על עשייה חברתית.
מילים לביאור:
רוכל– אדם שהולך ממקום למקום כדי למכור סחורתו.
השקיף עליו= הסתכל מגבוה.
הטריח עליו= גרם לו לעשות משהו שהוא טרחה [קשה לו]
דמות ראשית [גיבור]: רבי ינאי, הרוכל.
שמות וכינויים:
רבי ינאי- רבי ינאי מתואר בכינוי של כבוד “רבי” ומופיע בשמו.
הרוכל- הרוכל מכונה בכינוי “רוכל אחד” ושמו לא מוזכר.
ניתן לראות את ההבדלים בין הדמויות גם בכינויים שלהם. רבי ינאי מכונה לאורך הסיפור בתואר: “רבי” שהוא תואר ל כבוד ואילו הסוחר לא נזכר אפילו בשמו אלא בכינוי “רוכל אחד”, “אותו רוכל”. על ידי הכינויים ניתן לראות את ההבדלים הגדולים בין הדמויות מבחינת המעמד שלהם.
הכינויים מדגישים את המסר שלפעמים אנשים פשוטים יודעים יותר מאנשים בעלי תואר ומעמד.
מקום:
העיר עכברא שקרובה לעיר ציפורי
הרחוב והעיר מתחת לביתו של רבי ינאי.
ביתו של רבי ינאי שנמצא במקום גבוה.
המקומות בסיפור גם מלמדים על הדמויות ועל המסר הנוסף הסמוי פה:
הרוכל מסתובב ברחובות העיר עם האנשים הפשוטים. לעומתו, רבי ינאי נמצא בחדרו במקום גבוה והוא מבקש מהסוחר שיעלה אליו. [הוא לא יורד אל הסוחר אלא מבקש שהוא יעלה]
המקומות של הדמויות מדגישים את ההבדלים ביניהם: רבי ינאי במקום גבוה ורחוק מהעם וגם פחות אכפת לו מלסייע להם ואילו הסוחר מסתובב עם האנשים ברחוב העיר, צועק אליהם, פונה אליהם ומציע להם לקנות את סם החיים.
דרך המקומות שהדמויות חיות בהם אנחנו מבינים את ההתייחסות שלהם לאנשים.
אפיון ישיר של הדמויות- כשהקורא לומד פרטים על הדמויות באופן ישיר מהכותב ולא דרך התנהגות של הדמויות.
רבי ינאי- בעל ידע בספרי התורה, לומד תורה, אינו עסוק בהבלי העולם אלא מתמקד בלמידה.
הרוכל- אדם פשוט, עוסק ברוכלות [מסחר] מסתובב בין העיירות ומוכר סחורתו.
אפיון עקיף של הדמויות- כשהקורא מגלה פרטים על הדמויות דרך ההתנהגות של הדמויות בסיפור.
הרוכל– הרוכל הוא אדם שנראה פשוט ולא יושב ולומד כל היום אבל יש לו חכמת חיים גדולה. ואת מעט הידע שיש לו הוא דואג להעביר הלאה לסביבה שלו. הוא מנסה להציל אותם ולגרום להם לחיות טוב בכך שהוא מתאמץ כדי להעביר את המסר של התורה. בדרך מתוחכמת.
רבי ינאי– אדם שלומד תורה ובעל ידע ובקיאות בספרי תנ”ך שונים אך לא מבין בבני אדם. בנוסף, ניתן לראות שהוא יושב בטרקלינו ומשקיף על הרוכל, הוא לא מבזבז את זמנו ולא מוכן לרדת אל הסוחר אלא מבקש ממנו שיעלה הוא אליו הוא מצטייר כאדם עשיר, מלומד ומתנשא.
ניגודים:
דרך הסיפור אנחנו רואים את דמות הסוחר הפשוט כדמות של אדם אכפתי שעם ישראל חשוב לו. הוא אדם של עשיה וחברה. לעומתו רבי ינאי הוא אדם שלומד ולא מעורב בין הבריות.
אזכור מקראי:
תהילים ל”י”ג-ט”ז.
משלי כ”א, כ”ג
מוטיב חוזר בסיפור:
סם החיים, טוב, רע.
המילים חוזרות כדי להדגיש את המסר של הסיפור מה הדרך לחיים טובים.
מבנה הסיפור:
פתיחה[אקספוזיציה]- בפתיחה יש לנו את המידע החשוב .
הדמות המרכזית, העיסוק שלו: רוכל= מוכר סחורה. מחזר= הולך וחוזר. זה המקצוע שלו ובזה עוסק פעולת ההליכה בין מקומות ומכירה. ומקום האירוע= ציפורי וכל מה שסמוך אליה. וסוג הסחורה שהוא מוכר=סם חיים.
מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לצפורי
והיה מכריז ואומר: מי שרוצה לקנות סם חיים יבוא ויקח?
סיבוך– כשהמצב הרגוע בסיפור מסתבך ומתחילה להיווצר בעיה.
הסיפור ביצירה עולה כשהרוכל מתקרב אל ביתו של רבי ינאי וכך שני עולמות נפגשים של אדם פשוט, שעוסק בעשייה ומעורב בחברה והעם מול אדם מכובד שעוסק בלימוד לבד, בסלון ביתו המפואר. ומשקיף עליו מלמעלה. ושומע את הכרזתו.
הקונפליקט מתעצם במפגש כיוון שהרצון לסם חיים הוא רצון ששווה לכל בני האדם. מעמד נמוך וגבוה. עני ועשיר.
נכנס לעיר עכברא
נתקרב לביתו של רבי יניי.
היה יושב ופושט בטרקלינו
שמע אותו מכריז: מי שרוצה לקנות סם חיים,
השקיף עליו רבי יניי
שיא– שיא העלילה הוא כשהמתח בסיפור מגיע לשיא ואנחנו מחכים לדעת מה יקרה ואיך העלילה תתפתח מפה.
השיא בעלילה מגיע בעקבות כך שהרוכל מסרב למכור לרבי ינאי את סחורתו בטענה שרבי ינאי ואלה הדומים לו לא צריכים סחורה זו. אבל רבי ינאי מפציר בו ולוחץ עליו שיעלה כך שברור מכאן שגם רבי ינאי צריך סם חיים ואנחנו תוהים מה יהיה? האם הרוכל ימכור לו? מהו סם החיים שהכל צריכים אותו?
אמר לו: בוא, עלה לכאן, מכר לי.
אמר לו: לא אתה צריך לו –
לא אתה ולא שכמותך.
הטריח עליו.
עלה אצלו,
נקודת מפנה– הסיפור מגיע לנקודה שבה הסיפור עובר שינוי.
בסיפור שלנו כשהרוכל מחליט לאחר הפצרותיו של רבי ינאי לעלות לביתו ומראה לו מהו “סם החיים” אנחנו תוהים האם רבי ינאי צריך את זה? אולי סם החיים באמת לא מתאים לכולם?
הוציא לו תהילים,
הראה לו פסוק: “מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב” (תהלים לד, יג)
מה כתוב אחריו “נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה
סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו”. (תהלים לד יד-טו)
מבנה והתרה-כשהבעיה בסיפור מגיעה לפתרון. הקושי נפתר.
פה בסיפור התשובה עונה על השאלה מהו הסם הזה והאם רבי ינאי באמת צריך אותו?
התשובה היא: שמירה על הלשון והתמקדות בדיבור טוב ולא רע כדי להאריך ימים. ואנו מבינים שכולם, גם בני המעמד הגבוה וגם אלה שלומדי תורה צריכים את הסם הזה והוא לא מיועד רק לפשוטי העם. וההוכחה הנוספת היא שאפילו שלמה המלך החכם באדם דרש והסביר את הפסוק הזה.
נוסח א’ נוסח ב’
|
אמר רבי יניי: כל ימי הייתי קורא את המקרא הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיעני “מי האיש החפץ חיים”. אמר רבי חגי: אף שלמה מכריז ואמר:
“שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו” שומר מצרעת נפשו |
אמר רבי ינאי: אף שלמה מכריז ואומר “שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו”[1].
א”ר ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע עד היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיעו”[2] “מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב”.
|
מוסר השכל ורלוונטיות:
מסר סמוי:
הרוכל אומר לרבי ינאי שהוא ואנשים כמוהו לא צריכים את התרופה יש פה מצד אחד כבוד לרבי ינאי שמתמקד בלימוד תורה ולא יוצא מהבית אלא מבין מה נכון ומה לא נכון בחיים ובזה בוחר להשקיע.
ומצד שני יש פה מסר סמוי שהוא ביקורת כלפי רבי ינאי שהוא בבית שלו בחדר למעלה[מתמקד בלמידה] ואנשים מתנהגים בצורה לא טובה ומסכנים את חייהם והוא נמצא למעלה עם עצמו, דואג רק לעצמו שיהיה לו טוב במקום לרדת למטה, לאנשי העיר וללמד אותם כיצד נכון להתנהג.
מהסיפור אנחנו לומדים שלא מספיק שאדם ילמד תורה אלא גם צריך שתהיה אכפתיות לסובבים. הרוכל הפשוט שעבר ממקום למקום והתאמץ כדי שבני האדם יבואו ויקנו ממנו את המידע מסר נפשו והשקיע למענם. [מתמקד בעשייה]
מפה אנחנו לומדים שחשוב מאוד ללמוד אבל לא פחות מכך חשוב לסייע לאחרים ולהעביר את הטוב שיש לך הלאה.
מסר גלוי:
מהסיפור אנחנו לומדים על החשיבות של שמירה על הפה מדיבורים לא טובים והתמקדות בדיבורים טובים ושדיבור טוב מושך דברים טובים לאדם עצמו שמדבר טוב. וכולם צריכים להיזהר בדבר זה.
מהסיפור אנחנו לומדים שהחכמה לא נמצאת רק אצל הגאונים המלומדים שעוסקים כל היום בלמידה אלא היא יכולה לבוא מאנשים פשוטים ביותר שיבינו יותר מאלה בעלי המעמד והתואר.
רבי ינאי מעיד על עצמו שכל ימיו קרא את הפסוק ולא הבין את משמעותו ואילו הרוכל הפשוט הבין את משמעות הפסוק יותר טוב ממנו.
***
העמוד מציג פרשנות, סיכום וניתוח לימודי בלבד בהתאם לעקרון השימוש ההוגן (סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007).
הגישה לאתר בתשלום נועדה למימון פיתוח תכני הלמידה, ואינה מהווה הפצה מחדש של היצירה המקורית.
כל הזכויות בטקסט המקורי שמורות ליוצר/לעיזבון/לבעל הזכויות.
האתר מציג חומר לימודי ופרשני בלבד ואינו תחליף ליצירה המקורית.
***
לומדים לבגרות בספרות בקלות. עוד סיכומים לבגרות בספרות, הסברים, שאלות בגרות בספרות, אמצעי עזר בספרות, המחשה ושיעורי צפייה בספרות לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בספרות אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד ספרות לבגרות , הכנה לבגרות בספרות , שיעורים פרטיים בספרות , סיכומים לבגרות בספרות, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק , טיפים לבחינת בגרות בספרות , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בספרות , חומר עזר לבגרות בספרות, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות
כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.
שאלות לבגרות בספרות:
- מהו המסר שלקחת מהסיפור? הסבירי כיצד למדת אותו מהסיפור?
- לאיזו דמות התחברתם בסיפור ומדוע?
- מי היא הדמות המשפיעה על אחרים בסיפור? כיצד על פי הסיפור הדמות השפיעה?
- הדגימו על פי אמצעי עיצוב בסיפור את המסר שרצו להעביר לנו בסיפור.
- בסיפור “רבי ינאי והרוכל” ניתן לראות שתי פעולות של עשיה. מהי ההתנהגות שהכי רלוונטית לחיינו לדעתכם? האם ניתן לשלב בין הפעולות? נמקו תשובתכם.