מחורבן לבנייה – המרד הגדול וההשלכות

ב”ה

נושא: ימי בית שני.

תת נושא: מחורבן לבנייה.

סיכום:

כתוצאה מהפלגים השונים שבעיר, הלחימות שלא פסקו מבפנים ומבחוץ בין היהודים ובין רומא והרעב הגדול שפקד את העיר כתוצאה משריפת האסמים בסופו של דבר ירושלים נכבשת. טיטוס כובש את העיר ב-ט’ באב וב-י’ באב בית המקדש נחרב. 

הצער והייאוש לא ניתנים לתאר. במשך 600 שנה בית המקדש שהיה המרכז הרוחני והחברתי הגדול של עם ישראל. המקום אליו היו מגיעים לתפילה, לשמחות, להודיה, לעליה לרגל, הקרבת קורבנות והקטרת קטורת עלה באש. העם, קטנים וגדולים מסרבים להאמין. 

מאות אלפים מתים, עשרות אלפים לוחמים מובלים לשבי בתהלוכת ניצחון אל רומא שם הלוחמים החזקים של עם ישראל הפכו ללוחמים מול חיות טרף מורעבות שסופם קצוב.

רומא שבמשך 6 שנים [66-73 לספירה] נלחמת מול יהודה סוף סוף מנצחת וכתוצאה מכך  מתאכזרת לקטנים ולגדולים. הייאוש גדול. גם ההנהגה היהודית, ומשפחת הכהונה הצדוקית , מעמד האליטה של העם רובו גולה. איך ממשיכים מכאן?

על פי הגמרא ידוע לנו שרבן יוחנן בן זכאי שהיה חכם חשוב בישראל היה מוערך מאוד על ידי אספסיאנוס, קיסר רומא . בתקופת המרד הוא היה מאלה שרצו לפעול מול רומא בדרכי משא ומתן לצורך שלום ומכיוון שידע שקבוצת הקנאים בעם שרצו לפעול רק בדרך של מלחמה ימנעו ממנו לצאת שם את עצמו כמת וביקש משני תלמידיו שיוציאו אותו מהעיר כביכול כדי לקבור אותו. כשהצליחו תלמידיו להוציא אותו והוא הגיע לקיסר, שוחח רבן יוחנן עם אספסיאנוס שהיה המנהיג הצבאי וכינה אותו בכינוי של מלכות. אספסיאנוס ששמע זאת אמר לו שהוא צריך להרוג אותו רק על הכינוי שנתן לו כי הוא לא מלך. אמר לו רבן יוחנן שהוא יודע שהוא מלך רומא. בדיוק באותו הזמן הגיע שליח שבישר לאספסיאנוס שמלך רומא מת והוא המלך החדש. אספסינוס שנדהם מכוח ראייתו של רבן יוחנן שאל אותו מה הוא רוצה? וכשנשאל מה הוא רוצה לקבל כהערכה על ידיעותיו ועל בחירתו בשלום הוא ביקש הצלה של יבנה וחכמיה. 

יש שיגידו על רבן יוחנן שהיה בוגד כי לא היה צריך להגיע לשום סוג של פשרה על ארץ ישראל אלא להיות מאוחדים בלחימה מול רומא ויש שיגידו שהיה זה שהושיע את עם ישראל והצליח לשמור על מה שנשאר מעם ישראל כיון שרבן יוחנן הבין שאת ירושלים הוא לא יצליח להציל כי קבוצת הקנאים לא תפסיק להילחם ולכן ביקש שלפחות יבנה שהייתה מקום שבו היו חכמים רבים והייתה עיר של תורה לפחות תינצל כדי שיהיה מי שיחזיק את העם וימשיך את התורה בתקופה שאחרי החורבן. [מסכת גיטין דף נ”ו ע”א-ע”ב].

לאחר החורבן רבן יוחנן לוקח על עצמו את הנהגת העם ומחזק את העם. הוא מבין שנכון שיש צער גדול וחזק וצריך לזכור ולהזכיר אבל גם צריך להמשיך לפעול, להתקדם ולא רק להתקיים בארץ.

המרכז הרוחני עובר אל יבנה ושם יחשבו איך לתקן תקנות ולמצוא דרכים שיחליפו את פעולות הפולחן שהיו בבית המקדש. רבן יוחנן ורבן גמליאל הנשיא רצו להבהיר לעם המיואש שגם אם אין מקדש העם עדין חי וקים ובאותה  מידה גם התרבות והתורה של העם לא ייפסקו.

לשכת הגזית, סנהדרין חקיקה ומשפט.

בירושלים, בית המקדש היה מקום שנקרא לשכת הגזית שם ישבו 71 חכמי ישראל שבקיאים בתורה ובשפות שונות ואליהם היו מגיעים עם ישראל לשפיטה כשהשופט המקומי לא ידע איך להכריע במשפט. הם חוקקו חוקים ושפטו בעניינים שונים.

לאחר שירושלים ובית המקדש נחרב רבן גמליאל הנשיא של העם וחכמי יבנה העבירו את המרכז הרוחני אל יבנה. שם בנו בית דין גבוה לצדק. שם חוקקו חוקים ותקנו תקנות ושפטו במשפטים שהשופטים בערים לא ידעו לשפוט. ההבדל היחיד בינם לבין הסנהדרין היה שהופסקה השפיטה בעניינים של דיני נפשות.

הדבר הנוסף שחכמי יבנה עשו הם הקימו בית הוראה לרבנים כדי שיכשיר דור חדש של רבנים והתורה לא תיפסק.

קורבנות, תפילות וגמילות חסדים:

בית המקדש היה מקום בו עם ישראל עלה לרגל בחגים, הקריב קורבנות תודה והקריב קורבנות [חטאת].

חכמי יבנה תיקנו שבמקום קורבנות יהיו תפילות ובמקום קורבנות חטאת עם ישראל יעסוק בגמילות חסדים וצדקה.

וכך, כדי שהדברים לא ישכחו נכתבו התפילות שאומרים אותם 3 פעמים ביום ובנוסף להם בחגים ובראשי חדשים יש תפילות הנקראות תפילות מוסף והלל כמו שבעבר היו מקריבים קורבנות נוספים בימים האלה במקומם עכשיו יש תפילות נוספות.

בנוסף, כדי לאחד בין העם ולמנוע מחלוקות קבעו שהולכים על פי דעת הלל. [לפני כן היו שתי דעות שהעם הלך לפי הפסיקה שלהם: דעת הילל ודעת בית שמאי (שהיה ידוע כמחמיר יותר)

כדי לחזק את הארץ , לבנות וליישב אותה תמכו וחיזקו חכמי יבנה את העניין של קניית קרקעות בארץ ויישוב הארץ.

וכדי לסייע ולחזק את העניין החברתי עודדו את מצוות פדיון שבויים. 

תקנות לצורך זכירת בית המקדש:

1. באירועים משמחים יש לזכור ולהזכיר את ירושלים ששמחתנו אינה שלמה עד שיבנה המקדש מחדש.
2. שבירת הכוס בחופה ואמירת המשפט: “אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני”
3. בית שאדם גר בו צריך להשאיר במקום שרואים חלק קטן [ריבוע באורך 45 ס”מ כל צלע] שלא צבוע כדי לזכור את החורבן.

תפילות זכר למקדש:

1. תפילת תיקון חצות- תפילה הנאמרת בליל חצות שבה יש תפילות על חורבן בית המקדש.
2. חלק של תפילה לבניית המקדש שנוסף לברכת המזון. 
3. חלק של תפילה של בניית בית המקדש בתפילת שמונה עשרה.

אירועים לזכר המקדש:

1. חכמי יבנה החזירו את ימי הצום של חורבן המקדש. 
2. י’ בטבת- התחיל המצור על ירושלים [בית המקדש הראשון]
3. י“ז בתמוז- נבקעה חומת העיר ירושלים והתחילו האויבים להיכנס ולהחריב את המקום. [בימי המקדש השני]
4. 3 השבועות- ימים שבין י”ז בתמוז עד תשעה באב אלה ימים שממעטים בהם בשמחה בגלל שבימים אלה התחיל החורבן ולאורך כל הימים האלה פגעו, השחיתו, שרפו, אנסו ובזזו את היהודים ורכושם.
5. צום תשעה באב– צמים ומתענים ומתאבלים ואומרים את מגילת איכה [המגילה שנכתבה כשעם ישראל גלו בחורבן בית המקדש הראשון] .-צום תשעה באב זה היום שבו נחרב בית המקדש הראשון והשני של עם ישראל.
6. ג’ בתשרי– שארית הפלטה שהייתה בירושלים ברחה מירושלים בעקבות רצח גדליה בן אחיקם. [תקופת בית המקדש הראשון]

מהי הסיבה שחכמי ישראל בחרו להחזיר את ימי הצום האלה?

כשבית המקדש השני נחרב הדבר היה בגלל שנאת חינם בעם שלא יכלו להחליט החלטות משותפות שיתפשרו ביניהם למען השלום אלא כל אחד היה עסוק בעמדתו וגם לא כיבד את עמדת הצד השני. 

בית המקדש הראשון נחרב וכעבור 70 שנה כבר היה בנוי אבל בית המקדש השני עוד לא נבנה מכיוון שלא תוקן החטא של שנאת חינם. עד שעם ישראל לא יחיה באחדות לא נתקן את המעשים שגרמו לנו לחורבן ונצטרך לצום כדי לזכור ולהיזכר ולהבין שצריך לחיות באחדות גם אם לא באחידות דעה.

י

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1.פרשנים וחוקרים היסטורים רואים את דמותו של רבן יוחנן בן זכאי שהיה נשיא ישראל כשנויה במחלוקת. יש שיעריכו את מעשיו ויש שיגידו שדעתו הסתלקה. מהן הסיבות שלהם? באיזה פעולה הייתם בוחרים במקומו? נמקו דעתכם?

2. קראו על תקנות יבנה וחכמיה. כתבו שלושה תקנות. מהם התקנות שתקנו החכמים ? הסבירו לצורך מה תיקנו את התקנות?

3. מהם הימים שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש?