המרד הגדול 66 לספירה הנוצרית

ב”ה

נושא: ממדינת מקדש לעם הספר – ימי בית שני.

תת נושא: המרד הגדול. 66 לספירה הנוצרית.

סיכום:

לאחר שיהודה נהנית משלטון עצמאי דתי ומדיני והארץ נשלטת ומתחזקת במשך כ-100 שנים על ידי החשמונאים, העם היהודי הוא העם השליט בארץ והנוכרים שגרים בארץ מבינים את מקומם ומתנהלים ללא מרידות וחלקם אף מתגיירים. בשנת 67 לפנה”ס האחים החשמונאים נלחמים ביניהם על כס השלטון והרומאים מתערבים. לאחר 4 שנים המצביא הרומאי כובש את סוריה וארץ ישראל וכך יהודה הופכת להיות תחת שלטון רומא. 

בתור התחלה מתנהל השלטון בצורה עצמאית מבחינה מדינית ודתית בהבדל יחיד שהוא כפוף לרומא. המלכים היו מלכי חסות יהודים שמצד אחד היו נמנים על ידי השלטון הרומאי ומצד שני יהודים והיה להם אינטרס לחזק את הארץ. 

לאחר מותו של הורדוס[שלא כולם אהבו אותו] בשנה ה-4 לפנה”ס המצב מתחיל להתערער יותר ויותר והשלטון הרומאי מחליט לשים שלטון נציבים. בכל מקום יהיה נציב מטעם רומא שינהל את כל העניינים של רומא. וידאג להעביר כספי מיסים באופן קבוע מהאזרחים בשליטתו.

הכל יכול היה להיות בסדר אם שלטון הנציבים היה מתנהל על ידי אנשים הגונים והוגנים אבל לא כך היה הדבר.

הסיבות למרד:

קשיים של העם עם השלטון:

מתיחות בין העם היהודי לנכרים: 

בתקופה ששלטון רומא כבש את ישראל מעמדם של הנוכרים בארץ התחזק. הנציבים ששלטו מטעם רומא העדיפו את החיים איתם ולכן הצדיקו אותם בכל אירוע או וויכוח.

דוגמא מצוינת היא הוויכוח על העיר קיסריה:

העיר קיסריה שימשה כבסיס של ההנהגה הרומית. בעיר התאכסנו יהודים, יוונים ורומאים. העיר בעקבות חשיבותה והאוכלוסייה המעורבת בה הייתה מקום מרכז למריבות רבות.

מעמד העיר קיסריה:

הנוכרים טענו שהעיר קיסריה שייכת להם והיא עיר לא יהודית ואילו היהודים טענו שהעיר קיסריה היא עיר יהודית כי נבנתה על ידי מלך שהיה יהודי.

הקיסר הרומי, נירון ששלט ברומא הכריז שהעיר קיסריה אינה יהודית דבר שגרם לוויכוח עצום ולמהומות ולכך שיהודים הרגו נכרים בה.

העיר נקראה בהמשך על ידי חכמים : “כּנִיסָתַא דֶמָרדוּתָא” מכיוון שאיתה התחיל המרד הגדול. [בסופו של דבר זו העיר שבה הוצאו להורג עשרת הרוגי מלכות. 

ערעור האוטונומיה הדתית בארץ:

כשרומא השתלטה בארץ ישראל היא הקימה שלטון נציבים שישמור בשביל השלטון הרומי על הסדר בארץ ויגבה מהיהודים כספי מיסים לצורך רומא. הנציבים שמונו לשליטה על הארץ זלזלו בערכים הדתיים של היהודים בארץ ובמעמד בית המקדש. הם ספרו את היהודים דבר שאסור אצל היהודים, לקחו כסף מקופת בית המקדש, ושמו את דגלי רומא בחצרות בית המקדש.

ממצב שהיהודים ניהלו את חיי הדת שלהם כרצונם הגיע שלטון הנציבים וביזה את הערכים המקודשים להם.

שלטון שחיתות:

הנציבים ברומא שמונו על ידי השלטון ברומא היו צריכים להעביר מיסים לשלטון רומא אבל כדי לממן את כל המסיבות, החגיגות וחיי הנהנתנות שלהם הם גבו מהעם היהודי מיסים בסכומים עצומים כך שהדבר גרם לתסיסה בעם היהודי, העצים את המעמדות שבעם וגרם למעמד הנמוך להתרושש ואף לאבד את הקרקעות שלהם כתוצאה מכך הם עברו לגור בערים אבל גם שם הייתה בעיית אבטלה גדולה שלא קיבלה סיוע מהממשל. 

פערים דתיים, אידאולוגים, כלכליים בתוך העם שיצרו פילוג:

התגברות זרמים קיצונים בעם:

היו קבוצות קנאיות בעם שנקראו “הסיקריים”[סיקר=פיגיון] שמם ניתן להם בגלל שהיו הורגים בפיגיון את מי שלא הסכים עם טענותיהם.  הם  האמינו שהכניעה לרומא והקבלה של החוקים שלהם בשתיקה היא בעצם חטא דתי ולכן יש ללחום נגד הרומאים ולהביס את שלטונם ובוודאי שיקבלו כתוצאה מקנאתם הדתית לה’ את תמיכת האל. ככל שגברה המצוקה הכלכלית בעם יותר ויותר יהודים הצטרפו לשורות המרידה של הקבוצות הקיצוניות בעם.

מצד שני, היו כאלה בעם שהתחברו להתנהלות של רומא ואף בחרו להתנהג כמוהם ולהיות איתם בקשרים חברתיים טובים. ההבדלים בין אנשי הדת הקיצוניים שקראו למרד ובין אלה שבחרו להתנהל על פי חוקי רומא היו גדולים.

חילוקי דעות בעם בתוך העם היהודי:

בעם היהודי באותה תקופה היו הרבה חילוקי דעות. כל קבוצה חשבה שיש להתמודד בדרך שונה עם המצב של שלטון רומא. שתי הקבוצות שהיו בעם לא הצליחו להגיע לפשרה והמצב החמיר יותר ויותר כך שבמקום לסייע קבוצה אחת לשנייה ולהיות באחדות ביניהם ובהתנגדות משותפת מול רומא המלחמה הייתה גם מבפנים כשכל קבוצה נלחמת על הצדק שלה ומזיקה ומחבלת במאמצי הקבוצה האחרת. 

מעמדות חברתיות:

בעם היהודי בתקופת שלטון רומא היה מעמדות. היו את מעמד האצולה היהודית משפחת הצדוקים שהיו ממשפחת הכהן הגדול וזכו לכבוד, לעשירות ולהטבות קבועות מהעם, היו את עשירי המקום שהיו מקורבים לשלטון הרומי וידעו לנצל את ההזדמנויות להתעשר והיו את העניים והמעמד הבינוני שנשחק כתוצאה מהמיסים הגבוהים ומשלטון השחיתות של הנציבים הרומאים. בני המעמד הנמוך והבינוני שלא הצליחו להתמודד עם המיסים הגדולים וגם לא קיבלו סיוע מבני המעמד הגבוה בעם  התחילו למכור את הקרקעות שלהם[מה שנתן הזדמנות לעשירים לקנות אותם במחיר נמוך] וכשהדבר לא הספיק וגם לא היו עבודות זמינות להתפרנס מהם בכבוד בעקבות כך שמפעלי הבניה של הורדוס ששלט לפני כן פסקו. הגיעו בני המעמד הנמוך למצב שהבינו שאין דרך אחרת לפתור את הפער העצום שנוצר חוץ ממרד. [זה גם יכול להסביר את העובדה שהפעולה הראשונה שהמורדים עשו הייתה לשרוף את בית שטרי החובות].

התגברות הרצון לגאולה:

ככל שהמצוקה והקשיים בעם גוברים כך גדל הרצון לגאולה ולסיוע ניסי שיפתור את העם ממצוקותיו. כתוצאה מהקשיים מול רומא ושלטון הנציבים המושחתים קמו אנשים שהבטיחו לעם גאולה קרובה וקראו לעצמם בשם “משיח”. הנציבים פעלו נגדם ביד קשה ודאגו לשלוח אותם אל מותם כדי שהדיבורים שלהם על הישועה הקרבה לא תערער את היציבות השלטונית שלהם. 

הוויכוח ליציאה למרד מול רומא:

למרות כל הקשיים והצרות ששלטון הנציבים הרומאים עשו לעם עדיין היו כאלה שטענו שאין לצאת להילחם מול רומא לשחרר את הארץ משליטתם והיו שטענו שיש לצאת למרד ולשוב לחופש מדיני ודתי.

התומכים ביציאה למרד:

סיבה דתית– התומכים טענו שרומא היא מדינת רשע ומכיוון שכך, גם האל אינו מעוניין שרומא תתקיים כך שהמלחמה תהיה מלחמה דתית וה’ יהיה איתם במלחמה ויגן על בית המקדש.

סיבה מדינית– התומכים במרד ראו  את הרומאים עסוקים בלהכניע את הפרתים המורדים וראו גם את הצלחותיהם של הפרתים. הם האמינו שהפרתים שהיו אויבי רומא יבואו לסייע להם במלחמה ולכן לא חששו לצאת להילחם.

סיבה כלכלית– התומכים בלחימה היו בני המעמד הנמוך והם הבינו שמצבם הכלכלי כל כך גרוע שאין להם עוד מה להפסיד ואין להם בררה אלא לצאת להילחם כדי להפסיק את שלטון העושק של הנציבים ואת המיסים הגבוהים שחייבו אותם להביא.

המתנגדים ליציאה למרד:

סיבה דתית– אלוהים עם רומא,  המתנגדים טענו שניתן לראות שרומא בתקופה בה היא מתחזקת מכל הבחינות ולכן אין זה הזמן הנכון לצאת נגד רומא כשהאל איתם.

סיבה מדינית- המתנגדים למרד טענו שהנציבים המושחתים בארץ הם לא רומא ולכן אין לבגוד ברומא אלא למצוא דרכים חלופיות כדי להחליף את שלטון הנציבים בשלטון אחר או בנציבים אחרים שיתנהגו בהגינות וביושר מול העם.

סיבה צבאית– המתנגדים טענו שאין לעם היהודי מספיק כוח צבאי וחוזק כדי להילחם מול רומא הגדולה והחזקה מבחינה צבאית. רומא ניצחה צבאות גדולים על ידי כלי הנשק והחוזק שלה  כך שהלחימה הזו היא ללא סיכוי ונידונה מראש לכישלון. 

החשש מתגמול אכזרי– המתנגדים טענו שהרומאים כרגע במצב שהם שולטים עליהם אבל גם נותנים להם חופש פעולה. אם הם ימרדו הם יענישו אותם בצורה אכזרית וקשה ביותר כמו שהם רגילים. בית המקדש יהיה בסכנת הכחדה, המורדים ימותו, נשים וילדים יפגעו והמיסים רק יגדלו במקום לרדת. 

המרד הגדול:

המרד הגדול התחיל בשנה ה-66 לספירה בעקבות שלטונו של נירון קיסר רומא שהיה ידוע באכזריותו ובכך שצידד בנוכרים בארץ ולא בעם ישראל. לאחר התאבדותו של נירון קיסר רומא התחילה מלחמת אזרחים ברומא והחלפת ארבע קיסרים שבסופה עלה לשלטון אספסיאנוס שהמשיך עם המרד ושלח את טיטוס בנו לסיים את המרד באופן סופי.

בכל תקופת המרד הלחימה מול רומא הייתה מלאה במריבות פנימיות. העם היה חלוק בדעתו כיצד יש לפעול, היו שרצו להישאר נאמנים לרומא וחששו מאכזריות הנקמה והיו כאלה שהעדיפו להילחם ולהשתחרר מהשלטון המושחת של הנציבים הרומאי. 

היו כאלה שפחות נפגעו מהשלטון כי היו עשירים מאוד אל הרוב שהיו בני המעמד הנמוך וכתוצאה מהמיסים המוגזמים ושלטון השחיתות והמעמדות בעם מצבם רק הורע לא הייתה להם אפשרות אחרת אלא למרוד כדי להקל על חייהם. המריבות הפנימיות וחילוקי הדעות גרמו לכך שבמקום שהעם יתאחד נגד האויב הרומאי וכך יהיה להם סיכוי לנצח הם היו עסוקים בלריב ביניהם מילולית ופיזית ולפגוע בצעדים שכל קבוצה קידמה למען סיום המלחמה, אחד המקרים החמורים שפגעו ביכולת להחזיק את העיר בזמן המרד היה כשהקבוצה שבחרה לא להילחם ולנסות לפתור את המרד בדרכי שלום מול רומא פתחה את אסמי התבואה הפרטיים של עשירי העם כדי לכלכל את העם. המורדים, הקנאים שבעם שרצו שהעם ילחם ולא יחכה עד שרומא תגיע איתם לפשרה ולהסכמי שלום אלא תיכנע לדרישותיהם ותיסוג בחרו לשרוף את אסמי התבואה כדי ליצור לחץ על העם לפעול ולהילחם וכך להכניע את המרד לטובתם. שרפת האסמים גרמה לכך שברגע אחד יוקר המחייה קפץ ואנשים החלו לרעוב. המצב הכלכלי והרעב היה כל כך קשה ומהיר עד שאדם שהלך לקנות תבואה בבוקר לאחר שעה כבר נגמרה לו התבואה. הרעב גרם למעמד הנמוך למות בעקבות הרעב ולחולשה ולחוסר יכולת של הלוחמים להילחם כראוי  וכך קרה שרומא הצליחה לכבוש את ירושלים ללא משא ומתן וללא פשרות של שני הצדדים.  כעבור 3 שנים שליט רומא מחליט לפנות אל מצדה ולסיים את המרד הגדול עם ניצחון מוחץ .  מאות אלפים מתו, עשרות אלפים נלקחו לשבי, לוחמי המרד ששרדו הובלו לרומא בהשפלה למצעד הניצחון של טיטוס ובהמשך הוצאו למשחקי לוחמה מול חיות טרף מורעבות לעיני ההמון, קרקעות נשרפו, יישובים נחרבו,   שטחי אדמה ונחלות נילקחו והועברו לנכרים, רומא הוסיפה על היהודים בארץ מיסים מעבר למיסים הרגילים שניתנו לאזרחים שתחת שליטתה ולשלטון הנציבים נוסף משמר צבאי. העם היהודי איבד את הנהגתו הרוחנית, הושפל ואיבד את המרכז הרוחני הגדול והמאחד שלו את בית המקדש. בשנה ה-73 לספירה הנוצרית גם הלוחמים ומשפחותיהם שברחו למצדה הובסו.

מצדה:

בזמן המרד הגדול ברחו יהודים רבים הנקראים בשם “הסיקריים” מירושלים לכיוון מצדה, המבצר שבנה הורדוס בזמן כהונתו כשליט והיא ממוקמת באזור ים המלח. יאיר בן אלעזר מנהיג הנמלטים שהה שם עם אנשיו[ כ-1000 איש כולל משפחות] במשך 3 שנים כשהם יוצאים מידי פעם לאזורים בסביבת ים המלח כדי לגנוב אוכל. 

בשנת -73 לספירה הרומאים מחליטים לטפל גם במורדים שהתמקמו במצדה. הם שולחים את המצביא סילווה עם גדוד צבאי ושמים מצור סביב ההר. הם בונים סוללת עפר אדירה שדרכה היה ניתן להוביל את הלוחמים והציוד שלהם לתוך חומות מצדה. לאחר קרבות קשים כשהם מבינים שהסיכויים שלהם אפסיים ובעוד כמה שעות הרומאים יצליחו להיכנס למקום, מנהיג המורדים, יאיר בן אלעזר נואם נאום לפני קהל מאמיניו ובנאומו משכנע אותם שעדיף למות ולא ליפול ליד האויב. הם בחרו למות ולא להיתפס ולמות כמשועבדים לרומא ולכן כל אחד הרג את משפחתו ואז הרגו אחד את השני עד האחרון שבהם שהרג את עצמו.

כשהרומאים הצליחו להיכנס להר הם גילו את כל היהודים שם שחוטים.

תוצאות המרד הגדול:

 דילול אוכלוסיה-כ-6** אלף יהודים מתו בזמן המרד, המונים מהעם מתו בזמן המרד בלחימה או ברעב, קבוצות מהעם נכחדו. כ-90 אלף  מהיהודים נלקחו לשבי ונשלחו לעבודות כפיה, הלוחמים שהצליחו לשרוד הועברו בתהלוכה משפילה של ניצחון אל רומא ונכלאו כשהרומאים השתמשו בהם בסופו של דבר כשחקנים בתחרויות מול חיות טרף מורעבות.

נזק כלכלי– בעקבות המלחמה הרכוש של היהודים התמעט, בתים, נכסים, קרקעות רבות נשרפו וקרקעות של איכרים שהשתתפו במרד נלקחו והועברו לנכרים. כספם של היהודים הידלל כבר בזמן שהרעב גבר והיה צריך לשלם על מוצרי מזון מחירים גבוהים ביותר. מכספם של היהודים ומאוצרות המקדש הרומאים בנו את הקולסאום  וחיזקו את רומא במשך שנים.  [ציפורי וטבריה שהיו ערים שבחרו לא למרוד לא ניזוקו]

מעמד היהודים ברומא נפגע–  הרומאים שמו מס רק על היהודים שנשארו בארץ “מס היהודים” והוא הועבר למקדש של האל שלהם במקום המס שהיו מעבירים לצורך אחזקת וחיזוק המקדש. 

הרומאים גם חייבו את היהודים להשתתף בעבודות כפייה לצורך שיפוץ וחיזוק הארץ אחרי שנחרבה כתוצאה מהמרד.

מעמדם של היהודים נחלש ומעמד הנוכרים בארץ התחזק והם קיבלו לידיהם קרקעות של יהודים שמרדו ברומא. 

בערים מעורבות לא נשארו יהודים בגלל היחס המשפיל אליהם. 

אוטונומיה דתית ומדינית– כתוצאה מהמרד השלטון הרומי העמיד נציבים שלרשותם עמד צבא רומי לדיכוי מרידות. האוטונומיה הדתית לא נפגעה ויהודים יכלו לנהל חיי דת כרצונם. מצד שני שאר הזכויות המשפטיות והפוליטיות נלקחו מהם.

אובדן ההנהגה היהודית– המשרות של נושאי הדת פסקו כמו משרת כהן גדול, 70 הסנהדרין שהיו מנהיגי העם, הלווים שניגנו ושרו בבית המקדש והכוהנים שהיו אחראים על הקרבת הקורבנות.

בעלי מעמד גבוה בתחום הדתי נשלחו למוות או לשבי ואלה ששרדו היו צריכים להסתתר.

נזק דתי– בית המקדש נחרב, כל הכלי זהב וכסף ואוצרות המקדש נבזזו על ידי הרומאים ונלקחו לארצם. הפסיק המפעל הדתי וההתנהלות הדתית בארץ. הטקסים הדתיים שהיו מאחדים את העם בכל חג, האווירה השיתופית, הקרבת הקורבנות וטקסי הכפרה על העם בכל יום. 

השמחה הגדולה המלווה בשירים ומנגינות של הלווים כשכל העם מתאחד ועולה לרגל בימי החגים פסק.

המצוות שהיו קשורות בעבודת המקדש פסקו כמו: תרומות ומעשרות, הקרבת קורבנות, הדלקת נרות במנורה, הקטרת קטורת. 

העבודה הפולחנית הוחלפה במקום הקרבת קורבנות תפילות. בית המקדש שהיה מקום הפולחן נחרב ובית הכנסת הפך להיות “בית מקדש קטן”.

 לאחר 600 שנים שבהם בית המקדש ריכז בתוכו את חיי הדת של העם המפעל הדתי פסק והשאיר את העם עצוב, כואב ומרגיש עזוב ומיותם.

המרד הגדול של ירושלים מול רומא בהנהגת טיטוס הסתיים עם תוצאות קשות מאוד לעם היהודי. נחרב ונשרף בית המקדש השני שהיה מרכז והלב של העם היהודי והסתיים בהתאבדות הלוחמים במצדה.

המרד הגדול ותוצאותיו הוא אחד מהאירועים החשובים ביותר בתולדות עם ישראל ועד ימינו אנו זוכרים ומזכירים אותו בדרכים שונות. כשיום החורבן, ט’ באב נקבע ליום צום ואבלות לדורות.

לומדים לבגרות בהיסטוריה בקליק. עוד סיכומים לבגרות בהיסטוריה, הסברים, שאלות בגרות בהיסטוריה, אמצעי עזר בהיסטוריה, המחשה ושיעורי צפייה בהיסטוריה לבגרות ממש כמו מורה פרטי לבגרות בהיסטוריה אצלך בטלפון – באתר בגרות בקליק. לימוד היסטוריה לבגרות , הכנה לבגרות בהיסטוריה , שיעורים פרטיים בהיסטוריה , סיכומים לבגרות בהיסטוריה, שיעור פרטי לבגרות – באתר בגרות בקליק ,  טיפים לבחינת בגרות בהיסטוריה , מדריך כתיבת תשובה בבגרות בהיסטוריה , חומר עזר לבגרות בהיסטוריה, חומר עזר לבגרות, סיכומים לבגרות , ללמוד בקלות לבגרות , טיפים לבגרות,

כל הזכויות שמורות לבגרות בקליק C.

שאלות בגרות בהיסטוריה:

1. מהם הסיבות שגרמו למרד הגדול שפרץ בירושלים?

2. כתבו מהן הדעות השונות שהיו לגבי היציאה למרד מול רומא איך כל קבוצה הצדיקה את הדעה שהחזיקה בה?

3. כתבו מה הם תוצאות המרד הגדול?

4. קראו על מצדה וכתבו, מתי האירוע התרחש? מה האירוע הקשה שקרה במצדה וכתבו בעד ונגד להחלטת האוכלוסייה במצדה. האם אתם רואים את אנשי מצדה כגיבורים או כפחדנים? נמקו דעתכם. 

5.כתבו מה הם הסיבות שגרמו לסכסוכים פנימיים בתוך העם היהודי?